מאז החל גל האלימות בסוריה באפריל 2011, אוקספם אינטרנשיונל (Oxfam International) ושאר שלוחותיו פרסמו רק שלוש הצהרות ועצומות המגנות את האלימות המתמשכת בסוריה, אשר דווח כי מניין ההרוגים בה עומד על לפחות 10,000 אזרחים. לצורך ההשוואה, אוקספם גינה את שכנתה של סוריה, ישראל, לפחות תשע פעמים במהלך השנה וחצי האחרונות, ופרסם 10 הצהרות גינוי במהלך שלושת השבועות בהן התרחש מבצע "עופרת יצוקה" ב-2009-2008. אוקספם גם קידם קמפיין BDS (חרם, משיכת השקעות וסנקציות) נגד ישראל וקרא להטלת סנקציות על ממשלת ישראל, אך לא קרא לנקיטת אמצעים קונקרטיים כנגד המשטר הסורי. הדבר משקף את ההטיה המושרשת והאובססיה של הארגון נגד ישראל, בכך, הארגון זונח את משימתו ההומניטארית והופך לשחקן פוליטי בסכסוך.

רקע

  • אוקספם הוא "קונפדרציה בינלאומית של 17 ארגונים המקושרים יחדיו ב-92 ארצות, כחלק מתנועה גלובלית למען שינוי, לבניית עתיד נטול אי צדק ועוני".
  • הצהרותיו של אוקספם בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני מתעלמות בעקביות ממורכבותו ומאשימות את ישראל באופן בלעדי במצב הנוכחי. אוקספם ביקר בחריפות את מהלכיה של ישראל בהקשר זה, במיוחד בנוגע למבצע "עופרת יצוקה" (2009-2008). במהלך המבצע פרסם אוקספם 10 הצהרות המאשימות את ישראל בשימוש ב"כוח לא מידתי" או "ענישה קולקטיבית בלתי חוקית". כמו כן, אוקספם פעל נגד מדיניות ישראל בעזה לפני וגם אחרי מבצע "עופרת יצוקה", האשים את ישראל ב"ענישה קולקטיבית" וטען כי ישראל היא זו האחראית הבלעדית ל"אסון הומניטארי" ממשמש ובא. מנגד, אוקספם לא הזכיר את פשעי המלחמה של החמאס ואת אחריותם לפעולות האיבה נגד ישראל.
  • דו"ח של אוקספם (יולי 2012) המליץ כי ארגונים לא ממשלתיים יפעלו באופן שיפר בכוונה תחילה את המשפט הבינלאומי. הארגון קרא "ליזום ולתמוך בפרויקטים לפיתוח בקעת הירדן וחלקים אחרים של שטח C… אפילו אם לא קיבלו את אישור המנהל האזרחי…" (הדגשה במקור). על פי הסכם הביניים שנחתם בשנת 1995 (אוסלו ב') בין ישראל והפלסטינים, לישראל יש אחריות בלעדית על המנהל בשטח C.
  • אוקספם גם פעיל בקמפיינים של BDS (חרם, משיכת השקעות וסנקציות). בתגובה לשיתוף הפעולה הגובר בין האיחוד האירופי לבין ישראל, אוקספם קרא (יולי 2012) לאיחוד האירופי להפעיל סנקציות על ישראל "באופן בהול ובאמצעים קונקרטיים, על מנת להביא לסיומה המיידי של הבנייה בהתנחלויות ושל ההריסה הלא חוקית של תשתיות אזרחיות פלסטיניות". כמו כן, קרא אוקספם לאיחוד האירופי (מרץ 2010) להטיל סנקציות על ישראל בשל הסגר הימי על עזה, בטענה שהמצור הימי מגלם "ענישה קולקטיבית, המהווה הפרה של המשפט הבינלאומי". בשנת 2003, אוקספם-בלגיה פרסם פוסטר של "תפוז ישראלי" מדמם כדי לקדם חרמות אנטי ישראליים. בכותרת נכתב: "לפירות הישראליים יש טעם מריר… דחו את הכיבוש של פלסטין, אל תקנו פירות וירקות ישראליים".
  • בניגוד לכך, אוקספם פרסם מעט מאד הצהרות בעניין האירועים האלימים בסוריה מאז אפריל 2011. בסך הכול, אוקספם אינטרנשיונל ושלוחותיו פרסמו רק שלושה גינויים על האלימות בסוריה, כאשר אף לא אחד מהם קורא להטלת סנקציות.

השוואה של אוקספם על סוריה ועל ישראל ועזה

מאז פרוץ ההפגנות נגד המשטר הסורי, דווח כי נהרגו לפחות 10,000 אזרחים ואולי אף הרבה מעבר לכך. על פי נתוני צה"ל, במהלך מבצע "עופרת יצוקה" בין ישראל והחמאס (דצמבר 2008- ינואר 2009) מתו 1166 פלסטינים, רובם לוחמים המקושרים לחמאס ולפלגים מזוינים אחרים בעזה. סטטיסטיקות בלתי מהימנות של ארגונים לא-ממשלתיים מציגות כי מניין ההרוגים במבצע עמד על 1417-1387 אבידות בנפש.

עוד קודם למבצע "עופרת יצוקה", קמפיין מתמשך ומתואם של מספר ארגונים לא-ממשלתיים הטיח ביקורת חריפה במדיניות ישראל בעזה. הקמפיין כלל האשמות של "ענישה קולקטיבית" וטען כי ישראל אחראית ל"אסון הומניטארי" ממשמש ובא, יחד עם טענה כוזבת כי עזה נמצאת עדיין "תחת כיבוש" וקריאה ליצירת קשרים בין ישראל והחמאס. אוקספם היה אחד מהארגונים הלא-ממשלתיים המשפיעים והפעילים ביותר שהיו מעורבים בקמפיין זה.

במהלך מבצע "עופרת יצוקה" עצמו, אוקספם פרסם 10 הודעות לעיתונות בתוך פחות מחודש. ההצהרות של אוקספם במהלך המבצע כללו טענות משפטיות בינלאומיות מוטעות, כמו גם האשמות שישראל אשמה ב"אלימות לא מידתית" ו-"ענישה קולקטיבית בלתי חוקית". אוקספם גם פרסמה עמוד אינטרנט מיוחד: "משבר הומניטארי בעזה", שהציג פרסומים רגשיים ומגמתיים של תושב עזה, עם כותרות דוגמת "לילה טוב אהובתי. נתראה בגן עדן" ו- "אנו כלואים כמו חיות, מחכים למות".

כל אלו מהווים ניגוד מובהק להתייחסותו של אוקספם למתרחש בסוריה. אוקספם אינטרנשיונל פרסם רק הודעה אחת לעיתונות המגנה "אלימות כנגד מפגינים בסוריה" (6 במאי, 2011). בעוד שהצהרה זו מתייחסת ל-"הפרות חמורות של זכויות האדם [של המפגינים]" וקוראת ל-"הפעלת לחץ דיפלומטי מוגבר על ממשלת סוריה", היא איננה קוראת להטלת סנקציות. אוקספם גם השתמש בלחימה ובזוועות בסוריה כחלק מהקמפיין המתמשך שלו למען קידום אמנה כוללת לבקרת מכירות נשק (ATT).

אוקספם קנדה ואוקספם קוויבק פרסמו יחד עם מספר ארגונים לא-ממשלתיים קנדיים הצהרה בודדת "על הסכסוך בסוריה" (3 באוגוסט, 2012), "המגנה את האלימות בסוריה וקוראת לכל הצדדים המעורבים לחפש אחר פתרון של שלום ליישוב העוינות ביניהם". היוזמה הנוספת והיחידה של אוקספם היא העצומה שהגיש אוקספם בריטניה למזכ"ל האו"ם, לאחר שאסף 12,000 חתימות מתוך דאגה ל-"ביטחונם של אזרחי סוריה".

נכון להיום, אף שלוחה של אוקספם לא פרסמה עמוד אינטרנט של "משבר הומניטארי בסוריה" (כפי שהיה בזמן מבצע "עופרת יצוקה"), למרות הדיווחים על יותר מ- 10,000 הרוגים ופצועים בסוריה והדיווחים על כך שלתושבי העיר חאלב "אזלו מאגרי המזון ואספקה חיונית". אוקספם גם נמנע מלקרוא לממשלות לנתק קשריהן עם סוריה  ולא קרא להטלת סנקציות על משטר אסד.

בפרסום בבלוג (2 באוגוסט, 2012) שנכתב על ידי פיל בלומר, מנהל הקמפיינים והמדיניות של אוקספם בריטניה, בלומר דן באפשרויות המוגבלות שיש לאוקספם לפעול במסגרת המשבר הסורי, מהסיבה ש"אוקספם אינה פועלת בסוריה".  הוא כתב כי לאוקספם "אין מספיק מידע אודות המתרחש בסוריה על מנת לספק המלצות מדיניות מפורטות", וכי צוותי אוקספם בטורקיה ובירדן "מתכוננים בדחיפות למשבר המסלים לו הם מצפים". עם זאת, בלומר אינו מסביר מדוע אוקספם כשל בנקיטת אמצעים לקידום זכויות אדם בסוריה עוד לפני פרוץ המשבר, ואילו אמצעים נקט אוקספם, אם בכלל, לשם מטרה זו מאז החל המשבר. לסיום, הוא מציע ש"ארגונים לא-ממשלתיים כמו אוקספם חייבים לקחת חלק בזעם הגלובלי אל מול הזוועה הזו, ולהצטרף לקריאה לסיום ההרג"- שאיפה ראויה אשר אוקספם אינה עומדת בה.

באותו פרק זמן, אוקספם פרסם לפחות תשעה דו"חות, הצהרות וקריאות לפעולה המגנות היבטים שונים במדיניות ישראל. בתוך כך, השתתפות בקמפיין המשותף לארגונים לא-ממשלתיים נוספים המגנה את הסגר על עזה, בטענה כי אמצעי זה שנועד להגן מפני טרור מהווה ענישה קולקטיבית והפרה של המשפט הבינלאומי (יוני 2012). אוקספם גם קרא לאיחוד האירופי "להתקדם מעבר להצהרות" בעניין המדיניות הישראלית בשטח C (יולי 2012). בהקשר זה, אוקספם טענה ש"על הקהילה הבינלאומית, תורמים, וארגונים לא ממשלתיים פלסטיניים ובינלאומיים…ליזום ולתמוך בפרויקטים לפיתוח בקעת הירדן וחלקים אחרים של שטח C… ובעזרת תמיכה דיפלומטית ופוליטית להתקדם בפרויקטים שלא קיבלו את אישור המנהל האזרחי הישראלי…" (הדגשה במקור). המלצה זו קוראת להפרה ברורה של המשפט הבינלאומי –הפרת הסכם אוסלו שמקנה לישראל את האחריות לשטחי C, והפרת החובה הכללית של ישראל לנהל את השטחים בהן היא שולטת כדי להבטיח את החוק והסדר הציבורי. כל אלו בהמשך לקמפיינים קודמים על עזה ושטח C מ-2011, שטענו גם הם כי ישראל אינה פועלת "בהתאם למשפט הבינלאומי".

סיכום

הגישה המאופקת של אוקספם בכל הנוגע לזוועות בסוריה היא ראויה לציון, במיוחד בהשוואה לעוצמה ולבולטות של הקמפיינים של אוקספם נגד מדיניות ישראל בכלל ובעניין עזה בפרט. סתירה זו משקפת כיצד ארגון אוקספם זנח את משימתו ההומניטארית המתמקדת בעוני, ואת נטייתו המושרשת של הארגון נגד ישראל, המתבטאת גם בהשתתפותו בקמפיינים הקוראים ל- BDS ובקריאתו להפרת הסכמים בינלאומיים.