כל המענקים נלקחו ישירות מתיקי העמותה הרשמיים שהתקבלו מרשם העמותות ולא נעשה בסכומים כל שינוי. ארגונים שונים דיווחו על אותו התורם בצורה שונה ולכן שמות התורמים הותאמו והוסדרו על מנת שיופיעו בצורה אחידה. שגיאות כתיב וחצאי מילים תוקנו במהלך המחקר על מנת להנגיש את שמות התורמים לציבור.

לנוכח תפקידם המרכזי של ארגונים לא-ממשלתיים פוליטיים בשיח הציבורי על זכויות האדם, שקיפות בדבר מקורות המימון שלהם מאפשרת דיון מבוסס עובדות לגבי פעילותם. הניתוח מציג את התרומות לפי הדיווחים השנתיים של 27 ארגונים לא-ממשלתיים ישראלים בין השנים 2012-2014. פילוח הנתונים נעשה לפי זהות התורם, ערוץ התרומה (פרטי, ממשלתי או לא שקוף/ברור), והאם התורם מוכר כארגון כנסייתי. (לרשימת המענקים המלאה לחצו כאן)

ממצאים מרכזיים

  • בין השנים 2012-2014, זכו 27 ארגונים לתרומות בסך 261,122,525 ש"ח. כ-65% (169,728,500 ש"ח) מממשלות באופן ישיר ועקיף; 34% (88,695,690 ש"ח) מתורמים וקרנות פרטיות ו-1% (2,698,335 ש"ח) ממקור לא ברור.
  • מתוך 27 הארגונים שנבחנו, הכנסותיהם של 20 ארגונים כוללת יותר מ-50% מימון ממשלתי. שלושת הארגונים שאחוז המימון הממשלתי שלהם הוא הגבוה ביותר הם יש דין (93.5%), ירושלים דלמטה (91.2%) ועמק שווה (90.2%).
  • המימון הממשלתי מגיע מ-21 ישויות מדיניות זרות (כולל האיחוד האירופי, האו"ם, ומנהלת זכויות האדם והמשפט הבינלאומי) כאשר האיחוד האירופי מוביל עם 28 מיליון ש"ח, ואחריו נורבגיה וגרמניה.
  • מתוך 88,695,690 ש"ח מימון ממקורות פרטיים, הקרנות המובילות הן קרן סיגריד ראוסינג (14%), הקרן החדשה לישראל (12%), מכון החברה הפתוחה (7%), קרן מוריה (4%), הקרן לצדק חברתי (3%) וקרן האחים רוקפלר (2%).
  • 19% (50,325,109 ש"ח) מסך המימון מגיע ממוסדות דת נוצריים (גופים כנסייתיים), כאשר רוב המוסדות מקבלים את המימון מממשלות זרות ואילו 5% בקירוב הם מוסדות פרטיים או אנשי דת פרטיים.

מקורות המימון לארגונים המוזכרים בדוח מתחלקים לשני סוגים מרכזיים:

ממשלתי (ישות מדינית זרה)

  • ממשלות זרות: מדיניותן של ממשלות מערביות רבות כוללת את נושא קידום זכויות האדם והסיוע ההומניטרי. הכסף מועבר באמצעות שגרירויות, משרדי החוץ, משרדי הפיתוח והסיוע הבינלאומיים, קונסוליות וסוכניות/תוכניות סיוע ממשלתיות.
  • גופים אזוריים/בינלאומיים: גופים כגון האיחוד האירופי, האו"ם ו"מנהלת זכויות האדם והמשפט הבינלאומי" מתוקצבים באופן מלא על ידי ממשלות שונות ומחזיקים במנגנוני סיוע וקידום זכויות אדם שונים, אשר מממנים בהיקף נרחב ארגונים לא ממשלתיים פוליטיים בישראל.
  • מימון עקיף ממדינות זרות: ממשלות מעבירות סכומים המוערכים במאות מיליוני אירו לגופים חיצוניים, בהם ארגוני סיוע בינלאומיים, ארגונים נוצריים וקרנות שונות כדי שאלו יפעלו לקידום זכויות אדם והסיוע ההומניטארי. במקרים מסוימים תקציבם של גופים אלו מגיע כמעט כולו מממשלות.

פרטי

  • קרנות פרטיות: גופים ללא מטרת רווח אשר מעבירים תרומות לארגונים לא-ממשלתיים. חלק מהקרנות הן בעלות הון עצמי המחולק בהתאם למטרותיהן, וחלק מהקרנות משמשות כאמצעי להעברת וניהול תרומות מתורמים פרטיים.
  • תורמים פרטיים: תרומות ישירות מאנשים פרטיים שונים בארץ ובעולם, כולל ירושות.

לאחר איסוף הנתונים מהדוחות השנתיים, מכון המחקר NGO Monitor נתקל בקשיים בהגדרת 32% מהתורמים אשר דווחו בצורה לא ברורה, חלקית, עם שגיאות כתיב או בשפה שונה מאנגלית או עברית. לאחר מחקר מעמיק, הצליחו חוקרי המכון להגדיר ב-99% מהמקרים מי מהתורמים הוא פרטי ומי מוגדר כישות מדינית זרה.

מתודולוגיה

הארגונים נבחרו על פי הקריטריונים הבאים כאשר עליהם למלא את כולם:

  • פעילים פוליטית במסגרת הסכסוך הערבי-ישראלי.
  • רשומים בארץ כעמותה/חל"צ ומדווחים באופן שנתי לרשם העמותות.
  • בעלי מענק אחד לפחות מממשלה זרה (באופן ישיר או עקיף).
  • בעלי אחוז פעילות ניכר מחוץ לישראל, הכוללת מעורבות בדו"ח גולדסטון לחקירת מבצע עופרת יצוקה, דו"ח שאבאס לחקירת מבצע צוק איתן, פניות לבית הדין הפלילי הבינלאומי, הפעלת לובי בארה"ב, האיחוד האירופי והאו"ם.

מקורות מידע חלופיים: רוב המענקים נלקחו מרשימת התרומות של הארגונים כפי שמופיע בדו"ח השנתי. במידה והדוחות לא היו זמינים, או חסרים, הושלמו הנתונים ממקורות מידע חלופיים כגון דיווחים רבעוניים או שנתיים על תרומות מישות מדינית זרה.