אל-דמיר

מידע כללי

מדינההרשות הפלסטיניתעזה
אתר אינטרנטhttp://englishweb.aldameer.org
נוסד1993
סטטוס משפטיעמותה רשומה
במילות הארגוןמקדיש את עצמו להגנה על זכויות אדם" ו"נחוש למלא תפקיד מוביל בפיתוח, כבוד, הגנה וקידום זכויות האדם בחברה הפלסטינית ברצועת עזה תוך שימת דגש על חשיבותם של זכויות האזרח הפלסטינים בייחוד זכויות האסיר, זכויות הילד, הזכות לחופש ההתאגדות והזכות להישמע וסביבה בת קיימא

מימון

  • אינו מפרסם דו”חות כספיים או רשימת תורמים.
  • אל-דמיר ממומן על ידי מנהלת זכויות האדם והמשפט הבינלאומי ("המנהלת"- מימון משותף ממשלות דנמרק, הולנד, שבדיה ושוויץ), האיחוד האירופי, הקרן הלאומית לדמוקרטיה (NED-ארה"ב) וסוכנות האו"ם לפיתוח במסגרת תוכנית משותפת.
  • לפי מידע שפורסם על ידי המנהלת אל-דמיר קיבל מענק על סך  360,000 דולר (2014-2017) ועוד "מענק חירום" שהיקפו לא ברור מהמנהלת. בנוסף הארגון קיבל מענק על סך 101,700 אירו (2014) מהאיחוד האירופי, ו-71,800 דולר מהקרן הלאומית לדמוקרטיה (2015-2014).
  • בנוסף אל דמיר וPNGO  קיבלו מענק על סך 446,482 אירו (2016-2019) מהאיחוד האירופי,עבור בפרויקט בשם: "תרומה לכבוד, הגנה וקידום הזכות להתאגדות ברצועת עזה."
  • בשנת 2016, אל דמיר קיבל מענק של 36,000 דולר מ"הקרן הלאומית לדמוקרטיה" (ארה"ב), על מנת "לקדם תרבות של זכויות אדם ברצועת עזה. הארגון יוביל שישה קורסים מקדימים של ארבעה ימים בנושא זכויות אדם".
  • בשנת 2014, אל-דמיר היה שותף ליישום של תוכנית פיתוח של האו"ם בהיקף כולל של 530,000 דולר. לא ברור כמה אל-דמיר קיבל מהמימון הזה.

פעילות

  • ב-15 במאי 2018 פרסם אל-דמיר הודעה לעיתונות העוסקת "בהנצחת "הנכבה"" המאשימה את "כוחות הכיבוש" ב- "שימוש בכוח מופרז וקטלני", המסתכם ב"פשעי מלחמה" בתגובה לאלימות בגבול עזה. ההודעה לעיתונות התעלמה מהאופי האלים של ההפגנות, שכללו בקבוקי תבערה, הצתות, וניסיונות לפרוץ את גדר הגבול עם ישראל.
  • ביולי 2017 האשים אל-דמיר את ישראל בניסיון לבצע "תוכנית גזענית לייהד את העיר ירושלים ולמחיקת זהותה האסלאמית" וקרא לקהילה הבינלאומית להפסיק את "הפשעים הישראליים בירושלים הכבושה".
  • ב-2 ביולי 2017 גינה אל-דמיר את מעצרה של ח'לידה ג'ראר, בכירה בחזית העממית, בטענה כי המעצר "הגיע במסגרת מדיניות ישראלית שיטתית שמטרתה לערער את המערכת הפוליטית והבסיסית הפלסטינית".
  • ביוני 2017 חתם אל-דמיר על הצהרה, לציון "חמישים שנה לתחילת הכיבוש הישראלי" הקוראת לקהילה הבינלאומית להימנע מ-"הכרה, שיתוף פעולה או הגשת סיוע כלשהו למדיניות הכיבוש והפרקטיקות של ישראל"; ללחוץ על ישראל "לסיים את הסגר על עזה, לסלק את כל הכוחות הכובשים מהשטח הפלסטיני…להרוס את קיר הסיפוח… לשחרר אסירים פלסטינים"; ולהכיר ב"מדינת פלסטין ".
  • ב-6 ביוני 2017 הצהיר אל-דמיר כי למחבלים יש "זכות" לקבל משכורות ו"גינה" את החלטת ממשלת רמאללה לקצץ בשכרם של מספר אסירים משוחררים בגדה המערבית וברצועת עזה. "מדיניות זו יושמה באופן לא חוקי ושרירותי בתגובה לדרישות ישראל וארצות הברית להפסיק את תשלום משכורות השבויים … "
  • ב-22 בנובמבר 2016 הגישו אל-דמיר, אל-חק, המרכז הפלסטיני לזכויות אדם (PCHR) ואל – מיזאן מכתב ללשכת התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי, "המבקש חקירה ותביעה על הסגר הבלתי חוקי של רצועת עזה". המכתב "מפרט את הפשעים המתמשכים נגד האנושות, שבוצעו על ידי גורמים צבאיים ואזרחיים ישראלים בכירים, תוך הטלת סגר מתמשך על רצועת עזה", בהתייחסו לעזה כאל "הכלא הגדול בעולם".
  • כחבר במועצת ארגוני זכויות האדם הפלסטינית (PHROC), התייחס אל – דמיר להתפטרותו של ויליאם שאבאס כראש ועדת החקירה של האו"ם במלחמת עזה ב – 2014 כ"הצגה של ישראל" ו-"גינה באופן החריף ביותר את הנסיון הישראלי המצער האחרון, לחסום את עבודתם של מנגנוני זכויות האדם והצדק הבינלאומיים בבדיקת הפרות ישראליות של המשפט הבינלאומי נגד האוכלוסייה הפלסטינית". למעשה, ההתפטרות באה בעקבות החשיפה ששאבאס עשה עבודה משפטית עבור אש"ף – ניגוד אינטרסים ברור שיפסול אותו מלכתחילה, אם יפורסם. יתרה מזאת, תיעוד ההאשמות האנטי-ישראליות של שאבאס כולל קריאות חוזרות ונשנות להעמיד לדין בכירים ישראלים בגין "פשעי מלחמה" לכאורה, בבית הדין הפלילי הבינלאומי.
  • קידם את דו"ח גולדסטון המפוקפק לשנת 2009 וחתם על יוזמות בינלאומיות רבות לטובת המלצותיו המעוותות.
  • בנובמבר 2015 ובפברואר 2016, אל-דמיר, יחד עם הארגונים אלחק, מרכז אל מיזאן לזכויות אדם, והמרכז הפלסטיני לזכויות אדם, הגישו דו"ח לתובעת של בית הדין הפלילי הבינלאומי, פאטו בנסודא, ובו טענות לעדויות וראיות על "פשעי מלחמה" שבוצעו על ידי ישראל לכאורה במהלך מבצע צוק איתן בעזה ב-2014.
  • באוגוסט 2014, מנהלת זכויות האדם והמשפט הבינלאומי החליטה להעניק "מימון חירום" לתשעה ארגונים לא ממשלתיים ישראלים ופלסטינים ביניהם; אל-דמיר, בצלם, בדיל, שוברים שתיקה, האגודה הבינלאומית לזכויות הילד – סניף פלסטין, אל-מיזאן, המרכז הפלסטיני לזכויות אדם ועוד, זו על מנת "לתעד הפרות של החוק ההומניטרי הבינלאומי וזכויות אדם של הצדדים" במהלך מבצע צוק איתן. שוויץ תרמה למימון זה 100,000 פרנקים שוויצרים. כלל הארגונים הללו העלו האשמות בלתי מבוססות שישראל מבצעת "פשעי מלחמה", תוך התעלמות מוחלטת מהפרות ברורות של זכויות אדם על ידי חמאס. בנוסף, חלק מאותם ארגונים שיחקו תפקיד מכריע במתן הצהרות מפוקפקות ולא מדויקות לדו"ח גולדסטון ב-2009.
  • חבר ברשת הארגונים הלא ממשלתיים הפלסטינים (PNGO), אשר הייתה נדבך מרכזי בהפקת רבים ממסמכי ההכנה לוועידת דרבן בשנת 2001, כולל המסמך שקרא לאמברגו נגד ישראל.
  • אל-דמיר עוסק בהכפשה אנטי-ישראלית בעודו מתייחס לפעילי טרור כ"שהידים" ומדבר על "זכות ההתנגדות" הפלסטינית.
  • בנובמבר 2013 הודעה לעיתונות שהוציא הארגון יחד עם ארגונים פלסטיניים אחרים – אל-מיזאן, רשת הארגונים הלא ממשלתיים פלסטינים (PNGO), והמרכז הפלסטיני לזכויות אדם (PCHR) – האשימה את ישראל במדיניות שיטתית נגד אוכלוסייה אזרחית" ו"הפרות זכויות אדם שבוצעו על ידי כוחות הכיבוש הישראליים… כחלק מענישה קולקטיבית".

קשרים לחזית העממית

פעילות BDS

  • במאי 2018, בעקבות העברת שגרירות ארצות הברית לירושלים, חתם אל-דמיר, כחבר ב – PHROC, על קריאה למדינות "לנקוט בצעדים מיידיים ומעשיים, לרבות הפסקת הסיוע והתמיכה לישראל; הטלת סנקציות עד שישראל תסיים את סיפוחו וכיבושו המתמשך והבלתי חוקי של השטח הפלסטיני".
  • בפברואר 2016 חתם אל-דמיר על הצהרת תמיכה בקמפיין ה-BDS המציינת כי זהו כ"נרטיב לא-אלים חשוב ואלטרנטיבי להשגת ההנאה והשימוש בחופש, בכבוד ובצדק".
  • בשנת 2014 חתם אל-דמיר על עצומה הקוראת לקרן גייטס לפרוש מחברת האבטחה של G4S, עקב פעילותה בישראל, שכן היא "מעניקה לגיטימציה, ומרוויחה משימוש של ישראל בעינויים ובכליאת המונים". הארגון תמך בהכרזת- BDS דומה בשנת 2012.
  • ב -2011 חתם מנכ"ל הארגון ח'ליל אבו שמאלה על עצומה הקוראת לממשלה ההולנדית למשוך את השקעותיה מ”Veolia” ולמנוע ממנה קבלת מכרזים לפרויקטים ציבוריים. הקריאה באה בעקבות מעורבותה של Veolia בהקמת הרכבת הקלה בירושלים. בשנת 2013 קבע בית משפט צרפתי כי בנייה זו היא חוקית על פי המשפט הבינלאומי.

תורםסכוםשנים
האיחוד האירופי €446,4822016-2019
מנהלת זכויות האדם והמשפט הבינלאומית $366,7002014-2017
שוויץ62,998 פרנק2018
הקרן הלאומית לדמוקרטיה (NED) -ארה"ב$30,0002018

שותפים

  • נוסד ב-1993 בעזה, "בתיאום עם אל-דמיר ברמאללה על ידי קבוצה של עורכי דין ואחרים" ועוסק ב"זכויות אדם וסוגיות בדמוקרטיה"
  • חבר ברשת הארגונים הלא ממשלתיים הפלסטינים (PNGO), אשר סירבה לחתום על סעיף נגד טרור, שהוא תנאי למימון של ממשלת ארה"ב, וקבעה כי "חבריה לא יחתמו על הסכמי מימון שכללו את ה- ATC [אישור נגד טרור]: אי החתימה היא כעת תנאי לחברות תחת חוקי ה- PNGO"(הדגש לא במקור).
  • באפריל 2017, PNGO קראה לקהילה הבינלאומית לא "להשתמש בסיוע כדי לערער את ההתנגדות הפלסטינית הלגיטימית". לדברי PNGO, "אנו דוחים כל דה לגיטימציה או הפיכתה לפלילית של התנגדות פלסטינית חוקית, בין אם בצורה של האשמות של טרור, אנטישמיות או בכל דרך אחרת … אנו קוראים לכל הממשלות ולספקי הסיוע לכבד את זכותנו להתנגדות חוקית, לתמוך במגני זכויות האדם הפלסטינים, ולהבטיח לכולם גישה שווה, שקופה וחסרת פניות למימון".
  • במרץ 2016, כחבר בוועדה הלאומית הפלסטינית של ה-BNC) BDS), הצהירה PNGO כי "ממשלת ישראל הנוכחית, הגזענית ביותר אי פעם, איבדה את מצג השווא של ה'נאורות' וה'דמוקרטיה' שלה. זה סייע לחשוף את משטר האפרטהייד והכיבוש הישראלי, הקולוניאליסטי והמתנחל, לדעת הקהל העולמית, כפי שלא היה מעולם".
  • חבר במועצה הפלסטינית לזכויות אדם (PHROC).
    • ב-16 בנובמבר 2017 פרסם PHROC הצהרה "סולידארית" עם הוועדה הטכנית לענייני נשים (WATC) בעקבות החלטת "מנהלת זכויות האדם והמשפט הבינלאומי" למשוך כספים מ – WATC בעקבות קריאת שמו של מרכז נוער על שם דלאל מוגרבי, מחבלת אשר רצחה ב- 1978 37 אזרחים, ביניהם 12 ילדים.
    • בפברואר 2016 פרסם ארגון PHROC הודעה האומרת כי "במשך עשרות שנים ישראל לא מילאה את תפקידיה ככוח כובש, ובמקום זאת העמיקה את הכיבוש והמשטר של הקולוניאליזם והאפרטהייד" וכן הארגון-"מאשר את זכותם של כל הפרטים להשתתף ולתמוך בפעולות BDS וקורא למדינות ולעסקים לקיים את האחריות המשפטית הקשורה להם" וקבע, כי תנועת התיוג של האיחוד האירופי בנובמבר 2015 נגד מוצרי ההתנחלות בישראל "אינה מספקת" וקורא לחרם מוחלט. (הדגש אינו במקור)
    • בנובמבר 2016 PHROC שלח בקשה בנושא "מגני זכויות אדם" לשליח האו"ם המיוחד בנושא זכויות האדם בשטחים מייקל לינק. בבקשה נכתב " … תודגש הסביבה המדכאת שבה פועלים מגני זכויות אדם בשטחים הפלסטיניים הכבושים ". הבקשה התייחסה למנאל תמימי, עובדת שטח של מרכז הנשים לסיוע משפטי וייעוץ (WCLAC), כ"מגינת זכויות אדם."
      • באוגוסט 2015 צייצה תמימי: "אני שונאת את ישראל, אני רוצה שאינתיפאדה שלישית תתקיים בקרוב ואנשים יתקוממו ויתחילו להרוג את כל המתנחלים הציוניים בכל מקום".

כל המאמרים בנושא אל-דמיר