ארגונים לא ממשלתיים רבים, ביניהם ישראלים, פלסטינים ובינלאומיים, מקדמים את 'זכות השיבה' לכאורה של הפליטים הפלסטינים שנעקרו בשנת 1948 וצאצאיהם, לבתיהם ולרכושם.


מספר ארגונים מסלפים את המקורות לזכות זו, וטוענים כי יש לכבד אותה במסגרת הסכם שלום "צודק" בין ישראל והפלסטינים. אחרים טוענים כי מדובר בזכות משפטית, בלתי-ניתנת לערעור ושאינה נתונה למשא ומתן, שמקורה במשפט הבינלאומי ו/או בהחלטות האו'ם: החלטת המועצת הכללית של האו'ם מספר 194, סעיף 11 או על פי הכרזה האוניברסאלית על זכויות האדם משנת 1948, סעיף 13. ישנם ארגונים (ראה להלן, NDC), אשר מעוותים את העובדות וטוענים כי החלטה 194 התקבלה במועצת הביטחון, ולפיכך היא מחייבת.

להלן רשימת ארגונים לזכויות אדם ושלום התומכים בזכות השיבה ומקדמים אותה:

א.        ארגונים בינלאומיים: 

  1. משמר זכויות האדם, Human Rights Watch (ארצות הברית)
  • "משמר זכויות האדם קורא למנהיגים הישראלים והפלסטינים שעוסקים במשא ומתן להסכם הקבע לתמוך בזכות השיבה של הפליטים הפלסטינים כחלק מפתרון כולל לבעיית הפליטים הפלסטינים…הסכם שלום בין שני הצדדים צריכים לאפשר לפלסטינים שחיים בגלות לבחור בחופשיות מבין שלוש אפשרויות: חזרה לארץ מוצאם, היטמעות בארץ המקלט, או יישוב מחדש במדינה שלישית". ("ישראל, המנהיגים הפלסטינים צריכים להבטיח את זכות השיבה כחלק מפתרון כולל לפליטים" (אנגלית), משמר זכויות האדם, 11 בדצמבר 2001)
  • "במקרה של הסכם שלום במזרח התיכון שנתון כעת למשא ומתן, ההסכם צריך להכיר בזכות זו של הפליטים הפלסטינים והגולים מהשטחים שנמצאים בתוך מה שכעת ישראל או במה שככל-הנראה תהיה המדינה העתידית של פלסטין…הזכות שייכת לא רק לאלו שברחו בתחילה מהשטח, כי אם גם לצאצאיהם…הזכות נשארת גם כאשר הריבונות על השטח מתערערת או מחליפה ידים. אם בית קודם כבר לא קיים או שהוא כבוש על ידי צד שלישי חף מפשע, יש לאשר את השיבה לקרבת הבית הקודם". ("מדינות משמר זכויות האדם על זכות השיבה" (אנגלית), משמר זכויות האדם, ללא תאריך)
  • קן רות', מנכ'ל משמר זכויות האדם, שלח מכתבים לקלינטון, ערפאת, וברק ודחק בהם לקבל את עמדת הארגון. זכות השיבה, הוא כתב, 'היא הזכות שנשארת גם כאשר הריבונות על השטח מתערערת או מחליפה ידים'". ("דו'ח מיעוט" (אנגלית), בן בירנבאום, The New Republic, ה-27 באפריל 2010)
  1. אמנסטי אינטרנשיונאל (בריטניה)
  1. FIDH – הפדרציה הבינלאומית לזכויות האדם (צרפת)
  1. תנועת החרם העולמית (BDS Movement)
  • "קריאת החברה הפלסטינית האזרחית לחרם, הימנעות מהשקעות ולמען סנקציות נגד ישראל עד שישראל תפעל בהתאם לחוק הבינלאומי…כיבוד, הגנה וקידום זכויותיהםן של הפליטיםות הפלסטיניםיות לשוב לבתיהםן ולרכושםן כפי שעוגן בהחלטה 194 של ארגון האומות המאוחדות." ("קריאת החברה האזרחית הפלסטינית ל-BDS", תנועת ה-BDS, ה-9 ביולי 2005)
  1. תנועת הסולידאריות הבינלאומית (International Solidarity Movement)
  • "זכות השיבה היא מטרה עיקרית של המאבק הלאומי הפלסטיני…בשנים האחרונות, זכות השיבה גם עלתה כדרישת מפתח של פעילי סולידאריות בינלאומית שתומכים בשאיפות הפלסטיניות לחופש". (על התמיכה בזכות השיבה של הפליטים הפלסטינים ב-5 ביוני" (אנגלית), תנועת הסולידאריות הבינלאומית, 22 במאי, 2011)
  • "זכות השיבה היא זכות שלא ניתן להעבירה. שלילת זכות השיבה היא ביצוע טיהור אתני אשר הינו פשע מלחמה. זכות השיבה היא זכות בסיסית, שנגזרת מן ההצהרה האוניברסאלית לזכויות האדם וכל האמנות הבינלאומיות והאיזוריות. זו זכות אישית שנגזרת מקדושת הבעלות הפרטית וזכות קולקטיבית שנגזרת מעיקרון ההגדרה העצמית. אין לה תקנה של הגבלה והיא לא יכולה להתחסל באמצעות אמנה או הקמת מדינה. היא מאושרת על ידי החלטת האו'ם 194 ומאושרת באופן חוזר ונשנה על ידי הקהילה הבינלאומית בלמעלה מ-110 פעמים ב-50 שנה, ללא מקבילה בהיסטורית האו'ם. חוקית, השיבה יכולה להיות מיושמת רק בבית הפליט ואדמתו ב-1948, ולא בכל מקום אחר, אפילו בפלסטין". ("בבטן ה"דמוקרטיה" המייללת שנקראת ישראל" (אנגלית), ישו מרטינז, תנועת הסולידאריות העולמית, 12 במאי, 2007)
  1. IHH (טורקיה)
  1. תוכנית "השיבה מהגלות" של ארגון התנועה לשחרור פלסטין (Free Palestine Movement, ארצות-הברית)
  • "ביום הפעולה, בערך 100 פלסטינים ותומכיהם יטוסו לנמל התעופה לוד (נמל התעופה הבינלאומי בן-גוריון). הם יגיעו במספר טיסות ויקחו מגוון נתיבים. הן הפלסטינים והן תומכיהם יחזיקו באזרחות שאינה זקוקה באופן סדיר לויזה בכדי לבקר בישראל. אף על פי כן, הם ייבחרו מקרב אלה שכניסתם להיכנס לישראל נדחתה. אזרחיות המתנדבים יגדירו את התאמתם לעלות לטיסות. מכל מקום, רשויות המכס הישראליות ככל הנראה יעצרו אותם בהגיעם, ישימו אותם במעצר, וינסו לגרש אותם בהקדם האפשרי. יש להימנע מטיסות אל-על, שם כוחות הביטחון הישראלים ככל הנראה ימנעו את העליה למטוס. המתנדבים יתנגדו באופן בלתי-אלים לגירושם, באמצעות חוסר-שיתוף פעולה וסירוב לציית לדרישות כלפי הנוסעים של חברות התעופה. התנגדות קודמת מסוג זה הראתה כי קברניט המטוס יסרב לקבל נוסעים שכאלה, אשר אז יוחזרו למעצר. יאורגנו עורכי דין מראש, אשר יטענו כי יש לאשר למתנדבים לממש את זכותם להיכנס [למדינה], ולהישאר שם לפחות עד שתביעתם תישמע. ייתכן ויערערו על מספר תביעות בבית המשפט העליון ואולי אף לבית הדין הפלילי הבינלאומי, אם יש אמצעים לעשות כן. המסר הוא שהמתנדבים רק רוצים לבקר בביתם ובארצם, הם יישאו עותקים של מסמכים ותמונות שמראים את מקום מוצאם, כמו גם עותקים אפשריים של מפתחות. הם יעמדו על כך שלמרות שיש להם את הזכות לחיות בבתיהם, מטרתם בעת הנוכחית היא אך ורק לבקר". ("פרוייקט החזרה מהגלות" (אנגלית), התנועה לשחרור עזה, אין תאריך)

 

ב.        ארגונים ישראלים:

 

  1. קואליציית נשים לשלום
  • "מדינת ישראל מתמידה בשליטה על הפלסטינים ומחריפה אותה. בעשותה כן, ישראל מאשרת שהנכבה לא נגמרה עדיין. סיום הכיבוש, הסרת המצור ויישום זכות השיבה הם כולם מרכיבים חיוניים בהשגת שלום צודק". ("די למצור על עזה: אודות הקמפיין" (אנגלית), קואליציית נשים לשלום, 12 בספטמבר , 2010)
  • "אנו, אזרחים ישראל המחוייבים לקידום שלום ישראל-פלסטיני צודק, פונים אליך בבקשה שבאמצעות כוח משרתך וכוחה של שוודיה כנשיאת האיחוד האירופי, תנקוט בפעולה לחולל תנועה פוליטית אירופה שמטרתה להסיר את המכשולים לשלום צודק: פירוק כל ההתנחלויות, סיום הכיבוש הישראלי של השטחים הפלסטינים, יישום זכות השיבה בהתאם להחלטת האסיפה הכללית של האו'ם מספר 194". ("מכתב מקואליציית נשים לשלום לראש ממשלת שוודיה" (אנגלית), קואליציית נשים לשלום, 25 באוגוסט, 2009)
  1. הועד הישראלי נגד הריסת בתים
  • "נושא הפליטים חייב להיות מטופל באופן ישיר. הוא נתון למשא-ומתן, אך הוא דורש שני תנאי ייסוד: קבלת זכות השיבה של הפליטים, כך שהוא איננו רק “מחווה של רצון טוב” או “הומניטרית” מצד ישראל; והכרה של ישראל באחריות שלה לגירוש חצי מהפלסטינים ב-1947/48, בנוסף לגירושים של 1967. סירובה הנחרץ של ישראל לקבל את זכויותיהם של הפליטים ולעשות את הצעד הסימלי אך המכריע של הכרה באחריות הוא זה שהופך את הפיתרון של נושא יסודי זה לבלתי אפשרי." ("תפקידה של החברה האזרחית בתור כלב שמירה במו"מ הנוכחי", ג'ף הלפר, הועד הישראלי נגד הריסת בתים, 19 בספטמבר, 2010)
  • "אנו צריכים להיות מסוגלים להסכים על מערכת עקרונות שחייבת להנחות כל ניסיון להשיג שלום צודק. לכל הפחות הם יהיו…התייחסות לסוגיית הפליטים, בהתבסס על זכות השיבה והכרה ישראלית בתפקיד ששיחקה המדינה בגירוש הפליטים מהארץ". ("מתגייסים לקראת ספטמבר" (אנגלית), ג'ף הלפר, הועד הישראלי נגד הריסת בתים, 15 באפריל, 2011)
  1. גוש שלום
  • זכות השיבה כ"גורם מרכזי בהשגת פתרון צודק ובר-קיימא של הסכסוך הפלסטיני/ערבי – ישראלי… זכות אוניברסלית המעוגנת במשפט הבינלאומי". ("זכות השיבה: שאלות העולות בשיח הצבורי בישראל", גוש שלום, ללא תאריך)
  • "השאלה הקובעת היא: כמה ניתן להחזיר? המינימליסטים ידברו על 100 אלף, המקסימליסטים על חצי מיליון. אני עצמי דיברתי על מיכסה שנתית של 50 אלף, לתקופה של 10 שנים. אך זהו נושא למשא-ומתן, שצריך להתנהל ברוח טובה וברצון טוב, מתוך מגמה כנה להביא עניין כאוב זה לסיום מוצלח, תוך התחשבות בעובדה שמדובר על גורלם של בני-אדם חיים, הראויים לשיקום אחרי עשרות שנים של סבל". ("זכות השיבה," אורי אבנרי, גוש שלום, 14 בינואר, 2011)
  1. זוכרות (ארגון ישראלי ששם לו מטרה לקדם את זכרון ה'נכבה')
  • "הכרה בזכות הפליטים הפלסטינים לשוב לבתיהם הינה תנאי הכרחי לכינונו של שלום ומשטר דמוקרטי אמיתי בארץ. זכות השיבה אינה צריכה להיות תלויה באופי ההסדר הפוליטי הסופי בארץ (שתי מדינות, מדינה אחת, קונפדרציה וכו') אלא היא תנאי קודם לכל אלה. שיבת הפליטים הפלסטינים היא האתגר החשוב ביותר עבור היהודים בישראל… שיבה גם תאפשר לפלסטינים התחלה של תהליך התפייסות עם היהודים ותסמן את סיומו של השלב הקולוניאליסטי בארץ". ("מי אנחנו," איתן בורשטיין ונורמה מוסי, זוכרות, 2007)
  1. המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית
  • "להלן שיחה שערך מיכאל ורשבסקי בכנס חיפה לזכות השיבה…ישראל התקבלה, ונעשתה מדינה חברה ומייד לאחר מכן הכריזה כי אין לה כוונה ליישום החלטת האו'ם. התנועה הלאומית הפלסטינית ותנועת הסולידאריות הבינלאומית צריכות ליזום קמפיין ארוך-טווח להשעיית חברות ישראל באו'ם עד שישראל תציית להתחייבויותיה הרשמיות בנוגע לזכויות הפליטים. קמפיין כזה ישים שוב את נושא הפליטים במקומו הלגיטימי, בלב הויכוח הישראלי-פלסטיני ובלב פתרונו". ("זכות השיבה והשיבה הפלסטינים? אין סיכוי!" (אנגלית), המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית, 2 ביולי, 2008)
  • "מאבק לסוף לכיבוש של השטחים הפלסטינים והסורים שנכבשו ב-1967, בהתאם לחוק ולהחלטות הבינלאומיות; הכרה בזכות השיבה של הפליטים הפלסטינים כזכות לאומית קולקטיבית וכזכות פרטית של כל פליט ופליט ומאבק להגשמת זכות זו". ("אודות המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית", המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית, 28 ביולי, 2010)
  1. קול אחר בגליל (ממומן על ידי הקרן החדשה לישראל, $89,000 בשנים 2006-2009)
  • "עמותת קול אחר בגליל תפעל למימוש היעדים הבאים… מימוש זכות השיבה של הפליטים והעקורים הפלסטינים למקומות הישוב מהם גורשו מאז 1948". ("מסמך החזון: עקרונות יסוד", קול אחר בגליל, 2007)

 

ג.       ארגונים ערבים-ישראלים:

  1. עדאלה
  • "לשם בנייתה של חברה דמוקרטית שוויונית, המשוחררת מאלימות ומדיכוי, וכבסיס לפיוס היסטורי בינה לבין העם הפלסטיני וכלל האומה הערבית, על מדינת ישראל להכיר באחריותה לעוולות ההיסטוריות שגרמה לעם הפלסטיני בכללותו עובר להקמתה ולאחר מכן: להכיר באחריותה לעוולות אל-נכבה והכיבוש; להכיר בזכות השיבה של הפליטים הפלסטינים על בסיס החלטת האו"ם 194". ("החוקה הדמוקרטית", עדאלה, 20 במרץ, 2007)
  1. אתג'אה
  • "הכנס אורגן על ידי האגודה להגנת האנשים שנעקרו מבפנים בישראל, זוכרות (זוכרות את הנכבה בעברית), מכון אמיל טומה ללימודים פלסטינים בשיתוף פעולה עם אתג'אה איחוד ארגוני הקהילה הערבים". ("הצהרה סופית: כנס זכות השיבה ושלום צודק השני בנצרת" (אנגלית), אילן פפה, Oznik.com, דצמבר 2005)
  • אנו, ארגוני הפליטים הפלסטינים, תנועות החברה האזרחית ומוסדות במולדת הפלסטינית ובגלות החתומים להלן, ארגונים לאומיים שפועלים להגן על זכות השיבה…זכויות הפליטים הפלסטינים והאנשים שנעקרו לחזור, להשבה ולפיצויים, הם זכויות בסיסיות תחת המשפט הבינלאומי והחלטות האו'ם הרלוונטיות – בפרט החלטת העצרת הכללית של האו'ם 194 והחלטת מועצת הביטחון של האו'ם 237. תוכן זכויות אלו אינו נתון למשא ומתן ללא קשר לאופן בו ייושמו…על החתום…33. אתג'אה: איחוד ארגונים לא ממשלתיים פלסטינים (פלסטין)". ("מכתב ארגוני השיבה הפלסטינים לנשיא מחמוד עבאס" (אנגלית), תנועת הסולידאריות הבינלאומית, 26 בספטמבר 2008)
  1. מוסאוא
  • "צריכה המדינה לגבש מהלך שיכלול הכרה רשמית באסון הערבי-פלסטיני של 1948, כמו גם התנצלות ממלכתית-היסטורית בשם כל ממשלות העבר על העוול והקיפוח. נושא הזכויות ההיסטוריות של המיעוט הערבי בישראל נוגע בין השאר בסוגיית העקורים הפלסטינים, תושבי המדינה ואזרחיה (הנוכחים-הנפקדים, המהויים כ-25% מהאוכלוסייה הערבית), וחזרתם ליישוביהם המקוריים – אקרית', אלע'בסייה, אללג'ון ועוד…יתר על כן, דיון ראוי על הזכויות ההיסטוריות של המיעוט הערבי חייב לכלול גם את סוגיית זכויותיהם של הפליטים הפלסטינים שגורשו מבתיהם ומכפריהם ההרוסים ונושלו מרכושם". ("חוקה שוויונית לכל?", יוסף ת. ג'בארין, מוסאוא, מאי 2007)
  1. מדה אל-כרמל
  • "הפיוס דורש גם הכרה בזכות השיבה ופעולה ליישומה בהתאם להחלטת האו"ם מספר 194". ("הצהרת חיפה", מדה-אלכרמל, 15 במאי, 2007)
  • "פרויקט זה חייב להישען על הצדק, כלומר על זכות השיבה למולדת הפלסטינית, על חיים של כבוד, ועל זכות ההגדרה העצמית. עליו לנסח מחדש את זכות ההגדרה העצמית כאשר האדם הפלסטיני עומד במרכזו." ("סדנה: עתיד הסכסוך ותפקידם של הפלסטינים בישראל (מרץ 2011)," מדה-אל כרמל, 11 במרץ, 2011)

 

ד.       ארגונים פלסטינים:

  1. בדיל – מרכז המידע לזכויות השיבה והתושבות הפלסטינית
  • "בדיל – מרכז המידע לזכויות השיבה והתושבות הפלסטינית הוא ארגון ללא מטרות רווח עצמאי קהילתי, בעל מנדט להגן על זכויות הפליטים והעקורים הפלסטינים ולקדם אותן". ("אודות בדיל" (אנגלית), בדיל, ללא תאריך)
  • "בשונה ממרבית הפליטים והפליטים, אשר בדרך-כלל מבקשים הגנה נגד השבה בכוח, הבעיה העיקרית שבפניה עומדים הפליטים הפלסטינים היא סירובה של ישראל לזכותם לפיצויים, כולל שיבה, לבתיהם במקום מוצאם. למרות שזכות זו מעוגנת במשפט הבינלאומי ומאושרת על ידי החלטות או'ם רבות, בייחוד החלטה 194 של האו'ם (1948) ו-237 (1967), היא לא נאכפה". ("זכויות הפליטים והעקורים" (אנגלית), בדיל, ללא תאריך)
  1. אל-עודה, קואליציית זכות השיבה הפלסטינית
  • "אל-עודה, קואליציית זכות השיבה הפלסטינית, היא ארגון צדקה רחב-בסיס, בלתי- מפלגתי ודמוקרטי של פעילי שורשים וסטודנטים שמחוייבים לחינוך ציבורי מקיף על זכויות הפליטים הפלסטינים לחזור לבתיהם וארץ מולדתם, ולהשבה המלאה של כל רכושם ההרוס והמוחרם בהתאם להכרזה האוניברסאלית בדבר זכויות האדם, המשפט הבינלאומי ומספר החלטות או'ם שתומכות בזכות אלו". ("אודות אל-עודה" (אנגלית), אל-עודה, ללא תאריך)
  1. NDC – מרכז הפיתוח לארגונים לא ממשלתיים (מרכז את התוכנית המשותפת למימון ארגונים לא ממשלתיים מטעם ממשלות הולנד, שוויץ, דנמרק ושוודיה)
  • "אין להוציא לפועל שום מאמץ, במידה והוא מערער את הזכויות הפלסטיניות הבלתי-ניתנות לערעור של הקמת מדינה ושיבת הפליטים לבתיהם המקוריים, בהתאם להחלטת מועצת הביטחון 194". ("קוד ההתנהגות לארגונים לא ממשלתיים פלסטינים" (אנגלית), NDC, שנת 2008)
  1. המרכז הפלסטיני לזכויות האדם
  •  "הסכם אוסלו נכשל להתייחס למרכיבים חיוניים של הסוגיה הפלסטינית — זכות ההגדרה העצמית, הזכות למדינה פלסטינית עצמאית שבירתה ירושלים, זכות השיבה של הפליטים הפלסטינים והסרת ההתנחלויות הישראלים בשטחים הישראלים הכבושים". ("פילוסופיה" (אנגלית), המרכז הפלסטיני לזכויות האדם, ללא תאריך)
  • "מה שחיוני כעת הוא האחדות, אחריות פוליטית ולאומית, ובפרט התמקדות בזכות הבלתי ניתנת למיקוח של העם הפלסטיני להגדרה עצמית וזכות השיבה והפיצויים לכל הפליטים הפלסטינים…מאשרים את הזכות הפרטית והקולקטיבית של הפליטים הפלסטינים לחזור לבתיהם ולארצם שמהם נעקרו מאז 1948. זכות זו מובטחת על ידי המשפט הבינלאומי, היא זכות בלתי-ניתנת לערעור, ואיננה יכולה להיעלם תחת פקודה". ("60 שנים של נכבה פלסטינית 60 שנים של טיהור אתני" (אנגלית), המרכז הפלסטיני לזכויות האדם, 15 במאי, 2008)
  1. אל-חק
  • "אל-חק קורא לישראל לציית למחויבותה החוקית תחת המשפט הבינלאומי בכך שתכיר בזכות הפלסטינים שנעקרו במלחמות בשנים 1948 ו-1967….היישום של החלטות האו'ם הרלוונטיות שמכירות בזכות העם הפלסטיני להגדרה עצמית ובזכות השיבה של הפליטים, כגון החלטת האסיפה הכללית מספר 194, אינן יכולות להידחות יותר". ("יום השנה ה-63 לנכבה: הצעירים לא ישכחו" (אנגלית), אל-חק, 16 במאי, 2011)
  • "כל ההסכמים הללו, מכל מקום, בולטים בכשלונים לסלול את הדרך ליישום זכות השיבה של אלו שנעקרו מהשטחים הפלסטינים ב-1967". ("עקירה, הרס והקצאה: הכפר הפלסטיני לטרון 40 שנה לאחר 1967" (אנגלית), אל-חק, יוני 2007)
  1. אל-מיזאן
  • ניתוב מחדש של המאמצים של מוסדות תכנון ופיתוח קיימים, בייחוד אלו שמתמחים ביישוב מחדש, שיקום וקליטה (כגון ארגון הציונות העולמי/הסוכנות, וקק'ל שהוזכרו לעיל) לסלול את הדרך ליישום זכות השיבה לבתיהם ורכושם של הפליטים הפלסטינים והעקורים הפלסטינים והסורים, כולל יישום הפיצוי וההשבה של הפסדים ופגיעות שנגרמו כתוצאה מהפרות של זכויות אלו". ("הצהרה בעל-פה משותפת בפני נציבות האו'ם לזכויות האדם, ישיבה 58" (אנגלית), אל-מיזאן, 1 במאי, 2002)
  1. סביל
  • "מזרח ירושלים, כחלק אינטגרלי מהשטחים הכבושים, צריכה להיכלל בכל ההסכמים הפוליטים בנוגע לשטחים אלו, כולל ההגדרה העצמית, שחרור אסירים, זכות השיבה, ולבסוף ריבונות". ("חשיבותה של ירושלים לנוצרים ושל הנוצרים לירושלים" (אנגלית), סביל, ינואר 1996)
  • "סביל פרסם הצהרה בערבית שכותרתה ירושלים, המפתח לשלום…היא הדגישה את בעיית הפליטים ואת הסירוב המתמשך של ישראל לקבל את זכות השיבה של הפלסטינים כפי שהיא מחוייבת מוסרית וחוקית תחת סעיף 13 של הצהרת האוניברסאלית לזכויות האדם והחלטה 194 של האו'ם ב-1948". ("הדו'ח המילולי של סביל לשנת 2009" (אנגלית), סביל, 2009).