ב-24 למרץ, 2016, מועצת זכויות האדם של האו"ם (UNHRC) אימצה את החלטה 31/36, "התנחלויות ישראליות בשטח הפלסטיני הכבוש, כולל מזרח ירושלים, ובגולן הסורי הכבוש."  ההחלטה קראה למשרדו של הנציב העליון לזכויות אדם (OHCHR) ביחד עם קבוצות העבודה של האו"ם לעסקים וזכויות אדם ליצור רשימה שחורה \ של גופים שלכאורה מעורבים בפעילות עסקית מעבר לקו שביתת הנשק של 1949 ("הקו הירוק").  הרשימה נועדה לפגוע כלכלית בחברות בבעלות יהודית או שמקיימים קשרי עסקים עם ישראל, ובכך לפגוע במדינת ישראל, ברוח קמפיין ה-BDS (חרם, משיכת השקעות וסנקציות נגד ישראל). מדובר בתקדים. מועצת זכויות האדם של האו"ם מעולם לא חיברה רשימה כזו לאף פעילות עסקית באף אזור סכסוך אחר בעולם, גם כאשר מדובר באותן החברות, ולכן מדובר במהלך מפלה.

הרשימה מבוססת על הנחה מוטעית לפיה פעילות עסקית בשטח כבוש או שנוי במחלוקת מהווה "פעילות התיישבותית אסורה", ומנוגדת לחוק הבינלאומי.  אין כל מניעה חוקית כזו, וכמעט כל מדינה מקדמת או משתתפת בפעילות עסקית ביישובים הנמצאים באזורי כיבוש ואזורים שנויים במחלוקת ברחבי העולם.

רשימה מפלה זו גם מכוונת נגד חברות המספקות שירותי אבטחה עבוד מדינת ישראל, כחלק מסידורי הביטחון במעברים ובמקומות נוספים, על ידי הגדרת מנגנוני אבטחה לגיטימיים "כפעילות ההתיישבותית אסורה".  צעד זה הוא חלק מהניסיון לשבש את ההגנה שמספקת ישראל לאזרחים מפני טרור פלסטיני ומהווה חלק ממסע של עשורים באו"ם להצדיק אלימות פלסטינית ולהכחיש את תפקידה בסכסוך.

סוג נוסף של חברות כולל כאלו המספקות אוכל, תרופות, גז, מים, ושירותי תקשורת לצרכנים פלסטינים וישראלים. האו"ם מחפש למנוע מחברות אלו מלפעול ולכפות קריטריונים מפלים תוך התחשבות מועטה בזכויות האדם של האוכלוסייה המקומית ולהשפעות הכלכליות עליה.רשימת ה-BDS של האו"ם מכוונת גם נגד חברות המעורבות בתיירות לירושלים ולגדה המערבית ולעידוד מורשת יהודית ונוצרית.  במילים אחרות, הרשימה מבקשת למחוק את ההיסטוריה היהודית והנוצרית מארץ הקודש, ועל כן יש בה מרכיבים אנטישמיים.

על אף ניסיונות למנוע את פרסומה ומספר דחיות, הרשימה תפורסם ככל הנראה במרץ 2019, במהלך הכינוס ה-40 של מועצת זכויות האדם.