כללי

  • ארגון ג'יי סטריט, שנוסד ב-2008 כאופוזיציה ל-AIPAC, מכנה עצמו ארגון "בעד השלום ובעד ישראל"; טוען לקידום פתרון שלום של שתי מדינות לשני עמים, ומבקש "להגדיר מחדש…מה הכוונה להיות בעד ישראל".
  • מורכב משלושה ארגונים עצמאיים: ג'יי סטריט, קבוצת שדולה רשומה במעמד 501c4 ; ג'יי סטריט PAC, ועדת פעולה פוליטית שתורמת כספים למועמדים; וקרן החינוך של ג'יי סטריט, 501c3.
  • הארגון גם השיק את אתר ObamaSmearBusters.com, "שנחוש להילחם בהכפשות של מדיניותו הנבונה של אובמה במזרח התיכון".

 נקודות מחלוקת

  • על מדיניותה של ישראל בעזה (4 בפברואר, 2010): "בשל מדיניותה של ישראל להגביל באופן חמור את המעבר של סחורות וחומרים חיוניים דרך המעברים, סבלה של עזה נמשך. אנו מאמינים שמדיניות זו היא רעועה מבחינה אסטרטגית, פוגעת בביטחונה של ישראל, ותובעת מחיר בלתי-קביל מפלסטינים תמימים. היא פוגעת בערכים ההומניטאריים האמריקנים, והיא ענישה קולקטיבית שמפירה את המשפט הבינלאומי".
  • על מבצע "עופרת יצוקה" (דצמבר 2008): "בעוד שניתן להבין ואף להצדיק את ההתקפות האוויריות של צה'ל הבוקר בעזה לאור התקפות הרקטות לאחרונה, אנו מאמינים שחברים אמיתיים של ישראל מבינים כי הסלמת הסכסוך תוכח כבלתי-מועילה ומזיקה, ותצית זעם נוסף באזור ותפגע בסיכויים לטווח-הארוך לשלום ויציבות…רק דיפלומטיה ומשא ומתן יכולים להפסיק את הרקטות והטרור…אנו קוראים להתערבות דיפלומטית חזקה ומיידית מצדן של ארצות הברית, הקוורטט ובני-ברית באיזור, כדי לשאת ולתת על חידוש הפסקת האש…" (ההדגשה אינה במקור)
  • תמיכה בהחלטת מועצת הביטחון של האו'ם נגד ישראל: בינואר 2011, ג'יי סטריט יצא נגד וטו אמריקני של החלטה אנטי-ישראלית במועצת הביטחון של האו'ם שהציעו הפלסטינים ומדינות ערב: "איננו יכולים לתמוך בוטו האמריקני על ההחלטה שממשיכה את המדיניות האמריקנית ארוכת-הטווח ושמגנה באופן הולם את מדיניות ההתנחלות הישראלית".
  • התנכרות מצד חבר בית הנבחרים גארי אקרמן, תומך לשעבר של הארגון: בתגובה לעמדת ג'יי סטריט על החלטת מועצת הביטחון של האו'ם, אקרמן (דמוקרטים, ניו-יורק) התנכר לקשריו עם הארגון. "ההחלטה לאמץ את המאמצים הפלסטינים והערבים לגנות את ישראל במועצת הביטחון של האו'ם, איננה הבחירה של חבר מודאג המבקש לעזור. במקום זו בחירה מבולבלת של ארגון שראשו כה פתוח לגבי מה שמהווה סיוע לישראל, עד שמוחו התפזר". (25 בינואר, 2011)
  • גיי סטריט הגיב בהתקפות אישיות נגד אקרמן, אולם אולץ להתנצל בפני אקרמן מספר ימים מאוחר יותר:
    • "הצלת פתרון שתי המדינות לשני העמים יחייב מנהיגים בעלי אומץ וחזון, אשר למרבה הצער שניהם חסרים בהצהרת חבר הקונגרס היום" (25 בינואר, 2011)
    • "הוא הציג שלא כהלכה את השקפותינו, קרא לעמדתנו 'מבולבלת' בשפה שמתאימה יותר לויכוח בחצר בית הספר מאשר לחבר קונגרס מוביל…אנו לא נספוג את ההתקפה בשכיבה על הקרקע. אנו צריכים להראות לחבר הקונגרס אקרמן ולעולם הפוליטי שאם הם יתקיפו את התנועה הזאת, אנו נגיב בקול רם וברור…אנו מאוכזבים ומצטערים שלחבר הקונגרס אין את האומץ לעמוד מאחורי עקרונותיו בנושא זה". (דוא'ל, 18 בינואר, 2011)
  • בפברואר 2010, ג'יי סטריט נתן חסות משותפת למשלחת אנשי קונגרס לישראל יחד עם ארגון כנסיות לשלום במזרח התיכון (CMEP). האתר של CMEP מציג את "מסמך קיירוס פלסטין" (לינק לא פעיל), אשר מקדם בפירוש את תנועת החרם, משיכת ההשקעות, והסנקציות (BDS). ארגון CMEP מצטט גם את הבישוף מרק הנסון מהכנסייה הלותרנית-אוונגליסטית, ומתייחס למסמך כ"מילה של תקווה בזמן של פסימיות שיכולה להוביל לייאוש".
  • על המשט "לשחרור עזה" (15 ביוני, 2010): הארגון התנגד ישירות ל"מכתבים לנשיא שעוברים כעת בבית הנבחרים בנוגע למשט לעזה", אשר ג'יי סטריט טען כי הם מתבטאים "הצהרה פשטנית שתומכת במדיניות ישראל ופעולותיה". ג'יי סטריט עודד "דעות בעלות יותר ניואנסים" שמכירות ב"השפעה" וב"חומרה" של "הסגר הנוכחי בעזה על האוכלוסייה האזרחית".
  • ג'יי סטריט תומך בכתב האישום של "פשעי המלחמה" מצד ועדת האו'ם בראשות גולדסטון:
    • תחקיר של עיתון Washington Times חשף את תפקידו של ג'יי סטריט בתיאום פגישות בין השופט גולדסטון, מחבר הדו'ח של מועצת זכויות האדם של האו'ם בנוגע למבצע "עופרת יצוקה" בשנת 2009, ובין חברי קונגרס.
    • Washington Times דיווח גם שאשת הקשר של ג'יי סטריט בישראל, קולט אביטל (חברת כנסת לשעבר מטעם העבודה ולשעבר קונסול כללי בניו-יורק) התפטרה, בין השאר, "בשל קשריה של הקבוצה עם השופט גולדסטון".
    • הארגון סירב לתמוך בהחלטת בית הנבחרים מספר 867, "אשר קוראת לנשיא ולמזכירת המדינה להתנגד באופן חד משמעי לכל אימוץ או התחשבות נוספת" בדו'ח גולדסטון. ג'יי סטריט חשש, בין השאר, שההחלטה לא מביאה בחשבון את הסבל שנגרם הן "בשל המבצע הצבאי והמצור המתמשך על עזה" וכי היא לא מכירה בעובדה ש"המנדט המקורי של הועדה שונה על ידי השופט גולדסטון עצמו והתקבל על ידי מועצת זכויות האדם כך שיכלול התמקדות בהתנהגות שני הצדדים".
  • סנקציות על איראן
    • מתנגד לסנקציות, וטען שמניעת פיתוח של נשק גרעיני על ידי איראן "יניב את התוצאות הטובות ביותר באמצעות מגעים דיפלומטיים". הצהרה מאוחרת יותר (2 ביולי, 2009) הכירה בכך ש"ככל הנראה התוכנית הגרעינית של איראן ותמיכתה בטרור נגד ישראל יימשכו", אולם "מגעים דיפלומטיים נותרו הדרך הבטוחה ביותר להצלחה".
    • באוקטובר 2009, ג'יי סטריט הכריז ש"הוא אינו מתנגד להטלת סנקציות כלשעצמן".
    • מכל מקום, בדצמבר 2009 בן-עמי הביע את תמיכתו בהעברת חוק הסנקציות על דלק מזוקק של איראן, והכיר ב"התרסה המתמשכת של איראן כלפי הקהילה הבינלאומית".
  • ג'יי סטריט U נגד ישראל
    • ענף הסטודנטים של ג'יי סטריט הסיר את המושג "בעד ישראל" מסיסמת הארגון, במטרה "למנוע ניכור של סטודנטים". סניפים פרטנים גם הורשו להחליף את הסיסמא ל"בעד ישראל, בעד פלסטין". בן-עמי טען שזו הייתה החלטה שיווקית.
    • בנובמבר 2010, ג'יי סטריט וג'יי סטריט U ארגנו "מספר אירועים ברחבי המדינה שבהם כיכב מנהל UNRWA בעזה ג'ון גינג". (ראו דף מידע על תפקידו של גינג בלוחמה הפוליטית נגד ישראל)
    • בינואר 2011, ג'יי סטריט התלונן על "החלטת תגלית ישראל לבטל את המסע של תגלית [לישראל] שג'יי סטריט U תכנן בתיאום עם הספק החוויה הישראלית". מכל מקום, על פי תגלית, "בשום שלב לא אושר מסע תגלית ישראל בשיתוף עם ג'יי סטריט U, ולא ניתן לספק החוויה הישראלית שום אישור למסע כזה. לא ביטלנו את האישור שלו, משום שלא ניתן אישור כזה מלכתחילה…נבוכנו לקרוא הודעה לעיתונות של ג'יי סטריט U שהכריזה שהארגון 'מוביל' מסע תגלית לישראל".
    • בתכתובת בלוג, מארגן ג'יי סטריט U בירושלים דרו כהן כתב שהוא מזדהה עם הצהרה זו של עורכת הדין של הלוחמה המשפטית אמילי שפר, "אלא אם כן אני מצויה עם אנשים שאני בטוחה שאינם מצדדים בציונות או בכל צורה של דיכוי, אני לא יכולה לכבד באופן נינוח את המסורת, או אפילו להיות בטוחה שאני מעוניינת להיות חלק ממנה".
  • כנס ג'יי סטריט בשנת 2009 אירח פאנל של בלוגרים "מתקדמים", כולל מקס בלומנטל והלנה קובן האנטי-ציוניים הבלתי-מתפשרים. בן-עמי הסביר, "אני לא נותן להם כל אישור, ואין כל סנקציה על אמונותיהם…אני לא מתכוון לומר, 'לא אתם לא יכולים לאכול צהריים יחדיו'".

קשרים לארגונים לא ממשלתיים פוליטיים ישראלים

מחלוקות מימון

  • בספטמבר 2010, דיווחים תקשורתיים גילו שג'יי סטריט "קיבל באופן סודי" תרומות בשווי $750,000 מג'ורג' סורוס, מייסד המכון לחברה הפתוחה, ומשפחתו.
  • בעבר, בן עמי רמז שג'יי סטריט לא מקבל תמיכה מסורוס, והתייחס בביטול לדו'חות שטענו להפך. לאחר שהתרומה נחשפה, בן עמי התנצל ואמר שהערתו הייתה "פחות מברורה" ו"מטעה".
  • מחצית מהמימון של ג'יי סטריט בשנת 2008-2009 הגיע דרך תרומה בסכום $811,697 שהעבירה קונסולסיון אסדיקול, אשת עסקים מסתורית מהונג-קונג וחברה של תומך אחר של ג'יי סטריט ביל בנטר. מעורבותה ומניעיה של גב' אסדיקול לא נחשפו.
  • מממני ועדת הפעולה הפוליטית של ג'יי סטריט כוללים את מנהלי המועצה הלאומית האמריקנית-איראנית והמכון האמריקני-ערבי; עורך-דין שייצג את השגרירות הסעודית בוושינגטון; סוכן זר לשעבר של ערב הסעודית; ומנהל תחנת ה-CIA בערב הסעודית, ריי קלוס (אשר על פי דיווחים עבד עבור ראש המודיעין הסעודי לשעבר).
  • בדצמבר 2010, עיתון ה-Washington Post דיווח שג'יי סטריט שילם לחברת בן-אור ייעוץ, חברת יחסי ציבור ישראלית שבן-עמי ייסד ומחזיק בבעלות חלקית עליה, עשרות אלפי דולרים עבור דמי ייעוץ. מומחים לענייני צדקה שצוטטו בכתבה אמרו שהדבר מעלה שאלות אתיות של תשלומים עצמיים וניגוד אינטרסים.