לקריאת הדו"ח המלא באנגלית לחץ כאן

תקציר דוח

  • הסניף של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בישראל, הגדה המערבית ועזה (OCHA-oPt),1 נועד ליישם את התוכנית ההומניטרית האזורית של האו"ם. OCHA-oPt מתאם ומעניק בעצמו מימון לעשרות ארגונים לא-ממשלתיים, אך בניגוד לסניפי OCHA אחרים ברחבי העולם, הוא מתעדף פעילות פוליטית חד-צדדית במקום סיוע הומניטרי.
  • OCHA-oPt ממומן ישירות על ידי מספר מדינות אירופיות והאיחוד האירופי. הוא גם זוכה לתמיכה עקיפה מארה"ב וממדינות אחרות המספקות תמיכה לגוף המרכזי של OCHA, שמממן בין היתר את OCHA-oPt.
  • בעוד שסניפי OCHA ברחבי העולם מתמקדים בסוגיות כגון אספקת מים נקיים, מחסה וצרכים הומניטריים בסיסיים אחרים, ב-OCHA-oPt בגדה המערבית מתמקדים בכמות הדו"חות, בכמות ההודעות לעיתונות, תדריכים ופעילות לובי – בעיקר נגד ישראל.
  • קידום מטרות פוליטיות אנטי-ישראליות בא לידי ביטוי גם בארגונים עימם OCHA-oPt בוחר לשתף פעולה. רבים מארגונים אלו, כמו תכניתEAPPI של מועצת הכנסיות העולמית, אל-מיזאן ו-DCI-P, הם גופים שמקדמים חרמות וסנקציות נגד ישראל בפורומים ברחבי העולם.
  • חלק מהארגונים ש-OCHA-oPt מממן ומתאם עימם פעילות קשורים לארגון הטרור החזית העממית לשחרור פלסטין. מספר בכירים העובדים עבור ארגונים אלה נעצרו בשל מעורבות בפיגועי טרור נגד אזרחים ישראלים, כולל הרצח של הנערה רנה שנרב.
  • שותפה מרכזית של  OCHA-oPt (תחת המסגרת של Humanitarian Country Team) היא רשת העמותות הפלסטינית (PNGO). רשת זו מפעילה לובי נגד אימוץ ויישום של תקנות תורמים ממשלתיים זרים נגד תמיכה בטרור וכוללת בין חבריה ארגונים הקשורים לחזית העממית.

העדפת פעילות פוליטית לעומת פעילות הומניטרית

  • על מנת לקדם את היעדים הפוליטיים של הפלסטינים, OCHA-oPt מפנה משאבים חסרי פרופורציה לשטח C למרות המצוקה ההומניטרית הקשה יותר באזורים אחרים בגדה המערבית.
  • על אף שהגדה המערבית היא אחד האזורים המפותחים ביותר בהם פועל OCHA, הוא מממן את הפעילות בו באופן בלתי-פרופורציונלי ביחס לפעילות במדינות מסוכנות בהרבה, ומפותחות פחות (לפי מדד הפיתוח האנושי – HDI). למשל, המימון לאדם, גבוה יותר עבור OCHA-oPt מאשר במדינה הכי פחות מפותחת בעולם, ניז'ר. כנ"ל ביחס למימון עבור אזורי סכסוך נוספים, כמו אפגניסטן, תימן והרפובליקה הדמוקרטית של קונגו.
  • השוואה בין "המטרה האסטרטגית מספר אחת" של OCHA-oPt לבין סניפים אחרים מלמדת על העדפה ברורה לפעילות פוליטית במהותה, על חשבון פעילות הומניטרית. למשל, OCHA בתימן רואה "בסיוע למליוני תימנים להתגבר על רעב" כמטרת העל, ובאזורי סכסוך קשים כמו סוריה, אפגניסטן, סומליה, ניגריה ועוד, "המטרה האסטרטגית מספר אחת" מתייחסת מפורשות "להצלת חיים." ב- OCHA-oPt המטרה האסטרטגית הראשונה היא "הזכויות של פלסטינים החיים תחת כיבוש, כולל אלה החיים תחת מצור ומגבלות אחרות, מוגנות, מכובדות ומקודמות בהתאם למשפט ההומניטרי הבינלאומי והמשפט הבינלאומי לזכויות אדם"
  • מדדי ההצלחה של "אשכול ההגנה" (protection cluster) המקומי המנוהל על ידי הסניף, כוללים פרסום הודעות לעיתונות, קיום מסיבות עיתונאים, מתן תדרוכים, פרסום דו"חות ועוד פעולות שמטרתן קידום אג'נדה פוליטית, ולא מתן מענה לצרכים הומניטריים.
  • בנוסף לפעילויות ולדוחות של הארגונים, OCHA-oPt עצמה מפרסמת דוחות ודפי מידע רבים – הנשענים על 'נתוני' הדוחות של הארגונים – ומהווים נדבך מרכזי במאמצי הלובי נגד ישראל. כך לדוגמא דוחות הארגונים ודוחות OCHA-oPt הופיעו כחומרי מקורות בדו"ח של התובעת בבית הדין בהאג (ICC) בדצמבר 2019 כשהחליטה לפתוח בחקירה רשמית על פשעי מלחמה פוטנציאלים "במדינת פלסטין".

המלצות

מממנים ממשלתיים ל-OCHA בכלל, ובפרט אלו התורמים ישירות ל- OCHA-oPt, חייבים להבטיח שהסיוע שלהם לא יגיע לידיים הלא-נכונות ולכן עליהם להימנע מלהפנות את כספי משלם המיסים לפרויקטים מוטים ופוליטיים המבוצעים על ידי סוכנויות או״ם וארגונים לא-ממשלתיים. יתרה מזאת, עצם נוכחותם של גופים הקשורים לטרור במסגרות אלה צריכה להוות עילה מרכזית לפסילת המימון.

לאו"ם:

  • הפסקת כל המימון ושיתופי הפעולה עם ארגונים המאדירים טרור, מעסיקים אנשים הקשורים לארגוני טרור (כגון חמאס, החזית העממית לשחרור פלסטין והג'יהאד האסלאמי), או שאנשיהם נעצרו בגין פעילות טרור.
  • הכללת סעיף נגד מימון טרור בכל החוזים והסכמי שיתוף הפעולה. על סעיף זה לכסות גם ארגוני טרור פלסטינים, כולל חמאס, החזית העממית והג'יהאד האסלאמי.
  • סיום כל שיתופי הפעולה והמימון הנוכחיים לארגונים המופיעים ברשימת ארגוני הטרור של ישראל, וכן לפעילים המזוהים כגורמי טרור על ידי ישראל. כמו כן, נדרש איסור על מימון ושיתופי פעולה עתידיים עד לביטול רישומים אלה.
  • הגברת השקיפות על ידי פרסום שמותיהם של כל הארגונים השותפים לביצוע פרויקטים וכן של כל הארגונים הזוכים למענקים.
  • פרסום שמות חברי הארגונים באשכולות של OCHA oPt (“thematic clusters”).

לממשלות התורמות:

  • הקפאת מימון למסגרות או"ם המממנות או משתפות פעולה עם ארגונים התומכים בפעילות טרור; ארגונים שאנשיהם נעצרו בגין פעילות טרור; או ארגונים בעלי קשרים לארגוני טרור (כולל- אך לא מוגבל לארגונים כגון חמאס, החזית העממית לשחרור פלסטין והג'יהאד האסלאמי) וכן ארגונים האסורים על ידי הממשלה התורמת והאיחוד האירופי (למדינות החברות באיחוד האירופי).
  • לקבוע קווים מנחים ברורים על מנת להבטיח שגורמים וארגונים הקשורים לארגוני טרור המוכרזים על ידי ממשלות תורמות ועל ידי והאיחוד האירופי לא יהיו זכאים למימון באמצעות מסגרות האו"ם.
  • לכלול סעיפים נגד מימון טרור בחוזים עם סוכנויות האו"ם ומסגרות נוספות.
  • לאסור מימון או שיתופי פעולה של האו"ם עם כל הארגונים שמוגדרים בישראל כ״התאחדות לא חוקית״ ויחידים שישראל מגדירה כקשורים לפעילות טרור.
  • הפסקת המימון לפרויקטים שבוצעו על ידי סוכנויות האו"ם בניגוד לעקרונות ההומניטריים.

לממשלת ישראל:

  • לשקול מחדש את רמת שיתוף הפעולה עם OCHA לאור הפעילות הפוליטית שלו, המתבצעת תוך הפרה של עקרונות הומניטריים.
  • לספק לאו"ם ולממשלות התורמות שמות של אנשים הקשורים לטרור וכן ארגונים המוכרזים כארגוני טרור בישראל.
  • לשקול מחדש מתן ויזות עבור גורמי או"ם, גורמים ממשלתיים, וארגונים לא-ממשלתיים השותפים עם ארגונים הקשורים לארגוני טרור או תומכים כלכלית בהם או מעורבים בפרויקטים פוליטיים תוך הפרת עקרונות הומניטריים.