פרויקט המועצה להגנת החירויות

בשנת 2016, האיחוד האירופי, דרך מנגנון מימון בשם (European Neighbourhood and Partnership funding Instrument” (ENI" העביר לעמותה הישראלית "אעלאם – המרכז הערבי לחירות המדיה, פיתוח ומחקר" מימון בסך 365,803 אירו (2017-2019) למטרת "יצירת המועצה להגנת החירויות: שמירה על המרחב הדמוקרטי עבור ארגוני חברה אזרחית בישראל". כפי שעולה מכותרת זו וכפי שנאמר במפורש על ידי האיחוד האירופי, "המטרה הכוללת של מהלך זה היא להבטיח את המעורבות הפעילה של החברה האזרחית על ידי התמודדות עם חסמים מערכתיים המגבילים את ההשתתפות בתהליכי קביעת המדיניות"1. במאגר המידע של האיחוד האירופי, מכון ון ליר בירושלים מצוין כשותף בפרויקט. ון ליר מציינים כי האגודה לזכויות האזרח בישראל היא חלק בגיבוש סדר יום זה.

הלובי הפוליטי הוא מרכיב מרכזי בפרויקט ובא לידי ביטוי באופן מפורש ב"תכנית פעולה אסטרטגית" הנושאת את סמל האיחוד האירופי בכל עמוד, בהוצאת אעלאם2. התוכנית קוראת לפעילות אופוזיציונית נרחבת כמו לובי מאסיבי בכנסת וקמפיינים בתקשורת. לפי המסמך, אעלאם ושותפיו "יפעלו בכנסת ובמרחב הציבורי כדי ליצור קואליציות ציבוריות ופוליטיות שמטרתן למנוע חקיקה הפוגעת בחירויות ובהצעות חוק המקדמות אותה".

דרישת הדגל של המועצה להגנת החירות מתבטאת בלובי שנועד לאחד את חברי הכנסת "המזדהים עם פעילותם של ארגוני השמאל" על מנת "לפתוח בחקיקה נגדית" במטרה להילחם בניסיונות הימין "המקדם באופן אגרסיבי את השקפת עולמו, ללא התחשבות בקבוצות מיעוט אידיאולוגיות או לאומיות".

בנוסף, הנחות היסוד עליהן מתבססות התוכנית של 'אעלאם'  הנן פוליטיות ובוטות, ורומזות לכך  שישראל היא לא מדינה דמוקרטית, וגם לא הייתה דמוקרטית מעולם. התוכנית מתבססת על הנרטיב ההיסטורי לפיו מדינת ישראל הוקמה "על הריסות העם הפלשתיני, שהיה הרוב מבחינה דמוגרפית באזור הגיאוגרפי בו ישראל הוקמה". במשך עשרות שנים, טוענים המחברים, ישראל תחזקה "מערכת מתוחכמת של שליטה המורכבת ממדיניות של הפרדה, תלות ופיקוח".

כיום, הם טוענים, ישראל "מתדרדרת במהירות הרחק מערכים דמוקרטים וליברלים" בגלל הממשלה "הימנית והמשיחית-לאומנית" השואפת ל"תפיסת שלטון הרוב בדמוקרטיה Majoritarian)) ולא לתפיסה מהותית של הדמוקרטיה".

יש לציין, כי בכירים באיחוד האירופי מהדהדים שוב ושוב את הרטוריקה הזאת, כולל בשיחות עם פוליטיקאים ישראלים3.

למרות שהמסמך האסטרטגי מצביע בגלוי על מטרות הפרויקט, בתגובה לשאילתות מצד התקשורת על הפרויקט הזה, טען האיחוד האירופי כי הוא "מממן פרויקטים עצמאיים ועמותות, שאינם עובדים עבור האיחוד האירופי. לפיו, הטענה שפרויקטים הממומנים על ידי האיחוד האירופי פועלים כגופי שדולה אינה מבוססת"4.

פרוייקט היכולת האסטרטגית:

בשנת 2016 האיחוד האירופי העניק סכום כולל בסך 488,098 אירו (2016-2019) לארגונים: אעלאם, קבוצת המחקר אוקספורד, PalThink למחקרים אסטרטגיים, ו'מדר' -הפורום הפלסטיני ללימודי ישראל, למטרת "בניית יכולת אסטרטגית: העצמת מחוזות בעלי זכות הבחירה האזרחיים והפוליטיים המתהווים בפלסטין ובישראל".5

לפי האיחוד האירופי, הפרויקט נועד לקדם "דיאלוג אסטרטגי פלסטיני-פלסטיני, ופלסטיני-ישראלי באמצעות עבודה של שלוש קבוצות אוטונומיות הקשורות זו בזו: קבוצת האסטרטגיה הפלסטינית (PSG), קבוצת האזרחים הפלסטינים בישראל (PCIG) והפורום האסטרטגי הישראלי (ISF). מטרת הפרויקט להשפיע על תהליכי קבלת החלטות על ידי מתן אינפורמציה באופן מבוסס ומוכוון אסטרטגיה (ניירות מדיניות ומסמכי אסטרטגיה) ועל ידי יצירת דיון רחב בקרב אינטלקטואלים צעירים משני צידי המתרס."6

הארגונים שמקבלים את המענק הם ארגונים בעלי אופי פוליטי מובהק, שפעילותם מעידה על כך שהם אינם מעוניינים בקידום שלום דרך דיאלוג, פתרון שתי המדינות או מטרות מוצהרות נוספות של האיחוד האירופי.

דו"ח אעלאם לשנת 2016, אשר מומן על ידי Oxford Research Group (להלן: ORG) ונורבגיה תחת הכותרת  "תרחישים עתידיים: הערבים הפלסטינים במדינת ישראל", דן במה שהם מגדירים כ"מאזן עוצמה לא-שוויוני בין הערבים הפלסטינים בישראל לבין האוכלוסייה היהודית, בעקבות שליטה היסטורית ורדיפה פוליטית". על פי הדוח, רבים בחרו להחרים את מדינת ישראל, "כי אין לגיטימציה לישות הישראלית אשר הוקמה אחרי הנכבה" (ההדגשה אינה במקור). הדו"ח ממשיך ומזהיר אנשים נוספים שלא "ליפול למלכודת של ההגמוניה הציונית או לסבול את המחשבה הגזענית היומרנית השלטת כיום בישראל."7

בשנת 2015, קבוצת האסטרטגיה הפלסטינית של ORG פרסמה דו"ח אסטרטגי התומך ב- "התנגדות על כל צורותיה, כולל התנועה העולמית הגוברת לסנקציות, חרם ומשיכת השקעות".8 ברבים מפרויקטים הקשורים לסכסוך, ORG מקדמים את הנרטיב הפלסטיני.

כמו כן, בדיון על הפרויקט, PalThink קיים כנס בשנת 2018 שכותרתו "הזדמנויות, אמצעים ותרחישים להשפיע על החברה הישראלית" במהלכו טען אטוין שלחת, חוקר ב'מדר', כי "היהדות היא הדת היחידה שאינה נוקטת גישה מיסיונרית בניגוד לדתות אחרות. כתוצאה מכך, המטרה העיקרית של פרויקט הסיפוח היא לפנות את העם הפלסטיני ולהחליפו ביהודים".