ארגונים לא-ממשלתיים במימון אירופי והקשר לחזית העממית

תקציר

• ארגון הטרור החזית העממית לשחרור פלסטין (להלן: החזית העממית) מוגדר ככזה על ידי ארה"ב, האיחוד האירופי, קנדה וישראל. הארגון מעורב בפיגועי התאבדות, חטיפות מטוסים והתנקשויות, בנוסף לפעולות טרור אחרות המכוונות נגד אזרחים.
• מדינות אירופאיות רבות מממנות רשת של ארגונים לא-ממשלתיים, חלקם מסונפים באופן גלוי לחזית העממית, ואחרים בעלי נוכחות משמעותית של עובדים ובכירים הקשורים לחזית העממית. הארגונים כוללים את אדמאיר, אל-חק, המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית (AIC), האגודה הבינלאומית לזכויות הילד-פלסטין (DCI-P), ועדות הבריאות (HWC), ארגון "עצרו את החומה", המרכז הפלסטיני לזכויות האדם (PCHR) ואיחוד ועדות העבודה החקלאית (UAWC).
• קשרי הארגונים הלא-ממשלתיים לחזית העממית נעים בטווח שבין הקמה והפעלה של הארגון על ידי החזית העממית עצמה, לבין הרשעתם של בכירים ואנשי צוות בארגונים שונים באשמת חברות בארגון הטרור או עברות אחרות. בשל שיקולי ביטחון נדחו בקשותיהם של חלק מהפעילים המעורבים לקבל אשרות כניסה על ידי ישראל (ובחלקן מהפעמים, על ידי ירדן). מספר בכירים בארגונים אלה מחזיקים בתפקידים במספר ארגונים במקביל, דבר המצביע על קשרי גומלין ומערכת יחסים קרובה ביניהם.
• הממשלות התורמות לארגונים הקשורים לחזית העממית כוללות את האיחוד האירופי, ממשלות שבדיה, דנמרק, ספרד, נורבגיה, אירלנד, בריטניה, הולנד, גרמניה, בלגיה, צרפת ושוויץ והאו"ם. המשך המימון מעלה שאלות רציניות בנוגע לתהליכי המימון אצל גורמים אלו, כמו גם ציות לחוקים מקומיים ובינלאומיים.
• דוגמא בולטת בהקשר זה הוא הארגון הלא ממשלתי אדאמיר אשר ממומן על ידי דנמרק, הולנד, נורבגיה, שבדיה, שוויץ ומדינות נוספות. אדאמיר עורך קמפיינים התומכים בפלסטינים שהורשעו בעברות ביטחוניות. אג'נדה זו מחייבת בדיקה קפדנית של פעילות הארגון לפני העברת מענקים כלשהם.

המלצות

• הקשר הברור בין ארגונים לא-ממשלתיים אלו והחזית העממית לשחרור פלסטין דורש טיפול מידי וצעדים ממשיים מצד המממנים האירופיים, על מנת להבטיח שלא יגיע מימון לקבוצות הקשורות לחזית העממית או גורמי טרור אחרים.
• יש להקפיא את כל המימון הנוכחי לארגונים אלו עד להערכה עצמאית ובלתי תלויה של תהליך שאפשר המימון. בדיקה זאת חייבת להתנהל בשיתוף עם שירותי בטחון לאומיים ובינלאומיים כמו גם עם שירותי הביטחון הישראלים.
• על נבחרי הציבור ובכירים בישראל להעלות את הנושא אל מול עמיתיהם האירופאים, ולדון עימם על קווים מנחים שיבטיחו את מניעת המימון לארגונים הקשורים לטרור.

הצגת הבעיה: ארגוני זכויות אדם באזורי סכסוך

הניצול לרעה של ארגוני זכויות אדם באזורי סכסוך הוא מקור לדאגה כלל עולמית. ארגונים לא-ממשלתיים ניצבים בפני אתגרים משמעותיים בהשגת המטרות ההומניטריות שלהם כאשר הם פועלים באזורים הנשלטים על ידי ארגוני טרור. יתרה מזאת, הארגונים עצמם ניצבים בפני החשש של חדירת קבוצות טרור לשורותיהם על מנת לנצל את משאביהם (ראו מקרה וורלד וויז'ין בעזה בהמשך). במקרים אחרים, ארגוני טרור מקימים עמותות חדשות על מנת לזכות הן בלגיטימיות פוליטיות והן בגישה למשאבים ציבוריים.

האיחוד האירופי הכיר בבעיה זאת, לפחות באופן תאורטי, כשהצהיר ש"ארגונים לא-ממשלתיים נחשבים ל'גורמים בסיכון' בהקשר של הלבנת כספים, או כחזית לארגוני טרור המגייסים ומעבירים כספים, או כמיזמים לגיטימיים שתומכים באופן עקיף במטרות של ארגוני טרור."

עם זאת, בסכסוך הישראלי-פלסטיני, כמו גם בקונפליקטים אחרים, הגבולות בין ארגוני טרור וארגונים לא-ממשלתיים הפועלים במסגרת הסכסוך טושטשו.

לאחרונה, תופעה זו עלתה לכותרות כאשר באוגוסט 2016 השב"כ הודיע שמוחמד חלאבי, מנהל סניף עזה של וורלד ויז'ין, הפנה 60% מתקציב וורלד ויז'ין בעזה לארגון הטרור חמאס.

החזית העממית לשחרור פלסטין וקשריה לארגונים לא-ממשלתיים

מספר ארגונים לא-ממשלתיים עם קשרים לארגוני טרור מקבלים מימון נרחב ממשלות אירופאיות. לפעילים בחזית העממית לשחרור פלסטין יש קשרים לארגונים בולטים הפעילים המסגרת הסכסוך כולל, אדמאיר, אל-חק, המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית (AIC), האגודה הבינלאומית לזכויות הילד-פלסטין (DCI-P), ועדות הבריאות (HWC), המרכז הפלסטיני לזכויות האדם (PCHR) ואיחוד ועדות העבודה החקלאית (UAWC). אין כל ראיה לכך שקשרים אלו נלקחים בחשבון בתהליך המימון של הממשלות התורמות.

החזית העממית נוסדה על ידי ג'ורג' חבש בשנת 1967, כארגון פלסטיני חילוני מרקסיסטי-לניניסטי, שנתמך במקור על ידי ברית המועצות לשעבר וסין. חברי ארגון החזית העממית ביצעו פעולות טרור רבות מאז היווסדו, והוא היה הארגון הפלסטיני הראשון שחטף מטוסים בשנות ה-60 וה-70. אנשי החזית העממית שיתפו פעולה עם כנופיית באדר-מיינהוף (ארגון טרור מערב גרמני), חטפו את טיסת אייר פראנס לתל אביב ב-1976, והנחיתו את המטוס באנטבה. ב-2001 הארגון היה אחראי לרציחתו של שר התיירות רחבעם זאבי. החזית העממית אחראית גם לפיגועי התאבדות בישראל וחברים בארגון יחסו לעצמם את רצח משפחת פוגל ב-2011 ואת הטבח בבית כנסת בשכונת הר-נוף בירושלים (2014) שבו נרצחו חמישה אנשים.

החזית העממית לשחרור פלסטין מוגדרת כארגון טרור על יד ארה"ב, האיחוד האירופי, קנדה וישראל ועל פי דיווחים נתמכת על ידי ממשלות סוריה ואיראן.

כפי שעולה מדו"ח זה, ארגונים לא-ממשלתיים שיש להם קשרים עם החזית העממית בדרכים שונות, ממומנות על ידי מספר ממשלות אירופיות וארגונים בינלאומיים. ממנים אלה כוללים את, האיחוד האירופי, ממשלות שבדיה, דנמרק, ספרד, נורבגיה, אירלנד, בריטניה, הולנד, גרמניה, בלגיה, צרפת ושוויץ והאו"ם. לא ברור האם התקיימה הערכה על ידי המדינות לגבי קשרי הארגונים לחזית העממית לפני ההחלטה על מתן המימון.

קשרים אלו נעים בטווח שבין הקמה והפעלה של הארגון על ידי החזית העממית עצמה, לבין הרשעתם של בכירים ואנשי צוות בארגונים שונים באשמת חברות בארגון הטרור או עברות אחרות. בשל שיקולי ביטחון נדחו בקשותיהם של חלק מהפעילים המעורבים לקבל אשרות כניסה על ידי ישראל (וירדן). מספר בכירים בארגונים אלה מחזיקים בתפקידים במספר ארגונים במקביל, דבר המצביע על קשרי גומלין ומערכת יחסים קרובה ביניהם.

דו"ח זה יציג את הקשר בין עובדי ארגונים לא-ממשלתיים שונים לבין ארגון הטרור החזית העממית, ואת הקשר בין הארגונים למדינות אירופה, דבר המעלה שאלות לגבי חוקיות מימון זה במדינות אלה.

רשימת הארגונים

אדאמיר

רקע

• אדאמיר עורך קמפיינים לתמיכה בפלסטינים שהורשעו בעברות ביטחוניות ונכלאו על ידי ישראל. הארגון פועל במסגרות בינלאומיות "כדי לבקש מהם להתערב, להטיל על ישראל אחריות וללחוץ עליה לשנות את המדיניות והפרקטיקות שלה". הארגון מתייחס לצבא הישראלי כ"כוחות הכיבוש הישראלי" ומאשים את ישראל ב"ענישה קולקטיבית" "פשעי מלחמה" ומדיניות של שימוש באסירים פוליטיים כפיונים להשגת מטרות פוליטיות וצבאיות".

קשרים לחזית העממית

• אדאמיר הוא ארגון המסונף לחזית העממית לשחרור פלסטין. מדינת ישראל אסרה על עבדול לטיף ג’ית, יושב הראש של אדאמיר ואחד ממייסדיו, לצאת לחו"ל בשל היותו לכאורה "פעיל בחזית העממית". כמו כן, נמנעה כניסתו לגדה המערבית בשנים 2011-2015. עבדול לטיף ג'ית תואר במאמר שפורסם במיפתאח (ארגון פלסטיני נוסף), כחבר בארגון החזית העממית לשחרור פלסטין.
• חאלדה ג’ראר, סגנית יו"ר אדאמיר, היא חברה בכירה בחזית העממית. ב-1 באפריל 2015 ג'ראר הוחזקה במעצר מנהלי. ב-15 באפריל 2015 הוגש נגדה כתב אישום המייחס לה שורה של עבירות ביטחוניות לרבות חברות פעילה בארגון הטרור (החזית העממית) ו"הסתה לחטיפת חיילים לצורכי מיקוח לשחרור אסירים, ובראשם אחמד סעדאת, מזכ”ל הארגון". ג'ראר הסכימה לעסקת טיעון ועל פי הדיווחים הורשעה בגין עבירות של חברות פעילה בהתאחדות בלתי מותרת והסתה. על ג’ראר נגזר עונש מאסר של 15 חודשים ומאסר על תנאי של 10 חודשים נוספים. היא שוחררה מהכלא ב-3 ביוני, 2016.
• חבר מועצת המנהלים של אדאמיר, יוסף חבש, הוא ככל הנראה אחיינו של מייסד החזית העממית ג'ורג' חבש. ישראל מנעה מחבש לעזוב את הגדה המערבית בשנים 2012-2011. חבש גם חבר הוועד הלאומי הפלסטיני של קמפיין החרם, משיכת ההשקעות והסנקציות (BDS National Committee)
• איימן נאצר, חוקר באדאמיר, נעצר ב-15 באוקטובר 2012 בשל קשריו לכאורה עם החזית העממית. הוגש כנגדו כתב אישום המייחס לו שורה של עבירות, לרבות חברות בחזית העממית ובפעילות למען הארגון. ב-3 ביוני 2013 "בית המשפט הצבאי ביהודה הרשיע את נאצר, על פי הודאתו, בחברות בהתאחדות בלתי מותרת, החזית העממית, ובביצוע שירות עבור אותו ארגון".
• סומוד סעדאת, חברה בארגון אדאמיר, היא בתו של מזכ”ל החזית העממית אחמד סעדאת שנגזרו עליו 30 שנות מאסר בגין עבירות טרור.
• סוהה אל-ברגותי, גזברית הארגון, היא אשתו של חבר החזית העממית לכאורה, אחמד קטמש.

מימון

אל-חק

רקע

• אל-חק מתאר עצמו כארגון זכויות אדם פלסטיני בולט. בפועל, הארגון מוביל קמפיינים של "לוחמה משפטית" נגד ישראל (ניצול לרעה של בתי המשפט למטרות פוליטיות), כולל מספר מקרים בבריטניה, קנדה, ומדינות אחרות. אל-חק עושה גם לובי בבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) להעמדה לדין של ישראלים והוא מעורב בקמפיין ה-BDS (חרם, משיכת השקעות וסנקציות).
• אל חק חבר במספר ארגוני גג של ארגוני "זכויות אדם": הרשת האירופית-ים תיכונית לזכויות אדם (Euro-Mediterranean Human Rights Network); הארגון העולמי נגד עינויים (the World Organization Against Torture); הפדרציה הבינלאומית לזכויות אדם (International Federation For Human Rights – FIDH);Habitat International Coalition , וברשת הארגונים לא הממשלתיים הפלסטינים (Palestinian NGO Network – PNGO).

קשרים לחזית העממית

• למנכ"ל אל-חק, שעואן ג'ברין יש קשרים לכאורה לארגון הטרור החזית העממית לשחרור פלסטין וככזה היה מנוע יציאה מישראל ומירדן.
• על פי מסמך שהוגש לאו"ם על ידי ישראל ב-1995, ג'ברין הורשע ב-1985 בגין גיוס חברים לחזית העממית. ג'ברין גם נמצא אשם בארגון אימונים לחזית העממית מחוץ לישראל ונידון על ידי בתי המשפט בישראל ל-24 חודשים בכלא, מהם ריצה תשעה. ב-1994 ג’ברין נעצר שוב בגין קשרים לכאורה עם החזית העממית והושם במעצר מנהלי למשך שישה חודשים. הצהרה ישראלית באו"ם מציינת שהוא "לא הפסיק את מעורבותו בטרור ונשאר בעמדת הנהגה בחזית העממית לשחרור פלסטין".
• בשנת 2007, בית המשפט העליון דחה את עתירתו לצאת לחו"ל בטענה כי "התנגדות גורמי הביטחון נובעת משיקולים ביטחוניים המבוססים על חומר מודיעיני חסוי, לפיו העותר הוא פעיל בכיר בארגון הטרור החזית העממית….. העותר דנא פועל ככל הנראה בחינת ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד, בחלק משעות פעילותו הוא מנכ"ל של ארגון זכויות, ובחלק אחר הוא פעיל בארגון טרור שלא בחל במעשי רצח ובניסיונות לרצח, אשר דבר אין להם עם זכויות".
• בשנת 2009, נאסרה שוב יציאתו של ג’ברין את גבולות הארץ על ידי הרשויות הישראליות. ג’ברין עתר לבג"ץ שדחה את עתירתו בטענה ש"נסתבר לנו כי החומר המצביע על מעורבותו של העותר בפעילות גופי טרור הוא חומר ממשי ובר סמך. עוד נתברר לנו כי נתווסף חומר שלילי נוסף אודות העותר גם לאחר שנדחתה עתירתו הקודמת".
• בנוסף לתפקידו באל-חק, שועאן ג’ברין הוא המזכיר הכללי של הפדרציה הבינלאומית לזכויות אדם ((FIDH ואחד מחברי הוועד המייעץ של Human Right Watch (HRW) במזרח התיכון.

מימון

ועדות הבריאות (HWC) / איחוד ועדות הבריאות (UHWC)

רקע

• ועדות הבריאות – Health Work Committees (HWC) ואיחוד וועדות הבריאות (Union of Health Work Committees-UHWC) הם ארגוני בריאות פלסטינים הפעילים בירושלים, בגדה המערבית ובעזה בהתאמה עם היסטוריה של פעילות אנטי ישראלית. במכתב פתוח ("עצרו את רצח העם") שנכתב במהלך מבצע "צוק איתן" (2014), טען ארגון HWC כי "התושבים התמימים ברצועת עזה ניצבים בפני רצח עם מחריד המבוצע נגדם על ידי כוחות הכיבוש הישראלי" המכתב קרא ל"רשות הפלסטינית להגיש תביעות לבתי דין בינלאומיים וארגונים בינלאומיים על מנת להביא פושעים ציונים לדין".
• שותפיו של HWC, כוללים ארגונים לא-ממשלתיים וממשלות ביניהם, דיאקוניה (במימון ממשלת שבדיה), סיוע רפואי לפלסטינים (MAP), תוכנית הפיתוח של האו"ם (UNDP), הארגון הבין כנסייתי לפיתוח ולשיתוף פעולה (ICCO – הולנד), האיחוד האירופי ואוקספם.

קשרים לחזית העממית

• למנכ"ל לשעבר של ועדות הבריאות, ד"ר מאג'ד נאסר, יש קשרים לכאורה לחזית העממית. על פי מסמך מ-2007 שפורסם על ידי הקרן הגרמנית פרדריך אברט, ישראל מנעה את יציאתו לחו"ל של נאסר משנת 2001, החלטה שאושרה על ידי בג"ץ.
• מאג'ד נאסר היה גם סגן מנהל איחוד ועדות הבריאות (Union of Health Work Committees – UHWC) ומוכר כחבר בחזית העממית. כפי שצוין, איחוד ועדות הבריאות עצמו הוא ארגון המקושר לחזית העממית, ומוגדר כך על ידי USAID ובמסמכים פלסטיניים. נאסר שימש גם בתפקיד רשמי באגודה הבינלאומית לזכויות הילד-פלסטין ((DCI-P וחבר דירקטוריון במרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית (AIC). מ-2013 עד 2014, נאסר שימש כמנהל תכניות בגדה המערבית של הארגון הבריטי סיוע רפואי לפלסטינים (MAP).
• דאוד גול, מנהל פרויקטים פיתוח ותוכניות של וועדות הבריאות בירושלים, הורשע על ידי בית המשפט בישראל בחברות בארגון הטרור החזית העממית לשחרור פלסטין. בהחלטת בג"ץ בעניינו [19274-07-15] נקבע כי: "…החליט הנאשם להצטרף לארגון [החזית העממית לשחרור פלסטין] …ומאז ועד היום הוא חבר בו…במעשיו המתוארים, היה הנאשם חבר בארגון טרוריסטי…בשל סגירת המרכז [מרכז נידאל], החל הארגון לפעול במסווה באמצעות עמותת "איחוד ועדות הבריאות- ירושלים" …. ביום 9.6.15 הכריז שר הביטחון כי העמותה היא התאחדות בלתי מותרת…"
• ד"ר אחמד מסלאמני (נפטר ב-2008), מייסד שותף של וועדות הבריאות בגדה המערבית, היה "חבר הוועד המרכזי של חזית העממית לשחרור פלסטין" (כפי שהוצהר על ידי החזית העממית עצמה).
• ד"ר ראבח מוהאנה, "חבר הלשכה המדינית של החזית העממית ומנהיג של הסניף שלה בעזה", היה ראש איחוד וועדות הבריאות (2001) והיה אחד ממייסדי הארגון.
• יוסף חבש, הנזכר בהקשר של ארגון אדאמיר, הוא מנהל יחסי הציבור של וועדות הבריאות.
• תוכנית הפיתוח לנוער של HWC "תוכנית פיתוח קהילתית, תרבותית וחברתית, המספקת שירותים לנוער ירושלמי באמצעות 'מרכז נידאל' בעיר העתיקה ירושלים", נסגרה על ידי הרשויות הישראליות מ-2009 עד 2012 בשל קשריה עם החזית העממית. מרכז נידאל כולל את פרויקט כנעאן של HWC, המוקדש לחיזוק "ערוצי השתתפות פוליטיים וחברתיים של האוכלוסייה הפלסטינית במזרח ירושלים באמצעות חיזוק היכולות של הנוער …" הפרויקט מיושם על ידי שישה ארגונים לא-ממשלתיים פוליטיים, ביניהם האגודה הבינלאומית לזכויות הילד – פלסטין, המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית (AIC), ACSUR ו-Mundubat.

מימון

המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית

רקע

• המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית הוא ארגון פוליטי קיצוני שהוקם "על ידי פעילי שטח פלסטינים וישראלים כארגון דו-לאומי לקידום זכויות האדם והזכויות הלאומיות של העם הפלסטיני". הארגון מאשים את ישראל ב"טיהור אתני", "אפרטהייד דמוי אפליה" ובהיותם "מתנחלים קולוניאליסטים…משטר צבאי גזעני בלתי מתפשר". בנוסף, המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית, תומך ומקדם את קמפיין החרם נגד ישראל. המרכז רשום כעמותה ישראלית ובשנת 2016 הוגשה בקשת פירוק לבית המשפט על ידי רשם העמותות מכיוון שהארגון "פעל באופן בלתי חוקי, תוך הפרה של מטרותיו המוצהרות".

קשרים לחזית העממית

• לפני הקמת הארגון, מיכאל ורשבסקי, ממייסדי הארגון, היה ממנהיגי "מצפן", ארגון טרוצקיסטי אנטי ציוני. ורשבסקי נכלא בשנות ה-90 בגין פרסום חוברת מידע עבור החזית העממית.
• המנהל השותף של AIC, נאסר איברהים, הוא גם העורך לשעבר של El-Hadaf – השבועון של החזית העממית.
• לריפעת עודה קסיס, הנמנה על מועצת המנהלים של הארגון (2008), קשרים למספר ארגונים לא-ממשלתיים שלהם קשרים לכאורה לחזית העממית. קסיס נעצר ונכלא מספר פעמים על ידי ישראל בשנות ה-80. קסיס ייסד את האגודה הבינלאומית לזכויות הילד – פלסטין (ראו להלן); הוא המתאם הכללי של קיירוס פלסטין, מסמך שקורא לחרם על ישראל (BDS) תוך שימוש בתאולוגיה נוצרית; והיה חבר בקבוצה המייעצת של ארגון Dan Church Aid.

מימון (לפי דיווחים רבעוניים)

האגודה הבינלאומית לזכויות הילד – פלסטין

רקע

• מטרת האגודה הבינלאומית לזכויות הילד – פלסטין היא “קידום והגנה של זכויות הילד הפלסטיני בהתאם לאמנת האומות המאוחדות בדבר זכויות הילד, וסטנדרטים בינלאומיים, אזוריים, ומקומיים”. הארגון מעורב בקמפיינים של BDS ולוחמה משפטית נגד ישראל ומפרסם לעיתים קרובות בדוחות שלו מידע שיקרי ולא מאומת, כמו גם האשמות שווא בדבר התעללות לכאורה בילדים על ידי כוחות הביטחון הישראלים.

קשרים לחזית העממית

• למספר חברים במועצת המנהלים של האגודה הבינלאומית לזכויות הילד – פלסטין יש קשרים לכאורה לחזית העממית. מחמוד ג'ידה, חבר בחזית העממית, נכלא על ידי ישראל למשך 17 שנים בגין ביצוע "התקפות רימוני יד" נגד אזרחים ישראליים בירושלים ב-1968. חסן עבד אלג'וואד הוא גם כן "פעיל החזית העממית" בבית לחם, או "מנהיג" בארגון, המייצג את החזית העממית בארועים ציבוריים. פאטימה דאנה, עורכת דין ומזכירת מועצת המנהלים, היא ככל הנראה אלמנתו של ראאד נזאל, המפקד לשעבר של הזרוע הצבאית של החזית העממית (גדודי אבו עלי מוסטפא) בקלקיליה. נזאל היה אחראי למספר פגועי טרור ונהרג ב-2002 בקרב יריות עם כוחות צה"ל.
• חברים קודמים במועצת המנהלים של הארגון גם כן מקושרים לחזית העממית. בשנים 2014-2007, שועאן ג’אברין, פעיל לכאורה בחזית העממית ומנהל ארגון אל-חק (ראו לעיל), היה חבר במועצת המנהלים. נאסר איברהים וד”ר מאג’ד נאסר – המקושרים לכאורה לחזית העממית (ראו לעיל), היו גם הם חברים במועצת המנהלים של הארגון.
• האשם אבו מריה, עובד בארגון, תואר על ידי החזית העממית כ"מפקד" לאחר מותו ב-2014.

מימון

עצרו את החומה (הקמפיין הפלסטיני העממי נגד חומת האפרטהייד)

רקע

• עצרו את החומה "הוא הגוף הלאומי המרכזי בשטח המארגן ומניע את המאמץ הקולקטיבי נגד חומת האפרטהייד…" ארגון זה מאשים את ישראל באופן כוזב ב"ענישה קולקטיבית", "דיכוי", "הגבלת תנועה", "גניבת מים" ו"פרויקט גטואיזציה".
• ארגון זה הוא בין המובילים במאמצים המקומיים והבינלאומיים של ה-BDS, בין השאר באמצעות קידום אמברגו נשק על ישראל. עצרו את החומה קרא לצעדי חרם נגד חברת אלביט בגין "תפקידה המרכזי בהקמת החומה ואספקת המזל"טים המשמשים ל'סיכול ממוקד'", כמו גם נגד חברת מקורות בשל "יישום" לכאורה של "'אפרטהייד מים' על הפלסטינים."

קשרים לחזית העממית

• סלאח חוואג'ה, ממנהיגי "עצרו את החומה" היה "חבר פעיל בחזית העממית לשחרור פלסטין" הוא נעצר על ידי כוחות הבטחון הישראליים שבע פעמים בין 1983 ל-1992 וריצה חמש שנות מאסר בין השנים 1992 ל-1997.
• חוואג'ה נעצר שוב ב-26 לאוקטובר 2016 ונכון ל-13 בנובמבר 2016 עודנו מוחזק במעצר.
• חוואג'ה גם "חבר המזכירות הפלסטינית של תנועת החרם, משיכת השקעות וסנקציות" המתיימרת לתאם בין הגורמים השונים "בקואליציה הפלסטינית של הארגונים המובילים והתומכים בתנועת ה-BDS."
• ב-8 מאי 2012 צה"ל פשט על משרדי עצרו את החומה ברמאללה, והחרים מספר מחשבים

מימון

המרכז הפלסטיני לזכויות אדם (PCHR)

רקע

• המרכז הפלסטיני לזכויות אדם (PCHR) הוא ארגון מוביל במסגרת קמפיין הלוחמה המשפטית נגד ישראל המנסה להביא למעצרם של פוליטיקאים ובכירים ישראליים באנגליה, הולנד, שוויץ, ספרד וניו זילנד. הארגון גם הגיש תביעות לפיצויי נזיקין נגד בכירים ישראלים וחברות שמקיימות יחסי מסחר עם ישראל בארה"ב. מאז מבצע "עופרת יצוקה" ב-2009, המרכז הפלסטיני לזכויות אדם מנהל קמפיין מתמשך בבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) להעמיד לדין ישראלים על "פשעי מלחמה".

קשרים לחזית העממית

• ראג'י סוראני, המייסד והמנהל של המרכז הפלסטיני לזכויות אדם, היה "מנוע יציאה מפלסטין (כך במקור) מ-1977 עד 1990" בראיון עם סוראני נכתב שהוא ריצה "3 שנים [1979-1982] שנגזרו עליו על ידי בית משפט ישראלי שהרשיע אותו בחברות בארגון החזית העממית לשחרור פלסטין…". סוראני נכלא 3 פעמים נוספות "ב -1985 וב-1986…" והוחזק במעצר מנהלי ב-1988. בין השנים 1986 ל-1987 הוא היה "מנוע מעבודה משפטית למשך שנה בעקבות החלטה צבאית ישראלית שהוציא המושל הצבאי הישראלי." כמו כן נדחתה בקשתו לאשרת כניסה לארה"ב ומשום כך נמנעה השתתפותו בטריבונל של ראסל על פלסטין (Russell Tribunal on Palestine –(RtoP ב-2012. בפברואר 2014, ארגון החזית העממית לשחרור פלסטין, ארגן טקס בעזה לכבוד זכייתו של סוראני ב"פרס נובל אלטרנטיבי". ד"ר ראבה מוהאנה (ראו לעיל, איחוד ועדות הבריאות), חבר בלשכה המדינית של החזית העממית, נשא נאום בטקס.

מימון

איחוד ועדות העבודה החקלאית

רקע

• איחוד ועדות העבודה החקלאית (UAWC) מתאר עצמו כ"ארגון ללא כוונת רווח שהוקם על ידי קבוצה של מתנדבים ואגרונומים" כתגובה למה שהם מכנים "הנסיבות הסוציו-פוליטיות הפגיעות של חקלאים הנובעות ממדיניות הכיבוש של גזילת אדמות ומים בתחילת שנות השמונים, וכתוצאה מכך פגעו באופן ישיר באינטרסים של חקלאים ופלסטינים" .
• בפועל, הארגון משתמש ברטוריקה מסיתה ובדמוניזציה המאשימה את "כוחות הכיבוש הישראלי" ב"המשך המתקפה האכזרית והבלתי מוסרית במלחמה בעזה" [2014] ובהמשך "מדיניות ענישה קולקטיבית תוך התעלמות מהחוק הבינלאומי והמשפט ההומניטרי" הארגון לא מזכיר את הטרור הפלסטיני וירי הרקטות של חמאס על אזרחים ישראליים.

קשרים לחזית העממית

• איחוד ועדות העבודה החקלאית הוקם ב-1968 על ידי חברים מהחזית העממית לשחרור פלסטין והוא מסונף באופן רשמי לחזית העממית. USAID מגדיר את הארגון כ"זרוע החקלאית" של החזית העממית. דוגמא לקשרי הטרור של הארגון ניתן לראות בטקס של הארגון לציון "יום סולידריות, עם המזכיר הכללי של החזית העממית לשחרור פלסטין, אחמד סעדאת….". ביום הסולידריות בהשתתפות מוחמד בכרי, מנכ"ל איחוד ועדות העבודה החקלאית בעזה, חגגו את "יום השנה העשירי להתנקשות בשר התיירות הישראלי רחבעם זאבי" (רצח שבוצע על ידי החזית העממית).
• בשיר אל-חיירי, נשיא לשעבר של חבר הנאמנים של איחוד ועדות העבודה החקלאית, "הורשע בעברות טרור בשנת 1969 ונכלא ל-15 שנים". חיירי היה ראש הלשכה המדינית של החזית העממית.
• סוגיית המימון ממשלתי הזר (באמצעות World Vision אוסטרליה) לאיחוד ועדות העבודה החקלאית וקשריה עם החזית העממית, הובלטה על ידי שורת הדין, ארגון לא-ממשלתי ישראלי, אשר הגיש גם דו"ח בנושא לממשלה האוסטרלית.

מימון