פעילות

• ארגון מועצת הפליטים הנורבגית (NRC) מגדיר עצמו כ"ארגון הומניטרי עצמאי המסייע לאנשים שנאלצו לברוח". (מתוך אתר NRC)
• הארגון פועל ב-31 מדינות ומשרדו הראשי באוסלו. משנת 2009, הארגון פועל בישראל, בגדה המערבית ובעזה, ויש לו משרדים בירושלים, ברמאללה בחברון ובעזה.

מימון

• לפי NRC בשנת 2018 תקציבו הכולל לפעילות בישראל, הגדה המערבית ועזה עומד על 12 מיליון דולר.
• לפי UN-OCHA בשנים 2017-2016 קיבל הארגון מימון ממשלתי בסך  35.4  מיליון דולר עבור פרויקטים באזור.
• תורמיו כוללים את האיחוד האירופי, בריטניה, נורבגיה, שבדיה, בלגיה, ספרד, צרפת, דנמרק, אירלנד, לוקסמבורג ואיטליה.
  • בשנים 2016-2013 העבירה בריטניה ל-NRC 6.5 מיליון ליש"ט, מתוכם 1.4 מיליון ליש"ט "ישירות לתיקים משפטיים שאתגרו הריסת בתים או פינוי."
• לפי הד"וח השנתי של NRC  לשנת 2016, ממשלות סיפקו 12.6 מיליון דולר לתוכניות בישראל, בגדה המערבית ובעזה. (ראו פירוט המימון בהמשך)

פעילות פוליטית בבתי המשפט

• אחד מהפרויקטים העיקריים של NRC בישראל "מידע, ייעוץ וסיוע משפטי" (ICLA), מנצל מסגרות משפטיות על מנת להשפיע על המדיניות הישראלית ולעקוף את המסגרות הדמוקרטיות בישראל. הפרויקטים המשפטיים של  NRC ממומנים בעיקר על ידי בריטניה, האיחוד האירופי ונורבגיה.
  • חלק ממטרות ה-ICLA  הם: "תמיכה ברשות הפלסטינית הן ברמה המקומית והן ברמה הלאומית" .
• הארגון אחראי על הגשת 800-600  תיקים בשנה לבתי המשפט הישראלים מדי שנה. בין השנים 2014-2009,  NRC ושותפיו – הארגונים הלא-ממשלתיים הישראלים והפלסטינים, סנט איב – המרכז הקתולי לזכויות אדם, מרכז ירושלים לסיוע משפטי ולזכויות האדם ,(JLAC) המוקד לזכויות הפרט, יש דין, Community Action Center ו"כמו גם עורכי דין פרטיים…סיפקו ייצוג משפטי בבתי משפט ב-4,069  תיקים".
• יעדי הארגון לשנת 2018 הם "5,399 תיקים חדשים ומתמשכים בגדה המערבית (1,162 תיקים חדשים בגדה המערבית ו-4,237 מתמשכים)". הפרויקט כולל גם "לובי באיחוד האירופי, האו"ם ומדינות צד שלישי".
• בשנת 2017 "מטרות המוטבים" של ICLA כללו "3,628 מקרים חדשים ומתמשכים לעזרה משפטית בגדה המערבית (612 תיקים חדשים ו-3,016 תיקים מתמשכים)". כמו גם  "40 תדריכים משפטיים אודות תיקים ספציפיים של HLP (דיור, קרקע ורכוש), ובנושאי תושבות (תדריכים כתובים או בע"פ), עשרה מקרים שבהם מידע הוגש למנגנוני האו"ם ו-75 תיקים בעלי אינטרס ציבורי המאתגרים נושאים לא הוגנים של  HLP (דיור, קרקע ורכוש)."
• מספר התיקים והמעורבות הפוליטית במערכת המשפט קשורה למטרה נוספת, שנוסחה בעבר על ידי עורך דין שעבד על אחד הפרויקטים של NRC, והיא " לנסות ולהשתמש בכל אמצעי משפטי אפשרי כדי לשבש את מערכת המשפט הישראלית… עתירות רבות ככל האפשר מוגשות ועל מקרים רבים ככל האפשר מוגשים ערעורים על מנת להגדיל את עומס העבודה של בתי המשפט ועל בית המשפט העליון עד כדי כך שתיווצר חסימה "(תורגם מהולנדית, ההדגשה אינה במקור).
• ה-NRC  מוביל גם את "כוח המשימה המשפטי" – מנגנון של האו"ם, העוסק בתיאום תגובות משפטיות של 14 ארגונים לא-ממשלתיים פלסטיניים, ישראליים ובינלאומיים. בבקשת המימון של ה- NRC מצוין הקשר ההדוק בין מסגרת הסיוע ההומניטארי של האו"ם, הרשות הפלסטינית וה NRC ומוסבר כי "התערבות הסיוע המשפטי תתואם עם הרשות הפלסטינית באמצעות כוח המשימה המשפטי. אלו כוללות ניתובם של מקרים רלוונטיים ובחינת חוקיות צעדים שנקטו בתגובה לאלימות באמצעות הליכים משפטיים שונים…" (ההדגשה לא במקור)

פעילות אנטי ישראלית

• באפריל 2018, מועסק של NRC , יאסר מורתג'א, נהרג באירועי "צעדת השיבה" בגבול עזה. על פי דיווחי חדשות, נחשף כי מורתג'א היה פעיל חמאס. ב -9 באפריל   NRC הודיע כי "יאסר מורתג'א… הסכים לתעד עבור NRC את המאבק המריר הממושך של הפליטים הפלסטינים בעזה. העבודה תוכננה להתחיל יום אחרי שנהרג."
• באפריל 2018 NRC פירסם הודעה האומרת כי "הכוח הקטלני שבו משתמש הצבא הישראלי נגד אזרחי עזה" במהלך האלימות בגבול עזה הוא "הפרה בוטה של ההגנות שלהם על פי החוק ההומניטארי וזכויות האדם". ההצהרה התעלמה מהאופי האלים של ההפגנות, שכללו בקבוקי תבערה , הצתה, וניסיונות לפרוץ את גדר הגבול עם ישראל.
•  בחודש יוני 2017  NRC ערך אירוע בג'נבה שכותרתו "התפוררות הכיבוש: שלטון החוק בכיבוש לוחמתי מתמשך", בהשתתפות פרופ' מייקל לינק, השליח המיוחד של האו"ם "למצב זכויות האדם בשטחים הפלסטינים שנכבשו מאז 1967". באירוע, לינק התעלם מההקשר של אלימות וטרור אשר בעקבותיו ישראל מיישמת אמצעי ביטחון, ופיברק לחלוטין את מספר המחסומים הקיימים, בטענה שיש כ-"300-200 מחסומים. בכל פעם שהפלסטינים מנסים לעזוב את אזור A או B [בגדה המערבית], הם עוברים מחסומים רבים".
• ביולי 2015 NRC העלה סרטון וידאו "שימו סוף לסיוטים" שקודם על ידי הקמפיין #OpenGaza של AIDA. הסרט לא מציג שום הקשר בנוגע לסכסוך, לא מוזכרות בו התקפות אלימות של חמאס בעזה ומרמז למעשה כי ישראל תוקפת אנשים שלווים ללא כל סיבה. הסרט מציג חיילים ישראליים, זורקים רימוני גז ויורים כדורי גומי וכדורים חיים על מפגינים פלסטינים מחייכים, כולל על נשים וילדים, ללא כל התגרות מצדם.
• בהצהרות במהלך העימות ברצועת עזה ב-2014, הכריז NRC כי "המתקפה הצבאית של ישראל" גרמה ל- "עקירה בכפייה", "הגבלת תנועת האזרחים ויכולתם של בעלי תפקידים הומניטריים לבצע פעולות מצילות חיים הבסיסיות ביותר". הפרסומים הציגו את ישראל כתוקפן, והשמיטו את ירי מאות הטילים ללא הבחנה של חמאס, והמתקפות דרך מנהרות הטרור המכוונות כנגד מרכזי אוכלוסייה ישראליים.

מימון לארגונים פוליטיים לא ממשלתיים

• שותפי ה-NRC  כוללים את: המוקד, JLAC, סיינט איב, ירושלים דלמטה, יש דין, שלום עכשיו, (Community Action Centre (CAC, במקום, Palestine Centre for Democracy and Conflict Resolution (PCDCR), Palestinian Center for Human Rights (PCHR) אל-מיזאן, ועוד נוספים.
• בשל היעדר שקיפות, קיים מידע מוגבל לגבי סכומים שעברו על ידי ה- NRC לשותפיו הפעילים. נתונים בנוגע לארגונים לא-ממשלתיים ישראליים מבוססים על  הדיווחים הרבעוניים של הארגונים  לרשם העמותות הישראלי. נתונים על מימון לארגונים פלסטיניים מבוסס על מחקר עצמאי.

• המוקד- (4,191,752 ש"ח בין השנים 2018-2016) בשנת 2018 NRC העביר לארגון 258,813 ₪ עבור "הגנה על תושבות לפלסטינים במזרח ירושלים" ו- 268,844 ₪ עבור " הגנה על חופש התנועה של פלסטינים."
  • לפי "המוקד", הארגון השתתף ב-301 פעילויות משפטיות בשנת 2016, ועוד 305 פעילויות משפטיות אחרות בשנת 2017. במספר תיקים, המוקד עתר לבג"ץ בשם משפחות מחבלים "נגד צווי הפקעה והריסה שהוצאו לבתים של פלסטינים שנחשדו או הואשמו בביצוע מתקפות רצחניות". המוקד ייצג את משפחות המחבלים האחראים לחטיפתם ולרציחתם של שלושת הנערים, הטבח בהר נוף, (יחד עם ארגון אדאמיר, המקושר לחזית העממית), רוצח משפחת הנקין, והרוצח של דני גונן ומלאכי רוזנפלד.
  • מימון למוקד ממחיש גם את החפיפה בכוח אדם הקיים בין NRC והארגונים המוטבים שלו: אלון מרגלית עבד בתור מתאם מחקר משפטי עבור NRC בירושלים, והיה עורך וחוקר נוסף בדו"ח של NRC "הזכויות הבדואיות תחת כיבוש" (נובמבר 2015); בעבר, עבד כעורך דין עבור המוקד. יותם בן הלל עבד כשש שנים ב"מוקד"  ועבר לאחר מכן לNRC – הוא היה גם העורך וחוקר נוסף בדו"ח של NRC "מגבלות על זכויות תושבות ואיחוד משפחות בפלסטין הכבושה" (דצמבר 2015).
• במקום- (316,506 ש"ח בין השנים 2018-2016). ב-2018 NRC העביר לארגון 122,116 ₪ עבור "זכויות תכנון בשטח C".
  • הארגון מותח ביקורת על מדיניות התכנון של ישראל ועל מכשולים שיצרה גדרה ההפרדה, אולם הוא מתעלם מהקשר הטרור.
• יש דין (1,929,193 ש"ח בין השנים 2018-2016). ב-2018 NRC העביר ליש דין 145,323 ₪ עבור פרויקטים בתחום אכיפת החוק ונושאי קרקע.
  •  יש דין עותר באופן תדיר לבית המשפט העליון ומעורב בפעילות הכוללת תדרוך דיפלומטים זרים ועידוד פלסטינים לדרוש פיצויים בשל תפיסת אדמות.
• מרכז ירושלים לסיוע משפטי ולזכויות האדם ( JLAC) –(כ-576,451 דולר בשנת 2016).
  • JLAC פעיל בקידום קמפיינים של BDS, עושה לובי בקרב גופים בינלאומיים ומשתמש ברטוריקה קיצונית הכוללת האשמות של "ענישה קולקטיבית", "טיהור אתני" ו"אפרטהייד ", כמו גם תמיכה ב"זכות השיבה" הפלסטינית.
  • בשנת 2015, לשכת עורכי הדין הפלסטינית, קיימה בשיתוף עם ה- NRC, קורס הכשרה לעורכי דין בנושאי דיור, קרקעות ורכוש בשטח C ובמזרח ירושלים. הקורס הועבר על ידי עורכי דין מ- NRC ומ- JLAC.
• אגודת סנט איב–המרכז הקתולי לזכויות אדם (St Yves) (סכום מימון לא ידוע)
  • מאשים את ישראל ב"מדיניות מפלה" "הפרת החוק הבינלאומי" וטוען כי "אדמת [פלסטין] נבלעה על ידי הכוחות הישראליים החמושים"
  • המייסד מישל סבאח חיבר (יחד עם נעים עתיק מסביל ועטאללה חנא) את מסמך קיירוס-פלסטין ב-2009 המקדם BDS בכנסיות, משווה את ישראל למשטר האפרטהייד בדרום אפריקה, ומכחיש את הקשר היהודי ההיסטורי לישראל במונחים תיאולוגיים.
  • סנט איב מאשים את ישראל באכיפת חוקים שמטרתם "הגבלת מספר הפלסטינים בירושלים".
• המרכז הפלסטיני לזכויות אדם (PCHR) (סכום מימון לא ידוע)
  • המרכז הפלסטיני לזכויות האדם (PCHR) הוא ארגון מוביל במסגרת קמפיין הלוחמה המשפטית נגד ישראל, ממעיט מערכו או מתעלם מקיומו של טרור נגד אזרחים ישראליים ומציג גרסה מעוותת של הסכסוך, המבוססת רק על הנרטיב הפלסטיני.
  • מתאר באופן תדיר את מדיניות ישראל כ"אפרטהייד" ומאשים את ישראל ב"טיהור אתני" ,ב"פשעי מלחמה" ו"בייהוד ירושלים".
  • PCHR הגיש מסמכים שונים לבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC), המאשימים את ישראל בביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות.
  • על ראג'י סוראני, מייסד הארגון ומנהלו, "נאסר לעזוב את פלסטין מ -1977 עד 1990". על פי מאמר בוושינגטון רפורט משנת 1995, ראג'י סוראני ריצה "שלוש שנות מאסר [1979-1982] שנגזרו עליו על ידי בית משפט ישראלי אשר הרשיע אותו בחברות בארגון הבלתי חוקי החזית העממית לשחרור פלסטין .." סוראני נכלא שלוש פעמים נוספות "ב –1985 וב -1986 …" והוחזק במעצר מינהלי בשנת 1988. בין השנים 1986 -1987 הוא "היה מנוע מעבודה משפטית במשך שנה אחת על ידי החלטה צבאית ישראלית שהוציא המושל הצבאי הישראלי". בשנת 2012 נדחתה בקשתו  לאשרת כניסה לארצות הברית.
  • בפברואר 2014 ארגנה החזית העממית טקס בעזה לכבוד סוראני על זכייתו ב"פרס נובל אלטרנטיבי".
• המרכז הפלסטיני לדמוקרטיה ולפתרון סכסוכים (PCDCR) – (60,000 דולר בשנת 2016)
  • מתייחס לפלסטינים כ"קורבנות של שואת עזה", מאשים את ישראל שהיא "מדינת טרור" ומשתתף בקמפיינים מוטים כמו "אהבה בתקופת אפרטהייד: הקמפיין הפלסטיני לביטול החוק הגזעני בישראל, השולל איחוד משפחות"
  • חתום (יחד עם מרכז אל-מיזאן, שותף נוסף שלNRC ) על קריאה משותפת לפעולה: יולי 2014 – החודש נגד חומת האפרטהייד בקריאה זו נכתב כי "הגיע הזמן לאינתיפאדה משפטית, מאבק עממי מוגבר, יותר חרם, משיכת השקעות וסנקציות… כדי להתגבר על האפרטהייד, הקולונואליזם והכיבוש הישראלי, אנו מבקשים מכם להרחיב ולהעמיק את תנועת ה BDS העולמית לצדק".
  • בחודש יולי 2012 הארגון אירח ועידה בשם "יחד האומה והעתיד" בהשתתפות אחמד יוסף, בכיר בחמאס.
  • בפברואר 2010 אירח הארגון אירוע עם בכיר חמאס איסמעיל רדוואן, נאפאת'א עזאם, מנהיג הג'יהאד האסלאמי, וקאיד אל ע'ול, בכיר בחזית העממית. כל שלוש התנועות הללו הן ארגוני טרור המוכרות על ידי ארה"ב, האיחוד האירופי, קנדה וישראל.
  • PCDCR הוא שותף של ארגון Norwegian People's Aid, ארגון שנאשם בהפרת חוק הצהרות מוטעות של ארה"ב, במתן תמיכה חומרית לאיראן ולארגוני טרור פלסטינים. לדברי עו"ד ג'פרי ס' ברמן, ממנהטן, ארה"ב: "במשך שנים, ארגון-NPA השיג כסף ממענקים של ה- USAID, על ידי הצגה שקרית שהוא לא מספק סיוע לחברות אסורות לפי חוקי ארה"ב,  וינקוט בצעדים סבירים על מנת להבטיח שהוא לא סיפק ביודעין תמיכה חומרית כזו." בהסדר, NPA הסכים לקנס של 2.025 מיליון דולר.
• אל מיזאן–(סכום מימון לא ידוע)
  • פעיל מאוד בקמפיינים של לוחמה משפטית נגד ישראל. מנצל בתי משפט וגופים משפטיים בינלאומיים לניסיונות להוציא צווי מעצר נגד בכירים בממשלת ישראל, מגיש תביעות נגד תאגידים וממשלות העושות עסקים עם מדינת ישראל, ומפעיל לובי לפתיחת חקירות נגד ישראלים בבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC).