ירושלים – דו"ח שמפרסם מכון המחקר NGO Monitor, מראה כי בין השנים 2012-2014, ממשלות זרות תרמו ישירות ובעקיפין כ-105 מיליון שקל ל-24 ארגונים לא-ממשלתיים המעורבים בסכסוך הערבי-ישראלי. תרומות אלה מהוות 60% מתוך 176 מיליון שקלים שדווחו על-ידי 75 עמותות וחברות לתועלת הציבור במהלך תקופה זו.

נתונים שנאספו מאתר רשם העמותות במטרה לעקוב אחר יישום חוק "חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה" (להלן – חוק השקיפות, פברואר 2011) מצביעים על מימון נרחב לארגונים אשר משפיעים על השיח הישראלי והבינלאומי בנושא הסכסוך הערבי-ישראלי, חלקם אף מעורבים במישרין או בעקיפין בקמפיינים של חרמות, לוחמה משפטית, דה-לגיטימציה, ולובי נגד מדינת ישראל, כמו גם מעורבות בדו"ח ועדת האו"ם לחקירת "צוק איתן" ופניות לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג.

האיחוד האירופי הוא התורם הגדול ביותר לארגונים אלה (17,649,577 ש"ח) ואחריו נורבגיה עם תרומות על סך 13,332,079 ש"ח. החוק מאפשר גם לצפות במטרות המענקים, ביניהם פרויקטים של "חקירת כוחות הביטחון", "פעילויות בינלאומיות", "פעולה עממית", "פעילויות משפטיות" ומענקים רבים תחת הכותרת "תמיכה כללית".

לדברי נשיא מכון המחקר NGO Monitor, פרופ' ג'ראלד שטיינברג: "חוק זה תורם באופן משמעותי לשקיפות וחיזוק ערכי הדמוקרטיה. החוק שופך אור על תהליכי המימון השונים בין ישויות מדיניות זרות לחברה האזרחית בישראל. כך, באמצעות מידע הזמין לציבור הרחב בזמן אמת, ניתן לקיים שיח ציבורי ענייני ומושכל אודות המעורבות העמוקה של ממשלות זרות בשיח הציבורי הישראלי. בשנים האחרונות יותר ויותר ארגונים החלו לדווח על מקורות המימון הממשלתיים שלהם."

הדו"חות הרבעוניים אשר הוגשו במסגרת החוק מאפשרים לציבור לדעת את מקורות המימון לארגונים אשר מעורבים ישירות בקמפיינים אשר פועלים נגד זכות העם היהודי למדינה ריבונית, ללא קשר לגבולותיה הפוליטיים. לדוגמא, ארגון "זוכרות", הפועל לשיבת הפליטים הפלסטינים ולפירוקה של מדינת ישראל, קיבל 2,374,139 ש"ח בתרומות עקיפות (באמצעות ארגונים או קרנות צד שלישי) בין השנים 2012-2014 מבלגיה, אירלנד, גרמניה ופינלנד. ארגון "מי מרוויח", המוביל את קמפיין ה-BDS (חרם, משיכת השקעות וסנקציות נגד ישראל), נרשם כעמותה בסוף שנת 2013 לאחר שהתפצל מארגון "קואליציית נשים לשלום", ודיווח על תרומות עקיפות בסך 841,040 ש"ח בשנת 2014 מהולנד, גרמניה, נורבגיה ואירלנד.

עם זאת, כפי שהניתוח של NGO Monitor הראה בשנים קודמות (2012-2013), גם בשנת 2014 חלק מהארגונים לא עמדו בחובת הדיווח, דבר המעיד על הצורך בשיפור האכיפה מצד משרד המשפטים ורשם העמותות. ארגונים אשר נתמכים באופן תדיר על-ידי ממשלות זרות, לא הגישו כלל את הדוחות על-פי חוק וייתכן כי הם מפרים את חובת הדיווח שלהם.

התארגנויות נוספות המשפיעות על השיח הפוליטי בישראל אינן רשומות כלל כישויות משפטיות ועליהן לא חלה חובת הדיווח. פרופ' שטיינברג הוסיף כי "דווקא בעת הזאת, כאשר השיח הציבורי מתמקד במימון ממשלות זרות המשפיע על החברה האזרחית בישראל, עולה חשיבות יישומו של החוק הקיים. על רשם העמותות לשפר את האכיפה כלפי ארגונים ישראלים אשר אינם עומדים בחובות הדיווח השנתיות או הרבעוניות, כך שהציבור הישראלי יוכל לממש את זכותו לדעת על המנגנונים הממשלתיים הזרים אשר עומדים מאחורי ארגוני חברה אזרחית רבים."