נושאים:הרשימה השחורה של האו"ם

מאז שנת 2016, ארגונים לא-ממשלתיים, כולל ארגון Human Rights Watch , אמנסטי אינטרנשיונל והארגון הפלסטיני אל-חק, מקדמים עבור האו"ם את "הרשימה השחורה" של עסקים הפועלים מעבר לקווי שביתת הנשק של 1949. הרשימה השמה למטרה את ישראל באופן סלקטיבי, על מנת לפגוע כלכלית בחברות הנמצאות בבעלות יהודית או שמקיימות עסקים עם ישראל.

דוגמאות לארגונים לא-ממשלתיים המעורבים ביצירת הרשימה השחורה של האו"ם

1.   Human Rights Watch

• בתאריך 21 בנובמבר 2016 שלחה שרי באשי, אז מנהלת אגף ישראל/פלסטין, מכתב לנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם, הנסיך הירדני זיד ראאד אל-חוסיין, המשבח את המאמצים האחרונים להטיל חרם של האו"ם על ישראל, וכלל הצעה לשלוש חברות ספציפיות  שייכללו ברשימה המתהווה.
  • על פי המכתב ",HRW שמח להגיש המלצות" כדי לסייע ביצירת המאגר, ופרש את הקריטריונים בצורה מורחבת "כדי לכלול איתור או ביצוע פעילויות בתוך ההתנחלויות, מימון, ניהול או תמיכה אחרת בהתנחלויות או בפעילות בהתנחלויות בין היתר על ידי התקשרות לרכישת מוצרים המיוצרים בהתנחלויות או תוצרת חקלאית". HRW הכניס לרשימה גם שלושה מוסדות ספציפיים, שתי חברות ופיפ"א, משום שהיא מאפשרת ל [ההתאחדות לכדורגל הישראלית] לארגן משחקים בתוך ההתנחלויות ".
• בחודש נובמבר 2017 פרסם  HRWהודעה לעיתונות בה הוא משבח את מסד הנתונים המתקרב על מנת "לבנות לחץ על עסקים".
• בחודש נובמבר 2018 פרסם הארגון, בשיתוף עם ארגון "כרם נבות" הישראלי, דו"ח שכותרתו "לינה וארוחת בוקר על אדמה גזולה פרסום נכסים להשכרה לתיירים בהתנחלויות בגדה המערבית", אשר היווה את שיאו של קמפיין BDS  מתואם וממומן היטב בן שנתיים נגד Airbnb (ו- Booking.com). הדו"ח קרא "לבחון את ההתנהלות של Airbnb ו- Booking.com כדי לקבוע האם הם זוכים להכללה במסד הנתונים שמועצת זכויות האדם של האו"ם מכינה על חברות אשר מאפשרות, מקלות ומרוויחות באופן ישיר או עקיף מבנייה וצמיחה של התנחלויות ישראליות בגדה המערבית ", וכן "לפרסם את מאגר המידע על החברות בהקדם האפשרי כדי ליידע את הציבור על פעילותם של עסקים בהתנחלויות".

2. אמנסטי אינטרנשיונל

• ארגון "אמנסטי אינטרנשיונל" ניהל קמפיין פומבי רחב היקף לקידום פרסום הרשימה השחורה, כולל חתימה על מספר רב של הצהרות ומכתבים הקוראים להשלמתה (ראה להלן).
• בשנת 2018 אמנסטי עשה לובי אינטנסיבי במסדרונות האו"ם לקידום פרסום הרשימה.
• אמנסטי פרסם מספר רב של הצהרות ומכתבים לאו"ם "המכוונים כנגד חלק מהעסקים המרוויחים מהפרות זכויות אדם על – ידי פעילותם בהתנחלויות הבלתי חוקיות". לדברי הארגון, המאגר "ייתן ניצוץ של תקווה לעם הפלסטיני הסובלים מכיבוש צבאי של חצי מאה, ומהווה תזכורת לכך שהקהילה הבינלאומית מחויבת לשים קץ למפעל ההתיישבות הבלתי חוקי, המחניק את כלכלתם, מדלדל את משאביהם הטבעיים ומערער את זכויות האדם שלהם".
• בנובמבר 2018 הציגה גבריאלה קויאנו, היועצת המשפטית לעסקים וזכויות אדם בארגון אמנסטי, בפורום האו"ם לעסקים ולזכויות אדם בנושא "אחריות התאגיד לכבד את זכויות האדם במצבי כיבוש". אמנם ישנם מצבים רבים של שטח כבוש ושנוי במחלוקת בעולם, אך קויאנו התמקדה באופן בלעדי בהחרמת ישראל, התעלמה מאזורי סכסוך אחרים, ושיבחה את האו"ם על מאמציו בהקמת הרשימה השחורה.
• בינואר 2019 פרסם ארגון אמנסטי דו"ח על "תעשיית התיירות וההתיישבות הישראלית", בטענה כי "לממשלת ישראל יש סיבות פוליטיות ואידיאולוגיות לפיתוח ענף התיירות במזרח ירושלים הכבושה ובשטח C של הגדה המערבית". "הקימה רבים מיישובייה קרוב לאתרים ארכיאולוגיים … כחלק ממסע פעיל לנורמליזציה ולגיטימציה של שליטת ישראל הגוברת בשטחים הפלסטיניים הכבושים".
  • הארגון קרא ל"פרסום מאגר המידע של האו"ם של עסקים הפועלים בהתנחלויות בלתי חוקיות או עם התנחלויות ישראליות בלתי חוקיות, כפי שנדרש על ידי מועצת זכויות האדם בהחלטה 31/36 במרץ 2016, בהקדם האפשרי ולאחר מכן לעדכן את המאגר באופן שוטף" וביקש "לשקול ולבחון את אספקת שירותי התיירות בהתנחלויות או שניתנים על ידי מתנחלים בשטחים הפלסטיניים הכבושים, לרבות באמצעות פלטפורמות מקוונות, להכללה פוטנציאלית בעדכונים נוספים של מאגר המידע של האו"ם, בהתאם להליך הוגן".

3. אל-חק

• ארגון אל-חק הפלסטיני חתם על מספר רב של הצהרות ומכתבים התומכים ברשימה השחורה והכין גם הצהרות רבות בכתב לאו"ם המעודדות את השלמת המאגר (ראה להלן).
• בחודש נובמבר 2017 חתם אל-חק על הצהרה "התומכת במאגר המידע של האו"ם בנושא פעילויות עסקיות הקשורות להתנחלויות בשטח הפלסטיני הכבוש". על פי ההצהרה, "המאגר צריך להיות מנגנון המשלב מדינות ועסקים ככלי לשקיפות ולבקרת ציות, לרבות מתן אפשרות למדינות לעמוד בהתחייבויותיהן שלא להכיר במצב בלתי חוקי על ידי סיוע להן בזיהוי חברות הפועלות בהתנחלויות ובסחר במוצרי ההתנחלויות. לשם כך עליה להבטיח כי נתונים הנוגעים לחברות המעורבות בהפרות זכויות אדם בשטחים הפלסטיניים הכבושים מועברים בגלוי למועצת זכויות האדם כנדרש בהחלטה 31/36 ".
• בנובמבר 2017 השתתף אל-חק בפאנל בפורום עסקים וזכויות האדם של האו"ם, "והדגיש את מסד הנתונים של מועצת זכויות האדם של האו"ם ככלי לשקיפות וליישום אפקטיבי של עקרונות ההנחיה של האו"ם בנושא עסקים וזכויות אדם".
• בחודש נובמבר 2016 קיים אל-חק, בשיתוף הארגון הישראלי "מי מרוויח", והארגון הפלסטיני בדיל אירוע צד בפורום האו"ם לעסקים וזכויות אדם תחת הכותרת "עסקים וזכויות אדם בפלסטין: הפנים הרבות של תעשיית הכיבוש". ודן ב "פיתוח מאגר מידע של תאגידים השותפים להפרות זכויות אדם בשטחים הפלסטיניים הכבושים".
• במרץ 2018 השתתף אל-חק באירוע צד במושב ה-37 של מועצת זכויות האדם של האו"ם תחת הכותרת "מאגר המידע של האו"ם על עסקים הפעילים בהתנחלויות".

4. מי מרוויח מהכיבוש?

• הארגון הישראלי "מי מרוויח" הינו גורם מוביל במאמצי ה-BDS נגד חברות ישראליות ובינלאומיות. לארגון מאגר מידע אודות חברות ועסקים, שלעתים קרובות משמש פעילי BDS ברחבי העולם.
• טענות "מי מרוויח" בדבר אי-חוקיותן ואי-מוסריותן של רבות מהפעולות העסקיות מעבר לקו הירוק מוצגות שוב ושוב על ידי מנגנוני האו"ם. בדו"ח מטעם הנציב העליון לזכויות אדם של האו"ם אשר פורסם בינואר 2018, צוטט "מי מרוויח" כאחד ממקורות המידע המרכזיים על חברות עסקיות ש"אפשרו, במישרין ובעקיפין, סייעו והרוויחו מבנייתן וצמיחתן של ההתנחלויות."

מכתבי ארגונים לא-ממשלתיים לגורמים באו"ם

1. בפברואר 2018, מספר ארגונים לא-ממשלתיים (המצוינים למטה) חתמו על מכתב משותף לנסיך זאיד ראאד אל-חוסיין, הנציב העליון של האו"ם לזכויות אדם, "המברך" על יצירת המאגר (הרשימה השחורה), וקורא לאו"ם להשלים במהירות את בדיקת החברות – "כפי שרבים מהארגונים שלנו כבר ציינו, על המאגר להיות מנגנון המסייע למדינות בעמידה בפני חובותיהן כלפי הדין הבינלאומי, כולל את החובה לה להכיר כחוקי- אפילו במשתמע- המצב הבלתי חוקי שנוצר על ידי ההתנחלויות הישראליות ולא לסייע להמשך המצב הבלתי חוקי. זה כולל רגולציה של חברות הרשומות בשטחן לוודא שהן לא מעורבות בפעילויות מוזכרות בהתנחלויות."
   • במכתב מצוין כי יצירת המאגר "מהווה צעד משמעותי עבור האג'נדה של עסקים וזכויות אדם. הוא מהווה דוגמא לכלי יעיל להבטיח אחריותיות רבה יותר ביחס להפרות זכויות אדם על ידי חברות, כולל את הזכות של קורבנות לסעד ראוי, במיוחד במקרים של כיבוש…מאגר אפקטיבי יתן תקווה לעם הפלסטיני הסובל כיבוש בין חצי-מאה, ויעמוד כתזכורת שהקהילה הבינלאומית מחויבת להביא לסיום את מפעל ההתנחלויות הבלתי-חוקי שחונק את כלכלתו, מרוקן את משאבי הטבע שלו ומכרסם בזכויות האדם שלו."
   • ארגונים שחתמו על המכתב כוללים את אל-חק, אמנסטי, אל-מיזאן, אדמיר, אל-דמיר, בדיל, מרכז ירשלים לסיוע משפטי וזכויות אדם, עורכי דין למען זכויות אדם פלסטיניות, DCI-P, EuroMed Rights, Hurryyat, FIDH, Trocaire  ו Health Work Committees. לפחות ארבעה מהארגונים הללו הם בעלי קשרים לארגון הטרור החזית העממית לשחרור פלסטין (החזית העממית).
2. החל מנובמבר 2018, ארגונים רבים, כולל אלו בעלי קשרים לחזית העממית, פנו במכתב לנציבת זכויות האדם מישל בצ'לט, בקריאה "לפרסם מאגר אינטרנטי, דינמי ומתעדכן תדיר על חברות הפעילות בהתנחלויות ישראליות (הדגשה במקור)." על פי המכתב, "עיכובים נוספים בפרסום המאגר רק יערערו את היוזמה והעבודה החשובה הנעשתה על ידי המשרד שלך ושל אחרים, כולל גורמי חברה אזרחית, לממש את היוזמה החשובה הזו לעודד את האחריות של מדינות ושל חברות לשמור ולכבד זכויות אדם."
   • ארגונים שחתמו על המכתב כוללים: אל-חק, אל-מיזאן, אמנסטי, המכון למחקר יישומי ירושלים (ARIJ), קול יהודי לשלום (JVP), המרכז הפלסטיני לזכויות אדם, רשת הארגונים הלא-ממשלתיים הפלסטיניים (PNGO), Broederlijk Delen, International Federation for Human Rights (FIDH) ,Trocaire , Stop the Wall, Defense for Children International – Palestine (DCI-P), International Federation for Human Rights (FIDH), Union of Agricultural Work Committees) (UAWC).

התבטאויות של ארגונים בעד הרשימה השחורה

1. באוקטובר 2018, מספר רב של ארגונים, הכוללים גם כאלו בעלי קשרים לחזית העממית, חתמו על נייר עמדה "שלוש סיבות למה האיחוד האירופאי צריך לתמוך מבאגר של האו"ם אודות פעילות עסקית הקשורה להתנחלויות הישראליות." המסמך קרא לתמוך במאגר מכיוון שהוא צד "חיונו ופרופורציונלי לעודד שקיפות, אחריותיות וכיבוד הדין הבינלאומי על ידי מדינות וחברות כאחת."  על פי נייר העמדה, "באמצעות הבטחת זה שהמאגר הוא שקוף ומתעדכן, האיחוד והמדינות החברות בו יאפשרו למדינות, לחברה האזרחית ולמשקיעים להיות בקשר עם חברות, למנוע הפרות זכויות אדם ולהתייחס להפרות אפשריות."
   • ארגונים חותמים כוללים אל-חק, אל-מיזאן, אמנסטי, המרכז הפלסטיני לזכויות אדם, עורכי דין למען זכויות אדם פלסטיניות, המרכז הירושלמי לסיוע משפטי וזכויות אדם (JLAC), International Federation for Human Rights (FIDH),  EuroMed Rights , Article 1 Collective).
2. בנובמבר 2017, ארגונים רבים חתמו על הצהרת תמיכה "במאגר האו"ם אודות פעילות עסקית הקשורה להתנחלויות בשטחים הפלסטינים הכבושים." על פי ההצהרה, "על המאגר להיות מכניזם עבור מדינות וחברות ככלי לעידוד שקיפות ובדיקות עמידה [בכללים בינלאומיים], הכולל לאפשר למדינות לעמוד במחוייבותן לא להכיר במצב בלתי-חוקי על ידי סיוע לזהות חברות הפועלות בהתנחלויות ושסוחרות במוצרים המיוצרים בהתנחלויות.  לכן, עליו להבטיח שמידע אודות חברות המעורבות בהפרות זכויות אדם בשטחים הפלסטינים הכבושים מועבר באופן פומבי למועצת זכויות האדם, כמתחייב בהחלטה 31/36."

• ארגונים חתומים כוללים: אל-חק, אל-מיזאן, אמנסטי, אדמיר, בדיל, , המרכז הירושלמי לסיוע משפטי וזכויות אדם (JLAC) , המרכז הפלסטיני לזכויות אדם, Defense for Children International – Palestine (DCI-P) International Federation for Human Rights (FIDH), Trocaire Norwegian People’s Aid.
• באפריל 2018, NPA הגיעו לפשרה בתביעת הונאה אזרחית עם משרד המשפטים האמריקאי וסוכנות הסיוע הבינלאומי האמריקאית (USAID). התביעה האשימה את הארגון בהפרת חוקי הדיווח השקרי (False Claim Act) שסיפקה תמיכה חומרית לאיראן, חמאס, החזית העממית לשחרור פלסטין והחזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין.
• התביעה טענה כי: "NPA מימן סדנאות ואירועים לטובת צעירים ברצועת עזה ובכירים מהמפלגות הפוליטיות השותפות, כמו חמאס, 'החזית העממית' ו'החזית הדמוקרטית'. חמאס, החזית העממית והחזית הדמוקרטית ניצלו את המידע שקיבלו במסגרת הסדנאות הללו כדי להפוך עצמם יותר אטרקטיביים בעיני בני נוער פלסטינים וכך ליהנות מתמיכתם."

הגשות בכתב לאו"ם

1. אל-חק

•  "הכיבוש הישראלי מושרש על ידי פעילות עסקית: עדכון אודות יקבים, בנקים, דיג ותעשיות נוספות בשטחים הפלסטינים הכבושים." (כינוס ה-37- A/HRC/37/NGO/99)
• "במהלך ה-50 שנים האחרונות, חברות שיחקו תפקיד מרכזי בקיום, הרחבת וחיזוק הכיבוש הישראלי בשטחים הפלסטינים. הכיבוש הניב רווחים גם עבור הכוח הכובש (ישראל) ולחברות. ההתמקדות בתפקידם של חברות בהקשר של סכסוך וכיבוש, ובפרט בשטחים הפלסטינים הכבושים, הוא מבורך. בפועל, חברות ימשיכו לתרום לניצול אדמות ומשאבי פלסטיניים עד שהקהילה הבינלאומית תפעל באופן הנדרש, בהתאם לדין הבינלאומי."
• "דוגמאות לעיל מראות כיצד חברות ממשיכות לפעול במסגרת הכיבוש ולתרום לו, במיוחד בהקשר של התנחלויות וסתימת הכלכלה הפלסטינית ובפרנסתם [של פלסטינים]. לכן, חברות צריכות לתת דין וחשבון על המעורבות שלהן בהפרות זכויות אדם, במיוחד היכן שהפרות אלו יכולות להוות פשעי מלחמה."
• "שבעה עשורים של פטור מעונש: מועצת זכויות האדם של האו"ם חייבת לדרוש דין וחשבון מישראל"- הגשה משותפת עם בדיל (הכינוס ה-38 (A/HRC/38/NGO119
• בעוד הד"וח מציין 'שמשרדו של הנציב העליון לזכויות האדם מתכוון לספק את השמות של חברות המעורבות בפעילויות המוזכרות בעדכון עתידי,' לא הייתה כל אינדיקציה למתי עדכון עתידי זה יתקיים. אכן, הדחיות והעיכובים של פרסום המאגר מתרחשים תוך ניסיונות גוברים של מדינות לערער על הכלי הזה כמכניזם אפקטיבי לשים קץ לשותפות לכיבוש הישראלי. בד בבד, חברות ממשיכות להרוויח ממפעל ההתנחלויות הבלתי-חוקי, סותמים את הכלכלה הפלסטינית ובפרנסתם [של פלסטינים]. לכן, חברות צריכות לתת דין וחשבון על המעורבות שלהן בהפרות זכויות אדם, במיוחד היכן שהפרות אלו יכולות להוות פשעי מלחמה."
• "תמכי במאמצים להבטחת אחריותיות, כולל עבור חברות השותפות בכיבוש הישראלי על ידי קריאה לפרסום באופן פומבי ומלא של המאגר של חברות, הנבנה בהתאם להחלטה 31/36 של מועצת זכויות האדם" (הדגשה איננה במקור).
• "מאגר האו"ם: כלי להתנגד להפרות זכויות אדם מתמשכות על ידי חברות בשטחים הפלסטינים הכבושים" (הכינוס ה-39 A/HRC/39/NGO/133)

1. "פרסום מאגר האו"ם, כמו גם תגובותיהן של חברות למשרדו של הנציב העליון לזכויות אדם, יקדמו שקיפות עבור חברות, מדינות וצרכנים כאחד. לחברות יש חובה להצביע על ולפרסם מידע מדויק אודות תהליך הייצור, מקור המוצרים, והקשרים שלהם מבית ומחוץ, הן לצרכנים והן למשקיעים. על כן, יכול לשמש כלי עובר חברות בבואן לנתח את הפעולות והקשרים שלהן. יש בפרסום מאגר האו"ם לשדרג את הפונקציות הרגולטוריות, על ידי קידום מדיניות מקומית עקבית וקוהרנטית, בהתאם למחויבות שלהם כלפי הדין הבינלאומי."
2. "ניהול ועדכון מאגר האו"ם כמנגנון דינמי לדווח ולעמוד בקשר עם חברות, כמו גם עם מדינות האם, מחייב שמדינות יתמכו במאגר האו"ם, כולל על ידי שיתוף פעולה עם המכניזם והקצאת משאבים לניהולו המתמשך. לא ניתן להמעיט בחשיבותו של מאגר האו"ם, גם עבור השטחים הפלסטיניים הכבושים וגם כמודל לחיקוי בהקשרים אחרים.  מדינות שכבר הצהירו על תמיכתן בעקרונות המובילים של האו"ם, חייבות להמשיך לכבד את זכויותיהם של ילידים מפני הפרות מצד חברות, ואל להן להעלים עין מחברות הפועלות בתוך וביחד עם התנחלויות ישראליות."

2.  אל-מיזאן

• "קורא לנציב העליון לזכויות האדם לפרסם את המאגר של חברות הפועלות בתוך ומרוויחות מהתנחלויות ישראליות בשטחים הפלסטינים הכבושים בניגוד לחוק, כולל בתוך וסביב מזרח ירושלים, כצעד לקראת אחריותיות וסיום השותפות של חברות עם מפעל ההתנחלויות הישראלי הבלתי-חוקי (ההדגשה איננה במקור)." (הכינוס ה-38 A/HRC/38/NGO/115)
• מרכז השיבה הפלסטיני
  • "להבטיח כי החלטת מועצת זכויות האדם 31/36, הקוראת ליצור מאגר של כל החברות המעורבות בפעילויות הקשורות להתנחלויות הישראליות, תיושם ללא דחיות נוספות;" (הכינוס ה-34, A/HRC/34/NGO/150)
  • "להבטיח כי החלטת מועצת זכויות האדם 31/36, הקוראת ליצור מאגר של כל החברות המעורבות בפעילויות הקשורות להתנחלויות הישראליות, תיושם ללא דחיות נוספות;" (הכינוס ה-35, A/HRC/35/NGO/29)
  • "להבטיח כי החלטת מועצת זכויות האדם 31/36, הקוראת ליצור מאגר של כל החברות המעורבות בפעילויות הקשורות להתנחלויות הישראליות, תיושם ללא דחיות נוספות;" (הכינוס ה-36, A/HRC/36/NGO/87)

מרכז השיבה הפלסטיני הינו ארגון בעל קשרים לחמאס. ב-27 לדצמבר, 2010, שר הביטחון אהוד ברק הכריז כי המרכז הינו "התאחדות בלתי-חוקית", בשל קשריו לחמאס.  על פי השב"כ, הארגון "מעורב ביזום וארגון פעילות קיצונית ואלימה נגד ישראל באירופה, יחד עם יצירת דה-לגיטימציה למעמדה של ישראל בקרב הקהילה האירופאית."  דו"ח מודיעיני מ-2011 של משרד הפנים הגרמני מצא כי "חמאס אינו פועל באופן גלוי באירופה.  במקום זאת, הוא מפעיל את מרכז השיבה הפלסטיני בלונדון, למשל."