המנדט הבריטי: תפקידן של ממשלות זרות במערכת המשפט הישראלית

תקציר מנהלים

ממשלת בריטניה, האיחוד האירופי ומדינות נוספות מעבירות מיליוני דולרים מדי שנה לארגון "מועצת הפליטים הנורבגית" (להלן NRC) עבור תוכנית משפטית מאסיבית, האחראית לניהול אלפי תיקים בבתי המשפט הישראלים. הניתוח להלן מראה כי התוכנית העיקרית אותה הארגון מפעיל, "מידע יעוץ וסיוע משפטי" (ICLA), נועדה לנצל מסגרות משפטיות ישראליות על מנת להשפיע באופן מוצהר על המדיניות הישראלית ולעקוף את המסגרות הדמוקרטיות בישראל.

• הארגון אחראי על הגשת 800-600 תיקים בשנה לבתי המשפט הישראלים, באמצעות ארגונים פוליטיים לא-ממשלתיים ישראלים ופלסטינים, ועורכי דין פרטיים. חלק מהארגונים מעורבים בקמפיין ה-BDS (חרם, משיכת השקעות וסנקציות) ולוחמה משפטית נגד ישראל. יעדי הארגון לשנת 2018 הם "5,399 תיקים חדשים ומתמשכים בגדה המערבית (1,162 תיקים חדשים בגדה המערבית ו-4,237 מתמשכים)". בין השנים 2014-2009 הארגון סיפק "ייצוג משפטי בבית משפט ל-4,069 תיקים".
• מטרות התוכנית, כפי שבאות לידי ביטוי במסמכים רשמיים של הממשלות המממנות ושל האו"ם כוללות בין היתר "ליטיגציה של מקרים בעלי עניין ציבורי המאתגרים את המדיניות הישראלית והמעשים הלא הוגנים והמפלים שלה, דרך בתי המשפט בישראל ומנגנונים בינלאומיים" ; "שינוי מדיניות ופרקטיקות", "לובי באיחוד האירופי, האו"ם ומדינות צד שלישי".
• לפי מחלקת הפיתוח הבינלאומי של ממשלת בריטניה (DFID), "תמיכתה בסיוע משפטי בשטחים הפלסטינים הכבושים תועבר ותנוהל בעתיד על ידי משרד החוץ הבריטי (FCO)…[אשר] עבדו בשיתוף פעולה הדוק כדי להבטיח מעבר חלק על מנת לקשר בין תמיכתנו עבור סיוע משפטי לבין המסרים הפוליטיים שלנו ופעולותינו הדיפלומטיות".
• בשנים 2017-2016 הועברו לפעילות המשפטית של NRC בארץ כ-9.6 מיליון דולר (איחוד אירופי), 5 מיליון דולר (בריטניה) ו-6.3 מיליון דולר (נורבגיה). בשנת 2018 הועברו לתוכנית 4.5 מיליון דולר מהאיחוד האירופי.
• לפי ממשלת בריטניה, בין השנים 2016-2013 הועברו 6.5 מיליון ליש"ט, מתוכם 1.4 מיליון ליש"ט "ישירות לתיקים משפטיים שאתגרו הריסת בתים או פינוי, 2,541 פינויים או הריסות הושהו כתוצאה מכך". לפי מסמך של ממשלת בריטניה משנת 2013, התוכנית נועדה להפעיל בין היתר "לחץ בינלאומי", ולפעול ב"פרופיל נמוך".
• מספר תיקים שמומנו תחת הקטגוריה של "שינוי מדיניות", היו למעשה, כפי שנקבע על ידי בית המשפט העליון הישראלי, ניסיונות לערער את ההסכמים ההדדיים בין ישראל לפלסטינים, כמו הסכמי אוסלו.
• ממצאי הדו"ח מראים כי NRC עובד בשיתוף פעולה הדוק עם הרשות הפלסטינית, בתיאום הקמפיינים המשפטיים והפוליטיים שלה. מסמכים שונים מציינים כי "התערבות הסיוע המשפטי תתואם עם הרשות הפלסטינית באמצעות כוח המשימה המשפטי", בנוסף ל"תמיכה [ברש"פ] באמצעים שינקטו על ידי האו"ם ומדינות צד שלישי", "הקמת תיאום הדוק עם מחזיק תיק ההתנחלויות", ו-"עידוד הרשות הפלסטינית לנקוט צעדים".
• הממשלות התורמות אינן שקופות בנוגע לכוונה לשנות את מדיניות ממשלת ישראל באמצעות הצפת בתי המשפט דרך ה-NRC. מכון המחקר NGO Monitor  הגיש לממשלה הבריטית סדרת בקשות לחופש מידע בנוגע להיקף השותפות של ממשלת בריטניה עם NRC, אותן דחתה מספר פעמים בטענת "בטחון לאומי" ו-"אינטרסים מסחריים".
• ה-NRC רשום תחת "ויזה הומניטרית בינלאומית" המאושרת על ידי משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ומשרדים ישראלים נוספים. הוא מעסיק בישראל 12 עובדים בינלאומיים ויותר ממאה עובדים מקומיים.
• הדו"ח מראה עוד של-NRC תפקיד מרכזי ביישום סיוע הומניטרי באזור, באמצעות הובלת מספר "אשכולות" של האו"ם ובהובלת מנגנון אירופאי בשם "הקונסורציום להגנת הגדה המערבית". פרויקטים אלה מהווים גם הם ערוצים לפעילותו המשפטית של ה-NRC.

לקריאת הדו"ח המלא כולל הנספחים – NRC Report.

הקדמה

מאז שנת 2009, ממשלות אירופיות, ובעיקר בריטניה, מעבירות מיליוני דולרים, אירו ופאונד למועצת הפליטים הנורבגית (להלן: NRC), עבור תוכנית המיועדת לתמרן את מערכת המשפט הישראלית, תוך עקיפת הערוצים הדיפלומטים המקובלים והמנגנונים הנאותים בין מדינה למדינה. תוכנית זו היא חסרת תקדים בעולם על שלל מקורותיה, היקפה, ובהפרותיה את הנורמות הדמוקרטיות בין מדינות ריבוניות.

עם תקציב שנתי של 16 מיליון דולר, המגיע בעיקר ממדינות האיחוד האירופי, ה-NRC מגיש מדי שנה בין שש מאות לשמונה מאות תיקים לבתי המשפט הישראליים. מחקר של NGO Monitor מצא כי רבים מתיקים אלו נבחרו על סמך חשיבותם והאופן בו הם מקדמים את המטרות הפוליטיות של ה-NRC והממשלות המממנות, ולאו דווקא על סמך צורך הומניטרי. כמה מתיקים אלו מבקשים מבית המשפט לפסוק על בסיס פוליטי, באופן בלתי הולם, על-מנת לחתור תחת הסכמים בין ישראל לפלסטינים, כגון הסכם אוסלו.

מספר התיקים והמעורבות הפוליטית במערכת המשפט קשורה למטרה נוספת, שנוסחה בעבר על ידי עורך דין שעבד על אחד הפרויקטים של NRC, והיא " לנסות ולהשתמש בכל אמצעי משפטי אפשרי כדי לשבש את מערכת המשפט הישראלית… עתירות רבות ככל האפשר מוגשות ועל מקרים רבים ככל האפשר מוגשים ערעורים על מנת להגדיל את עומס העבודה של בתי המשפט ועל בית המשפט העליון עד כדי כך שתיווצר חסימה" "(תורגם מהולנדית, ההדגשה אינה במקור).

לא רק שמידת המעורבות הנרחבת של גורם זר במערכת המשפט הישראלית היא מאוד חריגה, אלא שבמקביל הממשלות המממנות אותה – העיקריות ביניהן האיחוד האירופי, בריטניה ונורבגיה – עושות כל מאמץ על מנת להסתיר את תפקידם.

כאשר NGO Monitor הגיש בקשת חופש מידע למחלקה הבריטית לפיתוח בינלאומי (DFID), היא סירבה להגיב על פגישותיה עם NRC בטענה כי נפח המידע הקשור לבקשה היה גדול מדי. לאחר ש-NGO Monitor צמצם באופן ניכר את היקף הבקשה, ממשלת בריטניה הגיבה וציינה כי אין היא יכולה לחשוף את המידע בגין "אינטרסים מסחריים", "ביטחון לאומי", ו"סיכון למדיניות החוץ של בריטניה". כל זאת בעוד  שעל פי מסמך רשמי של ה-DFID, ה-NRC אמור למעשה לשמור על "מדיניות של פרופיל נמוך".¹

בנוסף לפעילות המשפטית, ה-NRC הוא שחקן מרכזי כמעט בכל היבט של סיוע הומניטרי באזור, וממלא פונקציות שבדרך כלל קשורות אל האו"ם. ה-NRC משתמש  בתפקידו בתחום המשפטי כדי להשפיע על עבודה בנושאים הקשורים לחינוך, הגנה, והיבטים אחרים של תמיכה, במה שאמורה להיות עשיה הומניטרית.

ארגונים הומניטריים אינם נוטלים צד בסכסוך או מסבכים עצמם במחלוקות אידיאולוגיות, שכן משימותיהם אמורות להתבצע בנפרד ממטרות פוליטיות, צבאיות או אחרות. כפי שמראה דו"ח זה, עבודתו של ה-NRC בהקשרי הסכסוך הישראלי-ערבי מאופיינת בפעילות פוליטית חד-צדדית החורגת באופן משמעותי מהמשימה ההומניטרית המוצהרת ומהעקרונות ההומניטריים המקובלים. בנוסף למעורבות חד צדדית בסוגיות המשפטיות והמדיניות השנויות ביותר במחלוקת באזור, השותפים של ה-NRC כוללים ארגונים לא-ממשלתיים פוליטיים, ארגונים לא-ממשלתיים בעלי קשרים לארגון טרור וכן הרשות הפלסטינית (המהווה צד בסכסוך). ההתעלמות הבוטה מהעקרונות ההומניטריים והפעילות הפוליטית הקיצונית מעלה שאלות לגבי תוקפה של האשרה ההומניטרית שהוא מקבל ממשרד הרווחה הישראלי.

רקע

מועצת הפליטים הנורבגית הוקמה בשנת 1946, ומגדירה את עצמה כ"ארגון הומניטרי עצמאי המסייע לאנשים שנאלצו לברוח". עם הוצאות תפעול של 490 מיליון דולר ברחבי העולם, הארגון פועל ב-31 "משברים מתמשכים" מסביב לעולם ומספק "ניהול מחנות, סיוע במזון מים נקיים, מחסה, סיוע משפטי וחינוך".

משנת 2009, הארגון פועל בישראל, בגדה המערבית ובעזה, ויש לו משרדים בירושלים, ברמאללה בחברון ובעזה. הארגון מעסיק 12 עובדים מחו"ל ועוד 106 עובדים מקומיים. בישראל, ה-NRC רשום כבעל "ויזה הומניטרית בינלאומית" המאושרת על ידי משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.

מימון

בשנת 2018, התקציב של NRC לתוכניות עבור ישראל, הגדה המערבית ועזה עמד על 12 מיליון דולר. על פי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטאריים (להלן UN-OCHA ), במהלך השנים 2017-2016, קיבל ה-NRC 35.4 מיליון דולר מימון ממשלתי עבור פרויקטים באזור.

תורמים מרכזיים לכלל פעילות הארגון ברחבי העולם (2016):

לפי UN-OCHA, ה-NRC קיבל את מרבית המימון שלו עבור פרויקטים משפטיים מממשלת נורבגיה, האיחוד האירופי ובריטניה. בשנים 2017-2016 האיחוד האירופי העביר ל-NRC 9.6 מיליון דולר, בריטניה העבירה כ-5 מיליון דולר ונורבגיה העבירה כ-6.3 מיליון.

לפי הדו"ח השנתי של ה-NRC, בשנת 2016 ממשלות סיפקו כ-12.6 מיליון דולר לתוכניות בישראל, בגדה המערבית ובעזה, כולל 3.3 מיליון דולר מהאיחוד האירופי, 2.2 מיליון דולר מבריטניה ו-1.6 מיליון דולר מנורבגיה.

בשנת 2016, מועצת הפליטים הנורבגית קיבלה את הסכומים הבאים מממנים לפעילותה בישראל, הגדה המערבית ועזה:

הפעילות המשפטית: ניסיון לכפות שינוי מדיניות בישראל

ה-NRC מגדיר עצמו כארגון הומניטרי ומתוקף זה פועל בישראל, בגדה המערבית ובעזה. הוא מחויב כביכול למספר נורמות של אי משוא פנים, הומניות וניטרליות. עם זאת, הפעילות המשפטית של ה-NRC מהווה הפרה ישירה של עקרונות אלו, מה שמוביל לשאלות אודות הכוונות של הארגון  והאינטרסים של הממשלות המממנות.

תוכנית הדגל שלו, הידועה בשם "מידע יעוץ וסיוע משפטי" (ICLA), "מספקת מידע משפטי, הדרכה ייעוץ וייצוג עבור אלו שנפגעו על ידי פרקטיקות ומדיניות מפלה… באמצעות עורכי הדין של ה-NRC, ארגונים שותפים, ועורכי דין פרטיים". כחלק מתוכנית ICLA של ה-NRC, עורכי דין של הארגון וארגונים שותפים של ה-NRC מגישים לבית המשפט מדי שנה בין 800-600 תיקים חדשים. בשנת 2018, מטרות ה-ICLA כללו עיסוק ב"5,399 תיקים חדשים ומתמשכים בגדה המערבית (1162 תיקים חדשים בגדה המערבית ו-4237 מתמשכים)", ותוכנית ה"עוסקת בלובי באיחוד האירופי, האו"ם ומדינות נוספות".

בשנת 2017, "מטרות המוטבים" של ICLA כללו "3,628 מקרים חדשים ומתמשכים לעזרה משפטית בגדה המערבית (612 תיקים חדשים ו-3,016 תיקים מתמשכים)". כמו גם  "40 תדריכים משפטיים אודות תיקים ספציפיים של HLP (דיור, קרקע ורכוש), ובנושאי תושבות (תדריכים כתובים או בע"פ), עשרה מקרים שבהם מידע הוגש למנגנוני האו"ם ו-75 תיקים בעלי אינטרס ציבורי המאתגרים נושאים לא הוגנים של  HLP (דיור, קרקע ורכוש)".

בין השנים 2014-2009, "NRC והארגונים הלא ממשלתיים השותפים שלו, (סנט איב – המרכז הקתולי לזכויות אדם, מרכז ירושלים לסיוע משפטי ולזכויות האדם ,(JLAC) המוקד לזכויות הפרט, יש דין, Community (Action Center) כמו גם עורכי דין פרטיים…סיפקו ייצוג משפטי בבתי משפט ב-4,069 תיקים"

מחלקת הפיתוח הבינלאומי של ממשלת בריטניה (DFID), התורמת מרכזית של פרויקט ה-ICLA, ציינה כי ה-NRC "חשף או אתגר היקף רחב של חוקים, מדיניות ופרקטיקות אשר מוטבים ובעלי עניין אחרים מחשיבים כמפלים ו/או אפשריים לאתגור משפטי באמצעות מקרים בעלי עניין לציבור".

ממשלת בריטניה הצהירה באופן גלוי כי פרויקט ה-ICLA "תמך ב-152 תיקים בעלי עניין ציבורי בשטח C בגדה המערבית דרך שותפים מיישמים או עורכי דין פרטיים" ו-"חשף בעזרת מקרים בעלי עניין ציבורי…מספר חוקים, מדיניות או פרקטיקות, מפלות או לא הוגנות". ה-DFID הסבירה את יעילות האסטרטגיה המשפטית שלה במילים הבאות: "לעיתים, במקרה של תיקים בעלי ענין ציבורי, עצם ההגשה עצמה, יכולה לעצור באופן זמני פרקטיקה בלתי הוגנת המשפיעה על מספר רב של אנשים (מוטבים עקיפים) עד שבית המשפט פותר את הבעיה".

לפי דו"ח של ה-DFID, בין החודשים אפריל-ספטמבר 2016, ה-NRC ושותפיו עבדו על 29 תיקים בעלי עניין ציבורי. הדו"ח מספק רשימה חלקית של "תיקים בעלי עניין ציבורי בשטח C" כולל תיק אבו-נוואר [כפר בדואי באזור E1], הריסות בתים במסאפר יטא; סאי'ר, אטא ג'אבר; צו צבאי 418; מנזר קרמיזן ובית הספר הסמוך; בית אל-ברקה  (בית ברכה, גוש עציון); אבו רג'ב; שוק הזהב בחברון; אזור בית הקברות היהודי בחברון; אדמות אל ראס.

בנוסף לפרויקט ICLA, "הסיוע המשפטי" ו-"הפעילות לשינוי מדיניות" של ה-NRC, מתקיימים בתוך מסגרת נוספת הנקראת הקונסורציום להגנת הגדה המערבית, שמשתתפים בה מספר ארגונים לא-ממשלתיים בינלאומיים. הקונסורציום עוסק ב"מגוון רחב של פגיעות הומניטריות ואיומי הגנה הגורמים להעברה בכפייה בהקשרי הגדה המערבית" והארגון המוביל אותו הוא ה-NRC.

לפי הגדרת המטרות של המנגנון, "קיבוץ סוכנויות בינלאומיות ממדינות שונות יחד, מספק את הפוטנציאל למינוף תמיכה מדינית וכלכלית נוספת ומגוונת יותר, על ידי שיתוף פעולה בין הארגונים הלא ממשלתיים הבינלאומיים … יוצרת הזדמנות לגייס תמיכה מדינית רחבה ומתואמת מדיפלומטים במדינות ובבירות של הארגונים הלא ממשלתיים הבינלאומיים [השותפים בקונסורציום]", בנוסף מצוין כי תוכנית ICLA "ממומנת חלקית דרך הקונסורציום".

לצד הפרויקט ICLA שה-NRC מפעיל, ולמעורבותו בקונסורציום, NRC עובד גם דרך מסגרת הסיוע ההומניטרי של האו"ם. מסגרת זו מחולקת ל"אשכולות" לפי נושאים (לדוגמא, אשכול הגנה, אשכול חינוך, אשכול מקלט) ובאופן דומה, ה-NRC מתמקד בפעילות משפטית לתיקים הקשורים נקודתית למקרים פוליטיים במסגרת הסכסוך, ולאו דווקא במקום שבו נדרשת עזרה משפטית דחופה.

לדוגמה, NRC מוביל קבוצת משנה בשם "כוח המשימה המשפטי", תת קבוצה של אשכול ההגנה העוסקת בתיאום תגובות משפטיות של 14 ארגונים לא-ממשלתיים פלסטיניים, ישראליים ובינלאומיים. "אלו כוללות ניתובם של מקרים רלוונטיים ובחינת חוקיות צעדים שננקטו בתגובה לאלימות באמצעות הליכים משפטיים שונים; תמיכה באנשים להגיש תלונות לרשויות הרלוונטיות; מתן ייצוג משפטי ושיתוף מידע עם מנגנוני זכויות אדם בינלאומיים בנושאים אלו".

באמצעות פעולותיו השונות, כולל תוכנית ה-ICLA, הקונסורציום ואשכולות האו"ם, ה-NRC ממקד חלק ניכר ממאמציו המשפטיים בתיקים שנויים במחלוקת פוליטית. לדוגמה, בקונסורציום ה-NRC עובד עם ארגונים שותפים (ראה נספח ב') "כדי לשנות מדיניות ופרקטיקות" ו"להבטיח התערבות אפקטיבית ובזמן על ידי האו"ם ומדינת צד שלישי".

מספר התיקים שהוצגו לעיל, עם המטרות הפוליטיות שלהם, מוסיף לטענה שצוטטה על ידי אדם שנכח בעבר במצגת של ה-NRC, שהתיקים שנידונים במסגרת התכנית בבתי המשפט בישראל הם למעשה "ניסיון בכל האמצעים החוקיים האפשריים לשבש את מערכת המשפט הישראלית… עתירות רבות ככל האפשר מוגשות ועל מקרים רבים ככל האפשר מוגשים ערעורים על מנת להגדיל את עומס העבודה של בתי המשפט ובית המשפט העליון עד כדי כך שתיווצר חסימה" (ההדגשה אינה במקור, תורגם מהולנדית על ידי NGO Monitor ).

NRC פועל עם מספר מצומצם של ארגונים לא-ממשלתיים פוליטיים המקדמים נרטיב חד צדדי של הסכסוך, ביישום תוכנית הסיוע המשפטי שלו ו"הליטיגציה של מקרים בעלי עניין ציבורי". בכך, באה לידי ביטוי פעם נוספת, הפרה של העקרונות ההומניטריים על ידי NRC (ראו נספח ב'). בשנת 2016 ו-2017 ה-NRC פעל עם הארגונים הבאים: המוקד, JLAC, סיינט איב, ירושלים דלמטה, יש דין, שלום עכשיו, Community Action Centre (CAC), במקום, (Palestine Centre for Democracy and Conflict Resolution (PCDCR), Palestinian Center for Human Rights(PCHR), אל-מיזאן, ועוד נוספים. ²

לדוגמה, NRC סיפק לארגון המוקד לזכויות הפרט סכום המוערך ב-5.4 מיליון שקלים (כ-1.4 מיליון דולר) בשנים 2017-2015, כאשר במהלך תקופה זו הארגון נטל חלק במעל ל-600 פעילויות משפטיות. בחלק מהתיקים, המוקד עתר לבית המשפט העליון הישראלי בשם משפחות של מחבלים "נגד צווי הפקעה והריסה שהוצאו לבתים של פלסטינים שנחשדו או הואשמו בביצוע מתקפות רצחניות". המוקד ייצג את משפחות המחבלים האחראים לחטיפתם ולרציחתם של שלושת הנערים, הטבח בהר נוף, (יחד עם הארגון המקושר לחזית העממית, אדאמיר), רצח משפחת הנקין, והרצח של דני גונן ומלאכי רוזנפלד. לא ברור איך עשייה זו משתלבת במסגרת הומניטרית. לפי הדוחות הרבעוניים של הארגון, בין השנים 2017-2016, ה-NRC היה המממן הגדול ביותר של המוקד מבין המממנים הממשלתיים – כ-4 מיליון ₪ (35 אחוז) מסך המימון הממשלתי.

שותף מרכזי נוסף של ה-NRC הוא הארגון הפלסטיני "המרכז הירושלמי לעזרה משפטית וזכויות אדם" (JLAC). ה-NRC, בעבודתו המשותפת עם JLAC מאז 2009, סיפק תמיכה לפרויקט "עזרה משפטית עבור הגנת הפלסטינים המושפעים מעקירה כפויה", ולפרויקט המיועד "לאתגר משפטית את העקירה במזרח ירושלים, וללחום בהרס הבתים". בשנת 2016, ה-NRC העביר 576,431 דולר לתוכניות אלו (כ-35 אחוז מסך הכנסות הארגון), הכוללות כיסוי הוצאות התוכנית, ותמיכה במשכורות וההטבות לצוות.

ל-JLAC קיים סניף הרשום כעמותה  בישראל באותו השם, אשר הוקמה, בין היתר, על ידי ח"כ לשעבר עזמי בשארה, שנחשד בסיוע לאויב בזמן מלחמה וברח לקטאר. לעמותה הישראלית שני מממנים בלבד – הסניף המקביל ברמאללה, וה-NRC שמהווה 80 אחוז מכלל המימון.

NRC עובד גם עם המרכז הפלסטיני לזכויות האדם (PCHR), ארגון פלסטיני המעורב בקמפיינים אנטי-ישראליים ושמספר מעובדיו קשורים לחזית העממית לשחרור פלסטין. על פי מאמר ב-Washington Report משנת 1995, ראג'י סוראני ריצה "שלוש שנות מאסר [1982-1979] שנגזרו על ידי בית משפט ישראלי אשר הרשיע אותו בחברות בארגון הבלתי חוקי החזית העממית לשחרור פלסטין ..". סוראני נכלא שלוש פעמים נוספות "ב –1985 וב -1986 …" והוחזק במעצר מינהלי בשנת 1988. בין השנים 1986 ל -1987 הוא "היה מנוע מעבודה משפטית במשך שנה אחת על ידי החלטה צבאית ישראלית שהוציא המושל הצבאי הישראלי". כמו כן, נדחתה בקשתו לאשרת כניסה לארצות הברית בשנת 2012. בנוסף, בפברואר 2014 ארגנה החזית העממית טקס בעזה לכבוד סוראני על זכייתו ב"פרס נובל אלטרנטיבי"; רבאח מוהנא, חבר הלשכה המדינית של החזית העממית, נשא נאום בטקס הענקת הפרס. בנוסף, סגן יו"ר מועצת המנהלים של PCHR , ג'אבר וישאח, היה בכיר צבאי בארגון "החזית העממית" (ראה נספח ב' לפרטים נוספים ולפרטים על שותפים נוספים של ה- NRC עם קשרים ל"חזית העממית").

המספר העצום של תיקים שהוגשו על ידי NRC מדי שנה מחזק עוד יותר את המטרות הפוליטיות של הארגון ותורמיו. הגדלת העומס על בתי המשפט בישראל, רומזת על כך ש-NRC ממלא תפקיד מוביל בשיח המשפטי של הסכסוך הישראלי-ערבי. נראה כי הציבור הישראלי והרשויות בישראל אינם מודעים להיקף ההתערבות של מימון ממשלתי זר.

קשרי העבודה הקרובים של ה–NRC עם ממשלות אירופה והרשות הפלסטינית

בריטניה, נורבגיה וממשלות אירופיות אחרות מעבירות מיליוני דולרים מכספי משלמי המיסים כל שנה ל-NRC עבור קמפיינים משפטיים, בטענה כי הם מממנים ארגון סיוע הומניטרי. לפי המסמכים של הממשלות עצמן, קמפיינים אלו מתבצעים תוך קשרי עבודה קרובים עם הרשות הפלסטינית (אחד מצדדי הסכסוך), במה שנראה כהפרה של העקרונות ההומניטריים.

התורמים הממשלתיים הבינלאומיים והשפעתם על מערכת המשפט וממשלת ישראל

בריטניה, דרך המחלקה לפיתוח בינלאומי (DFID), היא אחת המממנות המרכזיות של הפרויקט – בין אפריל 2013 לספטמבר 2016 העבירה כ-6.5 מיליון ליש"ט לתוכנית ה ICLA של ה-NRC. ה- DFID  קבע בצורה מפורשת שמטרת מימון זה היא לשנות את המדיניות הישראלית: "המדיניות והפרקטיקות הגורמות לעקירה, מובלטות, מאותגרות ובסופו של דבר משתנות…לעיתים, במקרה של תיקים בעלי ענין ציבורי ההגשה עצמה יכולה לעצור באופן זמני פרקטיקה בלתי הוגנת המשפיעה על מספר רב של אנשים (מוטבים עקיפים) עד שבית המשפט פותר את הבעיה. מקרים בעלי עניין ציבורי יכולים להיות מורכבים, ארוכים ויכולים להוביל לתקדימים שליליים או חיוביים".

DFID גם ציינו שבין השנים 2016-2013 כ-1.4 מיליון ליש"ט הועברו "ישירות לתיקים משפטיים שאתגרו הריסות בתים או פינוי. 2,541 צווי פינויי או הריסות הושהו כתוצאה מכך".

מספר תיקים הממומנים על ידי הDFID- הנמצאים תחת קטגוריה זאת של "שינוי מדיניות", היו למעשה, כפי שנקבע על ידי בית המשפט העליון הישראלי, ניסיונות לערער את ההסכמים ההדדיים בין ישראל לפלסטינים, כמו הסכמי אוסלו. כך למשל, קבע בית המשפט העליון כי עתירה לביטול סעיפים של "צו בדבר תכנון ערים, כפרים ובניינים ביהודה ושומרון" (418, סעיפים 2 (2) ו -2 (4)), ביקשה בעיקרו של דבר מבית המשפט "לשנות את הסטטוס קוו שנוצר על פי הסכם הביניים מיום 20.9.1995 בין מדינת ישראל לבין הרשות הפלסטינית בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה" (הסכמי אוסלו). בית המשפט ציין כי "העתירה חרגה מהיקף הפעילות תחת סמכותנו כבית משפט. זה נושא לדרג המדיני במגעיו בין מדינת ישראל לבין הרשות הפלסטינית".

לפי DFID "תמיכתה בסיוע משפטי בשטחים הפלסטיניים הכבושים תועבר ותנוהל בעתיד על ידי משרד החוץ הבריטי (FCO), [אשר]…עבדו בשיתוף פעולה הדוק כדי להבטיח מעבר חלק על מנת לקשר בין תמיכתנו עבור סיוע משפטי לבין פעולותינו הדיפלומטיות".

שיתוף פעולה קרוב עם הרשות הפלסטינית

NRC פועל בשיתוף פעולה הדוק עם הרשות הפלסטינית, ותומך בה "הן ברמה המקומית והן ברמה הלאומית". הודאה עצמית זו,  על "שיתוף פעולה הדוק" בין ארגון הממומן על ידי ממשלה זרה, ובין אחד הצדדים בסכסוך, מעלה תהיות ודאגות רבות בהקשר לתפקיד ש-NRC ממלא במערכת המשפט של הדמוקרטיה הישראלית. בדומה לפעילותו המשפטית של NRC, השותפות של NRC עם הרשות הפלסטינית נוכחת כמעט בכל היבט של מתן סיוע הומניטארי, דבר המטשטש את הגבול בין סיוע לחינוך, להגנה ולמקלט לבין קמפיינים פוליטיים נגד ישראל.

בבקשת מימון לשנת 2018, דרך ה-UN-OCHA, ציין NRC כי "תוכנית ICLA והרשות הפלסטינית יחד מהוות את ספקית השירותים של סיוע משפטי הגדולה באזור C. קיים מנגנון המאפשר לרשות הפלסטינית להפנות מקרים ל-ICLA והשותפים שלה, במיוחד כאלה הקשורים להריסות בתים וצווי פינוי."

בבקשת מימון משנת 2017, ציין NRC כי הוא פועל "בשיתוף פעולה עם הרשות הפלסטינית" עם פעילויות הכוללות "שינוי מדיניות" ו"פעילות משפטית". בנוסף תואר הפרויקט באופן הבא:

• "מבקש לשנות מדיניות ונהלים שמובילים להעברה בכפייה", "כתמיכה למסגרת אזור C, יספק ייעוץ משפטי וליטיגציה של תיקים בעלי עניין ציבורי בנוגע לחובות משפט זכויות האדם הבינלאומי והמשפט ההומניטרי הבינלאומי"
• "יעודד את הרשות הפלסטינית לנקוט צעדים למניעת העברה כפויה של האוכלוסייה המוגנת "
• "יתמוך באמצעים שינקטו על ידי האו"ם ומדינות צד שלישי כדי להרתיע את מפעל ההתנחלות המונע גישה של פלסטינים למקורות מחיתם, ומוביל להעברה כפויה".

הסכם תורמים לשיתוף פעולה בין ממשלת בלגיה לבין ה-NRC מציין כי "NRC הקימה תיאום הדוק עם [מחזיק] תיק ההתנחלויות והחומה של הרשות הפלסטינית…מספר ניכר של תיקים המיוצגים על ידי השותפות של ה-NRC מופנים על ידי הרשויות המקומיות", כמו כן NRC עובד עם "עורכי דין המועסקים על ידי ("Palestinian Colonization and Wall Resistance Commission ("C&WRC ומספק להם "תמיכה טכנית". לא ברור כיצד ה-NRC המספק תמיכה למוסד של הרשות הפלסטינית, נמצא בתחום ההגדרה של סיוע הומניטארי, וגם לא ברור כיצד סיוע לרשות השלטונית בקמפיינים משפטיים מוטים, מסייע לאוכלוסיית היעד.

המטרה המרכזית של "תמיכה טכנית" ל- C&WRC היא "לשמור על יחסים טובים ועל ערוצי תקשורת פתוחים עם ממשלת פלסטין (GoP) וגופים שלה, ביחס להפניות תיקים, תיאום תגובות משפטיות ו/או טכניות באזורים שונים בגדה המערבית והגברת הנגישות של NRC ושותפיו לקהילות פגיעות שונות ". ה-C&WRC הוא גוף ממשלתי פלסטיני רשמי, והעומד בראשו הוא במעמד שר בכיר.

עוד צוין בהסכם עם ממשלת בלגיה, כי "שירותי סיוע טכני ניתנים לרשות הפלסטינית על ידי מומחה הקרקע דרור אטקס", שעובד במספר ארגונים לא ממשלתיים חלקם ארגונים שותפים של ה-NRC. אטקס הוא בין היתר מייסד ארגון "כרם נבות" (ועובד לשעבר של ארגון יש דין). לפי ההסכם, "סיוע זה ניתן גם לשאר השותפים של NRC – ארגונים לא ממשלתיים ועורכי דין פרטיים אחרים". ה- NRC מדגיש את החשיבות של המידע: "דרור מתמחה במתן מידע על איסוף נתונים, מיפוי, ניתוח קרטוגרפי, גישה למידע ממשלתי ותיעוד שינויים בהתנחלויות ובדפוסי שימוש בקרקע… מומחיות טכנית היא המפתח להצלחה של רבים מתיקי דיור, קרקע ורכוש ומצוטטת באופן קבוע על ידי הרשות הפלסטינית ועורכי דין כאחד ממקורות המידע בעלי הערך הרב ביותר שהם מקבלים".

רשימת הפרויקטים של הרשות הפלסטינית ו-NRC היא רחבה יותר. בין החודשים אפריל-ספטמבר 2016, NRC סיפק לרשות הפלסטינית "33 שירותים טכניים", כולל "מערכות מידע גאוגרפי, מערכת מיפוי ותכתובת משפטית עם מוסדות ממשלתיים בישראל בנוגע לאינטרסים ציבוריים ולמקרים פרטיים…" ו-"מתן סיוע טכני בצורת מעקב עם המוטבים באזור H2 חברון; הנעת הרשות הפלסטינית לפעולות שמטרתן ריסון הרחבת ההתנחלויות, תיאום תיקים, ושיתוף מידע בהקשר לתיקים חדשים ומתמשכים המטופלים על ידי עורכי הדין של הוועד נגד החומה וההתנחלויות". בנוסף, תכנית ה- ICLA של NRC שיתפה פעולה עם הרשות הפלסטינית ב- 87 "נושאים ישירים".

בשנת 2017 חתמה עיריית חברון על מזכר הבנות עם NRC, והסכימה ל"תזכיר המכיל אסטרטגיה משותפת להגנה על הזכות לדיור, קרקע ורכוש באמצעות מתן שירותים משפטיים לאזרחים הנמצאים תחת סמכותה של עיריית חברון, במיוחד אזרחים המתגוררים באזור C ובשטח H2".  ב-6 באפריל 2017, התקיימה בקלקיליה פגישה עם מושל קלקיליה, במטרה לדון בפעולות צבאיות ישראליות הקשורות בהיתרי הקרקעות שמאחורי החומה. בפגישה השתתפו פעילי המוקד לזכויות הפרט ונציגי ה-NRC.

בנוסף, בבקשת מימון של NRC מצוינת באופן ברור מערכת היחסים הקרובה בין אשכול הסיוע ההומניטארי של האו"ם, הרשות הפלסטינית וה-NRC: "התערבות הסיוע המשפטי תתואם עם הרשות הפלסטינית באמצעות כוח המשימה המשפטי" (ההדגשה לא במקור). "תגובה משפטית" זו כוללת "ניתובם של מקרים רלוונטיים ובחינת חוקיות צעדים שננקטו בתגובה לאלימות באמצעות הליכים משפטיים שונים; תמיכה באנשים להגיש תלונות לרשויות הרלוונטיות; מתן ייצוג משפטי; ושיתוף מידע עם מנגנוני זכויות אדם בינלאומיים בנושאים האלו".³

NRC וחשאיות הממשלות התורמות

הממשלות התורמות וה-NRC מאופיינים בחוסר שקיפות בכל הנוגע להיקף ואופן המעורבות הפוליטית שלהם בענייני הפנים של ישראל. התורמים אינם מספקים פרטים ואינם מציינים אילו ארגונים שותפים מקבלים את כספי משלם המסים שלהם. NRC פועל גם הוא בחוסר שקיפות, כאשר פרויקטים המסווגים כ "סיוע הומניטרי", נועדו באופן מוצהר לשרת מטרות פוליטיות.

ה-DFID הבריטי מציין כי "רבים מהפעילויות הממומנות – מתן סיוע משפטי, הכשרה וכו '- בוצעו על ידי ארגונים שותפים שיש להם הסכמים ישירים עם NRC" (ההדגשה אינה במקור). עם זאת ה-DFID טוען כי "אין זה אפשרי עבור DFID לפקח באופן ישיר על כל ההיבטים של עבודת NRC, אם כי NRC עובד בשיתוף פעולה הדוק עם שותפים כדי להבטיח תוצאות יעילות".

דבר זה משתקף גם במערכת הדיווח של הממשלה הבריטית המציגה את סכום ההעברה ל-NRC כ-"סיוע לארגונים בינלאומיים" ו"סיוע לארגוני חברה אזרחית/ארגונים לא-ממשלתיים" ללא ציון שמות הארגונים המקבלים את המימון הממשלתי בפועל.

בספטמבר 2017, מכון המחקר NGO Monitor הגיש לממשלה הבריטית סדרת בקשות לחופש מידע בנוגע להיקף השותפות שלה עם NRC⁴, ובמיוחד "פרטים ותיעוד של כל הפגישות בנוגע לישראל והשטחים הפלסטיניים שנערכו בין נציגי DFID ל- NRC". עם זאת, עם כל הגשת בקשה, ה- DFID הגיב על ידי דחייתה בטענת מגבלת עלות וכמות מידע, דבר המרמז על המספר העצום של פגישות ותיעודם בין הממשלה הבריטית ל-NRC. ה-DFID הציעו כי NGO Monitor יקטין את מסגרת הזמן המבוקשת, מה שאכן נעשה, כאשר לבסוף NGO Monitor ביקש מידע הנוגע לטווח זמן של שישה חודשים בין אוגוסט 2015 לפברואר 2016.

עם זאת, ב-23 לאפריל 2018 ה-DFID הצהיר כי הוא מסרב לשחרר כל מידע הנוגע לקשרים שלו עם NRC. הוא ניסה להצדיק "מניעת כל מידע נוסף…תחת סעיף 27 (1) (a) (c) ו (d)  (יחסים בינלאומיים), סעיף 38 (1) (a) ו (b) (בריאות ובטיחות), סעיף 40 (2) (מידע אישי) וסעיף 43 (2) (אינטרסים מסחריים)…" ועוד טען כי עליו "לשקול את האיזון של האינטרס הציבורי בחשיפת המידע". NGO Monitor הגיש ערעור על החלטת ה-DFID, בהתבסס על הטענה כי חשיפת המידע יוביל להגברת השקיפות בתהליך המימון של בריטניה. (ראו נספח ב).

המלצות

לממשלת ישראל:

• לטפל בסוגיית האשרות ההומניטריות המוענקות לארגונים פוליטיים, כמו NRC. ממשלת ישראל חייבת לוודא כי קיים מנגנון שיאמת את הפעילות ההומניטרית של הארגון ולוודא כי האשרה אינה מנוצלת לשום דבר מעבר לפעילות זו.
• על ממשלת ישראל לחקור ולהבין את המערכה השיטתית והממוסדת המציפה את בתי המשפט הישראליים, במיוחד מקרים בהם קיימת התערבות בהליכים דמוקרטיים פנימיים.
• לפתוח בדיאלוג עם הממשלות המממנות ולהצביע על אופיו האנטי-דמוקרטי של מימון זה.

לממשלות המממנות:

• להפסיק מימון לארגונים העוקפים ערוצים דיפלומטיים.
• לשפר את השקיפות המקומית במימון לארגונים זרים, להבטיח כי בקשות חופש מידע לא ייענו בתגובות סובייקטיביות.

למועצת הפליטים הנורבגית:

• לציית לעקרונות ההומניטריים של ניטרליות, שקיפות, עצמאות וחוסר פניות.
• להפסיק את כל הפעילויות שאינן מקדמות זכויות אדם אוניברסאליות.

לחץ NRC על מנת לקרוא את הדו"ח המלא כולל הנספחים.