פעילות

• הארגון מגיש עתירות לבג"ץ על בסיס קבוע נגד הריסות בתי מחבלים ומעלה טענות שקריות ומסיתות נגד ישראל בדבר "אפרטהייד", "גירוש", "עינויים", ו-"טראנספר בכוח".
• הארגון מאשים את ישראל במתן "עונש קולקטיבי" וב-"גאוטיזציה של הגדה המערבית".

פעילות משפטית

• לדברי הארגון, במהלך 2018 לקח המוקד חלק ב-309 "פעולות משפטיות."
• פרסום “תקצירי מקרה" שמטרתם "לתאר את מנגנון הכיבוש" באמצעות מתן סיוע אדמיניסטרטיבי ומשפטי לפלסטינים, שנפגעו באופן ישיר מעוולות הכיבוש הישראלי."
• באתר האינטרנט של הארגון, תחת "פסיקה במבחן", מופיעות "פסיקות בית משפט בישראל הנוגעות לנושאים הקשורים לכיבוש" ועתירות שדנות " באמצעים, שמפעילה ישראל כדי לשלוט בשטחים הכבושים ולנהל את חייה של האוכלוסייה המוגנת – הגבלות על חופש התנועה, הריסות בתים. פגיעה בזכות לחיי משפחה, מפעל ההתנחלויות, מעצרים מינהליים, עינויים ועוד."
• בשנת 2021, המוקד ייצג את סאלח חמורי, כאשר ישראל ביטלה את אישור התושבות שלו.
  • חמורי נעצר והורשע בשנת 2005 בגין "ניסיון לרצוח את הרב עובדיה יוסף… ובגין מעורבותו בארגון החזית העממית לשחרור פלסטין." החזית העממית לשחרור פלסטין כינתה את חמורי “חבר לנשק."
  • לפי אדאמיר, נאסר על חמורי להיכנס לשטחי הגדה המערבית עד לחודש ספטמבר 2016, וזאת בעקבות שחרורו בשנת 2011 במסגרת עסקת חלופי שבויים. (חמורי שוחרר בחודש דצמבר 2011 כחלק מעסקת חילופי שבויים שכללה 1,000 אסירים פלסטינים בתמורה לשחרור החייל הישראלי החטוף, גלעד שליט.). לדברי ארגון סמידון, ב-26 בפברואר 2018, שר הביטחון הישראלי, אביגדור ליברמן, חתם על חידוש צו המעצר המנהלי להמשך החזקתו במאסר לארבעה חודשים נוספים. במאמר מצוין שהוא נעצר ב-27 באוגוסט 2017. בחודש אוגוסט 2017, עתר ארגון אדאמיר לנשיא צרפת בבקשה לפעול לשחרורו של חמורי, אשר נדון לששה חודשים מעצר מנהלי בחודש אוגוסט 2017 משום שהוא מהווה "איום בטחוני". הוא שוחרר ב-29 בספטמבר 2018.
• באפריל 2018, הגיש ארגון המוקד, בשיתוף יש דין, גישה והאגודה לזכויות האדם בישראל, עתירה לבג"ץ שבה דרש מבית המשפט "להורות על ביטול התקנות לפתיחה באש המאפשרות לחיילי צה"ל לפתוח באש חיה על מפגינים אשר אינם מסכנים את חייהם בגבול רצועת עזה". העתירה התעלמה לחלוטין מאופיין האלים של ההפגנות, אשר כללו שימוש בבקבוקי תבערה, הצתות, וניסיונות לפרוץ את הגבול עם ישראל.
• המוקד גם ייצג  ת משפחות של המחבלים האחראים לחטיפתם ורציחתם של שלושת הנערים ,  הטבח בהר נוף (בשיתוף פעולה עם  הארגון הלא ממשלתי אדאמיר  המקושר לחזית העממית, ושהוכרז באוקטובר 2021 כארגון טרור ), הרצח של משפחת חייקין והרצח של דני גונן ומלאכי רוזנפלד.
• בין התאריכים 12 בפברואר 2018 ל-19 בנובמבר 2018 המוקד הגיש 6 עתירות לבית המשפט העליון, אשר ביקשו למנוע את הריסת בתיהם של פלסטינים שביצעו פעולות טרור, ביניהם בתיהם של המחבלים שרצחו את ראובן שמרלינג, הרב רזיאל שבח, לוחם דובדבן סמ"ר רונן לוברסקי, עדיאל קולמן, זיו חג'בי, קים יחזקאל, סרן זיו דאוס וסמל נתנאל קהלני. העתירות הוגשו בשם משפחות המחבלים על ידי הארגון, שמעורב באופן עקבי בעתירות וקמפיינים נגד הריסת בתיהם של מחבלים.
• ב-25 ביולי 2014, הארגון הגיש עתירה לבג"צ יחד עם ארגון רופאים לזכויות אדם-ישראל והוועד הציבורי נגד עינויים בישראל נגד ההחלטה להרוס את בית רוצחו של סנ"צ ברוך מזרחי. NGO Monitor  שלח את חוות דעתו המקצועית לבירור מקורות המימון של עתירה זו. ב-1 ביולי העתירה נדחתה.

מדיניות פוליטית

• באוקטובר 2021, גינה ארגון המוקד את החלטת משרד הביטחון להכריז על שישה ארגונים פלסטינים כארגוני טרור. לדברי  הארגון, "הארגון עומד בסולידריות מוחלטת לצד ארגוני זכויות האדם הפלסטינים כנגד ניסיון שערורייתי זה להשתיק את פועלם החשוב. אנו גאים להיות שותפיהם במאבק הפלסטיני לזכויות אדם."
• בינואר 2021, פרסם ארגון המוקד הצהרה, בשיתוף מספר ארגונים בינלאומיים פלסטיניים וישראליים, שכותרתה "על ישראל לספק חיסונים חיוניים למערכת הבריאות הפלסטינית." הארגון טען באופן שקרי שלישראל יש "מחויבויות חוקיות לוודא את הספקתם של חיסונים באיכות טובה לפלסטינים אשר חיים תחת כיבוש ושליטה של ישראל". בו בזמן, הארגון התעלם לחלוטין מהעובדה שהפלסטינים המתגוררים במזרח ירושלים שייכים למערכת הבריאות הישראלית, מהעובדה שלפי הסכמי אוסלו, הרשות הפלסטינית היא האחראית לבריאותם של האזרחים הפלסטינים בגדה המערבית ובעזה, ומהעובדה שהרשות הפלסטינית מיישמת מדיניות חיסונים משל עצמה עבור האוכלוסייה שבה.
• ביוני 2020, השתתפה נדיה דקה –חברה בצוות המשפטי של המוקד, בסמינר רשת (וובינר) שכותרתו "עיוות דין: אסירים פלסטינים ילדים והמשפט הצבאי הישראלי". הסמינר דן ב"תפקיד ובהשפעה שיש למשפט הצבאי על הפלסטינים וחלקו בכיבוש הישראלי." הסמינר כלל לא מעט עובדות מסולפות והשמיט מידע מהותי. מידע נוסף בנושא ניתן למצוא בדוח NGO Monitor "קמפיין הארגונים בנושא הפרת זכויות קטינים."
• ביוני 2019, הוסיף ארגון המוקד את חתימתו על הצהרה הקוראת לבונדסטאג, בית הנבחרים הגרמני, לחזור בו מהחלטתו המשותפת להגדיר את הקמפיינים שמובילה תנועת ה-BDS נגד ישראל כאנטישמיים.
• באפריל 2018, פרסם המוקד דוח שכותרתו "ילדוּת בשלשלאות: מעצר וחקירה של בני נוער פלסטיניים בגדה המערבית". הדוח כלל מספר טענות שקריות ומטעות בנוגע לבתי המשפט של ישראל ושל צה"ל (דיון נרחב על אודות סילופים אלו ניתן למצוא בדוחות של NGO Monitor שכותרתם " "ניתוח דוח יוניסף על קטינים פלסטינים" ו-"כך לא מייצגים ילדים: כך מציגה האגודה הבינלאומית לזכויות הילד – פלסטין את מערכת המשפט הישראלית באופן מעוות.")
• ב-25 באוקטובר 2017, בשיתוף עם ארגון 'בצלם' ובמימון האיחוד האירופי, פרסם "המוקד" דוח המותח ביקורת על  התנהלות רשויות האכיפה במזרח ירושלים מול פלסטינים מתחת לגיל 18 שנעצרו בגין פעולות טרור ואלימות. לפי הדו"ח, התצהירים חושפים "שגרה אכזרית של טיפול רשויות אכיפת החוק בנערים פלסטינים תושבי ירושלים המזרחית…" הדו"ח מסיק כי "אי אפשר להתייחס למציאות זו במנותק מכלל מדיניותה של ישראל בירושלים המזרחית. ישראל סיפחה את האזור באופן בלתי חוקי והחילה עליו את חוקיה – ואולם, להבדיל מהשטח, התושבים החיים בו מעולם לא היו רצויים בעיני ישראל ומעולם לא נתפסו כשווי זכויות על ידי רשויות המדינה ושלוחיהן."
• ניתוח ראשוני של תקציר המנהלים שבוצע על ידי NGO Monitor (ב-25 באוקטובר 2017) מראה שהדו"ח הוא חלק מקמפיין בינלאומי נרחב, לוקה בכשלים מתודולוגיים ועובדתיים רבים ומהווה ניצול של נושא זה לצרכים פוליטיים.
• הספרייה המשפטית המקוונת של המוקד (בשיתוף עם קרן דיאקוניה) כוללת מסמכים שמספקים זוית ראיה מעוותת או ניתוח לא מדויק של המשפט הבינלאומי במטרה להפליל פעולות ישראליות, כגון הטענה הכוזבת ש"פצצות זרחן או מצרר" הינן "נשק בלתי חוקי שנאסר על ידי המשפט ההומינטארי הבינלאומי".
• המוקד הגיש הצהרה בכתב לועדת החקירה של האו'ם בראשות גולדסטון, ביחד עם ארגונים ישראלים נוספים, אשר לא התייחס לפשעי מלחמה לכאורה שביצע החמאס, "אלא [מביא] את זווית המבט המיוחדת לנו – הפרות זכויות אדם להן אחראית מדינת ישראל". הארגונים טענו את הטענה הלא המבוססת ש"ככל שאכן תוכנן המבצע כמבצע עונשין שעיקר תכליתו הייתה ביצוע הרס מכוון כאמצעי הרתעה ענישה ולא השגתן של מטרות צבאיות ממשיות, הרי שמתעורר חשד כבד באשר לחוקיותו של המבצע כולו".
• הארגון טען ש"משטר אזור קו התפר [האזור שבין הקו הירוק וגדר ההפרדה] יוצר הפרדה ברורה בין ישראלים ומחזיקי ויזה ישראלית ובין פלסטינים תושבי השטחים, ובכך, מהווה את פשע האפרטהייד".
• בעתירה משנת 2009 בנושא גדר ההפרדה, המוקד כתב שהתיק הנדון מהווה "אפרטהייד" וטען ש"אין הבדל בין המשטר נשוא עתירה…ומשטר ההפרדה הגזעית במדינות הדרום של ארצות הברית במחצית הראשונה של המאה העשרים".
• בשנת 2006, פרקליט המדינה הסיק ש"הצגתו העצמית [של המוקד] כ'ארגון זכויות אדם' אין לה בסיס במציאות ונועדה להטעות".

צוות

• דניאל זיידמן, מייסד עמותת ירושלים דלמטה, הוא חבר במועצת המנהלים של ארגון המוקד.
  • זיידמן טען שהפעולות של ישראל בירושלים "תורמות להפיכתו של קונפליקט פוליטי לאומי פתיר לעירוב עקשני של גי'האד, מלחמת מצווה וארמגדון – מלחמת דת המונעת על ידי דימויים תנ"כיים."
  • ב-4 ביולי 2017, זיידמן דיבר בתדרוך של (CAABU), ארגון לובי בבריטניה (CAABU) בנושא “ירושלים, 50 שנים: איחוד או כיבוש?” ואמר "שלישראל יש ברירה, היא יכולה לקבל ירושלים מאוחדת, או לגיטימיות בינלאומית. היא לא יכולה לקבל את שניהם." זיידמן הוסיף "שבעוד שבעבר היה קיים כיבוש בלתי מזיק, כיום הוא “אינו מצטדק וגרורתי, המפעיל ענישה קולקטיבית מתמשכת” (ההדגשה הוספה).
  • בחודש יולי 2017, זיידמן הצהיר בריאיוןלמועצת הכנסיות העולמית WCC)), "שמאז שנת 1967, רוב הזמן היה הכיבוש בגדה המערבית צבאי ואילו במזרח ירושלים הוא היה יותר בעל אופי קולוניאלי. אין שם ממשל צבאי, למרות שהישראלים דואגים לסכל כל מפגש שהוא קיצוני יותר מפעולה בצופים. והפלסטינים מנושלים מכוחם הפוליטי לצמיתות."
  • בחודש יוני 2017, במהלך ריאיון ל-BBC, זיידמן הצהיר "שהאיום הגדול ביותר על העם היהודי בדור זה הוא להיות עם כובש נצחי והישראלים נמצאים במצב של הכחשה קלינית. כאשר הוא נשאל "מהו המנגנון שיביא את ישראל לסופה, אם לא תיסוג מהכיבוש," זיידמן ענה: "התנוונות ובידוד.”
• בספטמבר 2017, ג'סיקה מונטל מונתה למנהלת בפועל של המוקד. מונטל היא מנהלת לשעבר של בצלם ו-SISIO-Save Israel, Stop the Occupation  (שמרו על ישראל ועצרו את הכיבוש).
  • למונטל מיוחסת האימרה: "לדעתי המילה אפרטהייד חיונית להנעת אנשים בגלל העוצמה הרגשית שיש בה. במקרים מסויימים המצב בגדה המערבית הוא גרוע מהאפרטהייד בדרום אפריקה."

תרומות מישויות מדיניות זרות (בשקלים חדשים)

*שנים 2016-2014 לפי דו״חות שנתיים זמינים, שנים 2018-2017 לפי דוחות רבעוניים זמינים באתר רשם העמותות