מהו תפקידה של אירופה?

ממשלות אירופה מספקות מדי שנה לפחות 100 מיליון דולר לארגונים לא-ממשלתיים פלסטינים, ישראליים ובינלאומיים המעורבים בקמפיינים אנטי-ישראליים כולל מעורבות בחרם, משיכת השקעות וסנקציות (BDS) באמתלה של קידום זכויות אדם, שלום וערכים הומניטריים.

אירופה וארגונים לא ממשלתיים – שותפות בעייתית

תמיכה ממשלתית בחברה האזרחית, הן בזירה הפנימית והן בזירה הבינלאומית, היא מסורת רבת שנים באירופה. להתנהלות זאת השלכות רבות מעבר לגבולה הגאוגרפי של אירופה – ארגוני צדקה אירופאים, ארגונים כנסייתיים וארגוני זכויות אדם, מקבלים מימון המיועד בראש ובראשונה לפעילות באזורי סכסוך ובמדינות מתפתחות מחוץ לאירופה. בנוסף לפעילות זו, האיחוד האירופי וממשלות אירופה מממנים באופן ישיר גם ארגוני חברה אזרחית מקומית (לא אירופאים). דבר זה נעשה במדינות הנמצאות בתהליך הצטרפות לאיחוד האירופי, במדינות שגובלות ובמדינות מתפתחות.

מימון אירופי לחברה האזרחית הוא בדרך כלל חלק ממדיניות סיוע בינלאומי נרחבת. מדינות אירופה הן התורמות הגדולות ביותר בעולם בתחום הסיוע ההומניטרי – האיחוד האירופי, יחד עם המדינות החברות בו צפויים לספק יותר ממחצית הסיוע העולמי בשנים 2020-2014. נורבגיה ושווייץ שאינן חברות באיחוד האירופי ממוקמות במקום הראשון והשמיני בהתאמה, מבחינת הוצאות הסיוע כאחוז מההכנסה הלאומית הגולמית.

למרות שלא ידוע בדיוק כמה מהסיוע הזה מנוהל דרך החברה האזרחית ומועבר אליה, אין ספק שהארגונים הלא-ממשלתיים מהווים שחקן מרכזי בסיוע החוץ האירופי. בתוך החברה האזרחית האירופית, יש מספר קטן של ארגונים לא-ממשלתיים גדולים מאוד שזוכים למימון בהיקף נרחב ביותר ונמנים בין הארגונים המשפיעים ביותר בעולם. ממשלות אירופה משתמשים בארגונים אלו כקבלני משנה ביישום המדיניות שלהן, לעתים קרובות ללא התחשבות בסדר היום הפוליטי והאידאולוגי שלהם. יש להם קשרים רבים בפלטפורמות אירופיות שונות והם נהנים ממעמד מיוחד במסדרונות ממשלות אירופה.

אירופה והסכסוך הערבי-ישראלי

בתוך ההקשר הרחב יותר של הסיוע האירופי, ישנה התמקדות חסרת מידתיות בכל הנוגע לסכסוך הערבי-ישראלי, הבאה לידי ביטוי בממשלות אירופה ובחברה האזרחית האירופית. האיחוד האירופי וממשלות אירופה מקצות מאות מיליוני אירו מדי שנה לחברה האזרחית הישראלית והפלסטינית עבור מגוון רחב של פעילויות, החל ממחקר ופיתוח, דרך זכויות נשים ועד מבקשי מקלט. עם זאת, מספר משמעותי של ארגונים לא-ממשלתיים המקבלים מימון, עוסקים בלוחמה פוליטית נגד ישראל.

מכיוון שההיקף המדויק של המימון המוקצה לחברה האזרחית מתוך סיוע החוץ הכולל אינו ידוע, לא ניתן להעריך אותו ביחס לאזורים אחרים. עם זאת המנגנון האירופי לדמוקרטיה וזכויות אדם (EIDHR) המיועד אך ורק לקידום זכויות אדם ודמוקרטיה באמצעות החברה האזרחית במדינות מחוץ לאיחוד האירופי, הוא אינדיקטור טוב לכך. לדוגמה: ב-2014, החברה האזרחית בישראל קיבלה מ- EIDHR €3,754,133, מתוכם €5,630,323 לארגונים בגדה המערבית ועזה – כשהרוב עוסקים בנושאים הקשורים לסכסוך. לעומת זאת, אוקראינה – מדינה הנחשבת לפחות דמוקרטית, עם אוכלוסייה הגדולה פי חמש בקירוב מאוכלוסיית ישראל, שסבלה באותה השנה (2014) ממלחמה הרסנית ומהפרות חמורות של זכויות אדם – קיבלה רק €3,400,575.

ממשלות דנמרק שבדיה הולנד ושווייץ לדוגמה, הקימו מנגנון מימון משותף הממוקם ברמאללה – מנהלת זכויות האדם והמשפט הבינלאומי (להלן: המנהלת) – המיועד אך ורק לתמיכה בחברה האזרחית באזור זה. המנהלת סיפקה סך כולל של $13,289,400 בשנים 2016-2014 ל-24 ארגונים לא-ממשלתיים. ממשלות אלו לא יצרו מנגנון דומה באף אזור אחר בעולם.

בנוסף לזה שהמימון לחברה האזרחית הישראלית והפלסטינית גדול יחסית בהשוואה לאזורים אחרים, חלק נכבד מהכסף מוקצה לקבוצה קטנה של ארגונים בעלי סדר יום פוליטי דומה ביחס לסכסוך הערבי-ישראלי. מחקר של NGO Monitor על 27 ארגונים הרשומים בישראל, המתייחס לשנים 2014-2012, העלה שמקורן של 65% מהתרומות שהן מקבלות מגיעות מממשלות זרות. הרוב המכריע של תרומות אלו – 157 מיליון ש"ח – מקורו ממשלות אירופיות ומהאיחוד האירופי.

רבים מהארגונים הללו מקדמים סדר יום פוליטי קיצוני המנוגד למדיניות הרשמית האירופית כגון חרם, משיכת השקעות וסנקציות (BDS), קמפיינים של לוחמה משפטית, פעילות נגד הסכם של שתי מדינות והיבטים נוספים של אסטרטגיית דרבן. קבוצות אלו הממומנות באופן נרחב, מנצלות את הרטוריקה של זכויות אדם ומקבלי ההחלטות מסתמכים עליהם באופן עקבי ומחליטים על מדיניות על בסיס נתונים המתקבלים מהם.