ארגונים בינלאומיים המבקשים לעבוד בשטחי C ועזה נדרשים לקבל אישור לכך ממשרד העבודה והרווחה. במידה והמשרד אישר לאור המלצת משרדי החוץ והביטחון, רשות האוכלוסין וההגירה רשאית להנפיק אשרה הומניטרית לעבודה בישראל.

חלק מהארגונים הבינלאומיים הרשומים תחת משרד העבודה והרווחה מובילים לוחמה משפטית נגד ישראל, קמפיינים של חרמות ודה לגיטימציה לצה"ל ולישראל, כולל BDS. הארגונים אף משתפים פעולה עם ארגונים פלסטיניים המוכרזים כארגוני טרור בישראל, ללא שום פונקציה הומניטארית, או ארגונים שעוסקים בעיקרם בהשתלטות על שטחי C.

לאור המקרה של UNRWA ואחרים, , עולות שאלות רבות אודות אופי פעילותם של חלק מהארגונים: האם קיים מעקב, פיקוח, בדיקה של הפרויקטים שהארגונים מבצעים, לוודא שאכן הם הומניטריים ועונים על הקריטריונים שהוגדרו? כיצד והאם נכנס השיקול בכל הנוגע לקמפיין הדה-לגיטימציה נגד ישראל? מי הגורמים המוסמכים לאמוד את פעילותם נגד מדינת ישראל ואת מידת הפגיעה בה?

המסמך הבא יציג את ההיבטים השונים בנושא מתן האשרות לארגונים אלו, כולל דוגמאות והמלצות.

עיוות ההגדרה של הסיוע ההומניטארי בסכסוך

  • חלק גדול מהארגונים הבינלאומיים המוגדרים כארגוני סיוע הומניטרי ועוסקים בפרויקטים הומניטאריים ברחבי העולם, פועלים באזורינו בצורה שונה לחלוטין. בכל הנוגע לסכסוך הערבי-ישראלי הם מובילים לוחמה משפטית, דה-לגיטימציה, קמפיינים נגד ישראל ופעילות משפטית בבתי המשפט הישראליים.
  • רבים מהארגונים המוגדרים ארגוני סיוע הומניטרי/ארגוני זכויות אדם, פועלים בין היתר, ביישום פרויקטים תחת מסגרת OCHA oPt – הזרוע ההומניטרית של האו"ם ב'שטחים'. משרד OCHA פועל בכשלושים מדינות בהן נדרש סיוע הומניטרי, ביניהן, סוריה, לוב, עירק, תימן, סודן ועוד. המטרה האסטרטגית הראשונה שהוגדרה בתכנית במשרדי OCHA העולמית היא הומניטרית ומוגדרת בעיקרה כ"הצלת חיים", "סיוע חרום לאוכלוסייה ההכרחי לביטחונה ושרידותה" וכד'. רק בסכסוך הישראלי-פלסטיני המטרה הראשונה שהוגדרה ב-OCHA oPt היא "להגן על זכויותיהם של פלסטינים תחת כיבוש… ונשיאה באחריות של אלו הנושאים בחובה״. תחת הגדרה זאת רבים מהפרויקטים המוגדרים הומניטריים, אינם אלה פרויקטים העוסקים בדה-לגיטימציה לישראל, כשחלק מהארגונים הבינלאומיים שותפים להם.
  • גם סוכנות אונר"א עובדת תחת מסגרת זו יחד עם הארגונים האחרים בפרויקטים השונים – ביניהם ארגונים הנמצאים ברשימה של משרד הרווחה.

דוגמאות לפעילות נגד מדינת ישראל החורגת מהמשימה ההומניטארית של ארגונים ברשימה

NRC) Norwegian Refugee Council) – מועצת הפליטים הנורבגית:

  • NRC מוביל פרויקטים רבים בעזה, בשיתוף פעולה עם ארגונים פלסטינים מקומיים, כולל עם אונר"א (2021). (מרבית הפרויקטים אינם שקופים ולא ניתן לדעת את זהות הארגונים המיישמים).
  • הארגון מוביל את המערכה המשפטית בשטח C ומזרח ירושלים, במימון ממשלות אירופה תוך שיתוף פעולה עם הרשות הפלסטינית וארגונים לא-ממשלתיים. המערכה כוללת אלפי תיקים בבתי המשפט הישראליים שמטרתם קביעת עובדות בשטח, כחלק מאסטרטגיית הבנייה של מדינות אירופה והרש״פ בשטח C.
  • הארגון אחראי על הגשת מאות תיקים בשנה לבתי המשפט הישראליים באמצעות ארגונים פוליטיים לא-ממשלתיים ישראלים ופלסטינים ועורכי דין פרטיים. מטרות התוכנית כוללות בין היתר "ליטיגציה של מקרים בעלי עניין ציבורי המאתגרים את המדיניות הישראלית דרך בתי המשפט בישראל ומנגנונים בינלאומיים" ; "שינוי מדיניות ופרקטיקות", "לובי באיחוד האירופי, האו"ם ומדינות צד שלישי".
  • מאז טבח השבעה באוקטובר, NRC פרסם הצהרות רבות, שהתמקדו כמעט לחלוטין בגנות ישראל על תגובתה בעזה ורק אזכורים סמליים של קורבנות ישראלים.
  • הארגון פועל להקלה משמעותית בתקנות הלוחמה בטרור ובבדיקה של ארגונים מקומיים שותפים, בהקשר למימון שהם מקבלים. בנאום שנשא מנכ"ל הארגון יאן אגלנד בועידה שארגן משרד החוץ הצרפתי, הוא דרש לקבל פטור מחוקי מאבק בטרור וטען כי יש צורך בפטורים הומניטריים גורפים, וכי צריכים הסכמה מצד המממנות שלא תהיה בדיקה של הנהנים מהסיוע ההומניטרי" (משמע, מבחינת הארגון ניתן לתת סיוע הומניטרי או לשתף פעולה בפרויקטים עם ארגונים המוגדרים כארגוני טרור).
  • מוביל את 'קונסורציום ההגנה בגדה המערבית' המהווה כיום את אחד המנגנונים העיקריים בשטח C  בנושא המוגדר על ידם כ'פרויקט הומניטרי'. המנגנון פועל באזורים אסטרטגיים שבהם הפלסטינים בונים בצורה לא חוקית, מסייע להם בבניה, בהליכים משפטיים של צווי הריסה נגדם, בלובי אינטנסיבי נגד כוונות הריסה המוצגות כ"העברה בכפיה".
  • בספטמבר 2023 הוציא הארגון דו"ח בו הבהיר שיש לעבור מפעולות הומניטריות לשינוי בשטח – "יש לראות בשטחים A, B ו-C שטח אחד רציף לצורכי תכנון, ולאפשר לפלסטינים זכאות להפעלת סמכויות תכנון. יש לפתח מנגנון חלופי להעברת סמכות תכנונית רשמית בשטח C לפלסטינים…ללא מעורבות של המנהל האזרחי הישראלי ומועצת התכנון העליונה." NRC ציין שהארגון יהיה מעורב בהכנת התוכנית. עוד נכתב כי על ישראל לשאת באחריות להפרה או פגיעה בזכויות הפלסטינים, ולשם כך יש להפעיל מגוון אמצעים לרבות: "שימוש באמצעים אסטרטגיים כמו סנקציות ביחסי סחר או הצמדת תנאים להסכמי סחר."
  • מממן ופועל בשיתוף פעולה עם ארגונים שיש להם קשרים מתועדים לארגון הטרור החזית העממית – PCHR ואל מיזאן (נכון ל-2019), בשנת 2018 שיתף פעולה עם ארגון UAWC בבקעת הירדן, באוקטובר 2021 הוכרז UAWC כארגון טרור על ידי ישראל. מפאת חוסר שקיפות לא ידוע אם קשרים אלו נמשכו גם לאחר ההכרזה. 

Diakonia / דיאקוניה: ארגון סיוע כנסייתי שבדי.

  • הארגון תומך בקמפיינים של BDS, אפרטהייד, ICC (בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג).
  • ביולי 2023, הארגון קרא למדינות "להפעיל לחץ על ישראל שתפסיק את ההפרות המתמשכות (למשל באמצעות עצירת תמיכה)" ו״לשתף פעולה עם חקירת מנגנונים בינלאומיים כגון ה-ICC."
  • הארגון מפעיל פרויקט משפטי בזמן שהותו בארץ תחת הכותרת "המשפט ההומניטרי הבינלאומי" בין היתר, במטרה לסייע לפלסטינים בתביעה בהאג (ICC). הארגון מספק שירותים משפטיים וחוות דעת. בין היתר סיפק חוות דעת משפטית לממשלת ספרד בנוגע להכרזות ישראל על 6 ארגונים פלסטינים כעל ארגוני טרור ואף הציע דרכים להמשיך לממן את הארגונים ובכך למעשה לעבור על החוק.
  • מממן ארגונים פלסטינים קיצונים כמו סביל (נכון ל-2020) ואל מיזאן – ארגון פלסטיני עם קשרים ל'חזית העממית' שהצדיק את טבח ה-7/10 (נכון ל-2019), והגדיר את עצמו כשותף לארגונים המקדמים דה-לגיטימציה לישראל, BDS, ומובילים את קמפיין האפרטהייד, כמו בדיל, אל-מיזאן, אל חק.
  • דיאקוניה הוא הארגון השבדי שמממן ושולח פעילים של תוכניתEAPPI , המביאה לישראל פעילים אנטי-ישראלים המתעדים את פעילות צה"ל ביו"ש ובמזרח ירושלים, וכותבים דו"חות על הפרות כביכול שישראל מבצעת. פעילי התוכנית גם מסייעים לקבוצות עבודה תחת מסגרת OCHA, כמו 'קבוצת עבודה של הפרות חמורות נגד ילדים' שמובילה סוכנות יוניצ"ף-פלסטין. מטרת הליבה המוצהרת של הארגונים המובילים את הקבוצה היא הכנסת צה"ל לרשימה 'שחורה' של האו"ם של גופים המפרים זכויות ילדים בצורה חמורה. פעילי התוכנית נכנסים לארץ במרמה, במסגרת ויזת תייר למשך 3 חודשים, לאחר חזרתם לארצותיהם מקדמים שם קמפיינים אנטי-ישראלים כולל את קמפיין ה-BDS.

Word Vision

  • ביוני 2022 הרשיע בית המשפט המחוזי בבאר שבע את מוחמד אל-חלבי, מנהל סניף עזה של הארגון, בניתוב כספי סיוע ומשאבים מWorld Vision – לחמאס. לפי כתב האישום, אל-חלבי השתמש בפרויקטים הומניטריים פיקטיביים ובאגודות חקלאיות כדי שישמשו כסות להעברת כספים וחומרים לחמאס. בנוסף, למספר בכירים בסניף הישראלי של World Vision יש קשרים לארגונים לא-ממשלתיים המקדמים פעילות BDS ודמוניזציה נגד ישראל.

Oxfam Novib

  • השלוחה ההולנדית של Oxfam International, "קונפדרציה בינלאומית של 17 ארגונים המרושתים יחד ב-92 מדינות". תחת מסגרת זו, Oxfam Novib ממלאת תפקיד מוביל בסכסוך הערבי-ישראלי, כולל דמוניזציה וקמפיינים אנטי-ישראליים אחרים.
  • ב-12.02.24 החליט בית המשפט בהולנד על הפסקת ייצוא חלקים למטוסי F-35 ישראליים. החלטה זו היא תוצאה ישירה של קמפיין בהובלת ארגוני BDS קיצוניים, ביניהם Oxfam Novib, שהיה גם בין מגישי העתירה לבית המשפט. (הארגונים שהגישו את העתירה Oxfam Novib, PAX, Rights Forum  – כולם מעורבים בשני העשורים האחרונים בקמפיינים שונים נגד מדינת ישראל.)

המלצות

  1. יש להגדיר באופן ברור ורוחבי מי מוגדר מבחינת המדינה כארגון סיוע הומניטרי. אין להסתמך רק על הגדרת הארגון עצמו כהומניטרי, אלא יש לבחון את מהות העשייה שלו באזורנו והאם היא אכן הומניטרית.
  2. יש צורך בכללים ברורים לרישום וניהול ארגונים העובדים בשטח C, עזה ומזרח ירושלים, כולל מאגר מידע מסודר על הפרויקטים. לצורך כך יש להתנות את מתן האשרה ההומניטרית בשקיפות מרבית של הארגונים הבינ"ל מול הרשויות הישראליות, כולל חובת דיווח על מטרות הפרויקטים, שמות הארגונים איתם הם מיישמים את הפרויקטים, פעולות שבוצעו בשטח, מדדים לביצוע ומקורות המימון. בנוסף, יש להטמיע במנגנון יכולת הטלת סנקציות, מניעת כניסה וביטול האשרה הן לארגון והן לעובדיו.
  3. הרחבת השיקולים למתן אשרות לארגונים ועובדיהם – מלבד השיקול הביטחוני, המדיני וההומניטארי, יש להוסיף את שיקול המעורבות בדה-לגיטימציה נגד ישראל כשיקול מרכזי, ובפרט ארגונים האוספים מידע על חיילי צה״ל, מעורבים בקמפיינים של לוחמה משפטית בארץ ובחו״ל, דמוניזציה נגד מדינת ישראל ואזרחיה, קשר עם ארגונים הקשורים לטרור, וחרמות, משיכת השקעות וסנקציות.