פעילות

• המרכז הפלסטיני לזכויות האדם (PCHR) מוביל קמפיינים אנטי-ישראליים של לוחמה משפטית, מתעלם מקיומו של טרור נגד אזרחים ישראלים, ומציג גרסה מעוותת של הסכסוך המבוסס רק על הנרטיב הפלסטיני.
• מתאר בקביעות את מדיניות ישראל כ""טיהור אתני", ב"פשעי מלחמה" וב"ייהוד ירושלים".
• מתייחס לאמצעי הביטחון הישראליים כ"ענישה קולקטיבית" ומקדם את הנרטיב של "הנכבה".
• PCHR היה אחד הארגונים הלא ממשלתיים אשר היוו את הבסיס לדו"ח ועדת החקירה של מועצת זכויות האדם של האו"ם בנוגע לסכסוך בעזה בשנת 2014, למרות שחסרו לו הראיות המתאימות והמתודולוגיה של מציאת העובדות כדי לטעון טענות על עוול ישראלי.
• PCHR גם מקדם את המסקנות וההמלצות של הדו"ח המוטה של גולדסטון. סיפק עדות של 75 דקות לצוות שלו, וצוטט 50 פעמים במסמך.
• ב-27 בספטמבר 2017 הארגון ערך כנס בינלאומי שכותרתו "הגבול בין כיבוש לסיפוח: הערכת חוקיות הכיבוש של 50 שנה של שטחים פלסטיניים שנכבשו מאז 1967." הכנס ציין "50 שנה להקמתה של ההתנחלות הישראלית הראשונה בגוש עציון וגילוי הכוונות האמיתיות של ישראל ביחס לשטח שכבשה לאחר מלחמת ששת הימים של 1967."
• ב-25 ביולי 2017, PCHR ארגן סדנא בנושא "השלכות השעיית השכר של האסירים לשעבר על זכויותיהם הכלכליות והחברתיות". ראש הארגון, ראג'י סוראני, אמר כי "ההחלטה על השעיית שכרם של האסירים לשעבר זעזעה את האסירים, את משפחותיהם ואת כל הפלסטינים, ההחלטה היא בלתי חוקית, בלתי מוסרית ומפירה זכויות בסיסיות ואת חוק זכויות האדם הבינלאומי".
• ב-17 באפריל 2017, PCHR כחבר במועצת ארגוני זכויות האדם הפלסטינים   (PHROC), פרסם הצהרה ל'יום האסיר הפלסטיני' לפיה "שנה זו מציינת 50 שנים של עינוי אסירים פוליטיים פלסטיניים באמצעות מערכת צבאית שמפעילה באופן היסטורי שיטות מגוונות לעינוי והתעללות פיזית ופסיכולוגית", וקראה לבית הדין הפלילי הבינלאומי "לפתוח בחקירת מקרה האסירים והעצורים הפלסטינים, ולהביא את אלו שעינו, חרצו דין ללא משפט ובצעו מעצרים שרירותיים בפלסטינים לשאת באחריות."
• בהודעה לעיתונות מ-22 במרץ 2017 הארגון שיבח את דו"ח הוועדה הכלכלית והחברתית של האו"ם למערב אסיה (UNESCWA) בנושא "שאלת האפרטהייד" שמאשים את ישראל "במדיניות ופרקטיקות שמהווים את פשע האפרטהייד", ו"קורא לתובע הכללי של ה-ICC  לחקור את ביצוע פשע האפרטהייד על ידי ישראל נגד העם הפלסטיני ולהעמיד לדין את האחראים לכך."
• במרץ 2017, בעקבות ידיעות על כך שחמאס תכנן להקים וועדה מנהלית בעזה, PCHR  קרא לנשיא הפלסטיני ולתנועת חמאס "לעבוד יחד כדי להבטיח את איחוד האדמה הפלסטינית וכדי להתמודד עם המזימות הישראליות לפירוק וליצירת רוב יהודי בשטחים הפלסטינים הכבושים."
• בדצמבר 2016, בתגובה להעברת חוק ההסדרה, ראג'י סוראני האשים את ישראל ב"טיהור אתני של העם הפלסטיני ובהטלת תנאים חדשים לאפרטהייד", ו"כשזה קורה במקביל לציון 50 שנה לכיבוש פלילי ולוחמני – זה הכי גרוע."
• בנובמבר 2016, PCHR הגיש יחד עם ארגונים נוספים פניה למייקל לינק, שליח האו"ם לענייני זכויות אדם בשטחים הפלסטינים בנושא "מגיני זכויות אדם בשטחים הפלסטינים הכבושים…ובפרט על הסביבה המדכאת שבה פועלים מגיני זכויות האדם בשטחים הפלסטינים הכבושים." הפניה מתייחסת למנאל תמימי כפעילת שטח של מרכז הנשים לסיוע משפטי וייעוץ (WCLAC) כ"מגינת זכויות אדם".
  • תמימי ידועה ברטוריקה ובפרסומים האנטישמיים והאלימים שהיא מפרסמת ברשתות החברתיות. באוגוסט 2015, תמימי צייצה "אני שונאת את ישראל, אני מאחלת שאינתיפאדה שלישית תבוא בקרוב ושאנשים יתקוממו ויהרגו את המתנחלים הציוניים בכל מקום."
• מתוקף חברותו במועצת ארגוני זכויות האדם הפלסטינים, PCHR התייחס להתפטרות של וויליאם שבאס מתפקידו כראש וועדת החקירה של האו"ם למלחמה בעזה (2014) "
• ב-28 בנובמבר 2013 פורסמה הודעה לעיתונות במשותף עם הארגונים אלדמיר ואלמיזאן ועם רשת הארגונים הפלסטינית   PNGO בה הואשמה ישראל ב"מדיניות שיטתית כנגד האוכלוסיה האזרחית"  וב"הפרות זכויות אדם שבוצעו על ידי כוחות הכיבוש הישראליים… כחלק מענישה קולקטיבית."

קשרי PCHR לארגון החזית העממית לשחרור פלסטין

 ב-27 ביוני 2015, ועדת האסירים של החזית העממית השתתפה בסדנה שאורגנה על ידי PCHR . האירוע נערך "בסולידריות" עם חאדר עדנאן, חבר ו"מנהיג" של ארגון הטרור הג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני, במהלך שביתת הרעב שלו שנמשכה חודשיים. במהלך האירוע, חבר ועדת האסירים של  החזית העממית האני מיזהר, קרא  ל- PCHR "לעשות מאמץ כפול ליצור קשרים דחופים עם כל המוסדות ולהעלות את נושא האסירים עם הקהילה הבינלאומית והעולם החופשי כדי שנוכל להציל את חייו."

 קשריו של הצוות של  PCHR לארגון החזית העממית לשחרור פלסטין

 ראג'י סוראני

• ראג’י סוראני, המייסד והמנהל של המרכז הפלסטיני לזכויות אדם, היה  "מנוע יציאה מפלסטין (כך במקור) מ-1977 עד 1990."בכתבה עם סוראני ב-Washington Report,נכתב שהוא ריצה שלוש שנים [1979-1982] שנגזרו עליו על ידי בית משפט ישראלי שהרשיע אותו בחברות בארגון החזית העממית לשחרור פלסטין…". כמו כן נדחתה בקשתו לאשרת כניסה לארה"ב בשנת 2012. סוראני נכלא 3 פעמים נוספות "ב-1985  וב-1986…" והוחזק במעצר מנהלי ב-1988. בין השנים 1986 ל-1987 הוא היה "מנוע מעבודה משפטית למשך שנה בעקבות החלטה צבאית ישראלית שהוציא המושל הצבאי הישראלי".
• בפברואר 2014, ארגון 'החזית העממית לשחרור פלסטין', ערך טקס בעזה לכבוד זכייתו של סוראני ב"פרס נובל אלטרנטיבי ". ד"ר רבאח מוהאנה,  חבר בלשכה המדינית של החזית העממית, נשא נאום בטקס.
• במהלך הטקס סוראני אמר כי" הייתי בשורות החזית העממית, והיו חברים (comrades) שלימדו אותנו במו ידיהם. ארגון זה נתן לנו הרבה יותר. אנו מקווים כי וחושת השייכות שנשתלה בתוכנו יישארו בראשנו. אנחנו לא מתנצלים ולא מתחרטים על העבר שלנו, אנו גאים שפעם היינו חברים בארגון הזה ונלחמנו בשורותיו "(ההדגשה הוספה).
• ב- 14 בנובמבר 2017 ארגון החזית העממית בעזה אירגן השקת ספר מאת ראש החזית, אחמד סעדאת .
• על פי החזית העממית, "חברים בוועד המרכזי של החזית דיברו בכינוס, יחד עם הלוחם ראג'י סוראני, מנהל המרכז הפלסטיני לזכויות אדם …"

ג'אבר וישאח

• בשנת 1985, שימש וישאח, סגן יו"ר הוועד המנהל עד שנת 2017, כ"ראש הזרוע הצבאית של החזית העממית לשחרור פלסטין בעזה." מאמר מספטמבר 1999 בתקשורת בשפה הערבית קובע באופן דומה כי הוא היה אחראי למנגנון הצבאי של החזית העממית.
• וישאח הורשע על ידי ישראל ב"החזקה במשרה בכירה בארגון חבלני בו היה חבר. ובנסיון לגרימת מוות בכוונה לרב סמל ישראלי בעזה, יצור פצצה והנחת פצצה, החזקת כלי ירייה וקשירת קשר לגרימת מוות. "
• וישאח היה כלוא יחד עם המחבל סמיר קונטאר. (באפריל 1979 רצח סמיר קונטאר באכזריות משפחה, ביניהם ילדה בת ארבע ואביה), כשקונטאר שוחרר מהכלא, וישאח הביע את שמחתו על שחרורו של "חברו לתא לשעבר" ואמר ש"היום זה הוא יום שמחה אמתי לכל הפלסטינים ולכל שוחרי החופש ברחבי העולם."

בסאם אל אקרע

• אקרע שימש כראש יחידת ההדרכה של PCHR עד מותו בפברואר 2018.
• בפברואר 2018 פרסמה החזית העממית כתבה באתר האינטרנט שלה בה נכתב על סוכת אבלים שהוקמה עבור באסם אל-אקרע בקהיר, והתייחסה אליו כאל מי "שליוה את החזית העממית לשחרור פלסטין." החזית העממית ערכה לכבודו אירועי אבל ציבוריים וקראה לתומכיה להשתתף בהלווייתו.

אנואר מטר

• על פי כלי תקשורת בשפה הערבית, נראה כי מטר, העוזר המינהלתי של PCHR, היה פעיל בחזית העממית בסוף שנות השמונים ונעצר מספר פעמים על ידי ישראל.

חליל שאהין

• שאהין, ראש היחידה לזכויות כלכליות וחברתיות ב PCHR, נאם בשנת 2013, בסמינר שאורגן על ידי החזית העממית.

לוחמה משפטית

• הארגון הוא ממובילי קמפיין הלוחמה המשפטית וניסה להביא למעצרם של ישראלים באנגליה, הולנד, שווייץ, ספרד וניו-זילנד. הארגון הגיש תביעות לפיצויי נזיקין נגד בכירים ישראלים וחברות שמקיימות יחסי מסחר עם ישראל בארה"ב. כל התביעות נדחו בשלביהן הראשונים.
• ביולי 2016 הארגון פעל אל מול ממשלת בריטניה כדי שזו תעצור את שרת החוץ לשעבר ציפי לבני על פשעי מלחמה לכאורה שבוצעו במהלך מבצע עופרת יצוקה (2009) וקרא "למדינות העולם, במיוחד לבריטניה, למלא את חובתה הבינלאומית…להלחם בחסינות שניתנת לפושעי מלחמה." משרד עורכי דין בלונדון והמרכז הפלסטיני לזכויות אדם ייצגו את המתלוננים בפרשה, שהזדהו כ"קורבנות מתקפת שלושת השבועות של ישראל". ממשלת בריטניה סיפקה ללבני מעמד מיוחד של "שליחה דיפלומטית מיוחדת" שמנעה מהמשטרה הבריטית להתקדם עם הפרשה.
• PCHR הגיש בנוסף מספר פניות לבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) .
  • בדצמבר 2017, PCHR יחד ארגונים פלסטינים נוספים: אל-דמיר, אל-מיזאן ואל-חק הגישו פניה לתובע הכללי של ה-ICC בדרישה "לפתוח בחקירת הפשעים הבינלאומיים החמורים שבוצעו במהלך המתקפה הצבאית הישראלית בחודשים יולי-אוגוסט 2014." לפי ראג'י סוראני, מנהל PCHR  "ישנה התחמקות שיטתית מחקירה פלילית אמתית והגשת תביעה ביחס לתלונות הללו…ההשלכות הן שעשיית צדק ונשיאה באחריות נשללות באופן מכוון מרוב הקורבנות והניצולים – כפי שקרה בעקבות שתי תקיפות צבאיות ישראליות רחבות היקף בעזה."
  • ב-20 בספטמבר 2017 הארגון הגיש פניה (substantive communication) לתובעת של ה-ICC בטענה כי "אזרחים וקציני צבא ישראלים רמי דרג ביצעו פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות בגדה המערבית הכבושה כולל מזרח ירושלים."
  • ב-22 בנובמבר 2016 הארגון הגיש פניה למשרד התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) "שעאוון ג'בארין, מנהל אל-חק אמר כי "לתובעת ה-ICC יש הזדמנות פז לשים סוף לסבל של כל האוכלוסיה הפלסטינית."
  • בפברואר 2016, הארגון "
  • ב-23 בנובמבר 2015 ארבעת הארגונים הגישו מסמך לפאטו בנסודה, התובעת של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC), שמציג ראיות ועדויות ל"פשעי מלחמה" לכאורה שבצעה ישראל במהלך מבצע צוק איתן בעזה (2014).
• ב- 14 במאי 2016, PCHR אירגן את "ועידת המומחים המשפטיים במלאגה", שנועדה "לבחון את כל המאמצים הרלוונטיים להפעלת עקרון השיפוט האוניברסאלי להעמדתם לדין של פושעי מלחמה ישראלים וכיצד מאמצים אלה קשורים לפעולה בפני ה- ICC."
• במהלך מבצע צוק איתן, הארגון, יחד עם שאר חברי מועצת ארגוני זכויות האדם הפלסטינים הגישו מכתב לאיחוד האירופי המאשים את ישראל ב"הפרות בוטות של המשפט הבינלאומי", "הרג לא פרופורציונלי וללא אבחנה של אזרחים פלסטינים" ו"ראיות לפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות". המכתב מפציר באיחוד הארופי ל"נקוט בכל האמצעים העומדים לרשותו להביא לסיומן של הפרות המשפט ההומנטירי הבינלאומי על ידי ישראל".
• עוד במהלך המבצע, סוכנות האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים הטילה על המרכז הפלסטיני לזכויות אדם, בצלם ואל-מיזאן לאסוף ולהפיץ את הנתונים על נפגעים בעזה. נתונים אלו נלקחו ממשרד הבריאות של חמאס ורבים מאלו שזוהו כ"אזרחים" שנהרגו במהלך העימות היו למעשה לוחמים וחברים בארגוני טרור.

פעילות BDS

• בפברואר 2017, במסגרת חברותו במועצת ארגוני זכויות האדם הפלסטינים PCHR פרסם הצהרה הקוראת "לקהילה הבינלאומית לעמוד בהתחייבויותה הבינלאומית" ולפעול "באופן מיידי לאכיפת סנקציות נגד ישראל", בעקבות העברת 'חוק ההסדרה' שהוא "עוד כלי חסר-בושה בידי ישראל להחרים רכוש פלסטיני פרטי לטובת מפעל ההתנחלויות הבלתי חוקי שלה."
• באוגוסט 2016 הארגון היה שותף להגשת תלונה לשליח המיוחד של האו"ם ביחס למעמד התושבות של עומר ברגותי, ממנהיגי קמפיין ה-BDS. ההצהרה מתארת באופן שגוי את הקמפיין ה-BDS כ"תמיכה בדרכי שלום באג'נדה של זכויות אדם המבוססת על מסגרת משפטית בינלאומית"; למעשה, הקמפיין הוא טקטיקה של לוחמה פוליטית המבוססת על ניצול הסטנדרטים הכפולים של זכויות האדם, השוואה לאפרטהייד של דרום אפריקה והאשמות שקריות בדבר "פשעי מלחמה".
• בפברואר 2016, הארגון היה שותף לפרסום הצהרה לפיה "במשך עשורים ישראל נכשלה במילוי חובותיה ככוח כובש ובמקום זאת העמיקה את הכיבוש, משטר הקולוניאליזם והאפרטהייד". ההצהרה "מאשרת את הזכות לכולם להשתתף ולפעול למען חרם משיכת השקעות וסנקציות (BDS) וקוראת למדינות ולעסקים למלא את אחריותם החוקית ביחס לכך". בנוסף ההצהרה קבעה כי מהלך האיחוד האירופי מנובמבר 2015 לסימון מוצרים מההתנחלויות הוא "לא מספק", וקראה להשלמת מהלך  זה.

טבלת המימון של PCHR