הדרך הנשכחת: חוקי לוחמה בטרור ומימון לארגונים לא-ממשלתיים
תקציר נייר מדיניות
התלות ושיתוף הפעולה של ממשלות עם ארגונים לא-ממשלתיים ביישום מדיניות הסיוע שלהן ועיסוק בפרויקטים הומניטריים ברחבי העולם, הן בעלות פוטנציאל לניצול כספי הסיוע על-ידי גורמים אלימים הקשורים לטרור.
בנוגע לנושא המימון לארגונים פלסטיניים, כמה מהארגונים הבולטים ביותר קשורים לחזית העממית לשחרור פלסטין (חז"ע) – אשר הוכרז כארגון טרור על-ידי ארצות הברית, האיחוד האירופי, קנדה, וישראל. חלקם מהווים זרועות של החז"ע, ובאחרים, פקידים ואנשי וחברי מועצה רבים זוהו כחברים בארגון הטרור – כולל כאלו שבעבר נעצרו ונכלאו עקב מעורבות בטרור. משרד הביטחון הישראלי הכריז על שבעה ארגונים השייכים לרשת הזו כארגוני טרור, שישה מהם בתאריך 22 לאוקטובר, 2021.
כפי שמופיע במחקרים של Monitor ,NGO מנגנוני בדיקה לא יעילים ורגולציה ללא בקרה, אפשרו העברה של לפחות 200 מיליון דולר בכספים ממשלתיים לפרויקטים של ארגונים הקשורים לחז"ע משנת .2011 (חוסר שקיפות חמור בנושא מימון לארגונים פלסטיניים מוביל למידע מוגבל מאוד.)
במספר מקרים, פקידים ממשלתיים המעורבים בהחלטות על מימון העלימו עין ודחו את הראיות הזמינות לציבור בדבר הקשר בין הארגונים לארגון הטרור. במקרים אחרים, פקידים ערים לבעיה ומיישמים תקנות שונות כדי למתן את הסכנה שגורמים אלו מהווים או עלולים להוות. ההתמודדות עם הנושא שונה בין מדינה למדינה –בהתאם לגורמים השונים ולשיקולים פוליטיים – תוך יישום מדיניות בצורה לא אחידה.
ההתפתחויות בשנתיים האחרונות ממחישות את מגוון התגובות הממשלתיות לאירועים בהם הוכח שארגוני חברה אזרחית פלסטינים קשורים לארגוני טרור. לדוגמה, בשנת ,2020 ממשלת הולנד דחתה את הראיות שהוצגו, אך בעקבות לחץ פרלמנטרי חזרה בה והחליטה להקפיא מימון לארגון שכעת הוכרז כקשור לטרור. לאחר מכן, גייסה הולנד חברה חיצונית לפתוח בחקירה בנושא. במקביל, הנחתה שותף פלסטיני אחר לטייח מקרים בהם עובדים בארגון תמכו באלימות או חגגו פיגועי טרור.
הפלסטינים הגיבו לנסיונות התורמים להוסיף תקנות נגד טרור באמצעות קמפיין רחב נגד התנאי שלא לתמוך בטרור, שידול הממשלות לחזור בהן, והפעלת לחץ על ארגונים מקומיים לוותר על מימון במקום להסכים לניסוח שיאסור עליהם להיות בקשר או לתמוך בארגוני טרור מוכרים. בשנת ,2020 ספציפית, הרשות הפלסטינית וארגונים פלסטינים השיקו קמפיין אגרסיבי המתנגד ליישום סעיף נגד טרור בחוזים על מימון של האיחוד האירופי.
באופן דומה, לאחר ההכרזה על ששת הארגונים הפלסטינים באוקטובר ,2021 גופים פלסטינים רבים הוקיעו את המהלך – כולל החז"ע.
תגובת האיחוד האירופי לקמפיין הפלסטיני היו חלוקות, כאשר חלק מהדיפלומטים ביקשו להרגיע את החשש הפלסטיני ולהבטיח להם שלא יושפעו לרעה, בעוד בכירים אחרים פתחו בחקירות. במקביל, ארגונים בינלאומיים המזוהים עם המאבק הפלסטיני מפעילים לובי נרחב נגד הגבלות המימון, כאשר הם מקדמים נרטיב שארגוני זכויות אדם חפים מטעויות. הם מציגים תמונה של ארגונים עם שאיפות טהורות "(אפקט ההילה,)" שצריכים להיות פטורים מפיקוח והגבלות בפעולותיהם ובמימון שמקבלים.
בזמן שתורמים ממשלתיים נושאים את האחריות העיקרית לוודא שמשתמשים בכספיהם בצורה נכונה, גם נבחרי ציבור ופקידים ישראליים צריכים לעבוד אל מול עמיתיהם ממדינות אחרות בצורה תמידית, תוך שיתוף מידע על פעילויות וקשרים לטרור של ארגונים לא-ממשלתיים ועובדיהם.
המלצות
מכון המחקר Monitor NGO ממליץ שממשלות יישמו מנגנונים ברורים וספציפיים באופן קבוע, בכדי להבטיח שלא יינתנו משאבים ותמיכה לארגונים הקשורים לאלימות או לטרור.
- הערכות המענקים לא צריכות להיות מוגבלות אך ורק לפי יכולות טכניות, אלה גם לכלול את כל היבטי הפעילויות של מקבלי המענקים הפוטנציאלים, כמו גם את הסטטוס והפעילות של כל שותפי הפרויקט
- אסור לממשלות להסתמך רק על דיווח עצמי של ארגונים לא-ממשלתיים או הצהרות מארגונים בינלאומיים בעלי אינטרס. מקבלי ההחלטות חייבים לבחון את המידע הזמין לציבור, כולל, אך לא רק, אתר אינטרנט של מקבל המימון וחשבונות ברשתות החברתיות, פוסטים של בכירים בארגון, דיווחים בתקשורת בנוגע לארגון ועובדיו, רישומי בית משפט, דוחות ומסמכים רשמיים.
- ממשלות במדינת היעד צריכות להיות בקשר עם עמיתיהם ממדינות מממנות על מנת לעדכן אותם על ראיות לטרור או פעילות אלימה אחרת, של הארגון מקבל המימון או עובדיו.
- ארגונים לא-ממשלתיים צריכים להגיש את שמות כל העובדים וחברי הדירקטוריון בארגון כדי לאפשר בדיקות רקע על מנת לוודא שאף אחד לא קשור לארגוני טרור מוגדרים ולגורמים אלימים אחרים.
במהלך תקופת המענק:
- ממשלות צריכות לקבוע סטנדרטים ונהלים במידת הצורך, לרבות השעיית מימון וביטול חוזים, כאשר הראיות מצביעות על כך שארגון לא-ממשלתי מפר תנאים של קבלת מימון הנוגעים לטרור ומימון טרור. הערכות כאלה חייבות להיות יסודיות ועצמאיות , הן אינן יכולות להסתמך על דיווח עצמי של הארגון, ויש להעשותן גם תוך כדי התייחסות לחוות דעת של גורמי צד שלישי.
- הבדיקה צריכה להיעשות באופן שיטתי וגם במרווחי זמן קבועים במהלך תקופת המענק.
- על מקבלי המענקים ליידע באופן מידי את הממשלות המממנות על מעצרם של עובדים בארגון הלא- ממשלתי המתבצע במהלך תקופת המענק.
לאחר תקופת המענק:
- ממשלות חייבות לגבש קווים מנחים לקביעת תנאים לביטול מענק לארגונים לא-ממשלתיים עקב הפרות של תקנות נגד טרור ולקבוע סטנדרטים לחידוש המענקים לארגונים אלו.
