Itai Reuveni 3נאומו של מנכ”ל ארגון 'בצלם' במועצת הביטחון של האו״ם, והתגובות שנגזרו ממנו, הגבירו משמעותית את הביקורת על פעילותם של ארגונים פוליטיים ישראלים. בדיון, שכונס בין היתר על ידי מלזיה (אחת המדינות האנטישמיות בעולם), מצרים, אנגולה, סנגל וונצואלה, מנכ"ל בצלם קרא למועצת הביטחון "לנקוט בפעולה בינלאומית נחרצת" נגד ישראל. הוא לא הזכיר במאומה את הטרור וההסתה הפלסטינית, ובכלל, את מורכבות הסכסוך. זאת דוגמא לאופן שבו ארגונים פוליטיים מנצלים את שיח זכויות האדם ומזינים את קמפיין הדה-לגיטימציה נגד ישראל, תוך עקיפת השיח הדמוקרטי הפנימי.

ארגון 'בצלם' הוא כבר לא המודל שאליו ארגון זכויות אדם צריך לשאוף. מאז מבצע צוק איתן, הארגון החל בהתנתקות מהציבור הישראלי והמשיך בקו של אי-לקיחת אחריות על מעשיו – החל מטעויות עובדתיות בדו״חות שצוטטו ברחבי העולם, מתודולוגיה שגויה וחוסר מומחיות, ועד לעובדה שאחד מעובדיו הבכירים תועד מסגיר לכאורה לידי הרשות הפלסטינית פלסטינים שכל חטאם היה למכור קרקעות ליהודים.

לקריאת המאמר המלא