לפני כשבוע פורסם ב"ישראל היום" שרה"מ נתניהו נזף בשרת החוץ הנורבגית על מה שהגדיר כ"התערבות בענייני פנים" במימון פעילות אנטי־ישראלית ע"י ממשלתה. באופן לא מפתיע, תגובתה היתה שמדובר "בפעילות הומניטרית".
המושג "הומניטרי" מעורר אהדה, ובצדק. הוא משקף סיוע במקרים שבהם צורכי קיום בסיסיים נפגעו בעקבות פגעי הטבע או מעשי אדם. אולם, בדומה למה שקרה ל"זכויות האדם", גם "הסיוע ההומניטרי" מנוצל לא פעם למטרות פוליטיות ומשמש מכשיר פוליטי שתכליתו פגיעה בישראל.

מדי שנה מועבר מימון רב לארגונים לא־ממשלתיים (NGOs), בהתאם למטרות אסטרטגיות שהוגדרו בתוכנית ההומניטרית השנתית לכל אזור. למשל, בתוכנית ההומניטרית לסומליה נכתב, שהמטרה הראשונה היא "הצלת חיים ומציאת סיוע משולב רב-תחומי לצמצום התמותה הרבה"; גם באפגניסטן ובתימן המטרה היא להציל חיים.

לטור המלא ב'ישראל היום'