ניתוח הקמפיין להכנסת צה"ל לרשימה השחורה של האו"ם: ארגונים אנטי-ישראלים וכאלו הקשורים לטרור מספקים את הנתונים, האו"ם מעוות את ההגדרות

בכל שנה, מפרסם מזכ"ל האו"ם דו"ח בנושא "ילדים וסכסוך מזוין" (CAAC) אשר מפרט מקרים של "הפרות חמורות" של זכויות ילדים במצבי עימות בעולם. הדו"ח כולל נספח המפרט "צדדים לסכסוך מזוין" (כלומר קבוצות חמושות) המבצעים את "ההפרות החמורות". הצדדים הרשומים מוכנסים למסגרת של האו"ם המכונה מנגנון ניטור ודיווח (MRM) העלולות להוביל גם לסנקציות. חמש "ההפרות החמורות" המובילות לרישום בנספח הן גיוס או שימוש בילדים על ידי כוחות מזוינים או קבוצות חמושות; הרג ופגיעה גופנית חמורה וקבועה בילדים (הטלת מום – Maiming); התקפות על בתי ספר או בתי חולים; אונס או אלימות מינית אחרת נגד ילדים; חטיפת ילדים. קיימת הפרה חמורה שישית – שלילת גישה הומניטארית לילדים –  אך היא אינה מובילה לרישום בנספח.

הרישום בנספח נועד לייצר "צעדים ממוקדים נגד המפרים, לרבות אפשרות לסנקציות" (ההדגשה הוספה). עד כה, הנספח מורכב כמעט כולו ממדינות כושלות, מיליציות וארגוני טרור כמו דאעש, בוקו חראם, הטליבאן ואל-קאעידה.

כפי שתועד על ידי מכון NGO Monitor במספר פרסומים, ישראל היא יעד לקמפיין רב-שנתי מתמשך, בהובלת ארגונים לא-ממשלתיים הקשורים לטרור וכאלו המובילים את קמפיין הדה-לגיטימציה נגד ישראל, כולל בקידום הכללתו של צה"ל ברשימה השחורה הזו. רבים מהארגונים הלא-ממשלתיים הללו ממומנים על ידי ממשלות אירופה.

דו"ח המזכ"ל שפורסם ביולי 2022 ומתייחס לשנת 2021, איים במפורש לכלול את צה"ל בנספח בדו"ח הקרוב של יוני 2023 "אם המצב יחזור על עצמו []ללא שיפור משמעותי".

הסתמכות על ארגונים תומכי BDS וקשורים לטרור

הדו"ח של המזכ"ל מציג את הטענות על הפרות ישראליות כעובדה, בטענה כי העובדות "אומתו" על ידי סוכנויות האו"ם. עם זאת, מחקר של NGO Monitor מראה כי בפועל הטענות אינן מאומתות ומקורן בעיקר ב"קבוצת עבודה" של ארגונים לא-ממשלתיים בהובלת יוניצ"ף-פלסטין, שלכאורה, מתעדים את התקריות בשטח. אותם הארגונים בקבוצת העבודה, הם גם אלו המובילים את הקמפיין לרישום צה"ל בנספח.

"קבוצת העבודה" הזאת כוללת את האגודה הבינלאומית לזכויות הילד – פלסטין (DCI-P) שהוכרזה על ידי ישראל כארגון טרור באוקטובר 2021 בשל קשריה לארגון הטרור החזית העממית לשחרור פלסטין (PFLP). בנוסף, היא כוללת גם ארגונים עם קשרים לחזית העממית – אל-מיזאן Al-Mezan) ) והמרכז הפלסטיני לזכויות האדם (PCHR). הארגון הישראלי בצלם, המשתמש בעלילת ה"אפרטהייד" ומפעיל לובי בקרב ממשלות ומוסדות בינלאומיים כדי להטיל סנקציות על ישראל, נמצא גם הוא בקבוצה.

ב-13 במאי 2023, בעקבות העימות הצבאי במאי אותה שנה בין ישראל והג'יהאד האסלאמי שבמהלכו שיגר ארגון הטרור בעזה למעלה מ-1,200 רקטות לעבר ישראל, פרסם PCHR הצהרה.  בהצהרה נכתב שהארגון "מאשר את זכותו של העם הפלסטיני להתנגד לכיבוש בכל האמצעים הזמינים, כולל מאבק מזוין".

יש לציין כי מידע על הרוגים בעזה נמסר לרוב למשרד הבריאות המקומי המנוהל על ידי חמאס. במילים אחרות, בנוסף לארגונים לא-ממשלתיים הקשורים לטרור, דו"ח CAAC מסתמך במידה רבה על חומר בלתי ניתן לאימות שנוצר על ידי חמאס.

ארגונים לא-ממשלתיים המצהירים על מטרתם להכניס את צה"ל לרשימה השחורה

• במאי 2022, קבוצה של ארגונים פוליטיים לא-ממשלתיים, ביניהם HRW (Human Rights Watch), World Vision, אמנסטי אינטרנשיונל (Amnesty International),האגודה הבינלאומית לזכויות הילד – פלסטין (DCI-P), Save the Children, War Child Holland, ומועצת הפליטים הנורבגית (NRC-Norwegian Refugee Council),פנתה במכתב למזכ"ל האו"ם לקראת פרסום דו"ח CAAC לשנת 2022. הארגונים הצהירו כי הם "חוזרים על קריאתנו להבטיח שכל הצדדים לסכסוך האחראים לביצוע דפוס של הפרות חמורות נגד ילדים יהיו רשומים בנספחים… כוחות הביטחון של ממשלת ישראל מעולם לא נרשמו בנספחים". לפחות ארבעה מהארגונים החתומים נמצאים ב'קבוצת העבודה המספקת נתונים לאו"ם.
• בראיון בנובמבר 2019 בכיר ב- DCIP, עאיד אבו קטיש , הסביר כי "הארגון שלו מבקש להכניס את הכיבוש ל'רשימת הבושה 'שמפרסם האו"ם מדי שנה באמצעות הדו"חות שהוא מגיש לארגונים בינלאומיים…".
• בראיון אחר ב-2015 אמר כי, "נוצר רצון פוליטי בקרב הקהילה הבינלאומית להטיל סנקציות על ישראל כתוצאה מהפרות מתמשכות נגד ילדים פלסטינים. לפני חודשיים היה מהלך להכניס את ישראל לרשימת הבושה בדו"ח מזכ"ל האו"ם, ואנו קוראים לחזור על יוזמות מסוג זה…"
• בסמינר מקוון במאי 2015 מנהל ניטור והערכה בארגון Save the Children, חאזם סלמה, הסביר, בנוגע ל'רשימה השחורה' כי, "אנו מנסים לרשום את צה"ל… התחלנו יוזמת לובי (advocacy) לאומי ובינלאומי כחלק מקבוצת העבודה… אנחנו ממש מנסים לדחוף דרך סוכנויות או"ם וערוצים אחרים.."
• בפברואר 2015 מספר ארגונים ביניהם DCI-P, אל-מיזאן ו-PCHR מ'קבוצת העבודה' הגישומכתב משותף למזכ"ל האו"ם ובו קראו לכלול את צה"ל ב"דו"ח השנתי שלו על ילדים ועימות מזוין ככאלו שביצעו הפרות חמורות נגד ילדים בשטחים הכבושים". עוד נכתב כי "מאז 2007, עבדה קבוצת עבודה בראשות יוניצ"ף על מנת לפקח ולדווח על הפרות חמורות נגד ילדים בישראל ובשטחים הפלסטיניים הכבושים … הנתונים … נשלחים באופן קבוע לנציג המיוחד שלך לילדים ולעימותים מזוינים ונכללים בדו"חות השנתיים שלך על ילדים ועימות מזוין… אנו סבורים כי קיימות עדויות רבות … להוביל לרישום הכוחות המזוינים של ישראל… ודורשים מכם לכלול את הכוחות המזוינים של ישראל בנספח לדוח השנתי הקרוב על ילדים ועימות מזוין."
• ביוני 2020 מספר ארגונים כתבו מכתב גלוי למזכ"ל האו"ם, המפציר במזכ"ל האו"ם לרשום את ישראל בנספח. "הדו"חות השנתיים מצאו שוב ושוב את הכוחות הישראליים אחראים לרמות גבוהות של ילדים פלסטינים נפגעים… אך הכוחות הישראליים טרם נכללו בנספח…" בין הארגונים החותמים היו, Save the Children ו-World Vision החברים בקבוצת העבודה.

התעלמות הארגונים מהפרות פלסטיניות של זכויות ילדים ומעורבות בטרור על ידי בני נוער פלסטינים

מינואר 2018, NGO Monitor זיהה כ-90 קטינים פלסטינים שנהרגו במהלך אלימות נגד ישראלים, שהיו מעורבים בירי, דקירות, גניבת חומרי נפץ, בקבוקי תבערה ואבנים ופעולות אלימות אחרות. אלה כוללים לפחות 37 בני נוער המזוהים עם ארגוני טרור מוכרזים, לרבות חמאס, הג'האד האסלאמי, גדודי חללי אל-אקצא, גוב האריות, החזית העממית לשחרור פלסטין (PFLP), החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין (DFLP) ופלגים נוספים.

מקרים אלה מהווים למעשה את "ההפרה החמורה" של גיוס ושימוש בילדים. על פי טיוטה של דו"ח 2023, האו"ם אימת בשנת 2022 רק ארבעה מקרים כאלה של גיוס ילדים ושימוש על ידי ארגוני טרור פלסטינים,  דבר המשקף את חוסר היכולת, או חוסר הרצון, של הסוכנויות המעורבות לבצע מחקר יעיל.

תופעה נרחבת זו של בני נוער פלסטינים העוסקים באלימות נגד אזרחים וכוחות ביטחון ישראלים היא הקשר חיוני להבנת התגובות של ישראל, לרבות שימוש בכוח קטלני ומעצר של קטינים. הדיווח של CAAC מתעלם בעקביות מהנושאים הללו ומשקף הסתמכות על ארגונים לא ממשלתיים אנטי ישראליים והקשורים לטרור, המבקשים בכוונה לצמצם ולטייח את המידה שבה בני נוער פלסטינים מגויסים על ידי ארגוני טרור ועוסקים באלימות.

חוסר עקביות בדיווחי ה- CAAC בנוסף לקטגוריות וסטנדרטים המוחלים רק על ישראל

בשנים האחרונות, במקביל לקמפיין של הארגונים והאו"ם לרישום צה"ל בנספח הדו"ח, הארגונים והאו"ם השתמשו בקריטריונים וסטנדרטים ייחודיים לסכסוך הישראלי-פלסטיני שאינם מוחלים על ידי האו"ם בשום אזור סכסוך אחר בעולם. הסטנדרטים הכפולים הם חלק בלתי נפרד מקמפיין מתואם של הארגונים וסוכנויות האו"ם המהווים את המקור הבלעדי לנתונים המדווחים ישירות למנגנון הדיווח של CAAC.

סיווג שאיפת גז מדמיע כ'פגיעה גופנית חמורה וקבועה בילדים' (Maiming), אך ורק במקרה של ישראל

לפי האו"ם, ההפרה החמורה של "Maiming" משמעותה "כל פעולה הגורמת לפציעה חמורה, קבועה, משביתה, מצלקת לילד או מטילה בו מום". עם זאת, דו"ח CAAC ליולי 2022 קובע כי כ-16% מהפגיעות החמורות, נבעו משאיפת גז מדמיע. לפי המרכז האמריקאי לבקרת מחלות (CDC), ההשפעות של גז מדמיע הן "בדרך כלל קצרות מועד (15-30 דקות) לאחר שהאדם הוצא מהמקור וטוהר (נוקה)" – בניגוד חריף לסטנדרטים של "קבועים" ו"משביתים" האמורים להיות מיושמים על ידי ה-CAAC . זהו האזכור היחיד של שאיפת גז מדמיע במסמך כולו, שכן הוא אינו מוחל על אף סכסוך אחר. (הסטנדרט הזה הייחודי לישראל הופיע גם בדוח 2019-2020).

מעצר קטינים

בדו"ח המזכ"ל של יולי 2022 נטען כי האו"ם "אימת את מעצרם של 637 ילדים פלסטינים על ידי כוחות ישראליים בגין עבירות ביטחוניות לכאורה בגדה המערבית הכבושה, כולל 557 במזרח ירושלים". עם זאת, מעצר נוער – נושא מרכזי בלובי של DCI-P (ראו לעיל) – אינו נחשב להפרה חמורה. בנוסף, נתוני האו"ם מוטים על ידי שילוב תקריות בגדה המערבית עם מזרח ירושלים. על פי החוק הישראלי, כל תושבי ירושלים כפופים להליכים אזרחיים – נעצרים על ידי כוח משטרה אזרחי ונשפטים בבתי משפט מקומיים. משום כך, 87% מהקטינים העצורים אינם רלוונטיים לדיון על "ילדים וסכסוך מזוין". כמו כן, נתונים אלה אינם מתייחסים לאחוז העצורים שהיו מעורבים או חשודים במעורבות בפיגועי טרור. בנוסף, לפחות מאז 2019, כל דו"ח שנתי לזכויות אדם של משרד החוץ האמריקאי רשם ירידה במספר הקטינים הפלסטינים שנעצרו על ידי ישראל, ביחס לשנה הקודמת:

• דו"ח זכויות האדם של משרד החוץ לשנת 2019 קובע כי, "המספר החודשי הממוצע של קטינים במעצר במהלך השנה ירד משנת 2018 והנמוך ביותר מאז 2014" (הדגשה הוספה).
• הדו"ח לשנת 2020 על הגדה המערבית ועזה מוסיף, "על פי נתוני שירות בתי הסוהר הישראלי (שב"ס) שהגיעו לידי MCW [Military Court Watch], נכון לספטמבר, המספר החודשי הממוצע של קטינים פלסטינים במעצר ישראלי במהלך השנה ירד מ- 2019 והנמוך ביותר מאז שהחלה MCW לשמור רשומות ב-2008" (הדגשה הוספה).
• על פי הדו"ח לשנת 2021, "על פי נתוני שב"ס שהגיעו ל-MWC, נכון לספטמבר המספר הממוצע של קטינים פלסטינים במעצר ישראלי במהלך השנה ירד ב-11 אחוזים משנת 2020. הממוצע החודשי של 147 היה הנמוך ביותר מאז ש-MCW החלה לשמור רישומים ב-2008" (ההדגשה הוספה).
• כפי שתועד בדו"ח משרד החוץ האמריקאי לשנת 2022, "נתונים שפורסמו מדי רבעון על ידי שירות בתי הסוהר הישראלי (שב"ס) מצביעים על כך שנכון ל-30 בספטמבר, ישראל עצרה 129 ילדים פלסטינים בגילאי 12 עד 17 במתקני מעצר בגין עבירות ביטחוניות, ירידה של 12 אחוז לעומת 2021" (ההדגשה הוספה).

התקפות על בתי ספר

בשנים האחרונות, חברי "קבוצת העבודה" המציאו סטנדרטים חדשים להגדרה זאת, שונה מההגדרות המקובלות, על מנת לטעון להפרות ישראליות כלפי תלמידים, אנשי חינוך ובתי ספר פלסטינים.

בקווים המנחים של האו"ם להתקפות על בתי ספר קיימת דרישה שעל התקריות להיות בעלות "קשר ברור" לחינוך כדי להיחשב כהתקפה על בית ספר.¹ בפרסום מאפריל 2020 על חינוך בגדה המערבית, Save the Children – ארגון החבר ב"קבוצת העבודה" של יוניצ"ף – התעלם מהסטנדרט של האו"ם והחיל "הגדרה" רופפת יותר שמצריכה פחות הוכחה לכך שאדם מסוים או אתר מסוים היווה מטרה להתקפה בשל הקשר שלו לחינוך.

שלילת גישה הומניטרית – מניפולציה על נתונים על מנת להגדיל את מספר ההפרות לכאורה של ישראל

דו"ח CAAC לשנת 2022 טען לאימות של 1,582 מקרים של שלילת גישה הומניטרית של ישראל, וטען כי "כ-38% מהבקשות מהרשויות הישראליות להיתר עבור ילדים לצאת דרך מעבר ארז כדי לגשת לטיפול רפואי מיוחד מחוץ לעזה, עוכבו או נדחו, והשפיעו על 1,581 מקרים."

פרטים מועטים, אם בכלל, מסופקים כדי לאמת טענות כאלה, כמו גם סימוכין למקרים. בניגוד להנחת היסוד של האו"ם, ישראל אינה מחויבת לאפשר לתושבי עזה להיכנס לישראל לטיפול רפואי, כשם שאין לה חובה לאפשר גישה בגבולותיה לכל קבוצה אחרת של לא-ישראלים המתגוררים מחוץ למדינה. בניגוד לחמש ההפרות החמורות האחרות, שלילת גישה הומניטרית, גם אם הייתה מתרחשת בהקשר זה, אינה הפרת רישום הגורמת להכללה בנספח.

יתרה מכך, נתוני המעבר בין ישראל לעזה דרך מעבר ארז מצביעים על כך שהגבלות הקורונה מילאו גורם משמעותי בקביעת מדיניות אישור ההיתרים במהלך התקופה המכוסה בדו"ח המזכ"ל: עליה משמעותית באישורים חופפת ליישום המדיניות הפלסטינית להעלות את שיעורי החיסונים.

נתונים על ביצוע לכאורה של פיגועים על ידי אזרחים ישראלים

דיווחים קודמים של CAAC כללו מידע על תקריות שלכאורה מעורבות אזרחים ישראלים בגדה המערבית, ללא מעורבות צה"ל. תקריות כאלה אינן בסמכות ה-CAAC ואין להתייחס אליהן כחלק מהדיון ברישום של צה"ל.

חומרת "הפרות" ביחס לקונפליקטים אחרים

על פי דו"ח CAAC לשנת 2022, "המספרים הגבוהים ביותר של הפרות חמורות אומתו באפגניסטן, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, ישראל והשטח הפלסטיני הכבוש, סומליה, הרפובליקה הערבית הסורית ותימן".

מבין אלה, ההפרות החמורות ביותר מבחינה אובייקטיבית של הרג, גיוס ושימוש בילדים, ואלימות מינית היוו אחוז זעום מההפרות החמורות שדווחו בסכסוך הישראלי-פלסטיני. כפי שתואר לעיל, הפרות כגון פגיעה חמורה, התקפות על בתי ספר ושלילת גישה הומניטרית עברו מניפולציות על ידי ארגונים מוטים ופוליטיים על מנת לנפח את ההפרות החמורות לכאורה של צה"ל.

מימון ממשלתי לקמפיין הארגונים הלא-ממשלתיים

מספר ממשלות זרות תומכות בפעילות הארגונים הלא-ממשלתיים הקשורים ל-CAAC. זה כולל מימון לפרויקטים הקשורים לדוח הילדים עצמו, כמו גם תמיכה ביוניצ"ף, בארגונים הקשורים ל"קבוצת העבודה" שלה ואחרים העוסקים בקמפיין בנושא זה.

• סוכנות יוניצ"ף קיבלה 546,540 דולר מקנדה ו- 774,336 דולר משוויץ, עבור פרויקט לשנת 2022, שמטרתו בין היתר, "לתעד ילדים המושפעים מתקריות סכסוך מזוין (CAAC) בשטחים הפלסטינים הכבושים/ישראל" ו"לתמוך בניטור, ניתוח נתונים ודיווח על מגמות של הפרות חמורות הקשורות להגנת ילדים בשטחים הפלסטינים הכבושים/ישראל (הגדה המערבית) לספק הוכחות וליידע את הלובי (advocacy). לפי תיאור הפרויקט, "ארגוני החברה האזרחית וארגונים לא ממשלתיים (ישראלים ופלסטינים כאחד) יספקו שירותים בפיקוח יוניצ"ף".
• גרמניה (1,100,110 דולר) ונורבגיה (220,801 דולר) מימנו פרויקט של Save the Children ב'גדה המערבית' ועזה. לפי תיאור הפרויקט "על פי בקשת משרד החינוך הפלסטיני, יהיה גם חיזוק של תיעוד ה-MRM/CAAC בבתי הספר."
• שוויץ (283,646 דולר) ויפן (1,039,889 דולר) מימנו פרויקט של יוניצ"ף ב-2021, שיועד בין היתר לתעד "תקריות הגנה [של ילדים ב'גדה המערבית'] בישראל/פלסטין"
• נורבגיה מעבירה מימון על סך 2,521,583 דולר לשנים 2023-2019, לארגון Save the Children לפרויקט עם DCI-P וארגונים פלסטינים נוספים והרש"פ. הפרויקט "יתמקד בניטור זכויות הילד כולל שיפור יכולת המדינה לפקח ולדווח לוועדת האו"ם לזכויות הילד; חיזוק המערכות הלאומיות ובניית מודעות ויכולת של החברה האזרחית לקדם ולהגן על זכויות הילד".
• הקרן ההומניטרית של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA) העניקה 635,000 דולר ל-War Child Holland עבור פרויקט לשנת 2021 עם DCI-P וארגונים לא ממשלתיים פלסטיניים אחרים. על פי תיאור הפרויקט, הפרויקט:
• יטפל בהפרות [] של המשפט ההומניטרי הבינלאומי (IHL) והחוק הבינלאומי לזכויות האדם (IHRL) באמצעות יוזמות לובי (advocacy) המכוונות לכל הנושאים באחריות (duty bearers) ומבוססות על תיעוד של הפרות חמורות".
• ארגון DCI-P גם יפקח מקרוב, יתעד וידווח במהירות על הפרות חמורות נגד ילדים, על מנת ליצור אחריותיות גדולה יותר בנושא המשפט ההומניטרי הבינלאומי (IHL) והחוק הבינלאומי לזכויות האדם מצד הנושאים באחריות."
• "עובדי שטח של DCIP יפקחו מקרוב, יתעדו וידווחו במהירות על הפרות חמורות נגד ילדים, כולל הרג ופציעות של ילדים; אלימות מתנחלים; וגיוס ילדים".
• "יצירת ראיות ולובי (advocacy) על השפעת ההפרות על ילדים כולל הפרות חמורות".