פעילות

• יש דין עותר באופן תדיר לבית המשפט העליון בניסיון לשנות את המדיניות הישראלית (לדוגמה, לביטול החוק שאסר העברת פלסטינים בכלי רכב ישראלים ביהודה ושומרון ומתן גישה לתיעוד בתי הדין הצבאיים ולקבלת גישה לפרוטוקולים של בתי המשפט הצבאיים).
• הארגון פועל לקידום מטרותיו הפוליטיות באמצעים כגון: תדרוך דיפלומטים זרים ועידוד פלסטינים לדרוש פיצויים בשל תפיסת אדמות.
• באפריל 2018 הגיש "יש דין", עם ארגונים נוספים, עתירה לבג"ץ בדרישה להוציא צו שיאסור ירי על מתפרעים בעימותים בגבול ישראל-רצועת עזה. העתירה נדחתה פה אחד.
• הארגון, כמדיניות, מסייע לפלסטינים הנפגעים לכאורה בידי ישראלים. בפברואר 2018 פורסם בתקשורת הישראלית כי הארגון סירב לסייע לפלסטינים שעונו בידי הרשות הפלסטינית, בנימוק שהארגון "מייצג נפגעי הפרות כאשר הפוגעים בהם אלו רשויות ישראליות או אזרחים ישראלים".
• ב-26 לינואר, 2018, נחשף במקור ראשון כי מוראד ג'דאללה, "חוקר שטח" ביש דין, שיבח לאורך תקופה בחשבון הטוויטר שלו מחבלים כמו סמיר קונטר, יחיא עייאש וחסן נסראללה. בנוסף, נכתב כיצד ג'דאללה העלה תמונה שלו יחד עם סלאח חמורי (29 ליוני, 2013) – מחבל השייך לחזית העממית לשחרור פלסטין ואחראי  לתכנון ההתנקשות ברב עובדיה יוסף. אתר יש דין אינו מספק פרטים נוספים על ג'דאללה למעט ציון תפקידו כ"חוקר שטח". מאז פרסום הכתבה, חשבון הטוויטר של ג'דאללה נסגר. לפרטים נוספים ראו את הפרסום של NGO Monitor בנושא.
• יש דין מפרסם מעת לעת  'דף נתונים' ביחס למה שהוא מכנה "כהיעדר אכיפת החוק הישראלי בגדה המערבית.  על פי מחקר NGO Monitor שפורסם בנובמבר 2017 הנתונים שמציג יש דין לוקים בכשל מתודולוגי ומטעים בהשוואה לנתונים במדינות מערביות אחרות. עוד עלה מהמחקר כי המונחים המשפטיים בהם משתמש יש דין אינם קיימים באף מערכת משפטית ברחבי העולם ולכן לא ניתן להעריך כראוי את ממצאיו ולהשוותם למצב באזורים אחרים.
• בנובמבר 2017, האיחוד האירופי אישר מענק בגובה 269,975 אירו למשך 4 שנים עבור הארגון לטובת פרויקט שמטרתו להגביר את "האחריות של אנשי כוחות הביטחון הישראלים על 'כניסות כפויות לבתים' (Forcible Home Entries – FHE)". לפי מסמך שהוגש לסוכנות הסיוע של האו"ם (UN OCHA), פרוייקט זה מוצא לפועל על ידי הארגונים יש דין, שוברים שתיקה ורופאים למען זכויות אדם.
  • בפנייתו לאו"ם בבקשה למימון פרויקט ל"התמודדות עם תרבות הפטור מעונש בקרב אנשי כוחות הביטחון של ישראל", יש דין טען כי "..מערכת המשפט הצבאית מעניקה כמעט פטור מוחלט מעונש לחיילים ישראלים עבור התנהגותם" במקרים של "כניסות כפויות לבתים" (הדגש אינו במקור). שלושת הארגונים מתכוונים לטפל בלקויות אלה על ידי "ערעור על החלטות לסגור תיקי חקירה כל מקרה לגופו והגשת עתירות לבג"ץ בתיקים ספציפיים ובעניינים עקרוניים".
• ב-6 במאי 2016 היועץ המשפטי של יש דין מיכאל ספרד הציג את נתוני הארגון בפגישה בשולי העצרת הכללית של האו"ם שדנה "בהגנת העם הפלסטיני." נציג הפדרציה הבינלאומית לזכויות אדם של האו"ם דווח כי ספרד טען ש"אלימות המתנחלים נועדה לגרום לשינוי דמוגרפי כפוי על ידי פינוי פלסטינים."
• במהלך מבצע צוק איתן בעזה (2014), יש דין היה אחד הארגונים שגינו את ישראל על האפשרות "שהפרה את המשפט ההומניטארי הבינלאומי." יש דין היה חתום על מכתב ליועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין המאשים את ישראל בהפרת המשפט הבינלאומי.
• מוהנד ענאתי, תחקירן השטח ב"יש דין" ומספר שתים ברשימת מקבלי השכר בארגון לשנים 2013-2015, הורשע בשנת 1980 בחברות בארגון טרור ובהריגת משתף פעולה פלשתיני, ונשפט למאסר של 13 וחצי שנים. ענאתי, אחראי בין היתר על גביית עדויות מפלשתינים על הפרות זכויות אדם שמבצעים כוחות הביטחון, ועל הגשת תצהירים לערכאות משפטיות. על סמך עדויות אלו, ענאתי אחראי על הגשת יותר ממאה תלונות לאו"ם נגד צה"ל בגין הפרת זכויותיהם של נערים פלשתינים ביהודה ושומרון. רשימת מסמכים בעניין: מוהנד ממוקם במקום 2 ברשימת מקבלי השכר – 2015 בארגון יש דין. עתירה שבה הגיש מוהנד ענאתי תצהיר לבג"צ בשם ארגון יש דין.כתב התביעה האזרחית שהגיש מוהנד. פרוטוקול הוכחות– בעדותו מודה מוהנד שהיה חבר בחוליית רצח ונשפט ל-13.5 שנים, שמתוכם ישב 9 שנים בפועל [עמ' 9 שורות 29-32], וכן מתאר את עבודתו בארגון יש דין [עמ' 10-11].החלטה על דחיית התביעה של מוהנד ענאתי – 11.4.18 .
• יש דין היה אחד הארגונים שסייע לגיבוש התשתית לדוח מועצת זכויות האדם של האו"ם בנושא מבצע צוק איתן (2014) הידוע כדוח שאבס-דייויס, למרות שהיה חסר ראיות חותכות וחסר מתודולוגיית בדיקת עובדות לגיבוי הטענות נגד פעולתה של ישראל.
•  ב-2013, הארגון פרסם דוח הקורא למערכת המשפט הישראלית לעשות קודיפיקציה של "פשעי מלחמה" בחוק הישראלי. יש דין לא ציין שהדוח נכתב "בהזמנת" האיחוד האירופי. למרות זאת, בדוח שלו על המענקים של 2011, האיחוד האירופי ציין מענק בסך 150,000 אירו בשנים 2011-2013 במטרה "לשנות את המדיניות הישראלית בנוגע לאחריותיות פלילית של אנשי כוחות הביטחון הישראלים בשטחים הפלסטינים הכבושים. זאת על מנת להביא להכרה וללקיחה בחשבון את חומרתם ואופיים הייחודי של פשעי מלחמה, להבדיל מפשעים רגילים כלפי פנים."
  • הדו"ח של יש דין היה חלק מאסטרטגיית לוחמה משפטית רחבה יותר של האשמת בכירים ישראלים ב"פשעי מלחמה" בבית דין ברחבי העולם ובפרט בבית הדין הפלילי הבינ"ל (ICC).
• בינואר 2008 צה"ל הגיב לדו"ח יש דין, וטען ש"הדו"ח לוקה בפגמים אשר נובעים לדעתנו, מפרשנות לא מדויקת של נתונים, משיטת מחקר בעייתית הכוללת הסתמכות על נשאלים אנונימיים בהיבטים מסוימים, שימוש בבסיס נתונים חסר, הבנה לקויה או חלקית של היבטים משפטיים מסוימים הנוגעים לפעולת בתי המשפט הצבאיים, חוסר היכרות מספקת עם המשפט הפלילי באזור יהודה ושומרון ועם הליכי המעצר המנהלי".
• אחרי מבצע עופרת יצוקה ב-2009 שבעה ארגונים ישראלים ובהם יש דין הגישו דו"ח משותף לוועדת גולדסטון הטוען כי "מעבר להימנעות מליזום חקירה עצמאית של מכלול האירועים, קיים אף פגם מערכתי מהותי בחקירתם של אירועים קונקרטיים". הארגון טוען כי "היעדרן של חקירות במקרים של פגיעה והרג אזרחים הביאו לתחושה של חסינות ושל פטור מעונש בקרב חיילים ומפקדים".
• בדו"ח שהוגש לוועדת טירקל בנושא המשט לעזה (אפריל 2011) יש דין טען כי "ישראל אינה עומדת בחובתה לחקור תלונות על הפרת הדין ע"י חיילים", הארגון גם התבטא ביחס ל"חולשתו של שלטון החוק בגדה המערבית", וביקר את אכיפת החלטות בית המשפט ואת חקירות המשטרה בנוגע לאלימות מתנחלים.
• מיכאל ספרד, היועץ המשפטי הראשי של יש דין ועורך הדוחות של הארגון טוען כי "אם תחת עינינו מתבצעים פשעי מלחמה ומתבסס שלטון אפרטהייד, זוהי חובתם המוסרית של אזרחי המדינה האחראית להילחם בכך אפילו אם משמעות הדבר היא שימוש באמצעים משפטיים חיצוניים".

פעילויות בנושא ה-ICC של יש דין

• פעילותו של ארגון יש דין היא מרכזית בקידום הטענה כי מערכות החקירה ובתי המשפט בישראל אינם מסוגלים או אינם מוכנים לחקור טענות על עוולות. קמפיין זה הוא חלק מאסטרטגיית "לוחמה משפטית" רחבה יותר, של דחיפת תיקים של "פשעי מלחמה" ב-ICC, ושימוש במידע לקוי כדי לקדם אג'נדה פוליטיות.
• בהצהרה מה- 30 בינואר 2020, טען יש דין, כי "מדינת ישראל אינה יכולה, או שאינה רוצה, לפעול בנחישות ובהתאם לחובתה המשפטית למגר את האלימות והפגיעה בפלסטינים וברכושם... בשל כך, אנו סבורים כי על הקהילה הבינלאומית אשר ההגנה על זכויותיהם של האזרחים הפלסטינים המצויים תחת כיבוש רובצת גם לפיתחה, חלה חובה להתערב, ולפעול כדי להבטיח לפלסטינים את ההגנה שישראל אינה מספקת." (דגשים שנוספו)
• בהצהרה מ- 25 בדצמבר 2019, הארגון גינה את היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בגין תיאורו את מדינת ישראל כמדינה שומרת חוק בתזכיר שכתב, ובו הוסיף מדוע ל- ICC אין סמכות שיפוט על ישראל.
  • לדברי יש דין, "אנחנו לא יודעים על איזה נתונים הוא [מנדלבליט] מתבסס באמירה הזאת, אבל הנתונים שאנחנו פרסמנו לאחרונה מציגים תמונה אחרת לגמרי.."
  • הארגון הוסיף כי ""עיקרון המשלימות" קובע כי בית המשפט הבינלאומי לא יתערב כל עוד המדינה רוצה ומסוגלת לחקור בצורה אפקטיבית את הפשעים שהיא עצמה ביצעה ולמצות את הדין עם האחראים… אבל ההצהרות לא יכולות לכסות על הנתונים החד משמעיים.. "
• היועץ המשפטי של "יש דין" מיכאל ספרד, הדהד עמדות אלו בראיון איתו ב-22 בדצמבר 2019, ואמר כי " אף אחד בישראל לא יפתח בחקירה נגד חייל או קצין שמבצע את המדיניות [מדיניות הפתיחה באש בגבול עזה]". והוסיף כי " המערכות שהקמנו הן מערכות שלא באמת חוקרות.." (הדגש הוסף)
  • מיכאל ספרד הגיע למסקנה כי " כשמדינה בוחרת לפעול באופן עקבי בניגוד לכללים שהמין האנושי קבע לעצמו כייהרג ובל יעבור, ומסרבת לחקור ולהעניש, זאת חובתה של הקהילה הבינלאומית לעשות זאת. " (הדגש הוסף)
• בנובמבר 2018 הגיש יש דין מסמך לוועדת החקירה של האו"ם אודות ההתפרעויות בגבול ישראל-עזה, המבוסס בחלקו על הדו"ח שלו עצמו "גיליון נתונים ממרץ 2018 בנושא אכיפת החוק על חיילים החשודים בפגיעה בפלסטינים או ברכושם." על פי פרסום זה ממרץ 2018, "מסקנת יש דין היא שכיום – כמו בעבר, מערכת אכיפת החוק הצבאית אינה ממלאת את חובתה לספק הגנה לפלסטינים מפני עבירות שביצעו חיילים ומפקדים ישראלים."
  • , ועדת החקירה של האו"ם טענה כי "חיילים ישראלים ביצעו הפרות של זכויות אדם בינלאומיות ושל המשפט ההומניטרי … העשויות להוות פשעי מלחמה או פשעים נגד האנושות." גוף זה יצר "תיק מסווג" של מה ש"מומלץ למסור לבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC)" ושישמש את הממשלות כדי "לשקול הטלת סנקציות אינדיבידואליות, כמו איסור נסיעה או הקפאת נכסים."
• על פי הסכם מענק שנחתם בשנת 2018 בין הארגון לבין ממשלת הולנד (ראה בחלק המימון), יש דין צפוי להבטיח כי "סוגיית חסינותם מעונש של אנשי כוחות הביטחון הישראליים, במקרים של עבירות שנעשו נגד הפלסטינים בגדה המערבית ובירושלים, תישאר על סדר היום הבינלאומי ובדיונים בין נציגי ממשלת ישראל לנציגי ממשלות זרות. יש להגביר את המודעות הבינלאומית להשפעה המערכתית של כישלון אכיפת החוק ביישובים הפלסטיניים, כניסות לבתים בכפייה ומצב זכויות האדם בגדה המערבית ובירושלים." (הדגש הוסף)

מיכאל ספרד

• מיכאל ספרד, היועץ המשפטי הראשי של יש דין והעורך של מספר דוחות של ארגונים לא-ממשלתיים, טוען "אם מבוצעים פשעי מלחמה ולנגד עיננו נפרס מערכת של אפרטהייד, זו חובתם המוסרית של אזרחי המדינה האחראית לכך, להאבק בכך גם אם פירוש הדבר שימוש באמצעים משפטיים חיצוניים."
• ב-2015 ספרד העיד כעד מומחה עבור אש"ף. בתיק המשפטי הזה – סוקולוב נגד אש"ף, קורבנות הטרור ובני משפחותיהם דרשו פיצויים על מתקפות הטרור של אש"ף בשנים 2001-2004.
  • ב-2010, ספרד מסר עדות בתשלום לטובת אש"ף (בתיק ספרשטיין נגד הרשות הפלסטינית).
• יחד עם עמיתתו אמילי שיפר, ספרד חיבר דוח במימון האיחוד האירופי שכותרתו "לא בית, ולא מולדת" (2011), בשם האירגון הישראלי הרדיקלי הוועד הישראלי נגד הריסת בתים.
• ספרד ייצג גם את תנועת הסולידריות שיח' ג'ראח ואת הקרן למגיני זכויות אדם הממומנים על ידי ממשלות זרות.
• ספרד עבד עם ארגון אל-חק, ארגון מוביל בתחום הלוחמה המשפטית נגד ישראל וממומן על ידי ממשלות אירופאיות, על תביעה שהוגשה בקנדה הדורשת הצהרה משפטית המאשימה את ישראל בביצוע "פשעי מלחמה" ושקובעת כי גדר ההפרדה אינה חוקית.
  • הבקשה נדחתה בעלויות חלקיות (18 בספטמבר 2009).
  • בפברואר 2013 ספרד ייצג את "הקורבנות" בתלונה למועצת זכויות האדם של האו"ם נגד ממשלת קנדה, בטענה שקנדה הפרה את האמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות כשבית המשפט שלה משום שלא הייתה לה סמכות שיפוט במקרה.