ירושלים – ארגון אמנסטי אינטרנשיונל ישיק מחר את "פלטפורמת עזה", "כלי מקוון" ל"מיפוי התקיפות הישראליות בעזה" במהלך מבצע צוק איתן. לפי מכון המחקר NGO Monitor,הפלטפורמה משתמשת בגרפיקה אינטראקטיבית וטכנולוגיה דיגיטלית כתחליף לחוסר היכולת של הארגון להגיע לחקר העובדות בעצמו. הפלטפורמה היא מעטפת נוצצת אשר מטרתה לפצות על חוסר במתודולוגיות מחקר מהימנות של הארגון ועל כך שאין לאנשיו כל מומחיות בענייני צבא ומשפט.

"לאמנסטי יש היסטוריה ארוכה של ניצול זכויות אדם להכפשתה ולבידודה של ישראל.אכן, מאחורי הגרפיקה הצבעונית והמפות המהודרות נמצאות ההטיות האנטי-ישראליות המוכרות וההאשמות המעוותות הנובעות מהעמדות הפוליטיות של אמנסטי, אל-מיזאן,והמרכז הפלסטיני לזכויות אדם," מציין פרופ' ג'ראלד שטיינברג, נשיא מכון המחקר NGO Monitor. "פלטפורמה זו גם מתעלמת מפשעי מלחמה של חמאס כלפי האזרחים בישראל ובעזה, ומייצגת הקצאה לא פרופורציונלית של משאבים כדי לתקוף את ישראל בקנה מידה העולה על סכסוכים אחרים ברחבי העולם."

NGO Monitor מציין כי "הפלטפורמה" היא בעצם חזרה על פרסומים של הארגונים"אל-מיזאן" ו"המרכז הפלסטיני לזכויות אדם", דיווחים שלא אומתו על ידם באופן עצמאי.ההקשר של הלחימה עם חמאס, הג'יהאד האסלאמי וארגוני טרור פלסטינים אחרים נמחק לחלוטין, כאילו לא היו כוחות הנלחמים נגד צה"ל בעזה. באופן דומה, אין התייחסות ליותר מ-4,000 רקטות ששוגרו מעזה לעבר אזרחי ישראל.

לשם ביצוע פרויקט זה, אמנסטי חבר לארגון בשם "ארכיטקטורה פורנזית", שבראשו עומד אייל ויצמן. ויצמן הוא חבר הנהלה לשעבר של ארגון "בצלם", אשר חתם על עצומה במהלך מבצע עופרת יצוקה בשנת 2009 הקוראת למועצת הביטחון של האו"ם ולאיחוד האירופי להטיל סנקציות על ישראל.

בנוסף, "פלטפורמת עזה" של אמנסטי ממשיכה לקדם פרשנות מעוותת של דיני המלחמה,באמצעות שימוש בסטנדרטים ואמות מידה חסרי בסיס, והגעה למסקנות חד משמעיות וגורפות בהתבסס על מקרים בודדים. הפרשנויות המעוותות הללו נפוצות בקרב ארגונים לא ממשלתיים פוליטיים ודו"ח ועדת החקירה של מועצת זכויות האדם של האו"ם בעניין מבצע צוק איתן היה רווי בהן. מידע הכרחי – מיקומם של כוחות האויב ומטרות צבאיות, אופייה של הלחימה, והמידע המודיעיני שהיה זמין למפקדים בשעת הלחימה – היה חסר. ללא הפרטים האלה, מאגר נתוניה של הפלטפורמה פגום מיסודו.

"בניגוד לטענות אמנסטי, המידע בפלטפורמת עזה אינו ראיה לכאורה ל'פשע מלחמה' או ל"דפוסי תקיפה" ואינו יכול לשמש באופן אמין בחקירות של מבצע צוק איתן 2014," הוסיף שטיינברג. "עם כל הגרפיקה המרשימה, לכלים המקוונים יש מגבלות רציניות ביכולתם לקבוע באם הפרות אכן התבצעו".

למידע נוסף על ארגונים לא ממשלתיים ומבצע צוק איתן 2014, ראו: Filling in the Blanks: Documenting Missing Dimensions in UN and NGO Investigations of the Gaza Conflict

בנוסף, ניתן לעיין במאמר של אן הרצברג ופרופ' ג'ראלד שטיינברג המתייחס לתפקיד המדיה החברתית בחוק הבינלאומי, שפורסם בכתב העת Israel Law Review, נובמבר2012.