מימון

  • הניתוח של NGO Monitor מראה כי מימון ישיר מממשלות זרות מספק בערך 67% מהתקציב של עיר עמים לשנת 2007. היתרה מסופקת בעקיפין על-ידי ממשלות אירופיות (דרך ארגונים לא ממשלתיים דוגמת Oxfma Novib) ועל ידי הקרן החדשה לישראל, קרן פורד, וקרן המכון לחברה פתוחה וכד'.
  • ארגון עיר עמים קיבל מענק דו שנתי על סך €397,839 מהנציבות האירופית (עד ספטמבר 2010) לפרויקט שכותרתו, "משאירים את האופציות להסכם סופי בירושלים פתוחות". בשנים 2004-2005, הנציבות האירופית העבירה 475,160€ לפרויקט דומה.
  • עיר עמים נתמך גם על-ידי ממשלות שוודיה, נורווגיה והרפובליקה הצ'כית, והוא קיבל גם מימון ממשלתי בריטי בשנים קודמות.

שדלנות פוליטית ו"הכאה חסרת רחמים בישראל"

  • עיר עמים "נוסדה [לינק לא פעיל] במטרה לנקוט במעורבות פעילה בנושאים המשפיעים על היחסים הישראליים- פלסטיניים בירושלים ועל עתידה הפוליטי של העיר," באמצעות "פעילות משפטית שנועדה לעכב ולמנוע צעדים חד צדדיים הפוגעים במרקם החיים בעיר ובאפשרות להגיע להסדר מוסכם לגבי עתיד העיר," ו"פעילות מול גורמי ממשל וגופים מקצועיים אחרים בארץ ובעולם, במטרה להשפיע על מדיניות בנושא ירושלים".
  • ארגון עיר עמים הפיק את סרטי רגעים ירושלמים. כפי שציין דייויד הורוביץ, עורך הג'רוזלם פוסט, סדרת הסרטים הללו "כללה כמעט כל חד צדדיות, הקשרים לקויים וייצוג לא הולם ולא מאוזן של ישראל שניתן להעלות על הדעת, המגולגלים יחד לחבילה מרושעת אחת… הכאה פלסטינית חסרת רחמים בישראל, המופצת בצד הכאה ישראלית כמעט חסרת-מעצורים בישראל".
  • אודות מכשול ההפרדה [הלינק אינו פעיל]: "עיר עמים מאמין כי גדר ההפרדה בירושלים, כפי שמתוכננת ומיושמת כרגע על-ידי ממשלת ישראל, אינה מונעת בראש ובראשונה משיקולים בטחוניים, אלא ממטרה של ייצוב וחיזוק השליטה הישראלית במזרח ירושלים ופרבריה הפלסטינים. עיר עמים מתנגד למדיניות זו ויפעל לשנותה".
  • הסיפוח החד צדדי הישראלי של ירושלים לא יכול להימשך, ונסיונו של נתניהו להכחיש את עומק הסכסוך אודות הריבונות בירושלים, יערער לא רק את הצלחתו של כל משא ומתן עתידי; הוא גם יפגע באופן ניכר יותר בסיכויים שהצדדים אפילו יסכימו להתחיל בשיחות". (נתניהו ממשיך להתחבא מאחורי סיסמאות, הבלוג של עיר עמים, Huffington Post, ה-31 במרץ, 2010).

ירושלים: קידום הנרטיב הפלסטיני

  • "הרבה מהמדיניות הלאומית והעירונית בנוגע למגורים ולבנייה, להריסות-בתים ולהפקעות משפיעה באופן בלתי-מידתי על התושבים הלא יהודים. על-פי הארגון הלא ממשלתי עיר עמים וארגונים נוספים, מטרת השוני הזה הייתה להגביל או לצמצם את האוכלוסייה הלא יהודית של העיר". (דו"ח זכויות אדם לשנת 2009: ישראל והשטחים הכבושים, מחלקת המדינה של ארצות הברית, 11 במרץ 2010).
  • "פרויקט האגן העיר העתיקה והפעילות בסילוואן הם מהלך חסר תקדים, גס ודווקני לנכס אזורים אלו לריבונותה של ישראל, תוך כפיית הנרטיב היהודי-ישראלי על הנרטיביים הדתיים, הלאומיים והתרבותיים של "האחר" הפלסטיני, הנוצרי והמוסלמי וגימוד הביטוי הפיזי של נוכחותו, הכולל סממני אמונה וזיכרון". (ירושלים 2008 – תמונת מצב, דצמבר 2008).
  • "הרחבת הנוכחות הישראלית בם מחבלת בעתידה המדיני של העיר…תהליכים אלה של ייהוד וישראליזציה מואצים במזרח ירושלים מגבירים את נקודות החיכוך בין שתי אוכלוסיות עוינות…לשנות את השיח הקיים אודות החלוקה המרחבית במזרח ירושלים ולקדם תחתיו שיח ציבורי ותקשורתי חדש במסגרתו הרובע המוסלמי הופך ל"רובע היהודי המתחדש", אגן העיר העתיקה הופך ל"ירושלים הקדומה". (עדכון אוקטובר 2009).
  • " מחנה הפליטים שועפאט הוא "גטו" פלסטיני צפוף ועני בלב ירושלים, שתושביו מתנגדים לשליטה ישראלית". (פרופיל שכונה ירושלמית: מחנה הפליטים שועפט, אוגוסט 2006).

פעילות פוליטית: האשמת ישראל בכישלון תהליך השלום

  • [ממשלת נתניהו] חיבלה בתהליך המדיני שהיא עצמה, למראית עין, הובילה…[אולמרט] נושא באחריות ישירה להמשך הדפוס המסורתי של השימוש בבנייה בירושלים המזרחית לסיכול מהלכים מדיניים…ישראל ממשיכה לנצל את עוצמתה העודפת כדי לנסות ולקבוע גבולות "סבירים" מה הם, דבר המרוקן את המשא ומתן מכל משמעות מעשית". (ירושלים 2008 – תמונת מצב, דצמבר 2008).
  • "ההצהרות של גורמים ישראלים רשמיים שונים…בדבר תוכניות לבנייה עבור האוכלוסיה הפלסטינית בירושלים המזרחית הינן, במרבית המקרים, מס שפתיים הנועד להדוף ביקורות מקומיות ובינלאומיות…ו'להלבין' בנייה ישראלית". (בין המוצהר לאפשר: מדיניות התכנון החדשה של עיריית ירושלים בירושלים המזרחית, ינואר 2010).
  • "משמעות הדבר היא פעולה ישראלית חד-צדדית מרחיקת לכת במטרה לסכל את האפשרות להגיע לפתרון מוסכם לסכסוך הישראלי-פלסטיני בירושלים" (הריסות באזור אל-בוסתאן בסילוואן: התרעה וסקירה, בנובמבר 2008).
  • "בסילואן, בדיוק כמו בשייח' ג'ראח, תקנות חוקיות ועירוניות מנוצלות לקידום אג'נדה פוליטית קיצונית, שמכוונת להכתיב מציאות גיאו-פוליטית חדשה באיזור". (היזהרו מראשי עיר עם "מדיניות חדשה", אורלי נוי, דוברת עיר עמים, הארץ, 22 בינואר 2010).