קהילת זכויות האדם, השלום והדו-קיום בישראל – מיפוי ראשוני

לחצו כאן לגרסת PDF

מבוא

החברה האזרחית בישראל מונה למעלה מ-40,000 עמותות וחברות לתועלת הציבור (חל"צ), המכונות גם ארגונים לא-ממשלתיים או ארגוני החברה אזרחית. בכל שנה נרשמות בממוצע כ-1,500 עמותות חדשות. ארגונים אלה עוסקים במגוון רחב של תחומים ומטפלים בנושאים חברתיים וכלכליים: זכויות אדם, זכויות אזרח, סיוע הומניטרי, פילנתרופיה, קבוצות מיעוט, הגנת הסביבה, שירותי דת, שירותים רפואיים סיוע לשכבות חלשות ועוד. פעילות הארגונים כוללת בין השאר עשייה בשטח בקרב אוכלוסיות שונות, מחקר, חינוך, סינגור ופעילות תקשורתית.

פעילויות אלו דורשות משאבים כספיים ואחרים, ובעיקר תרומות ומענקים מקרנות, מעסקים, מתורמים פרטיים ומהציבור. עמותות וחברות לתועלת הציבור נתמכות גם על-ידי משרדים ממשלתיים, ומקבלות תרומות ישירות ועקיפות מממשלות זרות ("ישות מדינית זרה"¹ ).

מטרת מחקר זה היא יצירת תמונה מלאה ומעודכנת ככל האפשר של עמותות וחברות לתועלת הציבור העוסקות בעיקר בזכויות אדם ובנושאים קשורים.

ממצאים עיקריים

• המחקר מעלה כי קיימות 398 עמותות וחברות לתועלת הציבור שמטרתן המוצהרת כוללת עיסוק בתחומי זכויות אדם, סיוע הומניטרי, שלום, דו-קיום ודיאלוג, או שהן עוסקות בגיוס כספים למטרות אלו. עם זאת, ייתכן שרבות מהעמותות והחברות אינן פעילות (לפי הערכת רשם העמותות כ-40% מכלל העמותות הרשומות אינן פעילות) או שכללו את תחום "זכויות האדם" בין מטרותיהן ללא פעילות בנושא.
• מבין 398 העמותות והחברות לתועלת הציבור, 240 כוללות בהצהרת המטרות שלהן עיסוק בזכויות אדם, 27 מגדירות עצמן כארגונים הומניטאריים, 115 מצהירות על עיסוק בקידום שלום, דיאלוג ודו-קיום, ו-16 הן קרנות המממנות פרויקטים ועמותות בתחומים אלה.
• מתוך 398 הארגונים הנ"ל, הדו"חות השנתיים של 195 עמותות וחברות לתועלת הציבור זמינים לעיון הציבור באתר גיידסטאר (www.guidestar.org.il). אתר זה הוא מאגר מידע עצמאי שמקבל את דו"חות הארגונים ממשרד המשפטים ומנגיש אותם לציבור במטרה "ליצור שקיפות ציבורית בהתנהלות העמותות בישראל". רמת דיווח חלקית זו (49%) יכולה להעיד על מספר דברים:
  • דיווח חסר או חלקי על-ידי העמותה/חברה לתועלת הציבור.
  • דו"חות שהוגשו לרשם העמותות אך לא הועברו לאתר "גיידסטאר".
  • אי דיווח בשל חוסר פעילות – כלומר עמותות/חברות לתועלת הציבור שעדיין רשומות אך אינן פעילות ואינן מדווחות.
  • עמותות וחברות לתועלת הציבור בשנתיים הראשונות של פעילותן פטורות בדרך כלל מדיווח מלא.
• מתוך 195 הדו"חות הזמינים, 114 כוללים דיווח על תרומות ישירות או עקיפות מממשלות זרות. עם זאת רק 41 ארגונים (21%) הגישו דו"חות רבעוניים בעניין לרשם העמותות בהתאם להוראות "חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה" ("חוק השקיפות"). בנוסף, קיימים מספר ארגונים אחרים שלא דיווחו על תרומות מישות מדינית זרה בדו"חות השנתיים, אך הגישו דו"חות רבעוניים לרשם העמותות.
• סך כל התרומות לשנה מישויות מדיניות זרות לעמותות ולחל"צ שנסקרו עמד על 104,187,403 ₪. (הנתונים נכונים לשנת הדיווח האחרונה הזמינה לכל ארגון. נתון זה משקף ככל הנראה הערכת חסר לגבי היקף התרומות בשל פערי דיווח ותרומות לא שקופות).

בשנת 2014 לבדה, 27 ארגונים בעלי פרופיל גבוה במסגרת הסכסוך הערבי-ישראלי ביניהם בצלם, שוברים שתיקה, גישה ואחרים, קיבלו תרומות ממשלות זרות בסך של 55,168,531₪.² כלומר, 27 ארגונים מתוך 195 עמותות וחל"צ שהגישו דו"חות כספיים (לא כולל קרנות) זכו לכ-50% מהתרומות מישויות מדיניות זרות.

מסקנות וכיווני מחקר עתידיים

• קהילת זכויות האדם/אזרח, שלום, דיאלוג ודו-קיום בישראל גדולה בהרבה מכפי שהיה נדמה מהדיווחים התקשורתיים המכסים מספר קטן יחסית של ארגונים. ייתכן שהדבר נובע מהמשאבים הגדולים שארגונים אלו זוכים להם בדמות מימון נרחב ממדינות זרות.
• במספר רב של מקרים, ישנם חברי ועד והנהלה משותפים למספר ארגונים, או עובדי ארגון מסוים שהם גם חברי ועד בארגון אחד או יותר. מקרים אלה מצביעים על הקשרים ההדוקים בין הארגונים השונים, ונדרש מחקר נוסף בעניין זה כדי לבחון את רמת התיאום ביניהם בקמפיינים ציבוריים.
• ארגונים החולקים מטרות משותפות, יכולים על פי חוק להעביר כספים ביניהם. הקרבה הרבה בין פעילי וחברי העמותות מעלה שאלות לגבי מנגנוני המימון הנוכחיים: האם התורמים לוקחים בחשבון שכספם יכול לעבור מארגון לארגון? האם הם מפקחים על כך שהשימוש בכסף הוא אכן למטרות שתואמות את מדיניותם?
• לאור האמור לעיל מחקרים עתידיים ישפכו אור נוסף הן על מערכות הגומלין בין עמותות לבין עצמן והן בינן לבין תורמיהן, כמו גם על האופן בו מימון מאפשר לארגונים מסוימים פעילות רבה יותר ופרופיל גבוה יותר.

ארגונים לא ממשלתיים – מיפוי כללי

מתודולוגיה

• הנתונים נאספו מתוך שני מאגרים הנגישים באתר האינטרנט של משרד המשפטים, מאגר העמותות הרשומות ומאגר רשם החברות, הכולל בתוכו חברות לתועלת הציבור. לצרכי המחקר לא התבצעה הבחנה בין עמותות לחברות לתועלת הציבור. מידע מפורט יותר אודות כל ארגון נלקח מתוך אתר גיידסטאר ישראל (ראו לעיל), או מתוך אתר האינטרנט של הארגון.
• לעתים פרטי מידע באתר גיידסטאר חסרים בשל אי-דיווח או בשל פערים בהעברת מידע בין רשם העמותות לבין האתר (המופעל על ידי צד שלישי). במקרים אלו המידע הושלם מאתר האינטרנט של העמותה במידה והוא קיים.
• בשל שיקולים של שמירת פרטיות, שמות תורמים מסוימים מוסתרים בדו"חות הכספיים הזמינים באתר גיידסטאר או הוגשו לרשם העמותות במסמך נפרד שאינו זמין. ייתכן גם שעמותה תצהיר על תרומות מסוימות באתר האינטרנט שלה אך מספרים ספציפיים לא יהיו זמינים. במקרים אלו יצוין כי המימון הזר מתקבל בהיקף לא ידוע.
• "עמותה חדשה" – במקרים מסוימים, אין גישה לדו"חות כספיים ומילוליים של ארגון הפונה בפעם הראשונה בבקשה לקבלת אישור ניהול תקין לאחר שנתיים של פעילות רצופה, או כזה שטרם מלאו שנתיים לפעילותו.
• כפי שצוין לעיל, למרות הרישום, ארגונים רבים אינם פעילים. כדי לבחון זאת נבדקה פעילותם ברשת, בתקשורת, ברשתות החברתיות ובפורומים מקומיים ובינלאומיים.

הגדרות

ארגוני זכויות אדם/אזרח

ארגונים (עמותות או חברות לתועלת הציבור) שמטרתם המוצהרת מתמקדת בזכויות אדם/אזרח. ארגונים אלה פועלים במגוון דרכים כגון: ביצוע מעקב אחר שמירת זכויות האדם, תיעוד הפרתן, סינגור, עריכת מחקרים, כתיבת דו"חות והפצתם וכדומה.

ארגונים הומניטריים

ארגונים שמטרתם המוצהרת מתמקדת בסיוע הומניטרי במישור הכלכלי, חברתי, וחינוכי לרבות גיוס תרומות לשם תמיכה וסיוע לפליטים ומבקשי מקלט, לאוכלוסיות במצוקה, נזקקים, שכבות חלשות, פעולות ומבצעי סיוע הומניטריים ורפואיים בעת מצבי אסון ומשבר בארץ ובעולם וכדומה.

קרנות

ארגונים הפעילים בגיוס, הקצאת מענקים ותפעול משאבים לקידום מטרות ציבוריות ללא מטרת רווח. מתן התרומות, המענקים והסיוע מכל סוג שהוא מיועדים ליחידים למוסדות, לתאגידים, לישויות משפטיות אחרות ולפרויקטים אשר מקדמים מטרות המשקפות את רוח הקרן.

ארגונים העוסקים בסכסוך הערבי-ישראלי, קידום שלום, דו-קיום ודיאלוג (לא כולל ארגוני זכויות אדם)

ארגונים אשר על פי הצהרת המטרות שלהם עוסקים בקידום פתרונות ליישוב הסכסוך הישראלי-פלסטיני במסגרת פעילות לאומית ובינלאומית; נקיטת יוזמות דיאלוג פומבי בין ישראלים לפלסטינים; חינוך לדו קיום ישראלי-פלסטיני; קידום שיח ציבורי של פיוס בתוך החברה הישראלית ובינה לבין הפלסטינית; קידום תהליך השלום ושיפור היחסים בין יהודים לערבים.

תרשים 1 – מיפוי כללי

תרשים 2 – דו"חות כספיים ותרומות מישויות מדיניות זרות

תרשים 3 – דיווח תרומות מישויות מדיניות זרות

תרשים 4 – תרומות מישויות מדיניות זרות בשקלים (לא כולל קרנות)

תרשים זה כולל עמותות וחל"צ שדיווחו על תרומות מישויות מדיניות זרות, אך אינו כולל קרנות.  שנת הדיווח של "שאר הארגונים" משתנה בהתאם לדו"חות הכספיים הרלוונטיים הזמינים לאותו ארגון.

"ארגונים פוליטיים" לצורך תרשים זה כוללים את 27 הארגונים הבאים לשנת 2014 

נספח- רשימת העמותות/חל"צ המלאה

ארגוני זכויות אדם/אזרח

ארגונים הומניטריים

קרנות

ארגונים העוסקים באחת או יותר מהקטגוריות הבאות; הסכסוך הערבי-ישראלי, קידום שלום, דו-קיום ודיאלוג (לא כולל ארגוני זכויות אדם)