המרכז הפלסטיני לזכויות האדם (PCHR)

מידע כללי

מדינההרשות הפלסטינית
אתר אינטרנטwww.pchrgaza.org/portal/en
נוסד1995
סטטוס משפטיארגון פלסטיני (עזה)
במילות הארגוןמוקדש להגנה על זכויות אדם, קידום שלטון החוק, ותמיכה בעקרונות דמוקרטיים בשטחים הפלסטינים הכבושי

מימון

פעילות

  • ב-27 בספטמבר 2017 הארגון ערך כנס בינלאומי שכותרתו "נקודת הסף מכיבוש לסיפוח: הערכת חוקיות 50 שנות כיבוש ישראלי בשטחים הפלסטינים הכבושים מאז 1967." הכנס ציין "50 שנה מאז הקמת ההתנחלות הישראלית הראשונה בגוש עציון וחשיפת הכוונות האמתיות של ישראל ביחס לשטחים שנכבשו אחרי מלחמת ששת הימים ב-1967."
  • ב-25 ביולי 2017, PCHR ארגן סדנא בנושא "השלכות הצעדים להקפאת משכורות לאסירים לשעבר על זכויותיהם הכלכליות והחברתיות." מנהל PCHR ראג'י סוראני אמר כי "ההחלטה להקפיא משכורות לאסירים לשעבר הכתה בהלם את האסירים, משפחותיהם והפלסטינים בכלל מאחר וזה צעד לא חוקי ולא מוסרי שמפר חוק יסוד ואת משפט זכויות האדם הבינלאומי."
  • ב-17 באפריל 2017, PCHR כחבר במועצת ארגוני זכויות האדם הפלסטינים   (PHROC), פרסם הצהרה ל'יום האסיר הפלסטיני' לפיה "שנה זו מציינת 50 שנים של עינוי אסירים פוליטיים פלסטיניים באמצעות מערכת צבאית שמפעילה באופן היסטורי שיטות מגוונות לעינוי והתעללות פיזית ופסיכולוגית", וקראה לבית הדין הפלילי הבינלאומי "לפתוח בחקירת מקרה האסירים והעצורים הפלסטינים, ולהביא את אלו שעינו, חרצו דין ללא משפט ובצעו מעצרים שרירותיים בפלסטינים לשאת באחריות."
  • בהודעה לעיתונות מ-22 במרץ 2017 הארגון שיבח את דו"ח הוועדה הכלכלית והחברתית של האו"ם למערב אסיה (UNESCWA) בנושא "שאלת האפרטהייד" שמאשים את ישראל "במדיניות ופרקטיקות שמהווים את פשע האפרטהייד", ו"קורא לתובע הכללי של ה-ICC  לחקור את ביצוע פשע האפרטהייד על ידי ישראל נגד העם הפלסטיני ולהעמיד לדין את האחראים לכך."
  • במרץ 2017, בעקבות ידיעות על כך שחמאס תכנן להקים וועדה מנהלית בעזה, PCHR  קרא לנשיא הפלסטיני ולתנועת חמאס "לעבוד יחד כדי להבטיח את איחוד האדמה הפלסטינית וכדי להתמודד עם המזימות הישראליות לפירוק וליצירת רוב יהודי בשטחים הפלסטינים הכבושים."
  • בדצמבר 2016, בתגובה להעברת חוק ההסדרה, ראג'י סוראני האשים את ישראל ב"טיהור אתני של העם הפלסטיני ובהטלת תנאים חדשים לאפרטהייד", ו"כשזה קורה במקביל לציון 50 שנה לכיבוש פלילי ולוחמני – זה הכי גרוע."
  • בנובמבר 2016, PCHR הגיש יחד עם ארגונים נוספים פניה למייקל לינק, שליח האו"ם לענייני זכויות אדם בשטחים הפלסטינים בנושא "מגיני זכויות אדם בשטחים הפלסטינים הכבושים…ובפרט על הסביבה המדכאת שבה פועלים מגיני זכויות האדם בשטחים הפלסטינים הכבושים." הפניה מתייחסת למנאל תמימי כפעילת שטח של מרכז הנשים לסיוע משפטי וייעוץ (WCLAC) כ"מגינת זכויות אדם".
    • תמימי ידועה ברטוריקה ובפרסומים האנטישמיים והאלימים שהיא מפרסמת ברשתות החברתיות. באוגוסט 2015, תמימי צייצה "אני שונאת את ישראל, אני מאחלת שאינתיפאדה שלישית תבוא בקרוב ושאנשים יתקוממו ויהרגו את המתנחלים הציוניים בכל מקום."
  • מתוקף חברותו במועצת ארגוני זכויות האדם הפלסטינים, PCHR התייחס להתפטרות של וויליאם שבאס מתפקידו כראש וועדת החקירה של האו"ם למלחמה בעזה (2014) "כהצגה ביוזמת ישראל" ו"גינה בתוקף את הנסיון האחרון הכל כך צפוי של ישראל להכשיל את עבודת המנגנונים הבינלאומיים לצדק וזכויות אדם בחקירת ההפרות הישראליות של המשפט הבינלאומי נגד האוכלוסיה הפלסטינית." למעשה, בעקבות ההתפטרות התגלה כי שבאס העניק בעבר ייעוץ משפטי לאש"ף – מה שיצר ניגוד אינטרסים מובהק ששולל ממנו את ההתאמה לתפקיד מלכתחילה. מעבר לכך, בעברו של שבאס ביטויים רבים לפעילות אנטי-ישראלית כולל קריאות חוזרות להגשת תביעה נגד בכירים ישראלים בגין "פשעי מלחמה" בבית הדין הפלילי הבינלאומי.
  • ב-28 בנובמבר 2013 פורסמה הודעה לעיתונות במשותף עם הארגונים אלדמיר ואלמיזאן ועם רשת הארגונים הפלסטינית   PNGO בה הואשמה ישראל ב"מדיניות שיטתית כנגד האוכלוסיה האזרחית"  וב"הפרות זכויות אדם שבוצעו על ידי כוחות הכיבוש הישראליים… כחלק מענישה קולקטיבית."

טרור

  • הארגון מתעלם באופן קבוע  מפעולות טרור נגד אזרחים ישראלים ומתרץ פעולות אלו בהקשר הנרטיבהסבל פלסטיני. הארגון מגנה את ישראל על פעולות שהיא נוקטת על מנת להגן על אזרחיה, מתעלם לחלוטין מהקשר הטרור ומתייחס לזה כאל התקפות ש"לכאורה" בוצעו. בהתייחסו לאמצעים בטחוניים שננקטים על ידי ישראל כגון מחסומים וסגרים של מעברי הגבול לרצועת עזה, המרכז הפלסטיני לזכויות אדם לא מזכיר את פיגועי טרור נגד אזרחים ישראלים.
  • ראג’י סוראניהמייסד והמנהל של המרכז הפלסטיני לזכויות אדם, היה "מנוע יציאה מפלסטין (כך במקור) מ-1977 עד 1990."בראיון עם סוראני נכתב שהוא ריצה שלוש שנים [1979-1982] שנגזרו עליו על ידי בית משפט ישראלי שהרשיע אותו בחברות בארגון החזית העממית לשחרור פלסטין…". סוראני נכלא 3 פעמים נוספות "ב-1985  וב-1986…" והוחזק במעצר מנהלי ב-1988. בין השנים 1986 ל-1987 הוא היה "מנוע מעבודה משפטית למשך שנה בעקבות החלטה צבאית ישראלית שהוציא המושל הצבאי הישראלי". כמו כן נדחתה בקשתו לאשרת כניסה לארה"ב ומשום כך נמנעה השתתפותו בטריבונל ראסל על פלסטין (Russell Tribunal on Palestine –RtoP) בשנת 2012.
  • בפברואר 2014, ארגון הטרור 'החזית העממית לשחרור פלסטין', ערך טקס בעזה לכבוד זכייתו של סוראני ב"פרס נובל אלטרנטיבי". ד"ר רבאח מוהאנה,  חבר בלשכה המדינית של החזית העממית, נשא נאום בטקס.
  • במהלך גל הטרור שהחל באוקטובר 2015, גינה הארגון את ישראל בגין "פשעים חמורים" נגד "אזרחים פלסטינים". בהתייחסו לפלסטינים שנהרגו במהלך התקפות טרור נגד אזרחים ישראליים, הארגון גינה "באופן החמור ביותר את הזלזול של הכוחות הישראליים בחיי אזרחים פלסטינים"
  • לכל אורך מבצע צוק איתן בעזה ב-2014, המרכז הפלסטיני לזכויות האדם גינה באופן קבוע את הממשלה הישראלית וכוחות הביטחון על כך ששמו להם למטרה "אזורים אזרחיים מאוכלסים" בלי להזכיר שחמאס מיקם את משגרי הטילים במרכזים אזרחיים תוך שימוש בתושבים כמגנים אנושיים.
  • ניזאר ריאן, מפקד בכיר בחמאס, וכמה מבני משפחתו נהרגו בתקיפת חיל-האוויר בינואר 2009. למרות מעמדו של ריאן בארגון ומצבור נשק שהיה מוחבא בביתו, המרכז הפלסטיני לזכויות האדם כינה את ריאן "אזרח" וקרא למותו "פשע אכזרי" ודרש כי "העבריינים והמנהיגים הצבאיים והממשלתיים שלהם יועמדו לדין".

לוחמה משפטית

  • הארגון הוא ממובילי קמפיין הלוחמה המשפטית וניסה להביא למעצרם של ישראלים באנגליה, הולנד, שווייץ, ספרד וניו-זילנד. הארגון הגיש תביעות לפיצויי נזיקין נגד בכירים ישראלים וחברות שמקיימות יחסי מסחר עם ישראל בארה"ב. כל התביעות נדחו בשלביהן הראשונים.
  • ביולי 2016 הארגון פעל אל מול ממשלת בריטניה כדי שזו תעצור את שרת החוץ לשעבר ציפי לבני על פשעי מלחמה לכאורה שבוצעו במהלך מבצע עופרת יצוקה (2009) וקרא "למדינות העולם, במיוחד לבריטניה, למלא את חובתה הבינלאומית…להלחם בחסינות שניתנת לפושעי מלחמה." משרד עורכי דין בלונדון והמרכז הפלסטיני לזכויות אדם ייצגו את המתלוננים בפרשה, שהזדהו כ"קורבנות מתקפת שלושת השבועות של ישראל". ממשלת בריטניה סיפקה ללבני מעמד מיוחד של "שליחה דיפלומטית מיוחדת" שמנעה מהמשטרה הבריטית להתקדם עם הפרשה.
  • PCHR הגיש בנוסף מספר פניות לבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) .
    • בדצמבר 2017, PCHR יחד ארגונים פלסטינים נוספים: אל-דמיראל-מיזאן ואל-חק הגישו פניה לתובע הכללי של ה-ICC בדרישה "לפתוח בחקירת הפשעים הבינלאומיים החמורים שבוצעו במהלך המתקפה הצבאית הישראלית בחודשים יולי-אוגוסט 2014." לפי ראג'י סוראני, מנהל PCHR  "ישנה התחמקות שיטתית מחקירה פלילית אמתית והגשת תביעה ביחס לתלונות הללו…ההשלכות הן שעשיית צדק ונשיאה באחריות נשללות באופן מכוון מרוב הקורבנות והניצולים – כפי שקרה בעקבות שתי תקיפות צבאיות ישראליות רחבות היקף בעזה."
    • ב-20 בספטמבר 2017 הארגון הגיש פניה (substantive communication) לתובעת של ה-ICC בטענה כי "אזרחים וקציני צבא ישראלים רמי דרג ביצעו פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות בגדה המערבית הכבושה כולל מזרח ירושלים."
    • ב-22 בנובמבר 2016 הארגון הגיש פניה למשרד התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) "בדרישה לחקירה והגשת תביעה נגד הסגר הלא-חוקי ברצועת עזה." שעאוון ג'בארין, מנהל אל-חק אמר כי "לתובעת ה-ICC יש הזדמנות פז לשים סוף לסבל של כל האוכלוסיה הפלסטינית."
    • בפברואר 2016, הארגון "הגיש ראיות בדבר ביצוע של פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות" וסיכם כי "בכירים ישראלים, קציני צבא ואזרחים, בצעו פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות במהלך מבצע צוק איתן."
    • ב-23 בנובמבר 2015 ארבעת הארגונים הגישו מסמך לפאטו בנסודה, התובעת של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC), שמציג ראיות ועדויות ל"פשעי מלחמה" לכאורה שבצעה ישראל במהלך מבצע צוק איתן בעזה (2014).
  • ב-14 במאי 2016, PCHR ארגן את "וועידת המומחים המשפטיים של מלגה" שמטרתה "לבחון את כל המאמצים הרלוונטיים לישום עיקרון השיפוט האוניברסאלי להעמיד לדין פושעי מלחמה ישראלים וכיצד אותם מאמצים קשורים לעבודה מול ה-ICC."
  • במהלך מבצע צוק איתן, הארגון, יחד עם שאר חברי מועצת ארגוני זכויות האדם הפלסטינים הגישו מכתב לאיחוד האירופי המאשים את ישראל ב"הפרות בוטות של המשפט הבינלאומי", "הרג לא פרופורציונלי וללא אבחנה של אזרחים פלסטינים" ו"ראיות לפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות". המכתב מפציר באיחוד הארופי ל"נקוט בכל האמצעים העומדים לרשותו להביא לסיומן של הפרות המשפט ההומנטירי הבינלאומי על ידי ישראל".
  • עוד במהלך המבצע, סוכנות האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים הטילה על המרכז הפלסטיני לזכויות אדם, בצלם ואל-מיזאן לאסוף ולהפיץ את הנתונים על נפגעים בעזה. נתונים אלו נלקחו ממשרד הבריאות של חמאס ורבים מאלו שזוהו כ"אזרחים" שנהרגו במהלך העימות היו למעשה לוחמים וחברים בארגוני טרור.

פעילות BDS

  • בפברואר 2017, במסגרת חברותו במועצת ארגוני זכויות האדם הפלסטינים PCHR פרסם הצהרה הקוראת "לקהילה הבינלאומית לעמוד בהתחייבויותה הבינלאומית" ולפעול "באופן מיידי לאכיפת סנקציות נגד ישראל", בעקבות העברת 'חוק ההסדרה' שהוא "עוד כלי חסר-בושה בידי ישראל להחרים רכוש פלסטיני פרטי לטובת מפעל ההתנחלויות הבלתי חוקי שלה."
  • באוגוסט 2016 הארגון היה שותף להגשת תלונה לשליח המיוחד של האו"ם ביחס למעמד התושבות של עומר ברגותי, ממנהיגי קמפיין ה-BDS. ההצהרה מתארת באופן שגוי את הקמפיין ה-BDS כ"תמיכה בדרכי שלום באג'נדה של זכויות אדם המבוססת על מסגרת משפטית בינלאומית"; למעשה, הקמפיין הוא טקטיקה של לוחמה פוליטית המבוססת על ניצול הסטנדרטים הכפולים של זכויות האדם, השוואה לאפרטהייד של דרום אפריקה והאשמות שקריות בדבר "פשעי מלחמה".
  • בפברואר 2016, הארגון היה שותף לפרסום הצהרה לפיה "במשך עשורים ישראל נכשלה במילוי חובותיה ככוח כובש ובמקום זאת העמיקה את הכיבוש, משטר הקולוניאליזם והאפרטהייד". ההצהרה "מאשרת את הזכות לכולם להשתתף ולפעול למען חרם משיכת השקעות וסנקציות (BDS) וקוראת למדינות ולעסקים למלא את אחריותם החוקית ביחס לכך". בנוסף ההצהרה קבעה כי מהלך האיחוד האירופי מנובמבר 2015 לסימון מוצרים מההתנחלויות הוא "לא מספק", וקראה להשלמת מהלך  זה.

שותפים

  • המרכז הפלסטיני לזכויות אדם הוא בעל מעמד מייעץ למועצה הכלכלית והחברתית של האו"ם (ECOSOC).
  • הארגון שותף בוועדת המושבעים הבינלאומית בז'נבה, הפדרציה הבינלאומית לזכויות אדם (FIDH) – פריס, הרשת האירופית-ים תיכונית לזכויות אדם – קופנהגן, הקונסורציום הבינלאומית לסיוע משפטי – סטוקהולם, הקואליציה העולמית נגד עונש מוות, והארגון הערבי לזכויות אדם – קהיר.
  • הארגון משתמש בחברותו במועצת ארגוני זכויות האדם הפלסטינים כפלטפורמה ללובי בפורומים בינלאומיים ולהפצת הצהרות שעושות דמוניזציה לישראל.
  • הארגון עובד עם אל-חק בנושאי לוחמה משפטית.
  • הארגון חבר "בקבוצת עבודה בנושא עקירה" יוזמה של בדיל וסוכנות הסיוע ההומניטארי של האו"ם (OCHA) "למעקב אחר הפרות זכויות אדם (פינוי, הריסות בתים, החרמת קרקעות) שמביאות לעקירת אנשים מאדמותיהם ומקהילותיהם". היוזמה היא בשיתוף הארגונים: אדאמיר, אל-חק, אל-מיזאן, המרכז למיידע אלטרנטיבי, ARIJ, בדיל, במקום, בצלם, CARE International, האגודה הבינלאומית לזכויות הילד – סניף פלסטין, דיאקוניה, EAPPI, עיר עמים, הוועד הישראלי נגד הריסת בתים, מרכז מען לפיתוח, סיוע רפואי לפלסטינים, אוקספאם בריטניה, אוקספאם – בלגיה, Society of St. Yves, Save the Children – UK, Stop the Wall, האגודה לזכויות האזרח בישראל, מרכז הנשים לסיוע משפטי וייעוץ (WCLAC), World Vision ויש דין.

מימון

תורםסכוםשנים
האיחוד האירופי4118612014-2016
המשרד לתיאום עניינים הומניטרים של האו"ם $577,000204
אירלנד800002013
מנהלת זכויות האדם והמשפט הבינלאומי (דנמרק, שבדיה, שוויץ, הולנד ונורבגיה)$710,0002014-2016
נורבגיה1,000,000 NOK2016
1,000,000 NOK2015
כריסטיאן אייד (בריטניה)לא זמין לא זמין
Kvina Till Kvina (שבדיה)לא זמין לא זמין
קרן אלקודס מלגה (ספרד)לא זמין לא זמין
אוקספם נוביב (הולנד)לא זמין לא זמין
DunChurchAid (דנמרק)לא זמין לא זמין
קרן החברה הפתוחהלא זמין לא זמין
סיוע רפואי לפלסטינים (בריטניה)לא זמין לא זמין
Sida (שבדיה)לא זמין לא זמין

שותפים

  • למרכז הפלסטיני לזכויות האדם יש מעמד מייעץ מיוחד במועצה הכלכלית והחברתית של האו"ם  (ECOSOC) .
  • הארגון מסונף לועדת המשפטנים הבינלאומית-ז'נבה, הפדרציה הבינלאומית לזכויות אדם (FIDH) – פריז, רשת ארגוני זכויות אדם אירופית-ים תיכונית – קופנהגן, איגוד העזרה המשפטית הבינלאומית – סטוקהולם, הקואליציה העולמית נגד עונש מוות והארגון הערבי לזכויות אדם – קהיר.
  • חבר במועצת ארגוני זכויות האדם הפלסטינים (PHROC).
  • עובדים עם אל-חק בנושאים הקשורים ללוחמה משפטית.

Archive of Articles about המרכז הפלסטיני לזכויות האדם (PCHR)