מועצת הפליטים הנורבגית ולוחמה משפטית – עדכון

רקע

מועצת הפליטים הנורבגית (NRC) היא ארגון סיוע נורבגי המתאר עצמו כ"ארגון עצמאי, הומניטרי, לא-ממשלתי, ללא כוונת רווח המספק סיוע, הגנה ופתרונות יציבים לפליטים ולעקורים פנימיים ברחבי העולם".

• מטרות הארגון בנוגע לישראל הן פוליטיות מיסודן ובאופן גלוי, וכוללות "פעילות משפטית בנושאים משפטיים ובמקרים הקשורים בטובת הציבור".
• אחד מהפרויקטים העיקריים של NRC בישראל "מידע, ייעוץ וסיוע משפטי" (ICLA), מנצל מסגרות משפטיות על מנת להשפיע על המדיניות הישראלית ולעקוף את המסגרות הדמוקרטיות בישראל. הפרויקטים המשפטיים של NRC ממומנים בעיקר על ידי נורבגיה, האיחוד האירופי ובריטניה; ב-2014–2015 האיחוד סיפק 13,070,506 דולר; בריטניה 5,224,441 דולר; ונורבגיה 2,408,050 דולר.
• מספר סוגיות עקרוניות עולות בדבר מטרת הפעילות המשפטית של NRC בנוגע לישראל:
  • לפי דו"ח של אזרח הולנדי שנכח במצגת שהועברה על ידי עורך דין המקושר ככל הנראה לפרויקט, התיקיום שנידונים במסגרת התכנית בבתי המשפט בישראל הם למעשה "נסיון בכל האמצעים החוקיים האפשריים לשבש את מערכת המשפט הישראלית… עתירות רבות ככל האפשר מוגשות ועל מקרים רבים ככל האפשר מוגשים ערעורים על מנת להגדיל את עומס העבודה של בתי המשפט ועל בית המשפט העליון עד כדי כך שתיווצר חסימה" (ההדגשה אינה במקור, תורגם מהולנדית על ידי NGO Monitor).
  • חלק מהארגונים שותפים של NRC פעילים בקמפיינים אנטי-ישראלים הקוראים ל"אינתיפדה משפטית" נגד ישראל, "הרחבה והעמקה של תנועת החרם (BDS) העולמית" ו "פעולה בינלאומית להילחם בפטור מעונש שישראל נהנית ממנה".
• על פי משרד הרווחה הישראלי, לארגון יש מעמד המקנה לו ויזה הומניטארית, דבר המאפשר לו להחזיק משרד רשמי ומאפשר לנציגיו לעבוד באופן חוקי בישראל.

פעילות משפטית-פוליטית המכוונת נגד ישראל: ICLA – פרויקט מידע, ייעוץ וסיוע משפטי

• פרויקט ה-ICLA לשנת 2016 כולל "ליטיגציה של מקרים בעלי אינטרס ציבורי…. דרך בתי המשפט בישראל ומנגנונים בינלאומיים…".
• למרות שה-NRC הצהירו על מדיניות של "נראות נמוכה" (low visibility) בנוגע לפעילות הפוליטית-משפטית שלהם, הארגון פרסם "מספר הצהרות פומביות במהלך הקונפליקט בעזה…. ואירגן נוכחות דיפלומטית בשימוע בבית המשפט העליון באוגוסט 2014 בעתירת חומת מנזר כרמיזן וערך תדרוך מדיני בספטמבר על הסכנה של העברה בכפייה של הבדואים" על ידי ישראל.
• השותפים של NRC אשר "סיפקו…ייצוג משפטי בבית המשפט ל 4,069 מקרים" בתקופה מיוני 2009 ועד אוגוסט 2014, כוללים את הארגונים הלא-ממשלתיים הפוליטיים סנט איב – המרכז הקתולי לזכויות אדם, מרכז ירושלים לסיוע משפטי ולזכויות האדם, המוקד, יש דין, Community Action Center, המרכז הפלסטיני לזכויות האדם (PCHR), המרכז הפלסטיני לדמוקרטיה ולפתרון סכסוכים (PCDCR), בנוסף ל"עורכי דין פרטיים המספקים שירותי  סיוע משפטי".
• NRC מפגין חוסר שקיפות וחוסר אחריותיות. הוא אינו מספק מידע אודות סכומי הכסף המועברים לארגונים השותפים שלו. בנוסף, חלק מהארגונים השותפים ל-NRC פעילים בקמפיינים אנטי-ישראליים בנושאים משפטיים. לדוגמא, המרכז הפלסטיני לדמוקרטיה ולפתרון סכסוכים (PCDCR), המתייחס ל"קורבנות של שואת עזה", מאשים את ישראל שהיא "מדינת טרור" וחתום (יחד עם מרכז אל-מיזאן, שותף נוסף של NRC) על קריאה משותפת לפעולה: יולי 2014 – החודש נגד חומת האפרטהייד בקריאה זו נכתב כי "הגיע הזמן לאינתיפאדה משפטית, מאבק עממי מוגבר, יותר חרם, משיכת השקעות וסנקציות… אנו מבקשים מכם להרחיב ולהעמיק את תנועת ה BDS העולמית לצדק…". ארגון שותף נוסף המרכז הפלסטיני לזכויות האדם (PCHR), מאשים את ישראל באופן קבוע ב"טיהור אתני", "פשעי מלחמה" ומתייחס להתקפות חסרות הבחנה על אזרחים ישראליים כ"התנגדות". ב-14 לאוקטובר 2014, נציגים מ-PCHR ניפגשו עם מזכ"ל NRC יאן אגאלנד ו"קראו לפעולה בינלאומית להילחם בפטור מעונש שישראל נהנית ממנה".

מימון כולל למועצת הפליטים הנורבגית (2014)

• ב-2014, ההכנסות של NRC עמדו על 2.4 מיליארד קרונות נורבגיות (כ-400 מיליון דולר). על פי הדו"ח השנתי שלהם באותה שנה "מחזור הארגון צמח באופן עיקבי, ויותר מהכפיל את עצמו בארבע השנים האחרונות".
• כמעט כל ההכנסות מגיעות מתורמים מוסדיים, דהיינו, ממשלות וארגונים בין ממשלתיים כמו האיחוד האירופי והאו"ם.
• התורמים המרכזיים בשנת 2014 כוללים את נורבגיה (מעל 90 מיליון דולר דרך משרד החוץ – 24% מסך התרומות), נציבות האו"ם לפליטים (60 מיליון דולר – 16%), האיחוד האירופי (60 מיליון דולר – 16%), בריטניה (40 מיליון דולר – 11%), שוודיה (28 מיליון דולר – 7%) וארה"ב (13.5 מיליון דולר).
• על פי הדו"ח הכספי של NRC לשנת 2014 (ראה נספח 1), NRC מימנה פרויקטים ב-28 ארצות בסכום כולל של 2.36 מיליארד קרונות נורבגיות. ירדן קיבלה 11% מהתקציב הכולל, לאחריה לבנון וסומליה שקיבלו 8% כל אחת מהן. ה"שטחים הפלסטינים" קיבלו 3% מהתקציב הכולל ומדורגים מספר 12 ברשימת המוענקים.

פרויקטים בגדה המערבית, עזה ומזרח ירושלים

• בשנים 2015–2014, הארגון הוציא כ-27 מיליון דולר (188 מיליון קרונות נורבגיות) על פרויקטים בגדה המערבית, עזה ומזרח ירושלים. התורמים העיקריים היו נורבגיה, שבדיה, האיחוד האירופי ובריטניה.
• סך כל התרומות הממשלתיות ב-2014 לפרויקטים של NRC בגדה המערבית, עזה וירושלים המזרחית היו כ-11 מיליון דולר. המחלקה לפיתוח בינלאומי של ממשלת בריטניה (DFID) תרמה 3.9 מיליון דולר, האיחוד האירופי 2.4 מיליון דולר, משרד החוץ הנורבגי 1.45 מיליון דולר, סוכנות הפיתוח הבינלאומית השבדית 1.3 מיליון דולר (ראו נספח 2 לרשימה מלאה של התורמים).
• רוב התרומות הללו מושקעות בפרויקט ICLA ופרויקטים משפטיים נוספים של NRC, להם נוכחות מאסיבית בבתי המשפט הישראליים.

תקציב שנתי לפרויקטים בגדה המערבית מזרח ירושלים ועזה:

*הסכום בדולרים הומר לפי השער היציג בתחילת כל שנה מצוינת.

תרומות של הארגון לפרויקטים של ICLA (2014-2015)

תקציב פרויקט ICLA לשנת 2015 עמד על 13 מיליון דולר; בשנת 2014 על 9 מיליון דולר.

משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטאריים (OCHA-oPt), תיאם חלק מהתרומות לפרויקטים של ICLA וחלק קטן של פרויקטים משפטיים נוספים. הנתונים הבאים מתבססים על דיווחי OCHA-oPt על בסיס נתונים שסופקו על ידי התורמים והארגונים המבקשים תמיכה. התרומות מוצגות בדולרים.

מעורבות ממשלת בריטניה במימון פרויקטים משפטיים

• על פי UK Development Tracker (מערכת השקיפות הרשמית של סוכנות הסיוע של ממשלת בריטניה), המחלקה לפיתוח בינלאומי של בריטניה (DFID) מממנת את NRC על מנת לספק סיוע משפטי לפלסטינים בשטח C של הגדה המערבית, מזרח ירושלים ועזה. במהלך השנים 2016-2014, ממשלת בריטניה סיפקה 5.5 מיליון ליש"ט למטרות אלו.
• המימון הבריטי מיועד במפורש לפעילות משפטית פוליטית. DFID המליץ שה-NRC ירחיב את מאמצי הסנגור שלו על מנת להתמקד במגוון רחב יותר של מוקדי כוח שיכול לספק מידע ספציפי שניתן להשתמש בו לביצוע לובי לשינויים במדיניות ובחקיקה". על פי DFID "הסנגור מובנה כחלק מהתוכנית על מנת למנף לחץ בינלאומי בנושא דיור אדמה וזכויות קניין של פלסטינים פגיעים" ובתגובה ל"סדרי העדיפויות הפוליטים של הממשלה הישראלית החדשה" שגורמת לכך ש"יותר קשה להשפיע באופן חיובי על שינוי מדיניות."
• NRC גיבש תוכנית פעולה בתיאום הדוק עם הרשות הפלסטינית בנוגע לסוגיות משפטיות הקשורות לישראל, בהן "העקירה בכפייה של הבדואים". על פי ה-DFID הדבר כולל "דיאלוג מוגבר עם הרשויות הפלסטיניות בנוגע לתכנון והרחבה של התיאום עם משרד המשפטים על מנת לסייע למוטבים שאין ברשותם בעלות קניין, בחיפוש מסמכם שיוכיחו את הקשר שלהם לקרקע".
• חלק גדול מהסיוע המשפטי ופעילויות הכשרה משפטית "מבוצעים על ידי שותפים שיש להם הסכמים ישירים עם "NRC ולא עם הממשלה הבריטית. התוצאה היא אחריותיות לקויה, שכן לפי ה-DFID " אין זה אפשרי עבור ה-DFID לפקח באופן ישיר על כל ההיבטים של עבודת NRC…" דבר זה מתבטא כאשר מנסים לבדוק לאילו ארגונים מגיע הכסף. מערכת הדיווח של הממשלה הבריטית מציגה את סכום ההעברה כ"סיוע לארגוני חברה אזרחית/ארגונים לא ממשלתיים" באמצעות ה-NRC אך הגורם הסופי שמקבל את הכסף מוסתר.

• פעילות הלובי של הארגון באירופה כוללות סמינר בינואר 2015 על "יום השנה העשירי של החלטת בית המשפט הבינלאומי לצדק (ICJ) בנוגע לחומה, באוניברסיטת SOAS בלונדון ו [] תדריכים עם DFID". בין ינואר למרץ 2015 "ניתנו תדריכים למספר רב של סוכנויות על נושאים פלסטיניים ממשרד NRC בבריסל. אלו כללו מספר מוסדות של האיחוד האירופי ומדינות החברות באיחוד" ב-2013 ניתנו "תדרוכים מילוליים כללו נסיעה לפרלמנט הבריטי תחת מזכירת המדינה לענייני המזה"ת ותדרוכים דיפלומטיים אחרים".

חוסר שקיפות במימון האיחוד האירופי למועצת הפליטים הנורבגית (NRC)

• לפי מערכת השקיפות התקציבית של ארגון האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA), מועצת הפליטים הנורבגית קיבלה מענקים משלושה מנגנונים שונים של האיחוד אירופי בשנת 2014: ECHO ,Europe Aid, והנציבות האירופית – כולם עבור פרויקט מידע, ייעוץ, וסיוע משפטי (ראו לעיל). בעוד שלושת המענקים בסך $4,340,509, במערכת השקיפות התקציבית של האיחוד האירופי (FTS), דווח רק על המענק מ-ECHO בסך (€2,100,000).
• הפירוט על תרומה מ"הנציבות האירופית" הוא חסר משמעות, מכיוון שכל מימון הניתן על ידי האיחוד האירופי מנוהל על ידי הנציבות, כולל EuropeAid ו-ECHO.
• באתר של ארגון האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים מדווח על שלושה מענקים של האיחוד האירופי למועצת הפליטים הנורבגית ב-2015, שאף אחד מהם לא מיועד באופן מפורש לפרויקט מידע, יעוץ, וסיוע משפטי (ראה טבלת מימון). אולם, מענק של האיחוד האירופי למועצת הפליטים הנורבגית לפרויקטים אלה מצוין במסמך "פרויקטים מתמשכים" שפורסם ביוני 2015 על ידי הנציגות האירופית לגדה המערבית ולרצועת עזה. מענק זה, בסך של €1,449,988, גם כן אינו מדווח במערכת השקיפות התקציבית.
• התנהלות זו עולה בקנה אחד עם הדפוס המתמשך של מימון כפול של האיחוד האירופי למועצת הפליטים הנורבגית דרך ערוצי מימון רבים עבור אותו פרויקט. לדוגמה, על פי FTS, בשנת 2012 המועצה קיבלה €1,400,000 שיועדו לפרויקט מידע, ייעוץ, וסיוע משפטי בגדה המערבית דרך ECHO, וכן €284,797 המיועדים לאותם סוגי פרויקטים ברצועת עזה דרך EIDHR.
• מצב זה של מענקים כפולים משקף התעלמות מהצהרת המטרות ומדיניותם של ערוצי המימון השונים. לדוגמה, ECHO נועד לסיוע הומניטרי, בעוד EIDHR נועד לקידום דמוקרטיה וזכויות אדם.

מימון של NRC לארגונים לא ממשלתיים פוליטיים

• מספר ארגונים לא ממשלתיים המשמשים כשותפים של ה-NRC כוללים את: מרכז ירושלים לסיוע משפטי ולזכויות האדם, סנט איב – המרכז הקתולי לזכויות אדם, המוקד, יש דין, במקום, Community Action Centre, המרכז הפלסטיני לזכויות האדם (PCHR), המרכז הפלסטני לדמוקרטיה ולפתרון סכסוכים ((PCDCR ואל מיזאן.
• בשל חוסר שקיפות, קיים מידע מוגבל בנוגע לסכומי הכסף המועברים מה-NRC לארגונים השותפים שלו. פרטים בנוגע לארגונים לא-ממשלתיים ישראליים זמינים ממסמכים המוגשים על ידי הארגונים לרשם העמותות. פרטים על ארגונים לא-ממשלתיים פלסטיניים מבוססים על מחקר עצמאי של NGO Monitor.
• המוקד – (2014-2012: 3,901,317 ש"ח). ב-2015, NRC תרם לארגון 200,456 ש"ח עבור "הגנה על תושבות של פלסטינים במזרח ירושלים" ו-285,581 ש"ח עבור "הגנה על חופש התנועה של הפלסטינים."
  • מימון למוקד חושף גם את תופעת "הדלת המסתובבת" של פעילים: אלון מרגלית עובד בתור מתאם מחקר משפטי עבור NRC בירושלים, והיה עורך וחוקר נוסף בדו"ח של NRC "הזכויות הבדואיות תחת כיבוש" (נובמבר 2015); בעבר, עבד כעורך דין עבור המוקד. יותם בן הלל עבד כשש שנים בארגון ועבר ל-NRC, הוא היה גם העורך וחוקר נוסף בדו"ח של NRC "מגבלות על זכויות תושבות ואיחוד משפחות בפלסטין הכבושה" (דצמבר 2015). ג'יהאד ערפאת שעבד בעבר ב- PCHR (ראו בהמשך), עובד ב-NRC וכותב שותף של דו"ח של NRC "מדריך לדיור, אדמה ודיני קניין ברצועת עזה" (אוקטובר 2015).
• במקום – (2014-2012: 628,105 ש"ח). ב-2015 במקום קיבל ממועצת הפליטים הנורבגית 40,180 ש"ח עבור "הגשת התנגדויות בנושט תכנון בשטח C"
• יש דין – (2014-2012: 1,904,763 ש"ח) ב-2015 יש דין קיבל מממועצת הפליטים הנורבגית 735,493 ש"ח עבור פרויקטים בירושלים, אכיפת החוק וסוגיות קרקע.
• מרכז ירושלים לסיוע משפטי ולזכויות האדם (JLAC) – על פי הדו"ח השנתי של JLAC הם קיבלו 527,284 דולר מ-NRC בשנת 2013 וסכום של 517,552 דולר בשנת 2014. NRC חידשו את הסכמי הפרויקט עם JLAC תחת הכותרות: "סיוע משפטי להגנה על פלסטינים שניזוקו מעקירה בכפייה" ו"מתן יצוג משפטי על הריסת בתים במזרח ירושלים" בהתאמה. לפי הדוח הכספי של JLAC, NRC תרם 22,396 דולר (2013) ו-15,205 דולר (2014) עבור "הוצאות בית המשפט העליון" כאשר מרבית הכספים מיועדים ל"משכורות ותנאים נלווים לצוות".
• עובדי NRC שהינם תומכי BDS ופעילים אנטי-ישראליים, חיברו חלק מדו"חות הארגון בנוגע לקונפליקט הערבי-ישראלי:
  • שיר חבר חיבר את דו"ח NRC תחת הכותרת "ההשפעה הכלכלית של עקירה" (אפריל 2015). חבר הינו חוקר כלכלי במרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית (AIC) המאשים את ישראל ב"טיהור אתני" "אפליה דמוית אפרטהייד”, ובהיותה "משטר קולוניאלי מתנחלי… נוקשה, גזעני ומיליטריסטי”, אשר מיישם “מערכת דיכוי בעלת רבדים רבים." חבר הוא פעיל פוליטי תומך BDS המאשים את ישראל ב"משטר קולינאליסטי שבו יש אפרטהייד" כמו כן הוא השתתף ב"טריבונל ראסל למען פלסטין" במושב בלונדון 2010.
  • דיאנה בוטו חיברה דו"ח של NRC תחת הכותרת "הגבלות על זכויות תושבות ואיחוד משפחות בפלסטין הכבושה" (דצמבר 2015). בוטו היא הדוברת לשעבר של מחלקת המשא ומתן של אש"ף והיתה גם מעורבת בקידום חוות הדעת נגד גדר ההפרדה הביטחונית של ישראל בבית הדין הבינלאומי לצדק. בוטו האשימה את ישראל ב"פשעי מלחמה" "טיהור אתני 75% מאוכלוסיית פלסטין" טבח נגד אזרחים פלסטינים" ותומכת בקמפיינים של BDS. השתתפה בטריבונל ראסל למען פלסטין בניו-יורק (2012).
• סנט איב – המרכז הקתולי לזכויות אדם (St Yves) – מאשים את ישראל ב"מדיניות מפלה" "הפרת החוק הבינלאומי" וטוען כי "אדמת [פלסטין] נבלעה על ידי הכוחות הישראלים החמושים" הנפיק הצהרה משותפת (15 במאי 2013) לשנת ה-65 של "הנכבה" הטוען כי משטר "הקולוניזציה הכיבוש והאפרטהייד" שם לו למטרה לפעול "נגד הנוכחות הילידית של הפלסטינים".
• המרכז הפלסטיני לזכויות האדם (PCHR) – מאשים את ישראל באופן קבוע ב"טיהור אתני", "פשעי מלחמה" "ייהוד ירושלים"; מתייחס להתקפות חסרות הבחנה על אזרחים ישראלים כאל "התנגדות" ועל רקטות חמאס שנורו בטעות על פלסטינים כאל "ניצול לרעה של אמצעי לחימה." המרכז קורא לקהילה הבינלאומית "להעמיד פושעי מלחמה ישראלים חשודים למשפט" ו "להכין את כל המידע, מסמכים והראיות ההכרחיות לחקירות עתידיות שעשויות להתנהל על ידי בית הדין הפלילי הבינלאומי נגד פשעים שבוצעו על ידי ישראל בשטחים הכבושים". ב -14 באוקטובר 2014, נציגים מ-PCHR נפגשו עם מזכ"ל NRC יאן אגלנד ו"קראו לפעולה בינלאומית להילחם בפטור מעונש שישראל נהנית ממנה".
• המרכז הפלסטני לדמוקרטיה ולפתרון סכסוכים (PCDCR)- מתייחס לפלסטינים כאל "קורבנות של שואת עזה", מאשים את ישראל שהיא "מדינת טרור," ומשתתף בקמפיינים כגון "קמפיין אהבה בזמן אפרטהייד: הקמפיין הפלסטיני לביטול החוק הגזעני של ישראל השולל איחוד משפחות" (JLAC וארגון סנאט איב השתתפו גם הם קמפיין). יחד עם אל-מיזאן חתמו על "קריאה משותפת לפעולה: יולי 2014 – החודש נגד חומת האפרטהייד", שבה נאמר "הגיע העת ל'אינתיפאדה משפטית', מאבק עממי מוגבר יותר חרמות, משיכת השקעות וסנקציות. הגיע הזמן למתן דין וחשבון….כדי להתגבר על האפרטהייד הישראלי, הקולוניאליזם והכיבוש. אנו מבקשים מכם להרחיב ולהעמיק את תנועת ה- BDS העולמית לצדק …"
• מרכז אל-מיזאן לזכויות האדם – פעיל בקמפיינים של לוחמה משפטית נגד ישראל, מנצל בתי משפט וגופים משפטיים בינלאומיים על מנת להוציא צווי מעצר נגד בכירי הממשל הישראלי, מגיש תביעות נגד חברות וממשלות העושות עסקים עם ישראל, ומקיים לובי לתביעות נגד ישראלים בבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC).