משרד הפנים ביטל את אשרת העבודה אשר הוענקה באפריל 2017 לעומאר שאקיר, פעיל BDS אנטי-ישראלי ועובד בכיר בארגון Human Rights Watch (להלן:HRW). הארגון (ועורך הדין המקומי שלו, מיכאל ספרד) טענו בתגובה כי "לא עומאר שאקיר ולא HRW תומכים ב-BDS נגד חברות הפועלות בהתנחלויות, בישראל, או {הפועלות} עם ישראלים". (ראו סעיפים 16-19 בקישור למסמך)

חרף הכחשותיו של הארגון, מטרתם של מרבית הפרסומים הקשורים לישראל היא לגרום לנזק כלכלי, דיפלומטי, משפטי ותרבותי לישראל ולבודד את המדינה מבחינה בינלאומית (ראו פירוט בהמשך). גם HRW וגם שאקיר שוב ושוב קראו לחרם ולהימנעות מהשקעות נגד חברות ועסקים הפועלים בישראל ואף השתתפו בקמפיינים אחרים של דמוניזציה נגד מדינת ישראל. פעילותו האנטי-ישראלית של שאקיר החלה עוד הרבה לפני גיוסו לארגון, המשיכה ללא הפוגה עד עכשיו, ואף התעצמה. למעשה, עובדת היותו של שאקיר תומך ב-BDS וב"פתרון של מדינה אחת" היא בדיוק הסיבה למה הוא הועסק על-ידי הארגון.

בקמפיינים הבולטים של HRW ניתן למנות את הקמפיין להסרת החברות של ישראל מפיפ"א, קידום "הרשימה השחורה" של האו"ם המציינת חברות המקיימות עסקים בישראל, טענות חסרות בסיס על פשעי מלחמה בעזה, והפעלת לובי נרחב של הארגון לטובת התערבותו של בית הדין הפלילי הבינלאומי.

באופן תמוה למדי, HRW אינו מסביר למה רק לשאקיר לבדו, מגיע מעמד מיוחד וזכאות לאשרת עבודה, אשר לא ניתנות לכל קבוצה או עסק פרטי אחר. ראוי לשאול מדוע על HRW להיות פטור מהרגולציה הישראלית הרלוונטית, וליהנות מאשרת עבודה, תוך ניסיון לגרום נזק כלכלי ונזק אחר למדינה?

כיום בישראל, פועלים אלפי פעילים וארגונים לא-ממשלתיים למען מטרות פלסטיניות. עקב חוסר היכולת של HRW לבצע עבודה עצמאית ומקצועית, כמעט כל עבודתו מסתמכת אך ורק על ארגונים לא ממשלתיים ישראליים ופלסטינים. הארגון אינו מציג את עצמו כייחודי, מספק מומחיות או ניסיון מקצועי יוצא דופן המזכה באשרות עבודה.

כפי שהוזכר, שאקיר תומך באופן עקבי בפתרון המדינה האחת, פעיל באופן עקבי בקמפיין ה-BDS, כולל תפקידו הקודם במרכז לזכויות חוקתיות, ארגון המקדם לוחמה משפטית וחרם נגד מדינת ישראל. באופן שיטתי, HRW מקבל למחלקת מזרח תיכון אנשים עם רקע בעבודה בקמפיינים אנטי-ישראליים, תוך הפרה של הקווים המנחים המקצועיים, והסטנדרטים האתיים. המקרה של שאקיר אינו יוצא מן הכלל ואינו הראשון.

דוגמאות של פעילות BDS שקודמה על-ידי שאקיר מאז אישור אשרת העבודה שלו באפריל 2017:

  1. תמיכה ב"רשימה השחורה" של האו"ם נגד עסקים הפועלים בישראל:
    • "התנחלויות הן פשעי מלחמה. לעשות עסקים איתן שווה לשתיקה כלפיהן. מסד הנתונים של מועצת זכויות האדם של האו"ם המפרט עסקים הפועלים בהתנחלויות צריך באופן דחוף להפעיל לחץ על חברות להפסיק את פעילותן". (טוויטר, 27 בנובמבר, 2017).
    • "שמונה שחקנים מרכזיים בתחום האחריות התאגידית…קוראים לפרסומה של מסד הנתונים של האו"ם לעסקים הפועלים בהתנחלויות הישראליות הלא חוקיות, ומדגישים את הפגיעה החמורה בזכויות" (9 בנובמבר, 2017).
    • ציוצים נוספים מהתאריכים 31 בינואר, 2018 ו-25 בספטמבר, 2017.
  2. תמיכה בקריאת ארגון אמנסטי אינטרנשיונל ב"אמברגו נשק כולל על ישראל" (צויץ מחדש ב-27 באפריל, 2018).
  3. תמיכה בהצעת החוק בקונגרס האמריקאי הקוראת להפסקת הסיוע הצבאי לישראל, ומאשימה את ישראל בהתעללות בילדים פלסטינים (15 בנובמבר, 2017).
  4. ניסיון לנסוע לבחריין (בחריין לא אישרה כניסה לשאקיר) "לבצע לובי למשתתפים בקונגרס פיפ"א כדי לאסור על ישראל לקיים משחקי ליגה הקשורים להתנחלויות בגדה המערבית" (מאי, 2017).
  5. האשמות חוזרות ונשנות בדבר "ישראל היא מדינת אפרטהייד" (23 בינואר, 2018).
  6. הרצאה בפני ארגון הקשור לחזית העממית לשחרור פלסטין, יחד עם ארגונים נוספים המקדמים את קמפיין ה-BDS (30 ביוני, 2017). לאחר שנמנעה ויזת העבודה של שאקיר בשנת 2017, הוא צייץ את תודתו לתמיכה שקיבל ממספר ארגונים הקשורים לחזית העממית לשחרור פלסטין (25 – 27 בפברואר, 2017).

דוגמאות לפעילות BDS על ידי HRW מאז אישור אשרת העבודה של שאקיר באפריל 2017:

  1. קריאה ל "מוסדות משקיעים" למשוך את השקעתם מבנקים ישראליים (פרסום של HRW, ספטמבר 2017):" לדעת ארגון Human Rights Watch, תרומת הפעילות העסקית של ההתנחלויות בהקשר הפגיעה בזכויות האדם היא כה נרחבת וחמורה, עד כי עסקים אינם יכולים למלא את חובותיהם בתחום זכויות האדם אם ימשיכו בביצוע פעולות עסקיות בתוך ההתנחלויות או לטובתן. אותם משקיעים מוסדיים בבנקים הישראליים צריכים לוודא כי היחסים העסקיים שלהם לא תורמות או מסיבות תועלת, להפרה רצינית של זכויות האדם".
  2. מסמכים רבים, הכוללים הצהרות בע"פ למועצת זכויות האדם של האו"ם, תומכים ביצירת "רשימה שחורה" של חברות (יוני 2017- מרץ 2018):
    • "עסקים הפועלים בהתנחלויות או המסייעים לפעולות ההתנחלויות אינם יכולים לעשות כך, מבלי לתרום להפרות משמעותיות…אנו מעודדים את הנציב העליון לפרסם את שמות החברות להם יש קשרים {עסקיים בהתנחלויות} מלאים, לפני תום כהונתו, ולדחוק במועצה לדאוג לכך שלמשרדו יהיו את המשאבים הדרושים על מנת להבטיח כי בסיס הנתונים מתעדכן באופן שוטף." (הצהרה למועצת זכויות האדם של האו"ם, 20 במרץ, 2018).
    • "דרשנו ממשרד הנציב העליון, להקים את בסיס הנתונים אודות העסקים הפועלים בהתנחלויות ללא דיחוי. מסד הנתונים של מועצת זכויות האדם של האו"ם יספק מידע חשוב אשר יסייע בזיהוי העסקים הפועלים בהתנחלויות, ויהיה כלי עזר שימושי לכל המדינות למלא את האחריות שלהם בביצוע החלטה 2334 של מועצת זכויות האדם של האו"ם". (הצהרה למועצת זכויות האדם של האו"ם, 19 ביוני, 2017).
    • "מסד הנתונים יזהה בפומבי עסקים אשר תורמים להפרת זכויות על-ידי שיתוף פעולה עם התנחלויות או בהתנחלויות. אם כך אכן יעשה, ייווצר לחץ על עסקים להפסיק את פעילותם עם התנחלויות או בהתנחלויות כדי לקיים את האחריות שלהם לזכויות אדם, ולמדינות להגיב לקריאת מועצת זכויות האדם של האו"ם בהחלטה 2334 הקוראת להבדיל בין שטח ישראל לבין ההתנחלויות בעסקים. […] על-ידי הערכת הפעילות של עסקים בהתנחלויות הישראליות, מסד הנתונים הנושא את הסכמתו של האו"ם, יראה לעסקים את ההפרות הטבועות בהתנחלויות הישראליות, ואם כך אכן יקרה, הדבר יעזור לחברות למנוע בטעות עסקים בהתנחלויות או עם התנחלויות ויצור לחץ עליהם להפסיק את הפעילות העסקית כדי להבטיח תאימות עם הסטנדרטים הבינלאומיים, כך אומרים ב HRW. מידע זה גם יספק למדינות את המידע הדרוש לביצוע צעדים למניעת מעורבות של חברות בהפרות זכויות". (הצהרה לתקשורת, 28 בנובמבר 2017).
  3. מאמר שנכתב על-ידי שרה לאה וויטסון, מנהלת מחלקת המזרח התיכון וצפון אפריקה, המדגיש יוזמותBDS שונות תחת הכותרת של "לרסק 50 שנים של כיבוש" (5 ביוני, 2017): "אחד מכמה אורות בהירים של תקווה' ולפחות של צדק, והבטחה להרתיע, יום אחד, את פשעי הקרקעות, גניבת המשאבים המתמשכים של ישראל, כמו גם את התקפותיה הבלתי חוקיות של ישראל על אזרחים המאופיינות בהתפרצויות של מלחמה – זה בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC)…אם התובע יחליט לפתוח בבדיקה רשמית, ICC יהיה הגוף הבינלאומי הראשון בעל הסמכות להעמיד לדין פלילי את פקידי ממשלת ישראל על תפקידם בהעברת אזרחים ישראלים להתנחלויות במזרח ירושלים ובגדה המערבית, וכמו כן, פלסטינים, וגורמי צבא ישראלים ומנהיגים אזרחיים המעורבים בפשעי מלחמה אחרים … ארגון Human Rights Watch קרא לכל העסקים להפסיק את פעילותם בהתנחלויות … קמפיין עולמי לדחוף את פיפ"א, פדרצית הכדורגל העולמית, להפסיק את מתן החסות למשחקים בהתנחלויות בלתי חוקיות בגדה המערבית, [דבר] המדגיש את הפרות זכויות האדם הטמונות בעסקים בהתנחלויות. בשנה שעברה, מועצת זכויות האדם של האו"ם הטילה על הנציב העליון של האו"ם לזכויות אדם להקים מאגר מידע של עסקים הפועלים בתוך ההתנחלויות או עם ההתנחלויות, ככל הנראה כהצהרה פומבית אישית על התנגדות המועצה לפעילות זו".
  4. סדרת הצהרות וטורי דעה הקוראים לסנקציות של פיפ"א נגד ישראל (מאי 2017).
  5. מאמר התומך בחקיקה אמריקאית על סנקציות נגד ישראל באמצעות הגבלת סיוע צבאי ע"י שימוש בהאשמות של שימוש לרעה בילדים פלסטיניים (14 בנובמבר 2017):" לכל הפחות, הצעת החוק של מק'ולם היא הזדמנות לארה"ב להתחיל לקחת ברצינות את תרומתה שלה לפגיעה בזכויות האדם, שבאמצעותה ישראל שומרת על הכיבוש של אדמות הפלסטינים במשך 50 שנה, ול{הפעלת} לחץ על סיום על הפרות אלו ".
  6. קריאה לחקירה בבית הדין הפלילי הבינלאומי בנוגע לאלימות על גבול עזה ("ישראל: ההרג בעזה הוא מחושב ולא חוקי", אפריל 2018): "ההרג מדגיש את החשיבות של פתיחת חקירה רשמית על ידי התובעת הכללית של בית המשפט הבינלאומי בהאג בדבר פשעים בינלאומיים בפלסטין".
  7. קריאה לבתי המשפט המקומיים ולבית הדין הפלילי הבינלאומי להעמיד לדין את ישראל בדבר בניה בלתי חוקית של מבנה בגדה המערבית (הודעה לעיתונות, 25 באפריל, 2018): "על המדינות לחקור יחידים אשר הראיות מראות כי הם אחראים לפשעים אלו ולהעמידם לדין היכן שקיים תחום שיפוט. התובעת הראשית של בית הדין הפלילי הבינלאומי צריכה גם היא לבחון את הרס בית הספר כחלק מבדיקה מקיפה שנעשית לגבי המצב בפלסטין".