במקום
מידע כללי
מדינה | ישראל |
---|---|
אתר אינטרנט | http://www.bimkom.org |
נוסד | 1999 |
סטטוס משפטי | עמותה רשומה |
במילות הארגון | באמצעות השימוש בערכים כמו זכויות האדם, צדק חברתי, ממשל תקין, ושיתוף קהילתי, אנו מבקשים לגרום לשינוי רב-מערכתי על ידי עידוד הפיתוח של מדיניות תכנון ונהלים חדשים שהינם שוויוניים יותר וקשובים לצרכים של קהילות מגוונות |
מימון
- מחזור הפעילות לשנת 2018 הוא 4,354,300 ש"ח.
- לפי הדיווחים הרבעוניים של הארגון לרשם העמותות (כנדרש בחוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה), בין השנים 2012-2018, הארגון קיבל 17,291,925 ₪ מישויות מדיניות זרות.
- נכון לשנים 2012-2016, לפי הדו"חות השנתיים, אחוז התרומות ממדינות זרות לעומת התרומות פרטיות עומד על 76.8 אחוז.
- בין התורמים לארגון: גרמניה, הולנד, אירלנד, האיחוד האירופי, צרפת, אוקספם-נוביב (הולנד), מועצת הפליטים הנורבגית (NRC), מנהלת זכויות האדם והמשפט הבינלאומי (מימון משותף לשבדיה, שווייץ, דנמרק והולנד), AECID (ספרד), UN-Habitat ואחרים.
- בין השנים 2008-2018, הקרן החדשה לישראל אישרה לארגון מענקים על סך 3,140,109 דולר (2008, 2009, 2010, 2011, 2012, 2013, 2014, 2015, 2016, 2017, 2018).
פעילות
פעילות פוליטית:
- הארגון מותח ביקורת על מדיניות התכנון של ישראל ועל מכשולים שיצרה גדרה ההפרדה, אולם הוא מוחק את הקשר הטרור. במקום מגיש עתירות בניסיון לשנות את מדיניות ממשלת ישראל בנושאים כגון תכנון מרחבי, נהלי תכנון, זכויות בנייה, ותיקון של "חוק הבנייה והתכנון וחוק חופש המידע".
- הארגון הגיש דו"ח משותף לוועידת גולדסטון (20 ליוני, 2009) אשר אינה מתייחסת לפשעי המלחמה של החמאס, "אלא מציעה את הפרספקטיבה הייחודית שלנו – הפרות של זכויות אדם אשר על ישראל לשאת באחריות עליהן". מסמך זה הציג הנחות בלתי מבוססות לגבי המוטיבציה, שהניעה את צה"ל לצאת למבצע נגד חמאס, בטענה ש"בהיקף שזה תוכנן כפעולת ענישה אשר מטרתה העיקרית לא הייתה השגת מטרות צבאיות, אך הוצאה לפועל של פגיעה מכוונת כצעד ענישה והרתעה" – כל זאת למרות חוסר היכולת של הארגון לבסס טענה כזו.
- הארגון משתתף תדיר בפעילות פוליטית שאין לה שום קשר לזכויות תכנון ובנייה, כגון עצומות נגד "ענישה קולקטיבית" בעזה. באופן דומה, במקום עתר לבית המשפט העליון (ביחד עם ארגונים לא ממשלתיים אחרים) בטענה שישראל תקפה צוותים רפואיים ואמבולנסים.
בדואים בגדה המערבית:
- במאי 2013, במקום ו-UNRWA פרסמו דו"ח משותף בנושא "מצוקת" האוכלוסייה הבדואית בשטח C שבגדה המערבית, בו נטען כי: "בעוד הכיבוש של רצועת עזה, הגדה המערבית ומזרח ירושלים מתמשך, ופתרון בר-קיימא לבעיית הפליטים הפלסטינים אינו נראה באופק, המצוקה של הפליטים הבדואים הפלסטינים משבט ג'הלין באל-ג'אבל משקפת – למרות הקונטקסט הפחות אלים במידה רבה – מספר מאפיינים משותפים לחוויית הפליטים הפלסטינים ב-1948. אלה כוללים נישול ועקירה משטחים ורכוש נוסף בבעלות מסורתית… דילול כוחם של בעלי הסמכות המסורתיים; וחיכוך בהקשר של אדמות, דיור וזכויות קניין". הדו"ח כולל ציטוט שמתאר את המעבר לא-ג'אבל כ-"נכבה הקטנה שלנו" (לקריאה בנושא ניצול סוגיית הבדואים בנגב נגד ישראל הקישו כאן).
דמוניזציה:
- מנכ"ל הארגון, חדווה רדובניץ (שעבדה בארגונים רבים כולל האגודה לזכויות האזרח, רופאים לזכויות אדם ושתיל/הקרן-החדשה-לישראל) אמרה בפברואר 2010 לבכירים בשגרירות ארה"ב שהיא "מאמינה שבעוד מאה שנים ישראל תהיה בעלת רוב ערבי, ושהיעלמותה כמדינה יהודית לא תהיה הטרגדיה שהישראלים חוששים ממנה מכיוון שהיא תהיה דמוקרטית יותר" ( (ההדגשה לא במקור).
- במקום, ביחד עם האגודה לזכויות האזרח,האשימו את ישראל ב"אפרטהייד תכנוני" בשטח C בגדה המערבית.
- במאמר בעיתון הארץ ב-19 ליוני, 2012, בנושא המהגרים מאפריקה, הארגון השווה את מחנה הפליטים בדרום ל"מחנה ריכוז גדול עם תנאים קשים".
- בדצמבר 2013 פרסם כתב רויטרס, נוח בראונינג, מידע שגוי עובדתית שניתן לו על-ידי במקום לפיו: "לפלסטינים בתוך וסביב שועפאט אין תכניות בנייה מאושרות כבר למעלה מ-45 שנה… משמעות הדבר היא שכל בנייה מאז היא בלתי-חוקית ועומדת בפני הריסה אפשרית." במציאות, אין הגבלות המונעות מתושבים להגיש בקשות להיתרי בנייה, ומאות יחידות דיור ומוסדות ציבור חוקיים נבנו בשכונות שועפאט ובית-חנינה בשנים האחרונות.
פירוט התרומות מיישות מדינות זרה בשקלים חדשים
**הנתונים לשנים 2013-2017 מבוססים על נתונים מהדוחו"ת השנתיים הזמינים; הנתונים לשנת 2018 מבוססים על דוחות רבעוניים.
תורם | 2013 | 2014 | 2015 | 2016 | 2017 | 2018 |
---|---|---|---|---|---|---|
UNDP | 135,555 | 56,670 | ||||
GIZ (גרמניה) | 170,920 | 535,439 | 80,783 | |||
מועצת הפליטים הנורבגית (NRC) | 244,971 | 178,839 | 40,180 | 68,960 | 122,116 | |
האיחוד הארופי | 571,735 | 960,710 | 524,613 | 170,893 | 401,930 | 599,736 |
AECID - (ספרד) | 431,433 | 431,433 | 382,212 | |||
שגרירות אירלנד | 31,8597 | 396,262 | 411,060 | 359,249 | 333,529 | |
מנהלת זכויות האדם והמשפט הבינלאומי (מימון משותף של שוודיה, שוויץ, דנמרק, והולנד) | 314,619 | 328,349 | 500,644 | 435,789 | ||
שגרירות שוויץ | 137,520 | 229,794 | 216,089 | 256,608 | ||
Bread for the World-EED - (גרמניה) | 383,072 | 371,807 | 333,845 | |||
אוקספם נוביב (הולנד) | 396,876 | 568,126 | 660,667 | 94,732 | 126,697 | 20,000 |
UN Habitat (בלגיה והאיחוד האירופי) | 698,211 | 302,972 | 267,459 | 105,118 | 297,284 | 47,041 |
ACPP - (ספרד) | 96,025 | 19,248 | ||||
שגרירות הולנד | 24,112 | 201,541 | 10,342 | |||
שגרירות צרפת | 93,731 | 50,079 | ||||
שגרירות בריטניה | 93,731 | 50,079 | ||||
Oxfam Belgium | 159,576 | 779,975 | ||||
קרן היינריך בל (גרמניה) | 39,600 | |||||
או"ם | 292,274 | 292,274 | ||||
NDC | 363,774 | |||||
הקרן החדשה לישראל | 248,000$ | 177,000$ | 295,000$ | 340,500$ | 431,446 | 286,755$ |
Foundation for Middle East Peace (FMEP) | 38,763 | |||||
קרן רוזה לוקסמבורג | 31,152 |