רקע – בית הדין בהאג והקמפיין נגד ישראל

בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC), ,שמושבו בהאג, הולנד, הוקם מתוקף אמנת רומא בשנת 1998 והחל לפעול ב-2002. ה-ICC נועד להיות המוצא המשפטי האחרון להביא לדין מבצעי מעשי זוועה המוניים במקומות שבהן מערכות שיפוט מקומיות אינן מסוגלות או אינן מוכנות להתערב. לבית הדין יש סמכות לשפוט יחידים על רצח עם, פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות ותוקפנות, המבוצעים בשטחה של מדינות חברות או שמבוצעת על ידי אזרחי מדינות חברות.

בתחילת דרכו, ישראל תמכה ב-ICC, עד שהליגה הערבית הצליחה למחוק את עבירת הטרור מהעברות שבסמכותו של בית הדין לדון בהן, במקביל להגדרת הפעילות הישראלית לאורך קווי שביתת הנשק מ -1949 כפשע בינלאומי. מדינות רבות אחרות, כולל ארצות הברית, סירבו להצטרף לבית הדין בגלל היבטים של ריבונות וחששות בנוגע לקיום הליך הוגן.

כבר 20 שנה שניסיונות להעמיד לדין ישראלים בגין פשעים בינלאומיים בבתי משפט בינלאומיים מהווים אסטרטגיה מרכזית של ארגונים לא-ממשלתיים הטוענים לקידום ״זכויות אדם״. ההצהרה הסופית של הארגונים הלא-ממשלתיים בוועידת האו"ם העולמית נגד גזענות משנת 2001 בדרבן בדרום אפריקה, קראה להקמת "בית דין לפשעי מלחמה" נגד ישראל  "שיחקור ויעמיד לדין את אלה שעשויים להיות אשמים בפשעי מלחמה, מעשי רצח עם וטיהור אתני ופשע האפרטהייד. "

למרות שישראל אינה חברה באמנת רומא והרשות הפלסטינית אינה מדינה שביכולתה להצטרף כחוק לבית הדין, העמדה לדין של ישראלים על ידי בית הדין הייתה יעד עיקרי של מספר רב של ארגונים ישראלים, פלסטיניים ובינלאומיים. בשנת 2009, ניסו הפלסטינים להצטרף לבית הדין, בגיבוי לובי אינטנסיבי של ארגונים אלו. התובע של ה-ICC דחה ניסיון זה באפריל 2012.

בשנת 2015, התובעת של בית הדין התירה לרשות הפלסטינית להצטרף לבית הדין (בניגוד לאמנה, אך על בסיס החלטת האסיפה הכללית של האו"ם ב- 29 בנובמבר 2012 לקבל את הרשות הפלסטינית כ"מדינה משקיפה שאינה חברה" לאו"ם).

בדצמבר 2019, ביקשה התובעת מבית הדין לאשר את סמכותה לפתוח בחקירה ספציפית נגד ישראלים. החלטת השופטים צפויה להימסר עד יוני 2020. אם התובעת תצליח, היא יכולה להעמיד לדין ישראלים בגין נקיטת צעדים למניעת פיגועי התאבדות של חמאס ואף משום שיהודים גרים בעיר העתיקה בירושלים ומתפללים בכותל המערבי.

לאורך כל הדרך, ארגונים לא-ממשלתיים היוו נדבך מרכזי בקידום פעילות התובעת: לובי בבית הדין לקבלת הרשות הפלסטינית, הגשת תלונות, ייצוג "קורבנות" והגשת תקצירים. ארגונים מרכזיים לפעילות זו כוללים את ארגון Human Rights Watch, אמנסטי אינטרנשיונל, FIDH (צרפת) וארגונים ישראלים ופלסטיניים, חלקם אף קשורים לארגוני טרור. האיחוד האירופי, הולנד, שוודיה, דנמרק וממשלות אירופיות אחרות סיפקו עשרות מיליוני דולרים לקמפיין וללובי אל מול ה-ICC נגד ישראל.