הארגון הלא-ממשלתי "מועצת הפליטים הנורבגית" – Norwegian Refugee Council (להלן: NRC) הוא אחד הארגונים המובילים בקידום האסטרטגיה הפלסטינית בשטחי C.  הדבר נעשה בשיתוף פעולה מלא עם האיחוד האירופי ומדינות אירופה, המממנות את פעילות הארגון וקובעות יעדים ומדיניות יחד אתו. גורם נוסף המעורב באופן רשמי בתיאום המדיניות יחד עם NRC הוא הרשות הפלסטינית.

פעילות זו של NRC באה לידי ביטוי במתן סיוע בבניית מבנים עבור פלסטינים בשטח C – כולל בנייה בלתי-חוקית; מתן סיוע משפטי למנוע הריסות מבנים לא חוקיים; וניסיונות מוצהרים לשנות את המדיניות הישראלית, כולל פנייה לגורמים בינלאומיים וממשלות זרות להפעיל לחצים ואיומים נגד ישראל.  בתוך כך, בכירים באחת התכניות המופעלות על ידי NRC לקידום מטרות אלו, מקדמים את העמדתם לדין של קצינים ישראלים בבית הדין הבינלאומי.

הארגון מקדם את האג'נדה הפוליטית שלו במגוון מישורים, כאשר המרכזיים בהם הן הובלת התאגדות של מספר ארגונים לא-ממשלתיים בינלאומיים בשם "קונסורציום ההגנה בגדה המערבית" (להלן: "הקונסורציום"), שבו המסמך הנ"ל יעסוק בהרחבה, ובמקביל, הפעלת תוכנית משפטית ענפה בשם ICLA (Information, Counselling and Legal Assistance) , באמצעותה הארגון מוביל מערכה משפטית בשטח C ומזרח ירושלים. (לקריאה נוספת על ICLA והמעורבות הזרה בבתי המשפט הישראליים ראו נספח ב' ודוח NGO Monitor משנת 2018: תפקידן של ממשלות זרות במערכת המשפט הישראלי)

בשני המקרים, המערכה מכוונת וממומנת על ידי ממשלות אירופה בשיתוף פעולה מוצהר עם הרשות הפלסטינית וארגונים לא ממשלתיים פוליטיים.

NRC מחזיק ב"ויזה הומניטרית בינלאומית" המאושרת על ידי משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. הארגון והממשלות המממנות מגדירים את מגוון הפעילויות והפרויקטים של NRC באזור כ'סיוע הומניטרי'.

הקונסורציום

קונסורציום ההגנה בגדה המערבית הוקם ב-2015 ביוזמת המשרד לעניינים הומניטריים של הנציבות האירופית לצד בלגיה, איטליה, לוקסמבורג, ספרד ושוודיה. בשנים האחרונות הוא נתמך וממומן גם על ידי אירלנד, צרפת, גרמניה, בריטניה, דנמרק, ופינלנד.

NRC הוא הארגון המוביל את הקונסורציום, לצד ארגונים לא-ממשלתיים מצרפת, איטליה, וספרד, ומנהל את הקונסורציום ברמה המנהלתית.¹ לפי NRC הקונסורציום מבוסס על "ההליכים הפיננסיים, הלוגיסטיים והביטחוניים הארגוניים של NRC."

בנוסף,  לפי  מערכת השקיפות הפיננסית של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (FTS UN OCHA), NRC הוא הארגון אליו עובר המימון עבור הפרויקטים של הקונסורציום.

הקונסורציום מהווה כיום את אחד המנגנונים העיקריים בשטח C בנושא המוגדר על ידם כ'פרויקטים הומניטריים'. הוא פועל באזורים אסטרטגיים שבהם הפלסטינים בונים בצורה לא חוקית, מסייע להם בבניה, בהליכים משפטיים של צווי הריסה נגדם, בלובי אינטנסיבי נגד כוונות הריסה המוצגות כ"העברה בכפיה". ארגוני הקונסורציום עוזרים לפלסטינים בשיקום או בנייה מחדש של בתים, בתי ספר, כבישים תשתיות וכד'.

לפי מסמך ממשלתי בלגי, בצוות הניהול שמוביל את הקונסורציום ומתווה מדיניות נמצאים נציגים רשמיים של המדינות המשתתפות: "הקונסורציום מנוהל תחת האחריות של ועד הדרכה אסטרטגי (SGB), האחראי על הדרכה אסטרטגית לארגון המוביל את הקונסורציום (NRC) ולשותפיו (ACF International; ACTED, GVC, PU-AMI) בכל הנוגע לאסטרטגיה הכוללת של הפרויקט, כולל תגובות אסטרטגיות לאתגרים משמעותיים ליישום הפרויקט ולזיקה עם התפתחויות פוליטיות באיחוד האירופי… ה-SGB מורכב מנציגי מדינות של כל אחת מסוכנויות השותפות והנציגויות הדיפלומטיות התומכות בשותפים."

בנוסף, בוועדת ההיגוי של הקונסורציום (SC) נמצאים בין היתר, נציגי התורמים לקונסורציום.

מטרות מוצהרות

כפי שנוסחו במסמך ממשלתי בלגי מ-2014 לקראת השקתו, מטרות הקונסורציום הן:

• מניעת "העברה בכפייה של פלסטינים בגדה המערבית ובמזרח ירושלים" [מונח המתייחס, ברובו, להריסת בתים]
• "שיקום או בנייה של בתים, בתי ספר, כבישים ושיקום קרקעות ותשתיות… על מנת להגן על נכסים חקלאיים… יסופקו כלי הגנה בסיסיים כגון גדרות, חומות, מכלי מים, אוהלים תאורה וכו'." כמו גם, "מענה שיטתי ומעקב אחר הריסות, פינויים ואלימות מתנחלים, ומתן מענה חומרי ומזומן, לכיסוי נזקים." (לרוב, הממשלות המממנות דורשות ממשלת ישראל פיצוי כספי בגין ההריסות.)
• מתן סיוע משפטי כדי "לתמוך בפלסטינים… על מנת שישארו במקום שבו הם גרים." פלסטינים יקבלו "סיוע משפטי ויצוג משפטי בפני בתי המשפט והגופים המנהליים בישראל … בנושאי צווי הריסה ופינוי, תפיסת קרקע תפיסת רכוש, אלימות מתנחלים, השתלטות מתנחלים על אדמות, חופש הגבלות תנועה." (הסיוע המשפטי הוא חלק מתוכנית ה-ICLA של NRC, ראו נספח ב')
• ניסיון "לשנות מדיניות המובילה ל'העברה בכפייה' בגדה המערבית." הקונסורציום ישאף להבטיח "התערבויות פוליטיות יעילות ובזמן מצד האו"ם, מדינות שלישיות וגופים בינלאומיים (כמו האיחוד האירופי)… בניסיון להשפיע על מדיניות שמובילה להפרות ייעשה לובי מול גופי האו"ם ומדינות החברות באיחוד האירופי… שיכלול ליטיגציהשל מקרים בעלי עניין ציבורי שמטרתה לחשוף חוקים, מדיניות ופרקטיקות המובילות להעברה בכפייה. הפרויקט יקדם את המסרים של הפלסטינים.." (הדגשות נוספו)
• בנוסף, הקונסורציום יפעל להבטיח יותר סמכויות תכנון בשטח C עבור הרש"פ.

פעילות הקונסורציום

על פי מסמך של הקונסורציום ממאי 2021, "למרות הקצב המדאיג של ההריסות, למעלה מ-92% מהמבנים שסיפק הקונסורציום כסיוע הומניטרי מאז 2015, כגון בתים, בתי ספר, מערכות סולאריות, רשתות מים ומרפאות בריאות, נותרו בשימוש עבור קהילות פלסטיניות בגדה המערבית."

(לדוגמאות למבנים בלתי-חוקיים שנבנו במימון הקונסורציום, ראו נספח א')

רכיב מרכזי בעבודת הקונסורציום הוא לובי (Advocacy). לפי מסמך הצעת עבודה של NRC "על הצוות הניהולי לספק דיווחים בזמן אמת לאו"ם, לתורמים ולדיפלומטים על תקריות המשפיעות על הפעילויות של הקונסורציום ועל הקהילות הפלסטיניות";  לקדם את אסטרטגיית ההסברה של הקונסורציום ברמה ארצית ובינלאומית, תוך עבודה צמודה עם גורמי הסברה; לתאם ביקורי תורמים, דיפלומטיים ותקשורת באתרי הפרויקט."

פעילות מדינית – דרישה לחקור ישראלים בהאג

במאי 2021, קיים הפרלמנט האירי דיון אודות פינויים והריסות של מבנים פלסטינים ע"י הרשויות הישראליות, בו השתתפו נציגי הקונסורציום מירושלים ורמאללה והוצגו בו חומרים שסופקו ע"י הקונסורציום. במהלך הדיון, טענו נציגי הקונסורציום שהריסות מבנים ופינוי תושבים ע"י ישראל מהווים פשעי מלחמה ואף העלו את האפשרות של העמדה לדין של מפקדים ישראליים בבית הדין הבינלאומי.

נציגים אלו גם הלינו על כך  "שאנו עדיין לא רואים התייחסות להשלכות משמעותיות, לאחריות פלילית אינדיבידואלית או לעובדה שהן מייצגות הפרה חמורה של אמנת ז'נבה… חייבות להיות השלכות משמעותיות וצעדי נגד חוקיים שינקטו על ידי המדינות החברות." (ההדגשה נוספה)²

במסמך שהציגו נציגי הקונסורציום בדיון נכתב כי גינוי, על אף שהוא מרכיב חיוני בתגובת האיחוד האירופי למדיניות ההתנחלויות של ישראל, חייב להיות משולב עם פעולה קונקרטית יותר כדי למנוע הפרות עתידיות… התקשורת של האיחוד האירופי והמדינות החברות צריכות להבהיר כי המשך מדיניות ההתנחלויות שלה והפרקטיקות הקשורות בה יגררו השלכות משמעותיות." (ההדגשה נוספה)

סיורים עם דיפלומטים

בנוסף לפעילות מול גורמים בחו"ל, הקונסורציום עובד עם הנציגים הדיפלומטיים ברמאללה, ומסייר איתם בנקודות מפתח בשטח:

• ביולי 2021, נציגי מדינות החברות בקונסורציום וראשי נציגויות ביקרו בח'ירבת חומסה ובראס אל-טין, "בעקבות ההריסה ההמונית של בתים פלסטינים." בהצהרה נאמר כי "חברי הקונסורציום ונציגי המדינות דוחקים בישראל להפסיק את בניית ההתנחלויות, הריסות והחרמת רכוש פלסטיני." נציג האיחוד האירופי הוסיף כי "אנו ממשיכים לדרוש מישראל להפסיק העברות בכפייה, פינוי, הריסות והחרמת בתים, כל אלו מהווים הפרות של המשפט ההומניטארי הבינלאומי. האיחוד האירופי גם קרא שוב ושוב להשבת או פיצוי של נכסים הומניטריים במימון האיחוד האירופי, אשר נהרסו, פורקו או הוחרמו על ידי ישראל."
• באוגוסט 2021, ראשי משלחות דיפלומטיות של המדינות החברות בקונסורציום ונציגיו ביקרו בביתא. לפי מסמך של הקונסוליה הבריטית, "הביקור התקיים בתגובה לחששות גוברים – ברחבי הגדה המערבית ובביתא בפרט – מהעלייה ברמות האלימות של מתנחלים."
• בנובמבר 2021, נציגות אירלנד ברמאללה ערכה סיור "יחד עם השותפים שלנו OCHA-oPt והקונסורציום…לראות את ההשפעות של הרחבת ההתנחלויות ופגישה עם קהילות פלסטיניות שנפגעות ישירות."
• בנובמבר 2021, נכתב על ידי נציגות גרמניה ברמאללה "חיוני להבין את ההשלכות של תוכנית E1, ביקור שטח חשוב באבו נוואר וג'בל אל באבא היום עם קונסורציום ההגנה בגדה המערבית…"

מימון

• בשנים 2023-2018 הועברו כ-45 מיליון דולר ל- NRC עבור הקונסורציום מהאיחוד האירופי, גרמניה, שבדיה, אירלנד, צרפת, דנמרק, בלגיה, לוקסמבורג, איטליה, ספרד, בריטניה ופינלנד.שיקום ואספקת נכסים יצרניים לקהילות הסובלות מאלימות מתנחלים ותוכניות סיפוח בגבולות המערביים של נפת רמאללה… הפרויקט ישלים את הפעולה של קונסורציום ההגנה של הגדה המערבית על ידי כיסוי פער במתן סיוע ותמיכה לחקלאים פגיעים בשטח C."'>³ במסמך של NRC מסוף 2022 מצוין כי התקציב המאוחד הוא 12-15 מיליון אירו לשנה.
• בשנים 2023-2018 הועברו כ-11 מיליון דולר ל- NRC עבור תכנית ICLA (ראה נספח ב'), מהאיחוד האירופי, בריטניה, צרפת, ספרד, בלגיה, שבדיה, אירלנד, דנמרק ולוקסמבורג, כשחלק מפעילותו מיושם דרך הקונסורציום.

בנוסף, על פי מערכת השקיפות הפיננסית של האו"ם, בשנים 2020-2019, בריטניה העבירה כ-30 מיליון דולר ל-NRC עבור הקונסורציום ו-ICLA (לא ידוע איזה סכום הוקדש לכל אחד).

נספח א': דוגמאות למבנים בלתי-חוקיים הנבנו בסיוע הקונסורציום

להלן מספר דוגמאות מ-2020 ואילך לבנייה בלתי-חוקית שנתמכה ע"י הקונסורציום:

• במסמך של הקונסורציום ממאי 2021 מצוין כי הקונסורציום מימן את בנייתם של כ-40 מבנים בח'ירבת חומסה, בבקעת הירדן, הממוקמת באזורים שהוכרזו על ידי ישראל כשטח אש.
• הקונסורציום בנה מחדש ושיקם 268 מבנים לאחר פינויים ע"י גורמי אכיפה ישראלים באזור מאספר יטא, שבדרום הר חברון. מבנים רבים במסאפר יטא נבנו בשטח אש918 של צה"ל, והליכים משפטיים והליכי פינוי של הכפרים מתנהלים במשך שנים.
• בין 2020 ל-2021, הקונסורציום התקין באזור שטח אש 918, קרוב ל-16 קילומטרים של צנרת מים. ושיקם כ-17 ק"מ של כבישים. (הרשויות הישראליות הרסו או החרימו יותר מ-3.85 קילומטרים מתשתית זו במהלך אותה תקופה)
• בית ספר בח'שם אל כרם, אזור דרום הר חברון

נספח ב':  תכנית ICLA של NRC

ארגון NRC, בין היתר, באמצעות פרויקט ICLA,⁴ מוביל מערכה משפטית בשטח C ומזרח ירושלים נגד  צווי הריסה של בניה לא חוקית. המערכה מכוונת וממומנת על ידי ממשלות אירופה בשיתוף פעולה מוצהר עם הרשות -הפלסטינית וארגונים לא ממשלתיים, וכוללת אלפי תיקים בבתי המשפט הישראליים שמטרתם קביעת עובדות בשטח.

מטרות התוכנית

מטרות התוכנית, כפי שבאות לידי ביטוי במסמכים רשמיים של הממשלות המממנות ושל האו"ם כוללות בין היתר:

• נקיטת צעדים משפטיים "המאתגרים את המדיניות הישראלית והמעשים הלא הוגנים והמפלים שלה, דרך בתי המשפט בישראל ומנגנונים בינלאומיים." לדוגמא, מסמך בקשת מימון של NRC עבור תכנית ICLA מדגיש שהתכנית פועלת "להשיג צווי ביניים המספקים למוטבים דחייה זמנית" בהליכי פינוי והריסת מבנים.
• שינוי מדיניות ישראלית בשטח C במסמך רשמי של בריטניה, אחת המממנות של התוכנית, נכתב שאחת ממטרות מימון זה היא לשנות את המדיניות הישראלית: "כחלק מ'שינוי מדיניות' NRC לקחה על עצמה מספר תיקים בעלי ענין ציבורי… "העשויים לשנות מדיניות או פרקטיקות, מפלות או לא הוגנות."⁵
• "לובי באיחוד האירופי, האו"ם ומדינות צד שלישי." על פי דו"ח של הנציבות האירופית לשנת 2019: "DG ECHO מעריך את הנכונות והיכולת של NRC להעביר מסרי הסברה מסוימים שהוא [DG ECHO] לא יכול [ביחס לישראל]."

כמו כן, במסמך בקשת מימון משנת 2019, נכתב כי "ההצלחה [המשפטית] של מקרים בעלי אינטרס ציבורי תלויה בהשפעה שהפעילו האו"ם, האיחוד האירופי ומדינות שלישיות."

הפעילות המשפטית

NRC מגיש בין 800-600 תיקים בשנה לבתי המשפט הישראליים באמצעות ארגונים לא-ממשלתיים ישראלים ופלסטינים⁶ ועורכי דין פרטיים.

במסמך מ-2019 נכתב כי במסגרת תכנית ICLA, הארגון פתח 3,875 תיקים חדשים ומתמשכים בגדה המערבית (534 תיקים חדשים ו-3,341 מתמשכים) ו-113 תיקים בעלי עניין ציבורי. התוכנית המשפטית מיושמת בין היתר גם באמצעות הקונסורציום. במסמך בקשת מימון של NRC נכתב כי בין השנים 2014-2009 הארגון סיפק "ייצוג משפטי בבית משפט ל-4,069 תיקים". כל התיקים קשורים  לשטח C חברון ומזרח ירושלים.

שת"פ עם הרש"פ

NRC עובד בשיתוף פעולה הדוק עם הרשות הפלסטינית. במסמך בקשת מימון של NRC מ-2018 נכתב כי "תוכנית ICLA והרשות הפלסטינית יחד מהוות את ספקיות השירותים של סיוע משפטי הגדולה בשטח C״. לפי אותו מסמך "קיים מנגנון המאפשר לרשות הפלסטינית להפנות מקרים לתוכנית של NRC ולשותפים שלה, במיוחד כאלה הקשורים להריסות בתים וצווי פינוי."

במסמך נוסף מציינים בארגון כי הוא פועל "בשיתוף פעולה עם הרשות הפלסטינית" בהקשרים של "שינוי מדיניות" ו"פעילות משפטית", כמו כן, NRC ״יעודד את הרשות הפלסטינית לנקוט צעדים למניעת העברה כפויה של האוכלוסייה המוגנת"