חוג ההורים - פורום המשפחות

פעילות

• נוסד על ידי יצחק פרנקנטל, אשר בנו נחטף ונרצח על ידי החמאס. ידוע גם בשם חוג ההורים – פורום המשפחות – משפחות שכולות למען שלום, פיוס וסובלנות.
• העמותה מנוהלת במשותף על ידי הצוות המקצועי הישראלי והפלסטיני הפועל משני משרדים; המשרד הפלסטיני בבית ג'אלה והמשרד הישראלי ברמת אפעל. "ידידי הפורום בעולם" פועלים בארה"ב, בריטניה, גרמניה, נורבגיה, ספרד ושווייץ לקידום הארגון ולגיוס כספים לטובתו.
• פעילויות הארגון יוצאות מנקודת מבט מוטה על הסכסוך המבוססת על הנרטיב הפלסטיני ויוצרת השוואה לא-מוסרית בין קורבנות טרור לטרוריסטים.
• בעוד שהארגון תומך ב"פיוס" דיאלוג" ו"הכרת האחר", הוא מנצל את אבל המשפחות ואת שפת ה"שלום" על מנת לקדם אג'נדה אישית צרה ושנויה במחלוקת.
• אירועי פורום המשפחות הפכו לאמצעי לקידום עצמי של פעילי הארגון. לדוגמה, הדוברת רובי דמלין נוסעת בקביעות לארה"ב מטעם הארגון, שם היא מציגה עמדות המטילות על ישראל את כל האשמה להמשך הסכסוך.
• דמלין, מנצלת בקביעות שפה רגשית כדי לעורר אהדה; מתייחסת לטרור החמאס ולהגנה העצמית של ישראל כאל "מעגל אלימות" ובכך מציגה השקפה מעוותת על הסכסוך ומסתמכת על יוזמות BDS כ"אינדיקציה נוספת שישראל הופכת במהירות למצורעת של העולם, וכיצד אנו מאבדים את חוט השדרה המוסרי שלנו".
• משפחות שכולות רבות בישראל התבטאו נגד פורום המשפחות בנוגע לדרישתם לקבלת הנרטיב הפלסטיני בדבר אשמתה הבלעדית של ישראל, תוך דחיית הלגיטימיות של נרטיבים ישראלים. המשפחות גם מחו על המסרים הפוליטיים המועברים, אם במפורש ואם במשתמע, באמצעות פעילות פורום המשפחות.
• הוריה של ילדה בת 15, שנרצחה בפיגוע בירושלים ב-9 לאוגוסט 2001, כתבו בבלוג בתאריך 12 ליולי 2013 ש"בעוד פורום המשפחות טוען כי הוא מדבר בשם 500 או 600 משפחות ישראליות ופלסטיניות שכולות. הוא למעשה מנצל את השכול על מנת לגייס כספים ולקדם עמדות אידאולוגיות ספציפיות". הם ציינו שפעילי הפורום הם "בעלי עמדה פוליטית צרה ומעוררים אי שקט בקרב המשפחות השכולות" והוסיפו ש"זרם המענקים הזרים המשמעותיים שמקבלת אותה קבוצה קטנה של פעילים שאינה מייצגת, צריך לעבור הערכה מחדש".
• הפורום הפיק סרט תיעודי בשם "שני פנים לסיפור" שמומן על ידי USAID והמכון לשלום של ארה"ב (USIP), הסרט מתיימר לספק נקודת מבט מאוזנת על הסכסוך הערבי-ישראלי, אולם במקום זאת הוא מקדם את הרעיון כי הנרטיב הישראלי הוא מקור הבעיה וחייב להשתנות.
• הסרט התיעודי "נקודת מוצא" מטיל על ישראל את מלוא האחריות לסכסוך ולסבל שנגרם כתוצאה ממנו לפלסטינים ולישראלים. בסרט, כאשר דמלין נשאלת איך היא הרגישה כאשר הצלף שהרג את בנה הפך לגיבור בגדה המערבית, היא השיבה באומרה "אני לא מתמקדת בזה, אני מתמקדת בלמה דוד היה בשטחים הכבושים? למה דוד שמר על מתנחלים שאמרו שהביטחון שלהם חשוב יותר מהחיים שלו?"
• מטרת פרויקט "סדק בקיר" שקיבל מענק של 351,006 אירו מהאיחוד האירופי,  ליצור "קהילה ישראלית פלסטינית של פורום המשפחות שפעילה בפייסבוק ומאפשרת דיאלוג, היכרות והשמעת דעות משני הצדדים, כל אחד בשפתו…." בעוד הפרויקט נועד מלכתחילה להקל על תקשורת ישירה בין פלסטינים לישראלים עם "דיונים על בידור, תחביבים, חוויות מחיי היום יום ועוד, הפרויקט הצטמצם לנושאים פוליטיים בעקבות "ספקנות וחוסר מעורבות של הצד הפלסטיני".
• במסגרת "מפגשי דיאלוג" הועברו הרצאות בפני תלמידי בתי ספר בישראל, שכללו קרובי משפחה של מחבלים הרוגים, יחד עם משפחות שכולות ישראליות ופלסטיניות. בעקבות תלונות של הורים, משרד החינוך, האחראי על אישור תכניות מחוץ לתכנית הלימודים, הכריז כי קרובי משפחה של מחבלים לא יורשו להשתתף. היועצת המשפטית של הפורום המשפטי למען ארץ ישראל, עו"ד הילה כהן, ציינה כי: "השוואה בין משפחות ישראליות שכולות ומשפחות פלסטיניות לא תעלה על הדעת, מאחר ודיון כזה מעניק לגיטימציה למעשי טרור".
• במהלך תכנית פורום המשפחות בבית כנסת סיאטל ב-13 באוקטובר 2013, הדובר בסאם עראמין ערך השוואה בין מפלגת ש"ס הישראלית לבין ארגון הטרור חמאס.
• באוקטובר 2012, בכירי הארגון צוינו כמשתתפים באירוע של ארגון ידידי סביל בריטניה. סביל הוא ארגון שפעיל בקמפיינים פוליטיים אנטי ישראליים, כולל קמפיינים כנסייתיים למשיכת השקעות, תמיכה ב"פתרון מדינה אחת" שמשמעותה ביטולה של ישראל כמדינה יהודית ולעתים קרובות משתמש באופן גלוי ברטוריקה אנטישמית כמו האשמה של היהודים ברצח ישו ותאולוגיית ההחלפה (האמונה שהיהודים אינם העם הנבחר אלא הנוצרים תפסו את מקומם).

תרומות מישויות מדיניות זרות (בשקלים חדשים):

*שנים 2013-2018 לפי דו״חות שנתיים זמינים, שנת 2019 לפי דוחות רבעוניים זמינים