לקריאת הדו"ח המלא באנגלית לחץ כאן

 

 

 

במרץ 2016, מועצת זכויות האדם של האו"ם החליטה על יצירת מאגר נתונים ("הרשימה השחורה") של עסקים ותאגידים המקיימים פעילות מעבר לקו הירוק. לשם כך, הוקם צוות בהובלתו של נציב מועצת זכויות האדם, אשר אמון על איסוף הנתונים ואזהרת החברות. למרות שאותן החברות עובדות באזורי סכסוך אחרים, זאת הפעם הראשונה בהיסטוריה שהאו"ם מבצע מהלך כזה, באופן בלעדי לסכסוך הערבי-ישראלי ורק כנגד צד אחד בסכסוך. בנוסף, למרות שנטען כי הרשימה תתמקד רק ב"עסקים בהתנחלויות", היא ככל הנראה תכלול גם חברות שעוסקות באספקת ציוד למעברים, סיפוק סחורות ושירותים בסיסיים משותפים לישראלים ולפלסטינים.

בניגוד לנאמר על ידי האו"ם וארגונים נוספים, לא קיים חוק בינלאומי האוסר פעילות עסקית באזורי סכסוך, שטחים כבושים או התנחלויות. מספר בתי משפט מקומיים, כולל בארה"ב, צרפת, קנדה ובריטניה עסקו בנושא ודחו טענות מסוג אלו.

לאור פעילותו של מכון המחקר NGO Monitor באו"ם (מתוקף מעמדו כגוף מייעץ), ולאחר ניתוח של הצהרות מועצת זכויות האדם, ניתן להסיק  כי האו"ם מבסס את הרשימה השחורה על מאגר הנתונים של ארגון "מי מרוויח", עמותה ישראלית הפעילה בקמפיין ה-BDS (חרם, משיכת השקעות וסנקציות) נגד ישראל.

רקע על "מי מרוויח"

"מי מרוויח" רשומה כעמותה ישראלית במימון גופים אירופאים ואמריקאים, שמטרתה לחשוף את "מעורבותן המסחרית של חברות ישראליות ובינלאומיות בשליטה המתמשכת של ישראל בשטחים פלסטיניים וסוריים" תוך התמקדות ב"שלושה תחומים מרכזיים של שיתוף פעולה ומעורבות בכיבוש: תעשיית ההתנחלויות, ניצול כלכלי ושליטה על אוכלוסייה". הארגון הוקם כחלק מקמפיין ה-BDS וכפרויקט של הארגון "קואליציית נשים לשלום"1

"מי מרוויח" מוביל יוזמות BDS הבינלאומית נגד בנקים ישראליים וזרים, חברות אבטחה, מתקני תשתיות אזרחיים וחברות פרטיות. באתר האינטרנט של העמותה קיים מאגר נתונים אודות החברות הללו והוא משמש פעילי BDS בבחירת יעדים לחרמות ומשיכת השקעות, במסגרת הקמפיין הכולל של ה-BDS  נגד מדינת ישראל. הארגון מאפשר באתר שלו ל"

בנוסף, עובדי הארגון מקיימים לובי אקטיבי במסדרונות האו"ם, בקרב ממשלות ובמשרדי חברות דירוג אחריות תאגידית (CSR), במטרה לקדם משיכת השקעות מחברות אלו.

טענות "מי מרוויח" מנוגדות לחוק הבינלאומי

כפי שמובא בדו"ח, "מי מרוויח" מציג פעילות חוקית לחלוטין כבלתי חוקית, וככזו המפרה את הנורמות הבינלאומיות. הדבר בולט במיוחד כאשר הארגון מתעלם מהסכמים בין-לאומיים כולל הסכמים ישראליים-פלסטיניים שאומצו על ידי ארה"ב, רוסיה, האיחוד האירופי, האו"ם, ומדינות נוספות, ואף נחתמו בנוכחותם.

רוב החברות המופיעות במאגר הנתונים של "מי מרוויח" מעורבות באופן שולי ביותר, אם בכלל, בפעילות הקשורה להתנחלויות. 'מי מרוויח' משבץ תחת הגדרה זו כל פעילות של יהודים או נכסים וחברות בבעלות יהודית שהיא מעבר לקווי שביתת הנשק של 1949. עובדה זו לא מפריעה לארגון להכפיש את אותן חברות על בסיס טענות אלה, ללא בסיס חוקי.

"מי מרוויח" מתייחס גם לחברות המספקות אמצעי הגנה ואבטחה בסיסיים  על מנת להגן על אזרחים, כולל כאלה המוזכרים בהסכמי אוסלו כמקובלים על שני הצדדים. אמצעים הכוללים מצלמות אבטחה בעיר העתיקה של ירושלים, מכשירי סריקה במעברי הגבולות, ג'יפים עבור סיורי צה"ל בגבול עזה ואמצעי אבטחת ישובים ביהודה ושומרון. בכך, הארגון פוגע בזכויות אדם בסיסיות כמו הזכות לחיים והזכות לביטחון.

בנוסף, קריאה להחרמת חברות שפועלות מעבר לקו הירוק בירושלים רק בגין עבודתם עם אוכלוסייה יהודית מהווה אפליה על רקע דתי ולאומי בהפצת סחורות ושירותים. בעשותו כן, 'מי מרוויח', הארגונים המזוהים אתו וגופי האו"ם, עשויים למנוע מיהודים-ישראלים לממש את זכותם לספק שירותים ואף להגביל באופן חמור את גישתם של הפלסטינים לסחורות ושירותים אלו. באופן אירוני, ארגונים אלו מגנים את ישראל על כישלונה לספק רמת שירותים נאותה עבור השכונות הפלסטיניות בירושלים. במחקריו,  'מי מרוויח' לא לקח בחשבון את ההשלכות של החרמות על האוכלוסייה הפלסטינית.

השפעת הארגון

טענות "מי מרוויח" בדבר אי-חוקיותן ואי-מוסריותן של רבות מהפעולות העסקיות מעבר לקו הירוק מוצגות שוב ושוב על ידי מנגנוני האו"ם ונציגיו2 ארגונים בינלאומיים שמובילים קמפיינים נגד מדינת ישראל.3 4 5 6המאגר משמש ככלי בידי שחקנים שונים המקדמים יוזמות BDS. לדוגמה, המאגר מצוטט באופן קבוע על ידי חברות CSR תחת קריטריונים שונים כמו עמידת החברה בערכי זכויות אדם וערכים חברתיים אחרים. תהליך זה מוביל לדיווח מוטה על החברות ולחשש למשיכת השקעות מהן.

בדו"ח מטעם הנציב העליון לזכויות אדם של האו"ם אשר פורסם בינואר 2018, צוטט "מי מרוויח" כאחד ממקורות המידע המרכזיים על חברות עסקיות ש"אפשרו, במישרין ובעקיפין, סייעו והרוויחו מבנייתן וצמיחתן של ההתנחלויות". מעבר לכך, בשנת 2017, "130 חברות ישראליות, ו-60 תאגידים  בינלאומיים הפועלים בישראל קיבלו מכתבי אזהרה מאת הנציב העליון לזכויות אדם של האו"ם, זיד בן-ראאד אל-חוסיין, אשר מזהיר אותם מפני הכללתם הקרובה 'ברשימה שחורה' של חברות הפועלות מעבר לקו הירוק, תוך הפרה של החוק הבינלאומי והחלטות האו"ם."

מימון

בשנת 2017, "מי מרוויח" קיבל 600,000 ש"ח למימון פרויקטים תחת ההגדרה "מחקר". התורמים העיקריים הם הכנסייה של שבדיה (שבדיה, 210,504 ש"ח) יחד עם ארגוני סיוע כנסייתיים הנתמכים על ידי ממשלות: טרוקרה (אירלנד, 114,770 ש"ח), CCFD-Terre Solidaire (צרפת, 40,017 ש"ח), HEKS-EPER (שוויץ, 40,000 ש"ח), DanChurchAid (דנמרק, 13,199 ש"ח) ודיאקוניה (שבדיה, 10,276 ש"ח). בנוסף, "מי מרויח" קיבל 90,361 ש"ח מ"קרן האחים רוקפלר" האמריקאית, 46,116 ש"ח מ"מדיקו אינטרנשיונל " (גרמניה) ו-44,061 ש"ח מ-Fagforbundet (נורבגיה). יש לציין שכל הגופים הנ"ל מעורבים בעצמם בקמפיינים של חרמות ואף מממנים ארגונים נוספים הפעילים בקמפיינים אלו.

סיכום

 הפרסומים של "מי מרוויח" מושתתים על השקפות פוליטיות ברורות ומטרתם לקדם את קמפיין ה-BDS נגד ישראל. במקום לעודד משא ומתן בין הצדדים, "מי מרוויח" מערער על הסכמים בינלאומיים קיימים, ובכך הוא מכשיל את המאמצים לשיתוף פעולה בדרכי שלום.כמו כן, הוא יוצא חוצץ כנגד השימוש באמצעי אבטחה בסיסיים, הנדרשים לספק ביטחון לאזרחים ולהבטיח את הזכות לחיים. ההטייה הפוליטית הזו עומדת בניגוד מוחלט לערכי זכויות האדם, המשפט הבינלאומי ולנורמות המשפטיות המקובלות.

לאור הכשלים המשמעותיים הנחשפים להלן בדו"ח המלא, על האו"ם, ארגוני זכויות אדם וחברות לדירוג אחריות תאגידית, להמנע מכל הסתמכות על ארגון "מי מרוויח".