פעילות

• פעילויות עיר עמים כוללות "ניטור" ו"חשיפה" של פעולות ממשלת ישראל בירושלים ו"מדיניות התפתחויות גורליות בירושלים", "פעילות משפטית וציבורית", והדרכת סיורים פוליטיים ביותר בירושלים ובסביבות גדר ההפרדה.
• למרות שהארגון תואר כ"עובד ל[קידום] דו-קיום בירושלים", בכיר בעיר עמים אמר שהקבוצה "מבקשת לקדם אג'נדה פוליטית, ולא הייתה ארגון שנוצר כדי לקדם דו-קיום".
• עיר עמים מאשים את ישראל בניסיון 'ליהד' את ירושלים ומקדם את הנרטיב הפלסטיני בנושא ירושלים, כולל טענות ש"סמכויות הממשלה מועברות לארגוני מתנחלים, ו"חפירות ארכיאולוגיות הפכו לכלי חשוב במאבק על השליטה באגן הקדוש" (האזור סביב העיר העתיקה).
• הארגון טוען כי "הגדר מוציאה שכונות מן העיר ומקטינה את שיעור הפלסטינים בירושלים", וכי "ההיגיון הדמוגרפי של הגדר מאפיל אם כן על ההיגיון הביטחוני". הארגון מוסיף וטוען כי "הקמתה של הגדר בתוך מרחב זה, מהווה כלי נוסף במדיניות הישראלית של "הפרד ומשול", שכתוצאה ממנה מרוסקת ירושלים הפלסטינית לרסיסים". האשמות אלו משמיטות את ההקשר של התקפות הטרור הפלסטיניות ואת דאגות הביטחון של ישראל.
• בינואר 2019 גינה הארגון את הודעתו של השר לביטחון הפנים, גלעד ארדן, על "גידול מבורך" בעליית מבקרים יהודים בהר הבית. "עיר עמים" תהו מדוע ארדן "מתגאה בהתחזקות של תנועות המקדש? בתמיכה פוליטית בשוליים הכי סהרוריים של הימין הקיצוני? אלה שרוצים לפוצץ את כיפת הסלע, להקים בית מקדש שלישי, לחזור ליהדות של הקרבת קרבנות ולהקים מחדש את הסנהדרין? הפכת את המשטרה לכלי שרת של התנועות ההזויות האלה ועל זו גאוותך?"
• באפריל 2018, עו”ד אושרת מימון מהארגון אמרה על העברת השגרירות האמריקאית לירושלים כי “‘עיר עמים’ הייתה מברכת על קיומה של שגרירות אמריקנית בירושלים, כל עוד הייתה קמה שגרירות במקביל גם בבירת פלסטין באל קודס”, והוסיפה כי העברת השגרירות לבירה בעת הנוכחית מהווה “צעד דורסני, כוחני וחד-צדדי”.
• בין השנים 2017-2018 התרחשו לפחות עשרה אירועי טרור בירושלים, בהם נרצחו ארבעה אנשים (שלושה ישראלים ואזרחית בריטית) ועשרות נפצעו. למרות הנתונים החד-משמעיים, בתגית ‘אלימות’ המופיעה באתר האינטרנט של ‘עיר עמים’ אין זכר לפיגועים אלו ואירועי רצח נוספים.
• בשנת 2017 יצא הארגון בקמפיין לביטול פרס ישראל שניתן לדוד בארי, מנכ"ל עמותת אלע"ד, משום ש"העמותה והמדינה משתמשים באתר עיר דוד כדי לרמוס את ההווה של סילוואן".
• בכתבה באתר שיחה מקומית (3 ליוני, 2017), חוקר בעיר עמים אביב טטרסקי דן ומציע חלופות לפעולות הקיימות של הפלסטינים וארגוני זכויות האדם, חלקם כוללת פגיעה במדינת ישראל ושימוש בכוח:
  • "מה אם במקום התקרבות והסכמות נדרשים כאן מאבק כוחני, העצמה של הסכסוך וגביית מחיר? האם יש לנו את האומץ להשתחרר מפרדיגמת תהליך השלום שלמרבית הצער לא הוכיחה את עצמה, ולאמץ פרדיגמה של מאבק שנגזרים ממנה תסריטים מאתגרים ואולי אפילו מפחידים?"
  • "מספיק להקטין את פער הכוחות עד שהוא יאפשר לפלסטינים לגבות מחיר מישראל על סרבנותה…די אם נזכור שהאינתיפאדה הראשונה אילצה את ישראל להיכנס לתהליך מדריד, הביאה לעליית ממשלת שמאל והולידה את הסכם אוסלו עם ההכרה הישראלית באש"ף. חמאס, שעצמתו כלל אינה בת השוואה לזו של צה"ל, גרם לישראל לפנות התנחלויות ולסגת מעזה…ללא גביית המחיר הפלסטינית דבר לא היה משתנה".
  • "אפשר לחזק את הפלסטינים או להחליש את ישראל….ניסוח חלופי ורך יותר יהיה לחזק את הפלסטינים ולהפוך את הכיבוש לפחות נוח לישראל".
  • "הפנמת הכישלון של פרדיגמת תהליך השלום וחזרה אמתית של הפלסטינים אל דרך המאבק תחייב את מחנה השלום הישראלי לצאת מאזורי הנוחות שלנו".
• בראיון למגזין הפוליטי 972+ (פורסם ב 15.09.2013) טענה מנכ"לית עיר עמים, יהודית אופנהיימר, כי בניית פארקים לאומיים המקדמים נרטיב לאומי יהודי ברור כופה נוכחות ונרטיב ישראליים על העיר העתיקה וסביבתה ומנסה לחסל את הנוכחות הפלסטינית בירושלים.
• פרסום בבלוג של עיר-עמים בהפינגטון פוסט (27.4.10) קורא לממשלת ארצות-הברית "לאיים [על ישראל] בניתוק הקשרים הדיפלומטיים. איימו עלינו בקיצוץ או בהפסקת חבילת הסיוע הכו בנו בראש והכריחו אותנו להתפכח".

תרומות מישויות מדיניות זרות (בשקלים חדשים):

*שנים 2017-2014 לפי דו"חות שנתיים זמינים.