הרבה ראשים בלונדיניים נדחקו אל אולמו של השופט המחוזי רון אלכסנדר. אמנם מדובר היה בשלב טרומי של הדיונים, "קדם משפט" בעגת המשפטנים, אבל האורחים הזרים ידעו בדיוק לאן לבוא, מתי ואיזו תועלת תופק מנוכחותם. היתה זו תביעה שגרתית של עמותה הפועלת לייהוד מזרח ירושלים, אשר דרשה להוציא משפחה ערבית שפלשה לבית לא לה.

השופט התבונן תחילה בניירותיו ואז הרים ראש לקהל. מבע פניו לימד על הפתעה. "הבה נדחה את הדיון המקדים", אמר השופט המחוזי. התאריך היה ינואר 2015 אך אלכנסדר דפדף הלאה והלאה ביומנו והודיע כי הדיון הבא יתקיים שנה אחת לאחר מכן, בינואר 2016. הוא גם הציע לקיים את הדיון בלשכתו, כלומר ללא קהל. השופט אמנם לא אמר במפורש שנוכחות האורחים הזרים היא שמפריעה לו, אך לכל היה ברור שזה העניין.

הבלונדינים, "הם מנורבגיה, תמיד הם מנורבגיה", מספר העד לאירוע, יכלו לסמן עוד וי. המשפחה הפולשת הרוויחה שנת שקט. במערכות השלטון של מדינת ישראל הבחינו זה מכבר שבבתי המשפט מתנהלת מלחמה. Lawfare, נקרא המונח הזה באנגלית. "אנחנו מתמודדים עם 400 בג"צים ביהודה ושומרון. יש ארגונים שמעסיקים עורכי דין כדי שיגישו בג"צים. הם לא צריכים לנצח במשפט, אלא רק להרוויח זמן, להעסיק את המערכת וליצור צוואר בקבוק. אני צריך לקחת צבא שלם של עורכי דין שיתעסקו רק בזה", אבחן שר הביטחון ליברמן במספר הזדמנויות.

הדו"ח הטרי של פרקליטות המדינה לסיכום שנת 2017 דיווח כי מתוך כלל העתירות שהוגשו לבג"ץ בשנה זו, 2,432 במספר, כמחצית (48%) הן של פלשתינים. "25% הן עתירות בעניינים שונים הקשורים לאזור יהודה ושומרון, ו־23% הן עתירות בעניין מעצרים מינהליים ביהודה ושומרון", לשון הדו"ח.

בתי המשפט, משרד המשפטים, המינהל האזרחי, משרד הביטחון ויתר הגופים הרלוונטיים כורעים תחת שיטפון תביעות ועתירות של ארגונים פרו־פלשתיניים. אלה מנסות, ובדרך כלל מצליחות, למנוע או לעכב כל מהלך ממשלתי הנוגע לפלשתינים, מהריסת בתי מחבלים ועד קבלת אישורי כניסה לישראל.

מלחמת ההתשה תוקעת את המהלכים עצמם וחונקת את בתי המשפט. אך כמו בתחום הסייבר, המערכת הישראלית מזהה התקפה בלי להבין מיהו התוקף וכיצד הוא פועל. התשובה, המתפרסמת כאן לראשונה, היא כפי הנראה "המועצה הנורבגית לפליטים", Norwegian Refugees Council, או בשמה המוכר יותר – NRC.

"כמו לדבר אל הקיר"

ה־NRC היא אחד מארגוני הסיוע הבינלאומיים הגדולים והמוכרים בעולם. משרדו הראשי יושב באוסלו אך הוא פעיל, על פי עדותו, ב־31 מדינות. ישראל והרשות הפלשתינית תופסות נתח קטן יחסית, מתוך תקציב שנתי של כחצי מיליארד דולר. ואולם, תחקיר "ישראל היום", המתבסס על דו"ח חדש של מכון NGO Monitor, מגלה כי במונחים ישראליים, היקף פעילות המועצה בישראל עצום וכי במקרים רבים היא זו שעומדת מאחורי המתקפה המשפטית רחבת הממדים.
תחילה כמה מילות רקע. ה־NRC מוכרת היטב לכל נציג ישראלי ששירת בנורבגיה. "לדבר איתם זה כמו לדבר אל הקיר. אתה יכול לומר מה שתרצה. הם בכלל לא שומעים", אומר דיפלומט ישראלי שמשרת בנורבגיה כבר כמה שנים. רשמית המועצה נזהרת כמובן מזיהוי פוליטי ותוחמת כביכול את כל פעילויותיה תחת ההגדרה של "סיוע הומניטרי". אבל, לא מסובך לזהות שישראל אינה כוס התה שלה.

המועצה תוקפת דרך קבע את ישראל בשל "המצור" ו"הכלא הפתוח" בעזה ומובילה קמפיינים בוטים להסרתו. ברשתות החברתיות בכירי המועצה נותנים דרור ללשונם וזו מכוונת לצד אחד. "מה שישראל מבצעת בעזה הוא טבח, ומה שהיא עושה בגדה המערבית הוא טיהור אתני. הנכבה כאן יום־יום", כתב בטוויטר במאי האחרון יועץ התקשורת האזורי של המועצה, קארל שמברי.

העובדים הפלשתינים של המועצה, ויש רבים כאלה, הם תומכי טרור ו־BDS גלויים. לאחרונה חשף NGO Monitor כי עובד שהתקבל לעבודה במועצה, ושהציג את עצמו כצלם עיתונות, בכלל היה קצין של חמאס. אם יש צורך בעוד נתונים שמלמדים לאן הרוח נושבת, אזי בין הארגונים הרבים שהמועצה הנורבגית מפעילה בארץ, נמצאת עמותה בשם "מרכז ירושלים לזכויות אדם", אשר המייסד שלה הוא לא אחר מאשר המרגל עזמי בשארה. ה־NRC מימנה 90 אחוזים מפעילותה של עמותה זו. אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה.

סיפור פוליטי

כיצד אם כן מנסה לתקוף מועצת הפליטים הנורבגית את מערכת המשפט הישראלית? התשובה היא בשקט. ה־NRC שומרת על פרופיל נמוך ועושה זאת בכוונת מכוון. "ההנחות הן שה־NRC תהיה מסוגלת להמשיך לבצע את עבודתה המשפטית", כותבת סוכנות סיוע החוץ של ממשלת בריטניה DFID במסמך הסוקר את קשריה הנרחבים עם המועצה הנורבגית. "זה יהיה תלוי, באופן חלקי, בסביבה הפוליטית, מעבר לשליטתה של NRC. ה־NRC נוקטת צעדים זהירים, בכלל זה באמצעות מדיניות של נראות נמוכה, כדי להבטיח שמעמדה החוקי המאפשר לה לבצע את עבודתה, לא יאוים".

מדוע שמעמד ה־NRC יאוים? מדוע עליה לנקוט צעדים זהירים ולשמור על נראות נמוכה? איך קשורה לעניין ממשלת בריטניה ומהו אותו מעמד חוקי שמאפשר לה לבצע את עבודתה?

נתחיל בעניין האחרון. ה־NRC מחזיקה בישראל וברשות הפלשתינית יותר מ־100 עובדים, מיעוטם מנורבגיה וממדינות זרות, רובם תושבים פלשתינים. במונחים של ארגונים לא־ממשלתיים, מדובר במעצמה. לשם השוואה, ל"יש דין" הוותיק והמוכר 14 עובדים בשכר ו־42 מתנדבים. ל"שלום עכשיו" רק תשעה עובדים. ל־NRC בין 109 ל־112.

זה קורה בעת שה־NRC בכלל מוגדרת בארץ כ"ארגון רווחה". הוויזה של עשרות אנשיה היא "ויזה הומניטרית", שאותה בכלל מעניק משרד הרווחה. עם האשרה הזו עשרות אנשיה של המועצה הנורבגית נעים במרחבי ישראל והרשות הפלשתינית ללא הפרעה ועושים מה שעושים. מה הקשר בין ויזת רווחה לבין הלוחמה המשפטית שהמועצה הנורבגית מנהלת נגד מדינת ישראל? נראה שזהו אותו "מעמד חוקי" רגיש שהבריטים על פי המסמך הנ"ל, מבקשים לשמור בסוד.

עם הנראות הנמוכה הזו נראה כי ה־NRC מנהלת מאחורי הקלעים את המתקפה המשפטית; ונמצאת בקשר הדוק עם הרשות הפלשתינית, עם המדינות התורמות לה ומכווינות את צעדיה עם שורה של ארגונים לא־ממשלתיים ועורכי דין פרטיים. אותם ארגונים ועורכי דין, ולא המועצה עצמה, הם אלה שנשלחים לבתי המשפט או לחזית הציבורית. מדובר על כעשרה ארגונים, שבהם שלום עכשיו, יש דין, המוקד, אגודת סנט איב, שעוד נגיע אליה, ואחרים.

הקשר בין NRC לארגונים שפועלים בשמה נעשה ע"י מספר "תוכניות הומניטריות לסיוע משפטי" שהיא מפעילה. הגדולה מבין אותן "תוכניות משפטיות" נקראת ICLA ומשמעותה "מידע, ייעוץ וסיוע משפטי". תוכנית נוספת היא "הקונסורציום להגנת הגדה המערבית". תיאורטית, התוכניות נועדו לספק סיוע משפטי לתושבים פלשתינים נעדרי היכולות. מעשית, נראה שהמסמכים והמספרים מספרים סיפור אחר, סיפור פוליטי.

במסגרת תוכנית ICLA, המועצה הנורבגית מתאמת באופן מדוקדק את פעילותה עם הרשות הפלשתינית, שהיא כמובן ישות מדינית בעלת עניין פוליטי שמנגחת תדיר את ישראל. בתוכנית העבודה לשנת 2018 מתוארת אחת המטרות של ICLA כ"ליטיגציה של תיקים בעלי אינטרס ציבורי… שמאתגרים את המדיניות המפלה והלא הוגנת של ישראל; עיסוק ולובינג באו"ם, באיחוד האירופי ובמדינות צד שלישי".

ועוד ציטוט על הקשר ההדוק בין המועצה הנורבגית, תוכנית ICLA והרש"פ. "יחדיו, ICLA והרשות הפלשתינית הן ספקיות השירותים המשפטיים הגדולים ביותר בשטחי C. ICLA ושותפיה מקבלים הפניות מהרשות הפלשתינית… NRC מספקת את התיאום ואת היכולת לבנות את השירות במטרה לשפר את תשתיות ההפניה, על מנת לתאם ולשתף נתונים ותיקים רלוונטיים".

גם במטרות התוכנית לשנת 2017 מופיע סעיף על אודות "תמיכה (משפטית) ברשות הפלשתינית, גם במישור המקומי וגם במישור הלאומי". ניסוחים דומים מופיעים בתוכניות עבודה קודמות. אגב, מהמסמכים עולה כי מי שנבחר לנהל את הקשר בין הרש"פ לממשלות ולמועצה הוא לא אחר מפעיל השמאל הידוע, דרור אטקס. האירופאים משבחים את המומחיות שלו.

וזה בדיוק העניין, כי לא רק עם הפלשתינים מתאמת המועצה הנורבגית את מהלכיה אלא גם עם האיחוד האירופי, ממשלות בריטניה ונורבגיה, התורמות למועצה, ועם ממשלות נוספות באירופה. האיחוד והמדינות האלה הכריזו אינספור פעמים בשנים האחרונות כי הם ממקדים את פעילותם המדינית באזור C ובמזרח ירושלים. בתוכנית האסטרטגית האחרונה של האיחוד האירופי והרשות הפלשתינית, ממאי האחרון, מודגש הצורך לרכז מאמץ בשטחי C ובירושלים לא פחות מ־38 פעמים.

והנה, באופן מקרי לחלוטין, נראה כי גם ה־NRC תוחמת את פעילותה לאזורים אלה בדיוק. המועצה מעמידה את שירותיה המשפטיים לרשות הרשות הפלשתינית ולתושבים החיים בשטחי C כנגד ישראל. לעומת זאת, מי שחיים באזורי A או B ונפגעו מעוולות שלטוניות של הרש"פ, לא זכאים לליווי משפטי של המועצה.

נראה כי גם תושבי עזה, שאת חייהם מנהל משטר חמאס, לא זכאים לליווי משפטי מהמועצה הנורבגית, אף שלמועצה משרד ברצועה. למותר לציין שישראלים שנפגעו מטרור פלשתיני לא זכאים לסיוע נורבגי, וכמובן שהתופעה המרנינה של משכורות הטרור הפלשתיניות מעולם לא אותגרה על ידי הנורבגים. רק האומללים הסובלים מעריצות ישראל נעטפים בשירותים הסקנדינביים.

"נדרש צבא של עורכי דין"

בתוך משפטים ארוכים ומסורבלים, גם מסמכי המדיניות האירופיים מגלים כי מה שאמור להיות סיוע משפטי־הומניטרי, הופך להיות כלי פוליטי. "שיתוף הפעולה בין הארגונים הלא־ממשלתיים המעורבים בפרויקט יוצר באופן משמעותי הזדמנות לתאם ולהניע בצורה רחבה יותר תמיכה פוליטית מדיפלומטים במדינה ובבירות", כותבת ממשלת בלגיה במסמך סודי שאותר בידי NGO Monitor וסוקר את פרויקט ICLA שמפעילה המועצה הנורבגית. ויותר מזה, "ניהול הפרויקט יהיה כדלקמן: הנחיות אסטרטגיות רחבות… (יהיו) בקישור עם התפתחויות פוליטיות באיחוד האירופי". כלומר הזיקה בין הומניטריה לפוליטיקה אפילו לא מוסתרת.

ועוד מסמך, הפעם של סוכנות הסיוע הבינלאומית של ממשלת בריטניה (DFID) הסוקרת את שיתוף הפעולה בינה לבין מועצת הפליטים הנורבגית. "הריסות בתים ופינויים בכוח מאיימים על יכולת הקיום של פתרון שתי המדינות… משמעותו של היעדר ההתקדמות הפוליטית בתהליך השלום הוא שישראל ממשיכה ליישם במזרח ירושלים ובשטחי C מדיניות תכנון המנוגדת לחוק ההומניטרי הבינלאומי…

"צוותי השטח של מועצת הפליטים הנורבגית, בגדה המערבית ובעזה, מספקים ייעוץ, מידע, הפניות ומעקב אחרי תיקים וסוגיות המספקים תוצרים לבעלי עניין במישור הלאומי והבינלאומי… סוכנות הסיוע הבינלאומית ומשרד החוץ, באמצעות נציגויותיו בירושלים ובתל אביב, עבדו בשיתוף פעולה הדוק כדי להבטיח מעבר חלק (של התוכנית), על מנת לקשר את התוכנית לסיוע משפטי עם המסרים והפעילות הפוליטיים והדיפלומטיים שלנו".

כלומר, מיליוני הדולרים שממשלת בריטניה מעבירה מדי שנה לשלוחה הפלשתינית של מועצת הפליטים הנורבגית, אינם בדיוק עניין הומניטרי. הם נובעים מאי־הקמת מדינה פלשתינית, תואמים את האינטרסים של "בעלי עניין" עלומים "במישור הלאומי והבינלאומי", ועולים בקנה אחד עם המטרות "הפוליטיות והדיפלומטיות" של בריטניה. כל זה נעשה באמצעות השגרירות הבריטית בתל אביב והקונסוליה הבריטית בירושלים, מתחת לאפה של ממשלת ישראל. כך נאמר שחור על גבי לבן.

לאינטרסים הפוליטיים מתווספים המספרים הדמיוניים. בחמש השנים הראשונות לפעילות המועצה הנורבגית בישראל, מ־2009 ועד 2014, היא טיפלה עם שותפיה ב־4,069 תיקים. מדובר בהצפה של מערכת המשפט. אבל עם האוכל בא התיאבון. בשנת 2017 לבדה המועצה כבר העבירה תחת ידה 3,628 תיקים, מתוכם 612 חדשים. בתוכנית העבודה ל־2018 היעד מזנק ללא פחות מ־5,399 תיקים, שמהם 1,162 חדשים. צונאמי משפטי.
נתונים של הנהלת בתי המשפט מלמדים כי כל שופט בירושלים מטפל בממוצע בכל רגע נתון ב־200 תיקים. כלומר חשבונאית, מדובר ב־27 שופטים שמועסקים על ידי המועצה הנורבגית ושליחיה ומי יודע כמה פקידי מינהל אזרחי, נציגי משרד המשפטים וכן הלאה. איך אמר ליברמן? "נדרש צבא של עורכי דין". אלא שלליברמן אין צבא כזה, ולכן התוצאה היא הקפאות הליכים.

בכלים משפטיים, נראה כי הנורבגים מסכלים מדיניות שמגבשת הממשלה, ולא משנה אם מדובר בהריסות בתי מחבלים, מבנים בלתי חוקיים או כל ניסיון אחר של המדינה לאכוף חוק וסדר ביהודה, שומרון וירושלים. כשנפגעי טרור או פוליטיקאים זועמים למשל על הזמן הרב שחולף בין פיגוע לבין הרס החדר של המחבל, כדאי שיבדקו מה עשו הנורבגים באותו הזמן.

חשאיות היא שם המשחק

הנורבגים ומי שמממנם מודעים לחוסר האונים הישראלי, כלומר להצלחתם להשיג בכלים משפטיים מה שלא קיבלו בלחצים פוליטיים. "בסך הכללי… התוכנית היתה מאוד מוצלחת… NRC הצליחה להשאיר בבתיהם 96.6 אחוזים מהזכאים באמצעות פנייה לבתי המשפט", כותבת ממשלת בריטניה במסמך מסכם לשנת 2016.

אפילו כלכלית, מתלהבים הבריטים. "בשנים 2013 עד 2016, 1,445,142 לירות שטרלינג הופנו באופן ישיר למקרים משפטיים… כתוצאה מכך נדחו 2,541 הריסות בתים או פינויים… בחישוב ממוצע, כל לירה שטרלינג שהושקעה החזירה 228.6 לירות שטרלינג. זהו שיעור החזר גבוה", הם מסכמים באנדרסטייטמנט אופייני.

אבל בכך לא נגמר העניין. הנורבגים ועוזריהם מודים שנפח נכבד מפעילותם אכן מכוון להשגת אפקט ציבורי, כלומר פוליטי. "135 מקרים בעלי אינטרס ציבורי שמאתגרים סוגיות של בתים, אדמה ורכוש", מתארת המועצה את יעדיה ל־2018. "פרויקט ICLA… תמך ב־152 תיקים בעלי עניין ציבורי בשטח C בגדה המערבית… חשף דרך מקרים בעלי עניין ציבורי… מספר חוקים, מדיניות או פרקטיקות, מפלות או לא הוגנות… לעיתים, עצם ההגשה במקרה של תיקים בעלי עניין ציבורי, יכולה לעצור זמנית פרקטיקה בלתי הוגנת", כותבים הבריטים.

המשמעות היא שחלק נכבד מקונצרן התביעות והכסף שמאחוריו, כוללים מעין תיקי דגל המכוונים לדעת הקהל, גם בארץ וגם בעולם. באמצעותם מנסים ומצליחים האירופאים להפעיל לחץ על מקבלי ההחלטות במערכת הפוליטית ובין כותלי בית המשפט, ו"לשנות מדיניות", כפי שנאמר במסמכים שוב ושוב.

מבין הארגונים שהמועצה הנורבגית שולחת לבתי המשפט, יש אחד ששווה להתעכב עליו. אגודת סנט איב היא "ארגון קתולי לזכויות אדם הפועל תחת חסותו של הפטריארך הלטיני בירושלים", נכתב באתר האגודה. מקום מושבה ליד שער יפו. היא הוקמה על ידי הפטריארך הקודם מישל סבח (ממקדמי ה־BDS בעולם הכנסייתי), "במטרה לעזור לעניים ולעשוקים על פי דוקטרינת הכנסייה הקתולית". מה טיב פעילות האגודה? "אנו מנהלים כ־2,440 תיקים בשנה", מתגאה האגודה.

עושה רושם שחלק נכבד מאותם תיקים מוזרם לסנט איב על ידי המועצה הנורבגית. גם בתוכנית העבודה של NRC וגם במסמכי ממשלות בריטניה, בלגיה והאיחוד האירופי, סנט איב מככבת. "סנט איב נדרשת לספק דו"חות כספיים רבעוניים, לשתף פעולה עם כל ההערכות (של) צוות הייעוץ של NRC, לארגן ביקורי שטח, להשתתף בפגישות החודשיות של NRC.

"סנט איב גם נדרשת להשתתף באופן קבוע בכל הפגישות של צוות המשימה המשפטי ולתאם את פעילותה עם הצוות המשפטי של NRC כנדרש", כותבת ממשלת בלגיה, וזהו אזכור אחד מתוך רבים לחלקה של סנט איב בקונגלומרט המשפטי שהמועצה הנורבגית מפעילה נגד מדינת ישראל.

"סנט איב עושה לנו כאב ראש גדול", אומר פקיד ישראלי בכיר שמתמודד מדי יום עם העתירות של הארגונים השונים. ברור לו שהרשות הפלשתינית מממנת חלק גדול מהעתירות שלה והוא אף נוקב בשמות עורכי דין שמהווים אנשי קשר בין סנט איב לרש"פ. אבל אותו פקיד, כמו יתר הגורמים הממשלתיים העוסקים בתחום, לא ידע שסנט איב בכלל ארגון דתי.

משרדי הממשלה שאליהם פנינו גלגלו אותנו מאחד לשני. הם לא ידעו שהמועצה הנורבגית, כך נראה, היא שמכווינה את סנט איב או שהאיחוד האירופי, בלגיה, איטליה, לוקסמבורג, ספרד, ושבדיה, צרפת ואירלנד, הן שהקימו ומממנות את "הקונסורציום להגנת הגדה המערבית", שהוא הארגון המתאם בין המועצה לבין סנט איב. לא ברור אם הסבך הארגוני הזה נועד להסתיר את השיטה או שמדובר בביורוקרטיה אירופית רגילה.

מה שבטוח, מדובר בהרבה מאוד כסף שגורם הרבה מאוד נזק. המועצה הנורבגית מעבירה מדי שנה לארגון בשם "המוקד" 2 מיליון שקלים; לסניף הפלשתיני של "מרכז ירושלים לסיוע משפטי ולזכויות האדם", כחצי מיליון דולר; ל"יש דין", כ־700 אלף שקלים וכן הלאה. את הסכום המועבר לסנט איב לא עלה בידינו לגלות אך נראה שיש כזה, וזו רשימה חלקית בלבד.

ההצלחה האחרונה והגדולה של המועצה הנורבגית לפליטים, אשר ממחישה היטב כיצד עובדת השיטה, היא בית הספר בחאן אל אחמר. ביום רביעי בג"ץ עשה מעשה נדיר כשדן מחדש בהחלטה חלוטה שלו עצמו להרוס את בית הספר. אין פה מקריות.

אירופה והפלשתינים נוקטים מאמצי־על כדי להשאיר את בית הספר על כנו. חאן אל אחמר צמודה לכביש האסטרטגי ירושלים־ים־המלח ובחזון האירופי, זהו האזור שיחבר בין שני חלקי המדינה הפלשתינית העתידית, מצפון ומדרום לירושלים. זהו פשר הלחץ שלהם.

מדינת ישראל מצידה כבר עשר שנים מנסה, או אומרת שהיא מנסה, להרוס את בית הספר הסמוך למעלה אדומים. לעומתה מתייצבים האירופאים, באמצעות לחץ דיפלומטי, תקשורתי ומשפטי. כך הצליחו לפני חודש לעשות את הבלתי ייאמן ולפתוח מחדש תיק סגור. בין מי שהשיגו את התוצאה הזו, עו"ד ג'יאת נאסר. לא תופתעו לשמוע שנאסר נמצא שנים בקשרי עבודה עם המועצה הנורבגית. בשיחת טלפון שקיימתי עימו הוא שמח לדבר על תיק חאן אל אחמר אך סירב לדבר על פעילות המועצה. חשאיות היא שם המשחק.

ה־NRC מנסה להשפיע על עתידה האסטרטגי של ישראל בכלים משפטיים, בלי להשאיר עקבות ובלי שממשלת ישראל מבינה מי מנהל מולה את המערכה.

תגובות

משלחת האיחוד האירופי בישראל: "חלק מהתמיכה הפיננסית של האיחוד האירופי בפלשתינים נועד לספק להם סיוע משפטי במקרים שהם חושבים שזכויות האדם שלהם נפגעות בניגוד לחוק ההומניטרי הבינלאומי. האיחוד אינו השחקן הבינלאומי היחיד שנותן סיוע כזה המוענק גם דרך ארגונים לא־ממשלתיים. אספקת סיוע משפטי המעניק שוויון בפני החוק הוא עיקרון דמוקרטי שהאיחוד משמר עם שותפיו בעולם, בכללם ישראל".

בשגרירות בריטניה מאשרים כי "הממלכה המאוחדת תומכת בשורה ארוכה של תוכניות המסייעות להשיג את מטרת 'פתרון שתי המדינות', וה־NRC בכללן. אנו מאמינים שהריסות בתים ופינויים בשטחי C מנוגדים לחוק ההומניטרי הבינלאומי, ותמיכתנו בתוכנית מסייעת לאתגר את ההחלטות באמצעות מערכת המשפט הישראלית".
בשגרירות סירבו להשיב לשאלות על אודות היקף הפגישות של אנשיה עם אנשי ה־NRC.
ממתאם פעולות הממשלה ביהודה ושומרון נמסר כי "ילמדו את הנושא".
ממשרד הפנים האחראי על הדתות הלא־יהודיות נמסר כי "האגודה אינה מוכרת לאגף עדות במשרד הפנים ואינה פועלת מולנו".
ממשרד החוץ והרווחה והמשרד לעניינים אסטרטגיים לא נמסרה תגובה.
המועצה הנורבגית לפליטים ושגרירויות נורבגיה ובלגיה לא הגיבו לשאלות "ישראל היום".