סיכום יישום חוק השקיפות: דיווחי ארגונים לא-ממשלתיים לרשם העמותות בין השנים 2012-2014
מבוא
(נכון לתאריך 20 בינואר,2015)
כל שמות התורמים, המענקים והפרויקטים נלקחו ישירות מהאתר הרשמי של רשם העמותות ולא נעשה בהם כל שינוי. הניתוח מתייחס אך ורק לדיווחים הרבעוניים אלא אם נכתב אחרת.
שקיפות של מימון ממשלתי זר לארגונים לא-ממשלתיים פוליטיים, היא מרכיב חיוני בהבטחת ערכי הדמוקרטיה והאחריותיות. ארגונים לא-ממשלתיים מקבלים מימון ממשלתי בשני ערוצים שונים: מימון ישיר מגופים רשמיים של ממשלות; ומימון עקיף, המועבר מממשלות זרות לגופי צד-שלישי (קרנות, ארגוני פיתוח, סיוע הומניטארי וארגונים כנסייתיים), המנתבים את הכסף לארגונים המקומיים.
חוק "חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה" (להלן – חוק השקיפות, פברואר 2011), מעניק מסגרת המאפשרת לציבור הישראלי לממש את זכותו לדעת, בתוך פרק זמן סביר, את היקף המעורבות הממשלתית הזרה בחברה האזרחית בישראל. כפי שיושם על ידי משרד המשפטים הישראלי, החוק מהווה מודל בינלאומי לשקיפות.
לפי החוק, "נתמך שקיבל תרומה מישות מדינית זרה, יגיש לרשם, בתוך שבוע מתום אותו רבעון שבו התקבלה התרומה, דוח בטופס מקוון שיקבע שר המשפטים". ארגונים שונים החלו ליישם את החוק מתחילת 2012, באופן מלא וחלקי, דבר שאפשר לציבור לדעת את סכומי הכסף, זהות התורמים ומהות הפרויקטים של הארגונים. עם זאת, כפי שהניתוח של NGO Monitor הראה בשנים קודמות (2012-2013), גם בשנת 2014 חלק מהארגונים לא עמדו בחובת הדיווח, דבר המעיד על הצורך בשיפור האכיפה מצד משרד המשפטים ורשם העמותות.
במקרים אחדים, ארגונים מציגים באתר האינטרנט את הטפסים הנדרשים בחוק לדיווחים הרבעוניים אך המידע אינו מעודכן במערכת רשם העמותות. לדוגמא: "המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית", ארגון שוליים פוליטי, מציג באתר האינטרנט את הדיווחים שהגיש לרשם, אך אילו אינם מופיעים במערכת הדיווחים של הרשם. ארגון יש דין, הציג באתר האינטרנט שלו את הטפסים לשלושת הרבעונים של שנת 2014, אך במערכת הרשם מופיעים רק שניים.
מספר ארגונים לא-ממשלתיים נוספים, אשר נתמכים באופן תדיר על ידי ממשלות זרות, לא הגישו כלל את הדוחות על פי חוק. בחלק מהמקרים, אין זה ברור אם הארגונים לא קיבלו תמיכה בשנים אלו, לא דיווחו מסיבות טכניות הקשורות למערכת הדיווח של רשם העמותות או שמא הם מתעלמים מהתקנות של רשם העמותות ומחובתם לפעול בשקיפות כלפי אזרחי ישראל. התארגנויות נוספות המשפיעות על השיח הפוליטי בישראל אינן רשומות כלל כישויות משפטיות ועליהן לא חלה חובת הדיווח.
הניתוח מציג את הנתונים שעולים מדיווחי הארגונים, בדגש על ארגונים המעורבים בסכסוך הערבי-ישראל, כולל דיון על יעילות החוק, מגבלות באכיפה, תרומתו לערכי הדמוקרטיה והשקיפות כלפי אזרחי ישראל והמלצות להמשך.
בחירת הארגונים לניתוח
באתר האינטרנט של רשם העמותות הועלו דיווחים רבעוניים לגבי מימון זר מ-75 ארגונים לא-ממשלתיים מתחומים שונים (עמותות וחברות לתועלת הציבור), בסכום כולל של 176,147,446 ₪ לשנים 2012-2014 (ראה נספח 1).
ניתן לחלק את הארגונים שדיווחו למספר קטגוריות, לפי אופי פעילותם:
- ארגונים המעורבים בפעילות פוליטית מקטבת במסגרת הסכסוך הערבי-ישראלי. ארגונים אלו כוללים אלה הפעילים, במישרין או בעקיפין, בקמפיינים של חרמות, לוחמה משפטית, דה-לגיטימציה, דמוניזציה ולובי נגד מדינת ישראל, כמו גם מעורבות בדו"ח גולדסטון, דו"ח שבאס, ופניות לבית משפט הבינלאומי לפלילים.
- ארגונים העוסקים בממדים שונים של הסכסוך הערבי-ישראלי, כאשר עיקר הפעילות מכוונת לשיתוף פעולה ודו-קיום.
- ארגונים נוספים העוסקים במגוון נושאים הנוגעים לחברה הישראלית.
נתונים לשנים 2012-2014 – ארגונים פוליטיים
נכון ל-20 בינואר, 2015, 24 ארגונים לא-ממשלתיים פוליטיים דיווחו על תרומות מישות מדינית זרה בסכום כולל של 104,470,500 ₪ לשנים 2012-2014 (60% מהסכום הכולל שדווח).
- בשנת 2012 הארגונים הנ"ל דיווחו על סך של 43,429,982 ש"ח, 40,859,199 ₪ בשנת 2013 ו- 20,181,319 ₪ בשנת 2014.
- הארגונים הפוליטיים שהגישו את הדוח כנדרש בחוק: במקום, בצלם, גישה, האגודה לזכויות האזרח בישראל, הועד הציבורי נגד עינויים בישראל, הטלוויזיה החברתית, המוקד להגנת הפרט, זוכרות, ח.ל חינוך לשלום בע"מ (יוזמת ז'נבה), חוג ההורים – פורום המשפחות, ירושלים דלמטה, יש דין, עיר עמים, קואליציית נשים לשלום, קרן נשים למען זכויות אדם (מחסום ווטש), קשב, רבנים למען זכויות אדם, רופאים לזכויות אדם-ישראל, שוברים שתיקה, תשע שבע שתיים, מוסואוא, עדאלה, המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית, מי מרוויח.
- הנתונים שזמינים במסגרת החוק חושפים מימון נרחב ביותר מהאיחוד האירופי (17,649,577 ₪) ומנורבגיה (13,332,079 ₪), המהווים 17.2% ו-13% בהתאמה מסך המענקים המדווחים על ידי ארגונים פוליטיים. (ראה נספח 2).
- בדו"ח הנ"ל מצוין בנפרד מנגנון מימון ייחודי תחת השם HR-IHL Secretariat (מנהלת זכויות האדם והמשפט הבינלאומי – עד שנת 2013, המרכז לפיתוח ארגונים לא-ממשלתיים, NDC). זהו מנגנון משותף הממוקם ברמאללה במימון שוודיה, דנמרק, הולנד ושוויץ, אשר אוניברסיטת ביר-זית והארגון האירופיNIRAS מנהלים את חלוקת המענקים לארגונים.
- החוק מאפשר לציבור לדעת את מקורות המימון לארגונים אשר מעורבים ישירות בקמפיינים החותרים תחת קיומה של מדינת ישראל, ללא קשר לגבולותיה הפוליטיים, לדוגמה: ארגון זוכרות, הפועל לשיבת הפליטים הפלסטינים ולפירוקה של מדינת ישראל, קיבל 2,374,139 ש"ח בין השנים 2012-2014 מבלגיה, אירלנד, גרמניה ופינלנד באופן עקיף. פרויקט "מי מרוויח", המוביל את קמפיין ה-BDS (חרם משיכת השקעות וסנקציות נגד ישראל), נרשם כעמותה בסוף שנת 2013 לאחר שהתפצל מארגון קואליציית נשים לשלום, וקיבל 841,040 ש"ח בשנת 2014 מהולנד, גרמניה, נורבגיה ואירלנד באופן עקיף.
- חלק מהתורמים לארגונים (רובם מהווים ערוצים להעברת מימון ממשלתי), כגון כריסטיאן אייד, דיאקוניה, אוקספם נוביב, ומועצת הפליטים הנורבגית, מעורבים בעצמם בקמפיינים של דה-לגיטימציה נגד ישראל.בדיווחי הארגונים לרשם, קיימים תורמים אשר לא מוגדרים כ"יישות מדינית זרה", ובכללם תורמים פרטיים, ארגונים כנסייתיים ומקורות אשר כתובים באופן לא ברור. תורמים אלו מוגדרים בטבלה א' ובנספח 2 תחת הקטגוריה "אחר".
המלצות
- שיפור מערכת הדיווח של רשם עמותות – לפי הנתונים המובאים בדו"ח זה, מערכת הדיווח הרבעונית אינה עונה לחלוטין על צרכי השקיפות כלפי הציבור. בין אם הדבר תלוי בדיווח על ידי הארגון, או עדכון המערכת על ידי הרשם, קיימים פערים בעדכון הנתונים ביחס לנדרש בחוק. כפי שהודגם במסד הנתונים של NGO Monitor, המבוסס על מערכת הרשם, יש לשפר את המערכת ולאפשר לציבור גישה פשוטה לנתונים ויכולת לפילוח הנתונים לפי תורמים, שנים ומטרות התרומה.
- שיפור תקנות החוק הקיים – יש להוסיף לתקנות החוק דרישה לתיאור סוג המענק. על הציבור להיות מסוגל להבין האם המענקים שהתקבלו הינם שנתיים, רבעוניים, דו-שנתיים או רב-שנתיים וכיצד הם מתקשרים לדיווח השנתי הכולל של הארגון. כמו כן, יש לציין האם מדובר בכסף ששולם, ישולם או נכסים מוקפאים.
- אכיפה – על רשם העמותות לשפר את האכיפה כלפי ארגונים ישראלים אשר לוקים בחוסר דיווח, שנתי או רבעוני, ולאכוף באופן תדיר לפי הנדרש בחוק בטווח זמן סביר. ארגונים מנצלים את חוסר האכיפה וממשיכים לקבל מימון ממשלות זרות למרות שמעמדם החוקי מוטל בספק.
- חקיקה נוספת המקדמת שקיפות – על בסיס חוק זה, המבטא נאמנה את עיקרון השקיפות, יש לשקול הצעות חוק נוספות שיגבירו את השקיפות ביחס למימון ממשלתי זר לארגוני חברה אזרחית, אך עם זאת לא ימנעו את פעילותם.
לקריאת הדו"ח המלא
