האגודה הבינלאומית לזכויות הילד – פלסטין (אב"י פלסטין / DCI-P)

פעילות

• הארגון תומך בקמפיין החרם, משיכת ההשקעות והסנקציות (BDS) נגד ישראל, ופועל לקידומו באו"ם, באיחוד האירופי ובפורומים אחרים.
• מוביל את הקמפיין שמנצל ילדים לקידום דמוניזציה של ישראל, וקשור לארגון הטרור של החזית העממית לשחרור פלסטין. רבות מטענותיו שקריות והן חלק מהניסיונות להכפיש את ישראל בטענות של "פשעי מלחמה" וקידום ה- BDS
• הארגון קורא לישראל "לקחת אחריות היסטורית ומשפטית לנכבה, ולהכיר בעיקרון זכות השיבה שאומצה על ידי האספה הכללית של האו"ם בהחלטה 194 ב-1948".
• בינואר 2020, ארגון PNGO, בו DCI-P חבר, התנגד נחרצות לסעיף חדש בחוזי המענק של האיחוד האירופי עם ארגונים לא ממשלתיים פלסטיניים, האוסרים על המקבלים לממן ולעבוד עם ארגונים ויחידים המופיעים ברשימת ארגוני הטרור של האיחוד האירופי. לפי התקשורת, PNGO טען כי ארגוני הטרור הפלסטיניים הם "מפלגות פוליטיות".

 קשריו של DCI-P  עם ארגון החזית העממית לשחרור פלסטין

• ב- 26 ביוני 2018, הודיע ארגון עורכי הדין בבריטניה עבור ישראל (UKLFI) כי לאחר שהציגו עדויות לקשרים ההדוקים בין DCI-P לבין החזית העממית לסיטיבנק ול-Arab Bank PLC, "בנקים אלה אינם מספקים עוד שירותים בנקאיים לארגונים לא ממשלתיים המקושרים לטרור".
• לאנשים רבים שהועסקו בארגון, ומונו להיות חברי דירקטוריון, יש קשרים לכאורה לחזית העממית לשחרור פלסטין (PFLP), ארגון טרור המוגדר ככזה על ידי ארה"ב, האיחוד האירופי, קנדה וישראל. למידע נוסף אודות קשרי DCI-P עם ארגון החזית העממית לשחרור פלסטין, ראו את הדו"ח “DCI-P’s Ties to the PFLP Terrorist Organization.” של NGO Monitor.
• האשם אבו מריה היה מתאם יחידת הגיוס הקהילתי של  DCI-P. ביולי 2014 אבו מאריה נהרג במהלך הפרות סדר בבית-אומר. לאחר מותו, הוא כונה  "מנהיג" על ידי החזית העממית, אשר הוציא הודעת אבל רשמית. הודעת החזית העממית שיבחה את עבודתו עבור DCI-P, וציינה כי "הוא היה בשורות המאבק לשחרור לאומי ובחזית העממית מגיל צעיר."
  • ב-23 בספטמבר 2014, העלה DCI-P וידאו של האזכרה לאבו מריה, אשר כללה נאום של מנכ"ל  DCIP, ריפעת עודה קסיס. החצר בה התקיים הטקס היתה מקושטת בדגלים, כרזות ותמונות של דמויות בולטות בחזית העממית, כמו מייסד הארגון ג'ורג' חבש ומנהיגה לשעבר אחמד סעדאת. הקהל היה לבוש ברובו בצעיפי החזית העממית.
• ריאד ערר: מנהל תוכנית להגנת הילד של DCIP, נאם באירוע הנצחה שהחזית העממית ארגנה בדצמבר 2014 לזכרו של חבר בארגון שנהרג "תוך כדי שימוש באבנים ובקבוקי תבערה בהפגנה אל מול כוחות הכיבוש". התפאורה בארוע כללה דגלים וצעיפים של החזית העממית, תמונות של בכירי החזית העממית ואנשים הלבושים בלבוש צבאי – חלקם נראו כילדים (הוידיאו מהאירוע שמור אצל NGO Monitor).
• נאסר איברהים: נשיא העצרת הכללית של DCI-P לפחות עד שנת 2017 ,הוא העורך לשעבר של העיתון "אל הדף"-הביטאון השבועי של החזית העממית. במאי 2014, החזית העממית חשפה ציור קיר "שפותח על ידי הסופר והעיתונאי נסאר אבראהים", לכבוד המייסד שלה, ג'ורג' חבש. מספר חברים בחזית העממית השתתפו ודיברו באירוע.
• מחמוד ג’ידה: חבר במועצת המנהלים של DCIP, לפחות בין השנים 2016–2012. הוא נכלא על ידי ישראל למשך 17 שנים בגין ביצוע "התקפות רימוני יד" נגד אזרחים ישראליים בירושלים ב- 1968.
• חסן עבד אלג’וואד: חבר במועצת המנהלים של DCIP  לפחות בין השנים 2018-2012 דיבר בשם החזית העממית באירוע להנצחת חבר ארגון הטרור שנהרג "תוך כדי שימוש באבנים ובקבוקי תבערה בהפגנה למול כוחות הכיבוש ".
• שעואן ג’אברין:  בין השנים 2009–2005, שעואן ג'אברין, מנהל ארגון אל-חק, היה חבר בועד המנהל של DCI-P. על פי מסמך שהגישה ישראל לאו"ם בשנת 1995, הורשע ג'בארין –ב- 1985 בגיוס חברים לארגון הטרור. הודעה ישראלית לאו"ם ב-1994 מציינת כי הוא "לא הפסיק את מעורבותו בטרור ושומר על מקומו בהנהגת החזית העממית". ג'אברין פעיל לכאורה בארגון החזית העממית לשחרור פלסטין, ובשל כך נדחו בקשותיו לקבל אשרת יציאה מישראל וירדן. פסיקת בג"ץ בהתייחסו לג'בארין ביוני 2007, כינתה אותו "'ד"ר ג'קיל ומר הייד,' פעיל זכויות אדם ביום ומחבל בלילה".
• .מג'ד נאסר: כיהן כחבר דירקטוריון ב- DCI-P לפחות בין השנים 2009-2007. שימש בעבר כמנכ"ל ועדות הבריאות (HWC), ארגון שהוגדר כ"התאחדות בלתי מותרת" בשנת 2015 על ידי שר הביטחון, משה יעלון.. בשנת 2009, נסגר מרכז נידאל של HWC על ידי ישראל עקב קשריו לחזית העממית. נאסר כתב יחד עם נסאר איברהים את הספר "האינתיפאדה הפלסטינית: זעקה לחופש", המהלל את קמפיין הטרור הפלסטיני של ראשית שנות האלפיים.

• סאמר עג'ג: נראה כי בשנת 2012, מתאם העצמת הקהילות של ה-DCIP התמודד לבחירות בעיר שכם כחלק מרשימה משותפת הנשלטת על ידי החזית העממית וארגונים נוספים.
• מארי רוק: חברת מועצת המנהלים של  DCIP בין השנים 2018-2014, הייתה מועמדת של החזית העממית למועצה המחוקקת הפלסטינית בבחירות בשנת 2006. רוק גם נכחה באירוע של החזית העממית בשנת 2012 לכבוד ראש עיריית בית לחם לשעבר ויקטור באטרש.
• פאטימה דאנה: עורכת דין וחברת מועצת המנהלים, בין השנים  2018-2012, היא ככל הנראה אלמנתו של ראאד נזאל, המפקד לשעבר של הזרוע הצבאית של החזית העממית (גדודי אבו עלי מוסטפא) בקלקיליה. נזאל היה אחראי למספר פגועי טרור ונהרג ב-2002 בקרב יריות עם כוחות צה"ל.

 פעילות פוליטית

• בעודו בארגון, מנכ"ל DCI-P לשעבר ריפעת עודה קסיס, היה גם "המתאם  של מסמך קיירוס פלסטין ופיקח על ניסוח הצהרת היסוד שלו". מסמך קיירוס פלסטין מקדם BDS נגד ישראל, מכחיש את הקשר היהודי למדינת ישראל באמצעות טיעונים תיאולוגיים, ומאשים את ישראל באופן בלעדי באחריות לסכסוך. המסמך כולל בתוכו בין היתר הצדקות לטרור נגד אזרחים ישראלים ומגדיר זאת כ"התנגדות חוקית." כמו כן, במסמך מוזכר כי "שורשי ה'טרור' הם באי-צדק האנושי וברשע של הכיבוש ב- 18 במאי 2019, כחבר במועצת ארגוני זכויות האדם הפלסטינית (PHROC), היה DCI-P  חתום על הצהרה המתייחסת לירושלים כולה כ"כבושה" וקראה לאו"ם "לנקוט עמדה נחרצת נגד… צעדים חד צדדיים שנקטה ארה"ב שלא כדין לטובת ניסיון שנחשף לתת לגיטימציה למפעל ההתנחלויות, הכיבוש והקולוניזציה הלא חוקיים של ישראל" ההצהרה קראה גם "להחרים את מוצרי ההתנחלויות הישראליות" ו"להטיל סנקציות  על אינדיבידואלים, לרבות איסור נסיעות והקפאת נכסים, על יחידים המזוהים כאחראים או שותפים לביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות”.
• בינואר 2019, תוך כדי האלימות בגבול עזה, DCI-P יחד עם CUNY- בית הספר למשפטים, זכויות אדם וקליניקת צדק ומשפט מגדרי- הגיש לאו"ם מסמך המכיל אמירות כוזבות בצורה חמורה, עיוותים גסים של החוק והעובדות והלבנה של ארגוני טרור כולל חמאס. (ראו כאן את המכתב של NGO-Monitor לבית הספר CUNY).
• מאז דצמבר 2013 DCI-P שותף עם ארגון עורכי דין למען זכויות אדם לפלסטינים (LPHR) לקמפיין מתמשך שכותרתו "דע את זכויותיך", במטרה "ליידע ילדים פלסטינים שנעצרים, מעוכבים, נחקרים ונשפטים במערכת בתי המשפט הצבאיים, את זכויותיהם המשפטיות לאורך כל התהליך." הקמפיין מסתמך על דו"ח לא מדויק של יוניצ"ף ממרץ 2013, שלכאורה טען להתעללות (ill-treatment) "רחבה, שיטתית וממוסדת" בילדים במערכת הישראלית. DCI-P ו- LPHR נמנעים מלהזכיר את העובדה כי ישראל הקימה בית דין צבאי לנוער, המקנה לקטינים תנאים טובים משמעותית בהשוואה למבוגרים. הקבוצה מתעלמת גם מהנסיבות שעלולות היו להוביל למעצרים מסוג זה, כמו פעילות טרור ואלימות.
• בקיץ 2018 חבר DCI-P עם  Churches for Middle East Peace -CMEP לקמפיין שיקרי שכותרתו "דרישת צדק לילדים: תיעוד מעצרים בשטחים הפלסטינים הכבושים", שמתיימר לתעד "מקרים של התעללות שחוו פלסטינים צעירים". בקמפיין זה, DCI-P מעלה טענות שווא וטענות מטעות רבות כלפי צה"ל ובתי המשפט הצבאיים בישראל. (קראו את הדו"ח של NGO Monitor "“No Way to Represent a Child: Defense for Children International Palestine’s Distortions of the Israeli Justice System.”.")
• בנובמבר 2017, DCI-P חתם על קריאה לתמוך ב"עולם ללא חומות", תוך השוואה בין "חומת האפרטהייד של ישראל על אדמה פלסטינית לחומת הבושה של ארה"ב על אדמות ילידיות בגבול עם מקסיקו."
• ב-17 באפריל 2017 פרסם  DCI-P, החבר במועצה הפלסטינית לזכויות אדם (PHROC), הודעה לרגל יום האסיר הפלסטיני, בה נכתב כי "שנה זאת מציינת 50 שנה של עינויים של אסירים פוליטיים פלסטינים באמצעות מערכת צבאית. לפי הודעה זו, שנים אלו אופיינו ב "צורותשונות של עינויים והתעללות פיזית ופסיכולוגית" וקרא לבית הדין הפלילי הבינלאומי "לפתוח בחקירה בעניין האסירים והעצירים הפלסטינים ולהביא לדין את אלה שעינו, הוציאו להורג ללא משפט, שהעבירו בכפייה, וביצעו מעצרים שרירותיים של פלסטינים".

• ב-3 למרץ 2016, DCI-P פרסם הצהרה המאשימה את כוחות הביטחון של ישראל בכך שהם "מיישמים מדיניות של  'לירות על מנת להרוג', שבחלק מהתקריות משמעותם הוצאה להורג ללא משפט".
  • טענה זו הופרכה על ידי הוועד הבינלאומי של הצלב האדום שקבע באפריל 2017 כי "הגענו למסקנה החד-משמעית כי אין שום ירי על מנת להרוג בהוראות מעצר החשודים של צה"ל, כפי שכמה גורמים פוליטיים ניסו לשכנע אותנו."
• בנובמבר 2016 אדאמיר וארגונים נוספים פנו לשליח המיוחד של האו"ם למצב זכויות האדם בשטחים הפלסטינים, מייקל לינק, בנושא "מגיני זכויות האדם בשטחים הפלסטינים הכבושים…תוך הדגשת הסביבה המדכאת שבה פועלים מגיני זכויות האדם הפועלים בשטחים הפלסטינים הכבושים". הפניה מתייחסת למנאל תמימי, פעילת שטח עבור "מרכז הנשים לסיוע משפטי וייעוץ" ( Women’s Center for Legal Aid and Counseling ) כ"מגינת זכויות אדם".
  • מנאל תמימי, פעילה פלסטינית שעושה שימוש שיטתי ברטוריקה אלימה ואנטישמית ברשתות החברתיות. באוגוסט 2015 תמימי צייצה "אני שונאת את ישראל, אני מקווה שאינתיפאדה שלישית תבוא בקרוב ואנשים יתקוממו ויהרגו את כל המתנחלים הציוניים בכל מקום."
• ב-29 ביולי 2015, בראד פארקר, בכיר בצוות הסנגור הבינלאומי של DCI-P דיבר בתדרוך בקונגרס שמטרתו הייתה "לבחון את השימוש לרעה שישראל עושה בנשק אמריקאי בעזה ולקרוא למחוקקים לדרוש מישראל דין וחשבון על הפרת החוק האמריקאי והחוק הבינלאומי". פארקר האשים את ישראל בהפרת החוק הבינלאומי וב"התקפות חסרות הבחנה". אירוע זה נערך בחסות הקמפיין האמריקאי לסיום הכיבוש הישראלי, American Friends Service Committee, מוסלמים אמריקאים למען פלסטין, קול יהודי לשלום ו- Middle East Children’s Alliance.
• לאחר "המשט לשחרור עזה" (2010) DCI-P הצטרף לארגונים לא ממשלתיים אחרים בקריאה "לקהילה הבינלאומית כולה", "לאכוף סנקציות נגד ישראל שזו תסיר את המצור מעל עזה ותסיים את הכיבוש על השטחים הפלסטינים הכבושים". אותו מכתב דחק באיחוד האירופי "להשעות או לבטל את הסכם הסחר בין ישראל והאיחוד האירופי" ודרש ש"האו"ם יפעל באופן מידי ליישם את המלצות דו"ח גולדסטון"
• פרסם "פניה דחופה" (2009)  הקוראת לחברי מועצת זכויות האדם של האו"ם "לאמץ את כל המלצות דו"ח גולדסטון…ולהגיש את הדו"ח לאסיפה הכללית ולתובע בבית הדין הפלילי הבינלאומי כדי שיפעלו באופן הולם".

"זו לא הדרך להתייחס לילד"

 ב-2015, DCI-P ו-American Friends Service Committee יזמו קמפיין בשם "לאתגר את הכיבוש הצבאי הישראלי הממושך על פלסטין, על ידי חשיפת התעללות נרחבת ושיטתית בילדים פלסטינים במערכת הכליאה של הצבא הישראלי". הקבוצות קוראות לממשלת ארה"ב ללחוץ על ישראל לסיים את "ההתעללות בילדים פלסטינים" ולעודד את תומכיהם לכתוב לחברי קונגרס. הקמפיין טוען שמכתב ביוזמת חברת הקונגרס בטי מקולום (בתמיכתם של 20 חברי קונגרס נוספים) שמוען לנשיא אובמה ושקרא ליצור תפקיד של שליח מיוחד בנושא הילדים הפלסטינים, היה תגובה ישירה לדרישות תומכיו.

• • שותפי הקמפיין בארה"ב כוללים את: מוסלמים אמריקאים למען פלסטין, אמנסטי אינטרנשיונל – ארה"ב, (Christian Peacemaker Teams (CPT, ידידי סביל צפון אמריקה, קול יהודי לשלום  (JVP), הועדה המנוניטית המרכזית – ארה"ב והקמפיין האמריקאי לסיום הכיבוש הישראלי.
  • הקמפיין נותן חסות לאירועים ברחבי ארה"ב, בשיתוף עם ארגונים הכוללים את Kairos Puget Sound Coalition וקול יהודי לשלום (JVP)

• באוגוסט 2017 DCI-P השיק את הקמפיין "זו לא הדרך להתייחס לילד" בקנדה.
• בנובמבר 2017, תמך DCI-P בהצעת החוק של חברת הקונגרס האמריקנית מקולום שמטרתה "למנוע מכספי המיסים של ארה"ב תמיכה במעצר המתמשך של הילדים הפלסטינים על ידי הצבא הישראלי". הצעת החוק בשלמותה היא על בסיס טענות לא מדויקות של ארגונים לא ממשלתיים אנטי ישראליים, כולל ציטוטים ישירים מהדו"ח של DCI-P "No Way to Treat a Child" משנת 2016 ומאתר האינטרנט של הארגון.
  • במאי 2019, הציגה מקולום הצעת חוק חדשה שמבוססת ברובה על מאמצי לובינג והאשמות של DCI-P. החקיקה החדשה, שתביא להקצבה של 19 מיליון דולר מכספי משלם המיסים האמריקאי ל- DCI-P ולארגנים בני בריתו, כוללת מספר טענות עובדתיות לא מדויקות ועיוותים של המשפט הבינלאומי, ומחילה סטנדרטים על ישראל שאינם מיושמים בארצות הברית. על פי דבריו של בראד פרקר, יועץ בכיר ב- DCI-P למדיניות, החוק "שולח מסר ברור לרשויות הישראליות כי הפטור מעונש המערכתי שממנו הם נהנו כל כך הרבה זמן, ביחס להתעללות נרחבת בילדים פלסטינים עצורים, חייב להסתיים".
• ביוני 2017 ארגנו DCI-P ו- AFSC תדרוך של הקונגרס בנושא "כיצד הפרת זכויות אדם באופן עקבי, מתן פטור מעונש לאחראים באופן שיטתי, אפליה וסביבה היפר-צבאית משפיעים על חיי הילדים הפלסטינים הגדלים תחת כיבוש צבאי שסיומו לא נראה באופק."  הדוברים כללו את עומר שאקיר מ- Human Rights Watch ונדיה בן-יוסף מעדאלה.
  • באירוע, בן יוסף טענה כי "מכיוון שמערכת המשפט הישראלית – כמו המדינה – נוסדה על עליונות יהודית, חייהם של פלסטינים אינם מוערכים." היא טענה באופן שקרי כי "אין זכות לשוויון בישראל – היא אינה מעוגנת בחוק מכיוון ש [ישראל] אינה יכולה להגן על שוויון ולהגן על הפריבילגיה [היהודית]. "בן-יוסף הוסיפה, "נכבה. זיכרו את השם הזה, אימרו את השם הזה. פירושו אסון בערבית והוא מתייחס להקמתה של מדינת ישראל בשנת 1948."

האשמות בדבר "פשעי מלחמה" 

• הארגון האשים את ישראל ב"התקפות מכוונות על אזרחים בלבנון", "השלטת טרור על האוכלוסייה האזרחית" בעזה, "ענישה קולקטיבית" והתייחס למבצע עופרת יצוקה כאל "מעשה תוקפנות לא חוקי" של ישראל.
• ב-20 לינואר 2016, DCI-P פרסם מסמך שכותרתו "איך הייתה 2015 עבור ילדים פלסטינים?" המאשים את הכוחות הישראליים בשימוש ב"כוח מופרז" ו"הפרות חמורות נגד ילדים העולות לכדי פשעי מלחמה".
• באפריל 2015, DCI-P פרסם דו"ח "מבצע צוק איתן: מלחמה שנוהלה נגד ילדי עזה", המאשים את ישראל "בהוכחות חותכות חוזרות ונשנות על הפרות של החוק הבינלאומי שבוצעו על ידי הכוחות הישראליים. זה כולל התקפות ישירות על ילדים והתקפות חסרות הבחנה ובלתי מדתיות על בתי אזרחים, בתי ספר ושכונות מגורים".
• בהצהרה שניתנה במועצת זכויות האדם של האו"ם, במרץ 2015, DCI-P קרא לחברי האו"ם "לאתגר את הפטור מעונש הניתן באופן עקבי לכוחות הישראלים על הפרות זכויות של ילדים פלסטינים" ודרש שישראל תסיים את "שמונה שנות המצור על רצועת עזה, המהווה צורה של ענישה קולקטיבית האסורה על פי החוק הבינלאומי".
• בינואר 2014, בראד פארקר, בכיר בצוות הסנגור הבינלאומי של DCI-P האשים את ממשלת ארה"ב שהיא משחקת "תפקיד בחסימת מאמצים בינלאומיים לאלץ את ישראל להיות מחויבת למתן דין וחשבון" לנוכח "הוכחות ברורות לפשעי מלחמה".

פעילות BDS

•  בין השנים 2019-2018, DCI-P קידם באינטנסיביות תמיכה במאגר האו"ם המפלה של עסקים המעורבים בפעילות מעבר לקו שביתת הנשק של 1949 ("הקו הירוק"), במטרה לחזק את קמפיין ה- BDS נגד ישראל. DCI-P חתם על מכתבים מרובים לאו"ם הקוראים ליישם את בסיס הנתונים ללא דיחוי נוסף.
• בנובמבר 2019, כחבר ב PNGO ובPHROC, DCI-P חתם על הצהרה הקוראת ל"קהילה הבינלאומית להטיל באופן מיידי סנקציות על מדינת ישראל ועל ההתנחלויות הישראליות הבלתי חוקיות "ו"ליישם חקיקה מקומית שתאסור ותהפוך לפלילית ייבוא סחורות ושירותים מההתנחלויות הבלתי חוקיות. "
• בספטמבר 2019, אחראית הסנגור (Advocacy ) האמריקנית של DCI-P, שיינה לוא, דיברה באירוע של American Friends Service Committee בוושינגטון הבירה שהתמקד ב"זכויות הילדים הפלסטינים ", סיום המצור בעזה, ו"זכותינו לתמוך ב- BDS".
• במאי 2019, DCI-P חתם על הצהרה שקראה לבונדסטאג הגרמני לבטל החלטה משותפת המגדירה את קמפיין ה- BDS נגד ישראל כאנטישמיות.
• ב-15 למאי 2018 DCI-P היה חתום על מכתב משותף למזכיר המדינה האמריקני מייק פומפאו הקורא לסנקציות נגד ישראל. במכתב היתה  דרישה ממשרד ההגנה "לחקור את ישראל על שימוש ב"נשק קטלני" בעזה" ו "לעצור כל סיוע נוסף לכל היחידות הצבאיות הישראליות המעורבות בירי " על פלסטינים המשתתפים בהפגנות האלימות בגבול ישראל-עזה.

• בפברואר 2017, כחבר במועצת זכויות האדם הפלסטיני (PHROC), הוציא הודעה הקוראת ל"קהילה הבינלאומית לעמוד בהתחייבויות הבינלאומיות שלהם " ו"לפעול מיידית על ידי הטלת סנקציות נגד ישראל", כתוצאה מהעברת "חוק ההסדרה" שהוא "כלי חסר בושה נוסף, שבעזרתו ישראל תחרים רכוש פלסטיני פרטי ורשום, עבור מפעל ההתנחלות הבלתי חוקי".
• באוגוסט 2016, הגיש תלונה משותפת לשליח האו"ם המיוחד, בנוגע לבדיקת מעמד התושבות של עומר ברגותי, אחד מהתומכים הבולטים של ה.BDS  ההצהרה תיארה באופן שקרי את תנועת הBDS   כתנועה "שלווה שסדר יומה עוסק בזכויות אדם, והמבוססת על המסגרת של החוק הבינלאומי"; למעשה, ה-BDS מהווה  טקטיקה של לוחמה פוליטית המבוססת על ניצול סטנדרטים כפולים של זכויות האדם, השוואות לאפרטהייד, והאשמות שקריות ב"פשעי מלחמה".

• בספטמבר 2015 DCI-P היה חתום על מכתב משותף למזכ"ל האו"ם באן קי מון, הדוחק באו"ם "לסיים את ההתקשרות שלה עם חברת האבטחה הבינלאומית “G4S בשל "מעורבותה בהפרות זכויות האדם של ישראל".
• באוגוסט 2015 הארגון חיבר עצומה תחת הכותרת "הפסיקו לחמש את יחידות צבא ישראל המפרות זכויות אדם", הדוחק בנשיא ברק אובמה וברה"מ הבריטי דיוויד קמרון "לחקור ולהטיל באופן מיידי אמברגו נשק על יחידות צבא ישראליות המפרות זכויות אדם ואת החוק הבינלאומי".
• ביוני 2011 חתם DCI-P על הצהרה הקוראת לממשלה ההולנדית  "לשקול מחדש את השתתפותה בעסקים של קבוצת Veolia " מכיוון ש Veolia  "מעורבת ישירות בשימור ההתנחלויות הבלתי חוקיות בשטחים הפלסטיניים הכבושים ומסייעת לניסיונה של ישראל להבטיח שסיפוחה של ירושלים המזרחית יהיה בלתי הפיך.
• DCI-P חתום על הקריאה ל-BDS של החברה האזרחית הפלסטינית, בשנת 2005