פעילות

• נוסף לאוקספם אינטרנשיונל, שלוחות המעורבות בפעילות פוליטית בסכסוך הערבי-ישראלי כוללות את אוקספם נוביב (הולנד) ואוקספם בריטניה. אוקספם נוביב "תפסה את תפקיד ההובלה בקמפיינים בנושאים פלסטיניים" בתוך הרשת של אוקספם אינטרנשיונל. בניגוד לכך באוקספם ארה"ב, נושאים אלה פחות מרכזיים.

פעילות פוליטית

•  אוקספם מתאר את הסכסוך הערבי-ישראלי באופן מטעה, וחורג ממשימתו ההומניטרית של מאבק בעוני. רוב ההצהרות של אוקספם מתעלמות ממורכבות הסכסוך ומטילות על ישראל את האחריות למצב. עיוותים אלו תורמים להחרפת הרטוריקה בסכסוך.
• אוקספם גם מפרסם ניתוחים כלכליים מטעים לגבי הגדה המערבית ועזה, וטועןכי הגורם היחיד המעכב את הפיתוח הכלכלי הפלסטיני הוא מדיניות ישראל, ומתעלם מהמגבלות הפלסטיניות וומגורמים פנים-פלסטיניים אחרים.
• במסמך עדכון מיולי 2012, קרא אוקספם בגלוי לארגונים לא-ממשלתיים לפעול באופן המפר את החוק הבינלאומי על ידי "ייזום ותמיכה בפרויקטים לפיתוח בקעת הירדן וחלקים אחרים באזור C… אפילו אם אלו לא אושרו על ידי המינהל האזרחי הישראלי…" (הדגשה במקור) ב-2009 הארגון הואשם במעורבות בבנייה של מערכת שאיבת מים, אשר היטתה מים באופן לא חוקי מ"מאגר המים הפלסטיני המורשה המרכזי".

חרם, משיכת השקעות וסנקציות (BDS) נגד ישראל

• בתגובה לשיתוף הפעולה הגובר בין האיחוד האירופי לבין ישראל, אוקספם קרא לאיחוד האירופי להטיל סנקציות על ישראל "באמצעים דחופים וקונקרטיים כדי לדחוף לסיום מיידי של בניית ההתנחלויות ולהרס בלתי-חוקי של מבנים אזרחיים פלסטיניים." אוקספם גם קרא לאיחוד האירופי להטיל סנקציות על ישראל בתגובה לסגר על עזה. שתדלנות (לובי) של אוקספם הובילה את המחלקה הבריטית לסביבה, אוכל ועניינים כפריים (DEFRA) להמליץ כי סחורות שיוצרו בגדה המערבית יסווגו כ"תוצרת התנחלויות ישראליות" או "תוצרת פלסטינית".
• בשנת 2014, השחקנית סקרלט ג'והנסון נאלצה להתפטר מתפקידה כ"שגרירת אוקספם" בגלל שכיכבה כפרזנטורית של חברת "סודה סטרים". בתגובה אוקספם טען כי "חברות כמו סודה סטרים שפועלות בהתנחלויות גורמות להעמקת העוני ולמניעת הזכויות של הקהילות הפלסטיניות שאנו עובדים כדי לתמוך בהן. אוקספם מתנגד לכל המסחר מההתנחלויות הישראליות שאנו מתנגדים אליהן".
• באוגוסט 2009, הארגון ניתק את קשריו עם השחקנית קריסטין דייויס – "שגרירה" (של הארגון – בשל עבודתה בקידום מוצרי חברת הקוסמטיקה הישראלית "אהבה". הארגון נדחק לכך על ידי הקבוצה האמריקנית הקיצונית "קוד-פינק".

דמוניזציה של ישראל:

• "'תושבי עזה חיים בכלא הגדול בעולם אך יש להם פחות זכויות מלאסירים' … אמר מנהל אוקספם אינטרנשיונל, ג'רמי הובס." (הודעה לעיתונות: שרי החוץ של אירופה צריכים להגיד ללבני: 'גבולות פתוחים בעזה', 21.1.2009)
• טענות משפטיות מעוותות: "אוקספם התנגד למצור, המעניש את אזרחי עזה בגלל ירי טילים ובגלל שבי החייל הישראלי גלעד שליט עליהם אין להם כל שליטה. המשפט ההומניטרי הבינלאומי מגדיר זאת כענישה קולקטיבית שאינה חוקית." (בלוג החדשות של אוקספם: מיכאל רובין ביילי, "עזה: 'חזית של ענישה קולקטיבית'," 2 ביולי 2009)
• בעקבות העימותים האלימים שפרצו במשט לעזה ב-2010, אוקספם פרסם מספר הצהרות מוטות תחת הכותרת "הטרגדיה של יום שני היא תוצאה ישירה של המצור הימי הישראלי על עזה", המגנות את ישראל על "שימוש מחריד באלימות והרג אזרחים" וטענו לשווא כי "נראה שהכיבוש הישראלי הפר מספר כללים בסיסיים של המשפט הבינלאומי. זאת בנוסף למצור המטיל ענישה קולקטיבית על האוכלוסייה אשר אינה חוקית על פי המשפט ההומניטרי הבינלאומי."
• ב-2003, אוקספם-בלגיה הפיק פוסטר של "תפוז ישראלי" נוטף דם כדי לקדם חרם אנטי-ישראלי. תחת התמונה נכתב: "לפירות הישראלים יש טעם מר… התנגדו לכיבוש פלסטין, אל תקנו פירות וירקות ישראליים." בתגובה למחאה שיזם ארגון NGO Monitor נגד הקמפיין בשל הקונוטוציות ל"עלילות הדם" אוקפסם בלגיה ביטלו את הפרסום.
• במהלך מבצע "צוק איתן" בעזה ב-2014, אוקספם פרסם מספר פוסטים והצהרות מוטות שהטילו את האחריות לעימות על ישראל, וכללו קריאה להטלת אמברגו נשק מקיף ומיידי על ישראל,בטענה ש"ההתנהלות הן של ממשלת ישראל והן של הקבוצות הפלסטיניות החמושות מעלות מספר חששות להפרות של המשפט הבינלאומי." ההצהרות הללו משוות בין ירי הטילים הבלתי מובחן של חמאס שכוון לאזרחים ישראלים ובין אמצעי ההגנה העצמית הלגיטימיים של ישראל.