ב-10 לאוקטובר 2013, ארגון יש דין פרסם דו"ח, תחת הכותרת "לאקונה: פשעי מלחמה בדין הישראלי ובפסיקת בתי הדין הצבאיים", המתאר את המערכת המשפטית הישראלית כ"לקויה" וקורא לאימוץ חקיקה לגבי "הפללת פשעי מלחמה בדין הישראלי".

מימון אירופי

הדו"ח של יש דין מומן על-ידי האיחוד האירופי, כחלק ממענק תלת-שנתי על סך 150,000 אירו, שמטרתו היא "להביא לשינוי במדיניות הישראלית לגבי אחריות פלילית של כוחות הביטחון הישראליים" (הדגשה אינה במקור). במקרה זה, נעשה שימוש במימון ממשלתי זר על מנת "לחבר טיוטה של הצעת חוק" ולקדם אותה באמצעות לובינג בכנסת.

בכך שהאיחוד האירופי מממן פרויקט העושה שימוש בארגונים כדי "לשנות את המדיניות הישראלית", בייחוד באמצעות הליכי חקיקה במקום באמצעות דיפלומטיה ישירה, הוא מפר את ההליכים הדמוקרטיים בישראל ואת הנורמות המקובלות בין מדינות.

הלוחמה המשפטית של ארגון יש דין

בניגוד לרטוריקה הקבועה של הארגון המציבה את ישראל כ"חברה שווה במשפחת האומות", הדו"ח של הארגון הוא ניסיון למתג את ישראל כאשמה ב"פשעי מלחמה" ואת מערכת המשפט הישראלית כחסרת אחריותיות ושאינה מספקת את הזכות להליך הוגן. זהו חלק מקמפיין "לוחמה משפטית" גדול יותר המקדם הליכים משפטיים בדבר "פשעי מלחמה" נגד בכירים ישראלים בערכאות משפטיות זרות ובבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) – קמפיין שהודגם בהרחבה בקשר בין דו"ח גולדסטון לארגונים לא-ממשלתיים.

בשנת 2010, "ישראל היום" פרסם ציטוטים ממסמך פנימי של ארגון יש דין תחת הכותרת "אכיפת חוק נגד כוחות הבטחון: תפיסת 2011-2012". במסמך זה, יש דין מפרטים פרויקט שמטרתו "עידוד הכניסה של נושא פשעי המלחמה לתוך השיח המשפטי הקשור לפעולות כוחות הביטחון בשטחים הכבושים". המטרה אם כך, היא הכללת ההאשמות בדבר "פשעי מלחמה" של חיילי צה"ל בשיח על ישראל – מטרה שעלולה להפוך למציאות באמצעות החקיקה המוצעת של יש דין.

פעילות יש דין בישראל חוברת לפעילות הארגונים הפלסטינים אל-חק והמרכז הפלסטיני לזכויות אדם, אשר פועלים לקידום הגשת כתבי אישום נגד בכירים ישראלים בבית הדין הפלילי הבינלאומי זה מספר שנים. (יצוין כי היועץ המשפטי של יש דין, עו"ד מיכאל ספרד, שיתף פעולה עם אל-חק במספר יוזמות לוחמה משפטית). חתירה תחת שלטון החוק ונהלי חקירה הם תנאי מקדים בתיקי סמכות שיפוטית אוניברסאלית, ויתקיימו רק במידה וישראל כשלה בחובותיה המשפטיות.

בהקשר זה, טענת הארגון ש"הוראות הדין הישראלי הקיים עשויה שלא לספק את תנאי 'עקרון המשלימות'" (עמוד 29) יכולה להתפרש כאיום מוסווה, מכיוון ש"יש לזכור כי עקרון

ה'משלימות' מקנה הגנה למעורבים לכאורה בביצועם של פשעים בינלאומיים מפני תביעה פלילית ושיפוט, כל עוד מערכת אכיפת החוק בארצם ממלאת את תפקידה". ואכן, בהקשר הנ"ל, יש דין מעלה את איום "ההתערבות המשפטית הזרה" (עמוד 6).

קמפיין הלוחמה המשפטית משתקף גם בתיאור הפרויקט של יש דין במימון האיחוד האירופי, המדגיש את ה"חומרה והאופי המיוחד של פשעי מלחמה, המובחן מפשעים רגילים מקומיים". ההתמקדות על ה"חומרה והאופי המיוחד של פשעי מלחמה" אינה טיעון מוסרי או משפטי, אלא השתקפות של המטרה הפוליטית המרכזית של הארגון – "יש דין רואה בכיבוש מקור מרכזי להפרת זכויות אדם של האוכלוסיה הפלסטינית ולפיכך שואפת להביא לסיומו".

יש דין נגד ועדת טירקל

בדו"ח של הארגון, יש דין טוענים שהמלצותיהם מתיישבות עם המלצות ועידת טירקל בנושא "חקיקת פשעי מלחמה" (עמודים 304-307). עם זאת, קיימים הבדלים בסייסים בין שתי הגישות.

ועדת טירקל, במסקנה העולה בקנה אחד עם החלטות בית המשפט העליון, קבעה כי "כי די ב'תרגום' של ההתנהגות העולה כדי פשע מלחמה לעבירה הקיימת בדין הפנימי, ובלבד שהיא משקפת את חומרת העבירה בדין הבינלאומי" (עמוד 306). החלטת בית הדין הפלילי בינלאומי בנוגע "לקבילות התיק נגד עבדאללה אל-סנוסי" אישר "שחקירה או הבאה לדין מקומית של פשעים רגילים…תיחשב למספקת". לכן, מבחינה משפטית, אין צורך ביישום ההמלצות של ארגון יש דין. ועדת טירקל ביססה את מסקנותיה על בסיס חוות דעת של מומחים משפטיים עצמאיים, מגוון רחב של ארגונים לא-ממשלתיים, אקדמאיים ונציגי הממשלה. הוועדה דנה בדקויות עקרונות המשפט הבינלאומי בהקשר מורכב זה, ומבחינה בין החובה החוקית של ישראל לבין הדרכים בהן לישראל יש מקום לשיפור.

בניגוד לכך, בהתבסס על "ניסיון מצטבר" לכאורה, יש דין טוענים כי "הפרקטיקה הנהוגה אינה תואמת במלואה את האמור" לתנאים שנקבעו על-ידי בית המשפט העליון (עמוד 24), מאשימים את ישראל ב"תרבות משפטית לקויה" וטוענים כי היא זאת שמסכנת את "עיקרון המשלימות" של ישראל. כפי שצוין לעיל, טענות אלו הן חלק בלתי נפרד מקמפיין הלוחמה המשפטית נגד ישראל.

מסקנה

המימון הממשלתי הזר של ארגון יש דין מעלה חשש למניפולציה של הדמוקרטיה הישראלית, והאג'נדה של הלוחמה המשפטית והאיום בהליכים משפטיים בינלאומיים חותרים תחת היכולת להביא לשינויים רציניים ואמינים בכל הקשור לחוק הישראלי.

אפשר שמסקנות ועדת טירקל בנוגע ל"השלמת הפערים בחקיקה הישראלית" צריכות להיות מיושמות על-ידי הכנסת. עם זאת, מעורבותו של יש דין בכל אחד משלבי החקיקה רק תזיק להליך זה.