ב-20 למאי 2024, הודיע התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי (להלן: ICC), כרים ח'אן, כי הוא מבקש להוציא צווי מעצר לראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון גלנט, בגין פשעי מלחמה שבוצעו כביכול במלחמה בעזה. הודעה זו יצאה במסגרת החקירה נגד ישראל בבית הדין, עליה הודיעה התובעת דאז, פאטו בנסודה, ב-3 למרץ 2021, בנוגע לפשעי מלחמה שבוצעו לכאורה על ידי ישראל ב"פלסטין".

להודעה על פתיחת החקירה קדמה הצהרת כוונות מצד התובעת אשר בבסיסה עמד עיוות של סמכותו של בית הדין. ב- 20 בדצמבר 2019 הודיעה התובעת דאז של ה-ICC, , על כוונתה לפתוח בחקירה. לאחר שעתרה  לשופטים כדי שאלו יפסקו בשאלה אם יש לה סמכות שיפוט בתחומים אלה או לא, בית המשפט החליט לאפשר להמשיך בפתיחת החקירה.

בשיתוף עם שלושה ארגונים נוספים, הגשנו כידידי בית המשפט דו"ח קצר בנושא, המסביר מדוע ל- ICC אין סמכות שיפוט כלפי ישראלים ומדוע טענות התובעת בהקשר זה לקויות.

מהלכים אלה הם במידה רבה תוצר של פעילות לובי עקבית ואינטנסיבית אל מול בית הדין במשך למעלה מעשור על ידי ארגונים לא-ממשלתיים, ביניהם Human Right Watch (HRW), אמנסטי אינטרנשונל, וארגונים פלסטינים קיצוניים עם קשרים לארגון הטרור 'החזית העממית לשחרור פלסטין'.

לארגונים אלו הצטרפו מספר ארגונים לא-ממשלתיים ישראליים – כולל אלה הממומנים על ידי ממשלות אירופאיות – עודדו את בית הדין לפתוח בחקירה נגד ישראל ואף הציעו את עצמם לעזר.

תמיכה וסיוע לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג

  • בדצמבר 2022, הארגונים בצלם, המוקד להגנת הפרט, עדאלה, יש דין, לוחמים לשלום, רופאים לזכויות אדם-ישראל וארגונים נוספים, שלחו מכתב משותף לתובע בבית הדין הפלילי "מחויבים לסייע למשרדך בקידום החקירה של המצב בפלסטין," בו כתבו כי "עמדתנו היא כי פשעים אכן בוצעו וממשיכים להתבצע; לבית הדין סמכות לחקור ולהעמיד לדין בגינם; כולנו מחויבים לסייע למשרדך בקידום החקירה…"
  • באוקטובר 2022, "פנה בצלם במכתב לתובע בית המשפט הפלילי הבינלאומי בהאג וביקש את התערבותו הדחופה על מנת להבהיר לישראל כי עליה לחדול לאלתר ממהלכיה לגירוש תושבי הקהילות בדרום הר חברון מבתיהם ומאדמותיהם." בנוסף כתב כי, "הדרגים הישראלים הבכירים הנושאים כעת באחריות למדיניות הנפשעת בדרום הר חברון כוללים את ראש הממשלה, שר הביטחון, הרמטכ"ל, אלוף פיקוד מרכז, ראש המנהל האזרחי ושופטי בית המשפט העליון שנתנו גושפנקא משפטית למדיניות".
  • במרץ 2021 בירך בצלם על החלטת בית הדין הפלילי הבינלאומי לפתוח בחקירה רשמית של פשעי מלחמה לכאורה שביצעה ישראל ב"מדינת פלסטין".
  • באפריל 2020, השתתף בצלם בסמינר מקוון בנושא "ישראל-פלסטין בבית הדין הפלילי הבינלאומי", בהשתתפות נציגים מ-Human Rights Watch) HRW), אל-חק והמרכז לזכויות חוקתיות (CCR). הוובינר קידם את הקמפיין של הארגונים ללחוץ על בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) לפתוח בחקירת ישראלים על פשעי מלחמה לכאורה. (אל-חק הוא ארגון 'זכויות אדם' פלסטיני, באוקטובר 2021 הוכרז על ידי ישראל כארגון טרור בשל קשריו 'לחזית העממית לשחרור פלסטין').
  • בעקבות הודעתה של פאטו בנסודה ב- 20 בדצמבר, 2019, על כוונתה לפתוח בחקירה נגד ישראל פירסם ארגון עדאלה הצהרת תמיכה, והביע את כוונתו לספק לה חומרים: "עדאלה סבור כי בהתבסס על הדיווחים הרבים של ארגוני זכויות אדם וועדות החקירה של האו"ם לאורך השנים, תובעת ה-ICC קיבלה את ההחלטה הנכונה..עדאלה, כארגון עם מומחיות במשפט הישראלי שהגיש עתירות ותלונות לבית המשפט העליון בישראל בנוגע למרבית הפעולות הצבאיות בישראל מאז 2002 בשטחים הפלסטינים הכבושים, מוכן להגיש את החומרים המשפטיים שלו ואת חוות הדעת שלו בנושאים אלה."
  • באוקטובר 2023 חתם מנכ"ל עדאלה חסן ג'בארין על הצהרה הקוראת ל"משרד התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי להתערב מיידית, לבצע את החקירות הנדרשות ולהפעיל את הליכי האזהרה הדרושים כדי להגן על האוכלוסייה הפלסטינית מפני ג'נוסייד."
  • בינואר 2023 פרסם עדאלה נייר עמדה הטוען ל"כוונה פלילית ברורה" של ממשלת ישראל "לבצע פשעים על פי אמנת רומא, לרבות פשעים נגד האנושות (כלומר, פשע האפרטהייד) ופשעי מלחמה. לכן יש צורך שגופים בינלאומיים, כולל בית הדין הפלילי הבינלאומי ובית הדין הבינלאומי לצדק, יתערבו בדחיפות והקהילה הבינלאומית תנקוט פעולה".
  • במאי 2021 במהלך מבצע 'שומר החומות' בעזה, פרסם עדאלה הודעה לעיתונות שבה נכתב כי "ההרג האחרון של אזרחים פלסטינים – כולל 30 ילדים – בבתיהם בעזה, התווסף כעת לרשימת פשעי המלחמה שחייבים להיחקר על ידי בית הדין הפלילי הבינלאומי. נתניהו התעקש…שהוא בהחלט חייב להיות אחד החשודים העיקריים של ה-ICC".
  • במרץ 2021, עדאלה בירך על פתיחת חקירת בית הדין הפלילי הבינלאומי, בהודעה שפירסם נכתב כי "ההחלטה הזו מאשרת את מה שעדאלה קבע במשך שנים: קיים חשד חמור וכבד שישראל מבצעת פשעי מלחמה נגד העם הפלסטיני".
  • ב- 13 במאי 2015, אתר החדשות הישראלי ynet דיווח כי תובעת ה- ICC, בנסודה, הביעה רצון להשתמש בפרסומי שוברים שתיקה: "בנסודה אמרה כי משרדה מנסה להשיג עותק של הדו"ח [של שוברים שתיקה]" כדי לראות כיצד זה יכול לסייע לנו בשלב הבדיקה המקדימה " בראיון אודות מבצע צוק איתן בעזה (שהתקיים בשנת 2014). אבנר גברייהו, מנכ"ל שוברים שתיקה, הסביר בראיון ב- 8 במאי 2015, כי "התפקיד שלנו הוא להוציא את העדויות, ואם מישהו בארץ או בחו"ל רואה לנכון לפעול עם החומרים הללו הוא מוזמן."

פגיעה במערכת המשפט הישראלית ובעיקרון המשלימות

על פי 'עקרון המשלימות', ה-ICC  מוסמך לחקור רק כאשר הוכח שמערכת המשפט במדינה אינה מוכנה או אינה מסוגלת לחקור ולדון בתיקים. גם אם יש עדויות לפשעי מלחמה לכאורה, בית המשפט אמור לכבד חקירות מקומיות שנעשו באופן מקצועי.

תוך עיוות עקרון זה, ועל מנת להצדיק את התערבות ה-ICC,  ארגונים לא-ממשלתיים ישראליים עשו מאמץ לפגוע באמינותם של בתי המשפט הישראליים ובחקירות של ישראל. בראיון של כרים קאן עם כריסטיאן אמנפור ב-CNN במאי 2024, מסביר התובע  את ההתערבות של ה-ICC בכך שמערכת החוק הישראלית לא באמת מיושמת ב'שטחים הפלסטינים הכבושים' ובעזה, באותה צורה כמו בישראל[1]. בכך, הדהד חאן מספר פרסומים של הארגונים בצלם ויש דין נגד מערכת אכיפת החוק והמשפט הישראלי וחוסר יכולתם ונכונותם לבדוק הפרות לכאורה. בין הפרסומים:

(כל ההדגשות בציטוטים אינן במקור):

  • דו"ח של בצלם (ספטמבר 2016), נוהל טיוח: חקירתם לכאורה של אירועי "צוק איתן", בתקציר הדו"ח נכתב כי, "בדומה לחקירתם של אירועי לחימה קודמים, גם הפעם האשמים האמתיים אינם נחקרים: הדרג המדיני והדרג הפיקודי הבכיר בצבא, אשר התוו את המדיניות… על פי חוקת בית המשפט בהאג, הוא לא יתערב כל עוד הוכח שישראל "רוצה ומסוגלת" לחקור בעצמה הפרות של המשפט ההומניטארי הבינלאומי. נראה כי ישראל לא הצליחה לעמוד אפילו במטרה זו."
  • דו"ח של בצלם (מאי 2016), "עלה התאנה של הכיבוש: מערכת אכיפת החוק הצבאית כמנגנון טיוח". מתוך הדו"ח: המערכת אינה חוקרת כלל את הפקודות עצמן ואת אחריותם של קובעי המדיניות ושל נותני ההוראות. כך מכוונת המערכת רק כלפי חיילים בדרגים הנמוכים, בעוד בכירים בדרג המדיני או בדרג הצבאי – ובכללם הפרקליט הצבאי הראשי – פטורים מראש מאחריות.
  • ביוני 2015, בדו"ח וועדת החקירה של מועצת זכויות האדם של האו"ם בנוגע למבצע צוק איתן נכתב כי, "הארגונים בצלם ויש דין קבעו כי מערך החקירות [הצבאי] הקיים לא מאפשר חקירה רצינית ואפקטיבית וכי המנגנון סובל מכשלים מבניים חמורים ההופכים אותו לחסר יכולת לקיים חקירות מקצועיות.".
  • בנייר עמדה של בצלם (יולי 2015), "לא ניתן לשלול את סמכות בית הדין הפלילי הבינלאומי בשם מצג החקירות הישראלי.", נכתב כי, "טענת ישראל לפיה אין לבית הדין בהאג כל סמכות לדון בחשדות להפרות של דיני הלחימה, משום שבין היתר, 'מערכת המשפט הישראלית היא עצמאית ויכולה לטפל בתלונות בנושא ביצוע לכאורה של פשעי מלחמה,' אינה נכונה. נסיון העבר מלמד כי ההפך הוא הנכון, וכי הרשויות הוכיחו שהןאינן יכולות לחקור את הטענות בנוגע להפרות של המשפט ההומניטארי שישראל מבצעת ברצועת עזה".
  • בנייר עמדה של בצלם (אפריל 2018) בעקבות 'צעדת השיבה' "על הירי הבלתי חוקי במפגינים לא חמושים ברצועת עזה", נכתב כי "מנגנון זה [מנגנון החקירה של צה"ל שהחל לפעול לאחר מבצע צוק איתן] מהווה רק רכיב נוסף במערך הטיוח שמפעילה הפרקליטות הצבאית, כחלק מניסיונה ליצור מראית עין של מערכת אכיפת חוק יעילה המקיימת חקירות… מנגנון זה …מתעלם לחלוטין מאחריותם של אלה שגיבשו את המדיניות, הורו על יישומה ומסרבים לשנותה… נראה כי המטרה האמיתית של עבודת מנגנון מיוחד זה היא למנוע חקירה על ידי גורמים בינלאומיים. מאחר שבית המשפט הפלילי בהאג אינו רשאי לחקור חשד לעבירות כאשר המדינה כבר חקרה בעצמה את אותן החשדות, חשוב לישראל להראות שכך היא עשתה…"
  • במסמך של יש דין (נובמבר 2019) שנשלח לוועדת הבדיקה של האו"ם בנוגע ל'צעדת השיבה', נטען בין היתר כי "מערכת אכיפת החוק הצבאית אינה עומדת בחובתה… בפועל, חיילים ישראלים נהנים מחסינות כמעט מוחלטת מפני העמדה לדין בעקבות פגיעה בפלסטינים או ברכושם".
  • בנייר עמדה של בצלם (מרץ 2019), בנוגע ל'צעדות השיבה' נכתב כי "מערכת אכיפת החוק הצבאית לא נועדה להבטיח מתן דין וחשבון, אלא היא מערך טיוח מאורגן שמטרתו הפוכה בדיוק."
  • במכתבששלח מנכ״ל בצלם ליו״ר ועדת החקירה של האו״ם (מרץ 2019), נכתב כי יש לדחות את מארג השקרים שטוותה ישראל בעודה ממשיכה להרוג: "אין בישראל ולו קמצוץ של נכונות לחקור את המדיניות עצמה, להוקיע אותה ולדרוש מהאחראים לה לתת על כך דין וחשבון."
  • בדו"ח משותף שפירסם בצלם עם ארגון PCHR (דצמבר 2019) – "אינה רוצה ואינה יכולה: טיוח חקירת הפגנות השיבה בידי ישראל נכתב כי, "הדו״ח מראה כיצד ישראל פעלה לטייח את האמת ולהגן על האחראים בדרג המדיני והצבאי, במקום לפעול לנקיטת צעדים נגד אלה שקבעו ויישמו את מדיניות הפתיחה באש הבלתי חוקית." . (PCHR – 'המרכז הפלסטיני לזכויות אדם', ארגון בעזה עם קשרים מתועדים לארגון הטרור 'החזית העממית לשחרור פלסטין').
  • בדו"ח (2021) של אל-מזאן (ארגון עזתי עם קשרים מתועדים ל'חזית העממית') נכתב לגבי, "מנגנון החקירה של ישראל כתוצאה מהמתקפה ב-2014" כי, "המערכת תוארה על ידי מנהל בצלם כאמצעי 'להסוות פשעים שבוצעו על ידי כוחות ישראליים, ולבודד את הצבא עצמו מבדיקה אמתית".
  • מתוך דו"ח של יש דין, "יורים ובוכים" (ספטמבר 2020): "ממצאים אלה מצטרפים למידע קודם שפירסמו יש דין ורבים אחרים, המעיד על אי תפקודה של מערכת אכיפת החוק ועל מתן חסינות לחיילים ישראלים מפני העמדה לדין בעקבות פגיעה בפלסטינים. .."
  • ארגון שוברים שתיקה רומז באתר האינטרנט שלו בנושא "עקרון המשלימות", וקובע כי "חקירת החיילים הזוטרים מאפשרת לישראל להציג לגורמי חקירה בינלאומיים מראית עין של קיום מנגנוני חקירה אובייקטיבים, דבר העשוי ברמה המשפטית הבינלאומית להוות חסם בפני קיומן של חקירות חיצוניות לישראל. במעשה זה הופכים החיילים הזוטרים להיות “מגן אנושי” של קובעי המדיניות מפני דרישות בינלאומיות לחקירה של הנעשה בשטחים. (דגש הוסף)
  • בנייר עמדה של בצלם (מרץ 2020) נטען כי,  "עמדת היועמ"ש לפיה אין לבית הדין בהאג סמכות על המצב בשטחים – מנותקת מהמציאות."

מימון

בצלם

  • מחזור הפעילות של ארגון בצלם בשנת 2022 לפי הדו"ח השנתי היה 11 מיליון ₪.
  • לפי הדיווחים הרבעוניים של הארגון לרשם העמותות כנדרש בחוק, בין השנים 2023-2012 הארגון קיבל 69,526,897  ₪ מישויות מדיניות זרות. בין המדינות המממנות את הארגון באופן ישיר – נורבגיה, שוויץ, האיחוד האירופי, דנמרק, ספרד, שבדיה, גרמניה, בנוסף למימון מסוכנויות או"ם כמו יוניצ"ף ו-UNDP.
  • בשנים 2019-2018 קיבל בצלם 184,800 אירו מהולנד. "דוח על תפקידו של בית המשפט העליון הישראלי" היה בין הפעילויות הנתמכות על ידי המימון ההולנדי.
  • במסמך של ממשלת הולנד נכתב כי "בצלם מתייחס לבית המשפט העליון באופן קבוע כאחד המנגנונים העיקריים המתירים את הכיבוש המתמשך והפרת זכויות האדם על ידי מתן לגיטימציה שיפוטית למדיניות ישראל."
  • בשנת 2019 קיבל בצלם 87,000 שקל מהממשלה השוודית דרך ארגון לא ממשלתי שוודי, דיאקוניה, על מנת "לנתח פסקי דין של בתי משפט [ישראליים] בנוגע להפרה של זכויות האדם של פלשתינים.

יש דין

  • מחזור הפעילות של ארגון יש דין בשנת 2022 לפי הדו"ח השנתי היה 8 מיליון ₪.
  • לפי הדיווחים הרבעוניים של הארגון לרשם העמותות כנדרש בחוק, בין השנים 2023-2012 הארגון קיבל 50,114,950  ₪ מישויות מדיניות זרות. בין המדינות המממנות את הארגון באופן ישיר – נורבגיה, שוויץ, האיחוד האירופי, הולנד, אירלנד, ספרד, גרמניה, צרפת, שבדיה, בנוסף למימון מסוכנויות או"ם כמו OCHA.
  • ממשלת הולנד העניקה ליש דין 170,000 יורו בשנת 2018 (חוזה המענק נמצא אצל NGO Monitor). על פי הסכם המענק, יש דין צפוי להבטיח כי "סוגיית חסינותם מעונש של אנשי כוחות הביטחון הישראליים, במקרים של עבירות שנעשו נגד הפלסטינים בגדה המערבית ובירושלים, תישאר על סדר היום הבינלאומי ובדיונים בין נציגי ממשלת ישראל לנציגי ממשלות זרות. הגברת המודעות הבינלאומית להשפעה המערכתית של כישלון אכיפת החוק ביישובים הפלסטיניים, כניסות לבתים בכפייה ומצב זכויות האדם בגדה המערבית ובירושלים." (דגש הוסף)
  • יש דין השיג גם מימון מממשלות אירופה לחיזוק הנרטיב שלהם כי ישראל אינה חוקרת מעשי עוולה כנדרש. האיחוד האירופי העניק 150 אלף אירו לשנים 2011–2013,ו- 234 אלף אירו לפרויקט בו יש דין התחייב "לשנות את המדיניות הישראלית למול האחריות הפלילית של אנשי כוחות הביטחון הישראליים בשטחים הפלסטינים הכבושים, באופן שמכיר ולוקח בחשבון את חומרתם ואופיים השונה של פשעי המלחמה, להבדיל מעבירות מקומיות רגילות "(דגש הוסף). בין השנים 2018-2012 העניקה ממשלת אירלנד ליש דין 2.7 מיליון שקל עבור סדרת פרויקטים, כולל פרויקטים אשר הוקדשו לחקירת אכיפת החוק הישראלית וצה"ל.

עדאלה

  • מחזור הפעילות של ארגון עדאלה בשנת 2021 לפי הדו"ח השנתי היה 4.4 מיליון ₪.
  • לפי הדיווחים הרבעוניים של הארגון לרשם העמותות כנדרש בחוק, בין השנים 2023-2012 הארגון קיבל 26,686,372 ₪ מישויות מדיניות זרות. בין המדינות המממנות את הארגון באופן ישיר-  שוויץ, האיחוד האירופי, גרמניה.
  • בין המממנים, הקרן החדשה לישראל, קרן החברה הפתוחה של ג'ורג' סורוס וקרן פורד.