מספר ארגונים לא-ממשלתיים ישראליים, כולל אלה הממומנים על ידי ממשלות אירופאיות והקרן החדשה לישראל, עודדו באופן פעיל וסייעו בחקירת בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) נגד ישראל. בהקשר זה, חשובה העובדה כי הקרן החדשה הסירה פיסקה מהאתר שלה, בה נכתב כי לקרן "התנגדות נחרצת לניסיונות להעמיד לדין פקידים ישראלים בבתי משפט זרים או להחיל את העיקרון המקובל של סמכות השיפוט האוניברסלית נגד ישראל או גורמים ישראלים."

התביעה של ה- ICC ועקרון המשלימות

ב- 20 בדצמבר 2019 הודיעה התובעת של בית הדין הפלילי הבינלאומי (להלן: ICC) פאטו בנסודה, על כוונתה לפתוח בחקירה רשמית על ״פשעי מלחמה פוטנציאליים שביצעו ישראלים בגדה המערבית, בעזה ובמזרח ירושלים". (עתירתה של בנסודה לשופטי ה- ICC לפסוק בשאלה אם יש לה סמכות שיפוט בתחומים אלה או לא, תלויה ועומדת. בשיתוף עם שלושה ארגונים נוספים, הגשנו כידידי בית המשפט דו"ח קצר בנושא, המסביר מדוע ל- ICC אין סמכות שיפוט כלפי ישראלים ומדוע טענות התובעת בהקשר זה לקויות).

על פי העיקרון המשפטי של "המשלימות", ה-ICC מוסמך לחקור רק כאשר הוכח שמערכת המשפט במדינה אינה מוכנה או אינה מסוגלת לדון בתיקים הנמצאים בתחום שיפוטו של ה- ​​ICC. גם אם יש עדויות לפשעי מלחמה לכאורה, בית המשפט אמור לכבד חקירות מקומיות שנעשו באופן רציני ומקצועי.

תוך עיוות של עקרון זה, ועל מנת להצדיק את התערבותו של ה-ICC, ארגונים לא-ממשלתיים ישראליים עשו מאמץ משותף לפגוע באמינותם של בתי המשפט הישראליים ובחקירות של ישראל. פעילויות אלה ממומנות על ידי מספר ממשלות אירופאיות כמפורט להלן:

בצלם

מימון ממשלות אירופה לבצלם לצורך פעילות משפטית בנושא ה- ICC

  • בפברואר 2019 דווח בתקשורת הישראלית כי הולנד העניקה לבצלם 176,000 אירו על מנת להפיק דו"ח "על תפקיד בית המשפט העליון בישראל בגירוש הקהילות הפלסטיניות, במיוחד בבקעת הירדן, דרום הר חברון, ואזור מעלה אדומים. "
    • במסמך של ממשלת הולנד מצוין כי "בצלם מתייחס לבית המשפט העליון באופן קבוע כאחד המנגנונים העיקריים המתירים את הכיבוש המתמשך והפרת זכויות האדם על ידי מתן לגיטימציה שיפוטית למדיניות ישראל."
  • בשנת 2019 קיבל בצלם 87,000 שקל מהממשלה השוודית דרך ארגון לא ממשלתי שוודי, דיאקוניה, על מנת "לנתח פסקי דין של בתי משפט [ישראליים] בנוגע להפרה של זכויות האדם של פלשתינים ". בנוסף, הקרן החדשה לישראל סיפקה לבצלם כ -1.4 מיליון דולר בשנים 2019-2015.

 

פעילות בצלם הקשורה ל- ICC

בשנים האחרונות פרסומי בצלם והצהרותיו הפומביות, כולל על ידי המנכ"ל חגי אלעד, קראו שוב ושוב ובמפורש לחקירות של ה-ICC וערערו את אמינותם של בתי המשפט בישראל בניסיון להצדיק את התערבותו של ה ICC.

  • בהודעת דוא"ל המונית במרץ 2020 (מקור אצל NGO Monitor), דרש בצלם כי "ה- ICC יכול – וחייב – לחקור את המצב בפלסטין …. ישראל תצטרך סוף סוף להתחיל לשקול את המחיר עבור פשעיה נגד הפלסטינים… אנו מקווים שבית המשפט יקבל את ההחלטה הנכונה לגיבוי עמדתה של התובעת ולפסיקתה: יש סמכות שיפוט ותהיה חקירה. "
  • בצלם פרסם גם הודעה לעיתונות ונייר עמדה (12 במרץ), שהאשימו את ישראל בשימוש בשואה כדי להצדיק את מדיניותה מול הפלסטינים, "… הערכים שעליהם נועד בית הדין הפלילי הבינלאומי להגן, בדיוק אותם ערכים שהעולם ניסה לקדם מאז תום מלחמת העולם השנייה בתגובה לזוועות הבלתי נתפסות שבוצעו במהלכה. ישראל, בציניות חסרת מעצורים, מנסה להשתמש בזוועות אלה ממש כדי להצדיק דווקא את המשך הדיכוי, הגזל וההרג שהיא עצמה מבצעת" "
  • במאמר דעה שפרסם בעיתון "הארץ" בחודש ינואר 2020, אלעד טען כי מערכת המשפט הישראלית "פועלת להבטיח חסינות לכוחות הביטחון הישראלים שהורגים, מתעללים או מענים אותם [את הפלסטינים]." הוא סיכם כי " עבור פלסטינים, פשוטו כמשמעו, בית הדין הפלילי הבינלאומי הוא בית המשפט שלהם כמוצא אחרון." (דגש הוסף)
  • ביולי 2019, בצלם מתח ביקורת חריפה על הוראות הפתיחה באש של ישראל בגבול עזה במהלך האלימות שהחלה במרץ 2018 והחלטת בית המשפט העליון הישראלי לקיים אותם, והצהיר כי "אלו גם אלו [צה"ל ובג"ץ] נושאים באחריות למדיניות נפשעת זו".
  • בפרסום בפברואר 2019 טען בצלם כי "שופטי בית המשפט העליון לא רק מועלים בתפקידם אלא גם ממלאים תפקיד מרכזי בביסוסו של מפעל הכיבוש וההתנחלויות ובהעמקת נישול הפלסטינים מאדמותיהם".… לפיכך, גם הם – יחד עם ראש הממשלה, שרים בכירים, הרמטכ"ל ודרגים בכירים אחרים בצבא – נושאים באחריות אישית לביצועם של פשעים כאלו."" (דגשים הוספו)
  • בהצהרת בצלם ביולי 2015 בנוגע למבצע צוק איתן בשנת 2014 נכתב כי "טענת ישראל לפיה אין לבית הדין בהאג כל סמכות לדון בחשדות להפרות של דיני הלחימה, משום שבין היתר, "מערכת המשפט הישראלית היא עצמאית ויכולה לטפל בתלונות בנושא ביצוע לכאורה של פשעי מלחמה" אינה נכונה. ניסיון העבר מלמד כי ההפך הוא הנכון, וכי הרשויות הוכיחו שהן אינן יכולות לחקור את הטענות בנוגע להפרות של המשפט ההומניטרי שישראל מבצעת ברצועת עזה."" (דגש הוסף)
    • בהצהרה גם נטען כי "קשה שלא להגיע למסקנה שהחקירות הנוכחיות ממשיכות להיות מצג שתכליתו הדיפת ביקורת בינלאומית, ולא חקר האמת."
  • ראוי לציין שבמסגרת התדרוך שלה בנושא שאלת סמכות השיפוט ציטטה בנסודה שלושה מסמכים נפרדים של בצלם.

יש דין

מימון ממשלות אירופה ל"יש דין" לפעילות הקשורה ב ICC

  • ממשלת הולנד העניקה ליש דין 170,000 יורו בשנת 2018 (חוזה המענק נמצא אצל NGO Monitor). על פי הסכם המענק, יש דין צפוי להבטיח כי "סוגיית חסינותם מעונש של אנשי כוחות הביטחון הישראליים, במקרים של עבירות שנעשו נגד הפלסטינים בגדה המערבית ובירושלים, תישאר על סדר היום הבינלאומי ובדיונים בין נציגי ממשלת ישראל לנציגי ממשלות זרות. הגברת המודעות הבינלאומית להשפעה המערכתית של כישלון אכיפת החוק ביישובים הפלסטיניים, כניסות לבתים בכפייה ומצב זכויות האדם בגדה המערבית ובירושלים." (דגש הוסף)
  • יש דין השיג גם מימון מממשלות אירופה לחיזוק הנרטיב שלהם כי ישראל אינה חוקרת מעשי עוולה כנדרש. האיחוד האירופי העניק 150 אלף אירו לשנים 2011–2013,ו- 234 אלף אירו לפרויקט בו יש דין התחייב "לשנות את המדיניות הישראלית למול האחריות הפלילית של אנשי כוחות הביטחון הישראליים בשטחים הפלסטינים הכבושים, באופן שמכיר ולוקח בחשבון את חומרתם ואופיים השונה של פשעי המלחמה, להבדיל מעבירות מקומיות רגילות "(דגש הוסף). בין השנים 2018-2012 העניקה ממשלת אירלנד ליש דין 2.7 מיליון שקל עבור סדרת פרויקטים, כולל פרויקטים אשר הוקדשו לחקירת אכיפת החוק הישראלית וצה"ל.
  • בנוסף, הקרן החדשה לישראל העניקה ליש ​​דין כ -550,000 דולר בין השנים 2019-2015.

פעילויות של יש דין בנושא ה-ICC

  • פעילותו של ארגון יש דין היא מרכזית בקידום הטענה כי מערכות החקירה ובתי המשפט בישראל אינם מסוגלים או אינם מוכנים לחקור טענות על עוולות. קמפיין זה הוא חלק מאסטרטגיית "לוחמה משפטית" רחבה יותר, של דחיפת תיקים של "פשעי מלחמה" ב-ICC, ושימוש במידע לקוי ובסטטיסטיקות מוטות כדי לקדם את הטענות הפוליטיות.
  • בהצהרה מה- 30 בינואר 2020, טען יש דין, כי "מדינת ישראל אינה יכולה, או שאינה רוצה, לפעול בנחישות ובהתאם לחובתה המשפטית למגר את האלימות והפגיעה בפלסטינים וברכושם... בשל כך, אנו סבורים כי על הקהילה הבינלאומית אשר ההגנה על זכויותיהם של האזרחים הפלסטינים המצויים תחת כיבוש רובצת גם לפתחה, חלה חובה להתערב, ולפעול כדי להבטיח לפלסטינים את ההגנה שישראל אינה מספקת." (דגשים נוספו)
  • בהצהרה ב-25 בדצמבר 2019, הארגון גינה את היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, על כך שתיאר את מדינת ישראל כמדינה שומרת חוק בתזכיר שכתב, בו הסביר מדוע ל- ICC אין סמכות שיפוט על ישראל.
    • לדברי יש דין, "אנחנו לא יודעים על איזה נתונים הוא [מנדלבליט] מתבסס באמירה הזאת, אבל הנתונים שאנחנו פרסמנו לאחרונה מציגים תמונה אחרת לגמרי.."
    • הארגון הוסיף כי "עיקרון המשלימות" קובע כי בית המשפט הבינלאומי לא יתערב כל עוד המדינה רוצה ומסוגלת לחקור בצורה אפקטיבית את הפשעים שהיא עצמה ביצעה ולמצות את הדין עם האחראים… אבל ההצהרות לא יכולות לכסות על הנתונים החד משמעיים.. "
  • היועץ המשפטי של "יש דין" מיכאל ספרד, הדהד עמדות אלו בראיון ב-22 בדצמבר 2019, ואמר כי " אף אחד בישראל לא יפתח בחקירה נגד חייל או קצין שמבצע את המדיניות [מדיניות פתיחה באש בגבול עזה]". והוסיף כי " המערכות שהקמנו הן מערכות שלא באמת חוקרות.." (דגש הוסף)
    • מיכאל ספרד סיכם כי " כשמדינה בוחרת לפעול באופן עקבי בניגוד לכללים שהמין האנושי קבע לעצמו כייהרג ובל יעבור, ומסרבת לחקור ולהעניש, זאת חובתה של הקהילה הבינלאומית לעשות זאת. " (דגש הוסף)
  • בנובמבר 2018 הגיש יש דין מסמך לוועדת החקירה של האו"ם בנושא ההתפרעויות בגבול ישראל-עזה, המבוסס בחלקו על הדו"ח שלו עצמו "על פי פרסום זה ממרץ 2018, "מסקנת יש דין היא שגם כיום מערכת אכיפת החוק הצבאית אינה עומדת בחובתה לספק הגנה לפלסטינים מפני עבירות של חיילים ומפקדים ישראלים." "
    • כשיקוף לטענות אלה, טענה ועדת החקירה של האו"ם כי "חיילים ישראלים ביצעו הפרות של זכויות אדם בינלאומיות ושל המשפט ההומניטרי … העשויות להוות פשעי מלחמה או פשעים נגד האנושות." גוף זה יצר "תיק מסווג" ש"מומלץ למסור לבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC)" ושישמש את הממשלות כדי "לשקול הטלת סנקציות אינדיבידואליות, כמו איסור נסיעה או הקפאת נכסים."
  • במרץ 2016 הגיש יש דין דו"ח לוועדת האו"ם נגד עינויים, וטען כי "מדינת ישראל נמנעת מיצירת מנגנון חקירה אפקטיבי, שיוכל לחקור באופן הראוי ובמהירות הראויה חשדות בדבר הפרת דיני המלחמה או חשדות בדבר עינויים או יחס אכזרי, בלתי אנושי או משפיל.".
  • בפרסום מ-2 בדצמבר 2015, טען יש דין כי קיים "כשלון עמוק ומתמשך במיצוי החקירות ובהבשלתן לכדי גיבוש כתבי אישום.", הארגון טען כי "התוצאה היא מתן חסינות כמעט מוחלטת לחיילי צה"ל מפני העמדה לדין… "(דגשים הוספו)

עדאלה

הקרן החדשה לישראל העניקה לעדאלה כ-420 אלף דולר בין השנים 2019-2015.

פעילות עדאלה בנושא ה-ICC

  • ארגון עדאלה שיבח את הודעתה של פאטו בנסודה ב- 20 בדצמבר, 2019, והביע את כוונתו לספק לה חומרים: "עדאלה סבור כי בהתבסס על הדיווחים הרבים של ארגוני זכויות אדם וועדות החקירה של האו"ם לאורך השנים, תובעת ה – ICC קיבלה את ההחלטה הנכונה בהינתן העובדות. שום החלטה אחרת לא הייתה יכולה להיות אפשרית. אנו מברכים על עמדתה ואנו מאמינים כי ל- ICC יש סמכות שיפוט מלאה להכריע בתיקים הפליליים הנוגעים בדבר. עדאלה, כארגון עם מומחיות במשפט הישראלי שהגיש עתירות ותלונות לבית המשפט העליון בישראל בנוגע למרבית הפעולות הצבאיות בישראל מאז 2002 בשטחים הפלסטינים הכבושים, מוכן להגיש את החומרים המשפטיים שלו ואת חוות הדעת שלו בנושאים אלה.". (דגש הוסף)
  • בהצהרה של הפדרציה הבינלאומית לזכויות אדם (FIDH) – ארגון גג שחברים בו בין היתר בצלם ועדאלה – טען מנכ"ל עדאלה, חסן ג'בארין, כי "היועץ המשפטי לממשלה [הישראלי] לא הצליח להוכיח שמערכת המשפט בישראל חוקרת באופן משמעותי ומעמידה לדין את האחראים לפשעי מלחמה… בהצהרה נכתב כי "הארגונים שלנו קוראים לכל המדינות החברות באמנת רומא ולכל בעלי העניין הרלוונטיים לשתף פעולה עם בית הדין ולתמוך בו במימוש המנדט שלו בכל המצבים, ובכלל זה המצב בפלסטין." (דגש הוסף)
    • FIDH סיכם, וציין כי "במהלך חמש השנים האחרונות קיבל משרד התובעת של ה- ICC שפע של מידע, כולל מכמה מהארגונים שלנו, על פשעים שבוצעו במצב ועל סוגיות עובדתיות ומשפטיות, כולל על סמכות השיפוט הטריטוריאלית של בית המשפט במצב". (דגש הוסף)

שוברים שתיקה

הקרן החדשה לישראל העניקה לשוברים שתיקה כ -1.4 מיליון דולר בין השנים 2019-2015.