• ב-2 בנובמבר 2015 מספר אתרי חדשות פרסמו כי האיחוד האירופי יפרסם הנחיות לסימון מוצרי התנחלויות ב-11 בנובמבר 2015. ארגונים לא-ממשלתיים פוליטיים שממומנים באופן ישיר ועקיף על ידי האיחוד האירופי וממשלות אירופה, קוראים כבר מספר שנים לאיחוד האירופי לבצע צעד זה כחלק מקמפיין החרם, משיכת ההשקעות והסנקציות נגד ישראל.
  • הפעילות והרטוריקה של ארגונים אלה הטוענים כי מטרתם קידום זכויות אדם, מצביעות על כך שאין כל בסיס משפטי או תשתית הקשורים לזכויות אדם בפעילותם, אלא שימוש ציני במושגים אוניברסאליים שמטרתם קידום אג'נדה פוליטית. בהקשר זה, שימוש במושגים כגון "יישום חוקי הגנת הצרכן האירופי" ו"מדיניות עקבית" מצד האיחוד האירופי כלפי מוצרים מאיו"ש, רמת הגולן ומזרח ירושלים, מסיטות את הדיון מהמטרה האמיתית של פעילות הארגונים לחרם מוחלט על ישראל, תוך חתירה תחת קיומה כמדינת הלאום של העם היהודי.
  • קמפיין זה מבטא מוסר כפול בוטה. ארגונים אלו אינם עורכים קמפיינים בנוגע לאזורים אחרים אשר נמצאים תחת "כיבוש" דוגמת קפריסין, סהרה המערבית ומקומות אחרים. באותה מידה אין הנחיות של האיחוד האירופי ביחס למוצרים המגיעים ממקומות אלה.
  • מבחינת ארגונים ופעילי חרם רבים, סימון מוצרים המיוצרים על ידי חברות ישראליות מעבר לקו הירוק (איו"ש, רמת הגולן ומזרח ירושלים) הוא צעד ראשון לקראת חרם מקיף על כל גורם הקשור לפעילות בגדה המערבית, מזרח ירושלים ורמת הגולן, ללא קשר להגדרת החוקיות, כאשר הצעד הבא הוא חרם כולל על ישראל ללא קשר לגבולותיה:
    • בשנת 2012, 22 ארגונים לא-ממשלתיים הזוכים למימון אירופי ישיר ועקיף, פרסמו דו"ח תחת הכותרת: "מוכרים את השלום" הקורא למדינות האיחוד האירופי להטיל על ישראל סנקציות כלכליות שונות. הדו"ח ממליץ על "סימון מדויק של מוצרי התנחלויות כצעד ראשוני", ועל החרפת הסנקציות עד כדי "איסור מוחלט על ייבוא של מוצרי התנחלויות…ואיסור על העברות כספים להתנחלויות ולפעילויות הקשורות".
    • 'הפדרציה הבינלאומית לזכויות אדם' (FIDH) יחד עם הארגון הפלסטיני 'אל-חק' ערכו אירוע (2013) בו הם דנו על צעדים כלכליים נגד ישובים מעבר לקו הירוק. במסגרת זו הם הציבו לעצמם יעד להשפיע על האיחוד האירופי ש"לא יעצור בסימון המוצרים". שני הארגונים היו ממובילי הקמפיין נגד חברת הסלולר אורנג'.
    • FIDH וארגונים אחרים חיברו דו"ח המספק "ניתוח משפטי" של מדיניות האיחוד כלפי מוצרים מהשטחים והגיעו למסקנה כי "סימון מוצרים אינו עולה בקנה אחד עם המחויבויות המשפטיות של האיחוד האירופי" וכי יש "לאסור על מכירת מוצרים שיוצרו בהתנחלויות ישראליות".
    • במקרים רבים של יוזמות הקוראות לסנקציות על ישראל בהקשר לישובים מעבר לקו הירוק, מעורבים פוליטיקאים בכירים לשעבר במדינות אירופה. לדוגמא, ביולי 2015, המועצה האירופית ליחסי חוץ (מכון מחקר עצמאי המקורב לאיחוד האירופי, בו חברים שר החוץ הגרמני לשעבר יושקה פישר ונשיא פינלד לשעבר מרטי אהטיזארי) פרסמה מחקר הקורא לסנקציות נגד גופים ישראליים הפעילים בישובים אלו או שנראה כי יש להם קשרים כלכליים עמן. בדו"ח נטען כי המלצות אלה אינן בגדר קידום BDS ועל האיחוד האירופי להרחיב מדיניות זו למגזרים עסקיים וגם לתחומי הספורט. לטענתם, "בידול" (Differentiation) משקף את מדיניות האיחוד האירופי, למרות שסוגיה זו נידונה ונדחתה במסגרת משא ומתן בין בכירים ישראליים ובכירים אירופיים (לאחר פרסום "הנחיות" האיחוד האירופי בשנת 2013).
    • השפעתם של הארגונים הלא-ממשלתיים על האיחוד האירופי בולטת במיוחד למרות הטענה כי חרם על מוצרים יוביל לפגיעה בפלסטינים העובדים בהן. דווח כי בכיר אירופי ציין "אנו מצרים על כך, אולם צריך להביט בתמונה הרחבה". בדומה לכך, קמפיין של ארגון OXFAM (הזוכה למימון ממשלתי בריטי) וארגונים נוספים אחרים כנגד חברת 'סודה סטרים', הוביל לסגירת המפעל במישור אדומים ולהעברתו לצומת להבים, מה שהוביל לפיטורים של מרבית העובדים הפלסטינים של החברה.