(ירושלים) – NGO Monitor מציין שהדו"ח של ארגון אמנסטי אינטרנשיונאל שכותרתו "מים סוערים – פלסטינים מנועים מגישה הוגנת למים", ואשר מכיל 112 עמודים, מתוזמן לתמוך בקמפיין החרם נגד ישראל, ובא במקביל לסבב הרצאות בארצות הברית אשר קושר את נושא המים ל"אפרטהייד" הישראלי. הדו"ח עצמו הוא מסמך פוליטי אשר מקדם גירסה מדומיינת ומעוותת במיוחד של המשפט הבינלאומי. נוסף על כך, הדו"ח משמיט תוכן מכריע בחשיבותו לגבי הסכסוך, במטרה לקדם את הנרטיב הפלסטיני, ובכך הוא מקדם את הלוחמה הפוליטית שמובלת בידי ארגונים לא ממשלתיים נגד ישראל.

  • דו"ח זה הוא הפרק האחרון בקמפיין של אמנסטי נגד ישראל. מטה אמנסטי אינטרנשיונל פרסם למעלה מ-20 הצהרות אשר מבקרות את ישראל, בזמן ולאחר מבצע "עופרת יצוקה" בעזה.
  • הדו"ח של אמנסטי מספק לגיטימיות לסבב הרצאות אשר מתחיל ב-1 בנומבר באוניברסיטאות בארצות הברית, שמאורגן בידי תנועת החרם התרבותי והאקדמי של ישראל (PCABI) ואשר כותרתו היא "שליטת ישראל במים כמכשיר אפרטהייד ואמצעי טיהור אתני". הדובר המרכזי, עומאר ברגותי, מנהיג את קמפיין החרם ומשיכת ההשקעות (BDS) נגד ישראל.
  • הדו"ח של אמנסטי מתעלם מראיות לפיהן לא רק שישראל מספקת לפלסטינים תושבי הגדה המערבית יותר מים ממה שהיא מחוייבת על פי הסכמי אוסלו, אלא גם שגנבי מים פלסטינים אחראים לגניבה של עד 50% מאספקת המים באיזורים מסוימים.
  • ארגון אמנסטי טוען שרמת צריכת המים הפלסטינית (60-70 ליטר לאדם ליום), הינם "מהנמוכות ביותר באיזור". אמנסטי משמיט ראיות נגישות ביותר שמדגימות כי זו רמה דומה, אם לא טובה יותר, מאשר רמתן של ערים מרכזיות באיזור כעמאן, תוניס ואלג'יר.
  • הדו"ח מבוסס על הטענה שישראל מפירה את זכויות האדם הפלסטיניות, מכיוון שמסגרת העבודה של הסכמי אוסלו, אשר עליה מתבססים הסדרי המים הנוכחיים, "הסדירה חוסר-שוויון בגישה למקורות מים". גישה זו מניחה באופן מתנשא ופטרוני שההנהגה הפלסטינית לא מסוגלת לשאת ולתת על הסכמים, ובכך היא גם יוצרת את המסגרת, שבאמצעותה ותחת אותה הנחה, יבוטלו הסכמים עתידיים.
  • הדו"ח ממציא אמות מידה של המשפט הבינלאומי, כאשר הוא טוען באופן מוטעה (כולל בכריכה הקדמית) שלישראל ישנה "חובה לכבד, להגן ולהגשים את הזכות למים" בהתבסס על האמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות, תרבותיות וסוציאליות (ICESCR). אמנסטי רומז בצורה כוזבת שאמנת ICESCR דורשת זכות למים, כאשר זכות כזו איננה אפילו מוזכרת כלל באמנה. למעשה, ההיסטוריה החקיקתית של ICESCR מגלה כי המדינות החברות בה השמיטו במכוון נושאים הקשורים במים.

 

הנשיא של NGO Monitor, פרופ' ג'ראלד שטיינברג אמר עוד קודם לפרסום הקרוב של אמנסטי, "הדו"ח של אמנסטי עושה מניפולציה לנושא המים ומתעלם ממורכבויות המשפט וההיסטוריה במטרה לצייר פעם נוספת את ישראל כמשטר אכזרי.
במקום להכיר בכך שאספקת המים היא נושא איזורי מורכב, אמנסטי מתמקד רק במחסור הפלסטיני. הדו"ח מאמץ נרטיב פשטני להחריד אשר מטיל את האשמה באופן בלעדי על ישראל, עד לרמה שבה המנהיגות הפלסטינית נפטרת מאחריותה להסכמים שחתמה תחת מסגרת העבודה של הסכמי אוסלו.
דו"ח זה תוזמן על ידי אמנסטי באופן ציני בשביל לתמרץ גל חדש של קמפיינים של חרם נגד ישראל. זוהי דוגמא נקודתית של קמפיין העוינות המתמשך של אמנסטי כלפי ישראל".


—-סוף—-


הערות העורך:
ארגון NGO Monitor נוסד בשביל לקדם שקיפות, ניתוח קריטי ודיון על תפקידם הפוליטי של ארגוני זכויות אדם. בשביל מידע נוסף, אנא בקר/י באתר שלנו:
www.ngo-monitor.org

פרסומים קודמים נוספים ודו"חות של NGO Monitor כוללים:
Amnesty International’s Goldstone Campaign – ה-22 באוקטובר, 2009
Amnesty’s Gaza ‘Report’: Abolishing Israel’s Right to Self-Defense – ה-25 בפברואר, 2009
The NGO Front in the Gaza War – Amnesty International – ה-25 בינואר, 2009
הנשיא של ארגון  NGO Monitor הוא פרופ' ג'ראלד שטיינברג.
בין החברים בוועד המייעץ הבינלאומי של NGO Monitor ניתן למצוא את אלי ויזל, פרופ' אלן דרשוויץ, סיר מרטין גילברט, ר. ג'יימס וולזי, ואליוט אברמס.