בנובמבר 2017, האיחוד האירופי אישר מענק של 269,975 אירו לשנים 2020-2018 עבור הארגון יש דין, לפרויקט שנועד "להגביר את האחריותיות של כוחות הביטחון הישראלים לכניסות בכוח לבתים, בהתאם לסטנדרטים דמוקרטיים והחוק הבינלאומי."  יש דין מבצע את הפרוייקט בשיתוף פעולה עם שוברים שתיקה ורופאים לזכויות אדם-ישראל.

בשנת 2018, מכון המחקר NGO Monitor חשף את בקשת המימון של יש דין לפרויקט, שהוגשה דרך מערכת מקוונת של האו״ם, הפורשת את הנחות היסוד ואת המתודולוגיה של הארגון. במסמך, יש דין טוען כי "מערכת המשפט הצבאית מעניקה הגנה כמעט מוחלטת לכוחות הביטחון הישראליים," ביחס לכניסות לבתים. הארגון ממשיך להסביר כי, יחד עם שוברים שתיקה ורפואים לזכויות אדם-ישראל, בכוונתו לעתור נגד החלטות לסגירת תיקים, "והגשת עתירות לבג"ץ על אירועים ספציפיים ובעניינים עקרוניים."

סקירה של הפעילות של שלושת הארגונים הללו מאז 2018 חושפת למה הכסף האירופי שימש, כולל קידום הטענה לפיה ישראל מקיימת "אפרטהייד" וניסיון להשפיע על שיקולים מבצעיים של צה״ל.

השימוש במונחים כמו "אפרטהייד" ו- "אחריותיות" מצביעים על כך שהפרויקט מהווה חלק מקמפיין נרחב לשכנע את בית הדין הבינלאומי (ICC) לפתוח בחקירה נגד ישראל.

תפקידו של כל ארגון בפרויקט

בנובמבר 2020, שלושת הארגונים פרסמו דו"ח בו הם מציינים את תרומת האיחוד האירופי לפרסום המסמך.  הדו"ח מתיימר לנתח כניסות לבתים של פלסטינים על ידי כוחות ישראלים.

למרות היותה פרקטיקה הכוללת שיקולים מבצעיים ומודיעיניים בשטח, על פי הארגונים, כניסות לבתים של פלסטינים הם "שרירותיים, בלתי-מוצדקים, ואין בהם צורך," ומהוות "כלי משמעותי ואפקטיבי של מדינת ישראל כדי לדכא פלסטינים ולהגביר את השליטה בהם."  הדו"ח איננו מזכיר עילות לגיטימיות לעריכת חיפושים בבתים של פלסטינים, ומציג את התושבים הללו כאלו שסובלים "מטרור ואלימות״.

המסמך מתאר את התרומה של כל אחד מהארגונים, לפרויקט שמומן על ידי האיחוד:

  • יש דין ראיין פלסטינים שלכאורה בוצעו בבתיהם חיפושים על ידי כוחות ישראלים והכין תלונות משפטיות אודות ההתנהגות של הכוחות, בהתאם לגרסתם של המרואיינים הפלסטינים.
  • רופאים לזכות אדם-ישראל ראיין משפחות פלסטיניות על מנת לאמוד את ההשפעות של החיפושים בבתים על בריאות הנפש.
  • שוברים שתיקה אסף "עדויות" מחיילי צה"ל שטענו שהשתתפו בחיפושים בבתים. לפי הדוח, נראה כי שוברים שתיקה לא אספו עדויות חדשות והשתמשו בעדויות שקיימות בארגון מזה שנים, חלקן אף מפי עובדי הארגון בעצמם.

פנייה לבג"ץ

במסגרת הפרויקט, ב-22 למרץ, יש דין, רופאים לזכויות אדם-ישראל ומספר אזרחים פלסטינים עתרו לבג"ץ "בדרישה לשנות את התחיקה הצבאית באופן שיקבע שכניסת כוחות הביטחון לבתים של פלסטינים לצורך חיפוש בהם צריכה להיעשות אך ורק בהתאם לצו שיפוטי." כמו כן, הארגונים דרשו "כי עד לביצוע השינוי המבוקש בתחיקה הצבאית, הצבא יחדול מביצוע חיפושים בבתיהם של העותרים, למעט במקרים חריגים הכרחיים ודחופים."

על פי הארגונים, שינוי זה לכאורה "יתאים את החוק הצבאי לדרישות של החוק הבינלאומי ולסטנדרטים של כל מערכת משפט שמכבדת את זכויות הפרט״. (תרגום. אינו נמצא במקור בעברית). בניגוד מוחלט לטענה זו, החוק הבינלאומי איננו מחייב צבאות באזורי סכסוך להשיג צווי חיפוש על מנת לבצע חיפושים ומעצרים. דרישה זו תהיה תקפה רק במידה וישראל תספח את האזור – צעד שהארגונים האלו מתנגדים לו בחריפות – וגם אז משטרת ישראל תהיה זו שאמורה לבצע את החיפושים והמעצרים.

פעילות ציבורית

ב-13 בנובמבר, יש דין ושוברים שתיקה (לצד ארגון קטן בשם הורים נגד מעצרי ילדים) קנו מודעה בגודל עמוד בעיתון הארץ. המודעה בישרה על אירוע משותף ב-20 לבנובמבר, הכולל "עדויות" של פלסטינים שבוצעו חיפושים בבתים שלהם, לצד חיילים שהשתתפו במבצעים מהסוג הזה.

עובדה זו מראה כיצד הפרויקט הספציפי הזה – הממומן על ידי האיחוד האירופי – מנצל את הסיסמא ״הגנה על זכויות אדם״ כדי לקדם קמפיינים אנטי-ישראליים המבקשים לפגוע ביכולתו של צה״ל לפעול, בשל טענות שווא של פגיעה בזכויות ילדים.