מחקר חדש של NGO Monitor מוצא כי מספר ארגונים לא-ממשלתיים רפואיים רבי השפעה הפעילים במסגרת הסכסוך הערבי-ישראלי מפרים באופן עקבי את העקרונות המוסריים המוצהרים שלהם. ארגונים אלה, למרות טענתם כי המנדט שלהם כולל מקצועיות רפואית, אוניברסאליות, והיעדר משוא פנים, הפכו את הרפואה לאמצעי פוליטי שמטרתו הכפשת ישראל.

הדו"ח "רשלנות רפואית – מעורבות ארגונים רפואיים בקמפיינים אנטי-ישראליים", מדגים כיצד ארגונים לא-ממשלתיים מאשימים את ישראל ב"הפרת זכויות אדם", וטוענים באופן כוזב כי ישראל מונעת טיפול רפואי מפלסטינים, ובכך מפרה לכאורה את זכותם לבריאות. המחקר שנכתב על-ידי פרופ' ג'ראלד שטיינברג ונפתלי בלנסון, גם מדגים כיצד כתבי עת רפואיים ואמצעי תקשורת שונים מאפשרים את סדר היום הפוליטי של הארגונים ומהווים "מכפילי כוח" עבורם.

המחקר בוחן את ההטיות של כתב העת The Lancet, ושל חמישה ארגונים לא ממשלתיים: רופאים ללא גבולות; סיוע רפואי לפלסטינים; רופאים לזכויות אדם-ישראל; הסתדרות הסיוע הרפואי הפלסטינית; והתוכנית הקהילתית לבריאות הנפש בעזה.

"דו"ח זה מראה כי ארגונים לא-ממשלתיים רפואיים רבים פעילים ביישומה של אסטרטגיית דרבן משנת 2001, שמטרתה בידודה של ישראל", אמר נשיא מכון המחקר NGO Monitor פרופ' ג'ראלד שטיינברג. "הם תומכים בגלוי במטרות הפוליטיות הפלסטיניות ומנצלים את ההסמכה הרפואית שלהם כטקטיקה לקידום סדר יום זה ולקידום הנרטיב הפלסטיני. עם זאת, ראוי לציין שישנם ארגונים דוגמת רופאים ללא גבולות שמנסים להימנע מפוליטיזציה שכזו".

פרופ' שטיינברג המשיך: "כשאמצעי התקשורת חוזרים על האשמות ארגונים אלה, הם מתעלמים מהפוליטיזציה הבוטה שלהם; אפקט ההילה מהם הם נהנים כארגוני סיוע רפואיים מאפשר להם לחמוק מביקורת שכל שחקן פוליטי אחר היה סופג. למרות שלצוותי הארגונים האלה אין כל ידע משפטי, המסקנות שלהם לגבי 'הפרות של המשפט הבינלאומי' מתקבלות כפי שהן".

דו"ח זה כולל גם המלצות לארגונים לא-ממשלתיים רפואיים, לתורמים שלהם, לתקשורת ולכתבי עת רפואיים.