NGO Monitor קורא לוועד המנהל של HRW לשוב ולפעול באופן מצפוני 

היום, 30 לינואר 2013, מכון המחקר הירושלמי NGO Monitor פרסם דו"ח המתעד את הכישלונות המוסריים והשערורייתיים של ארגון Human Rights Watch (HRW), בפרט בנוגע למזרח התיכון, בעוד הארגון ממשיך לטעון כי הוא מקדם את העקרונות האוניברסאליים של זכויות אדם. במקביל לפרסומו של דו"ח Human Rights Watch ה-23 במספרו מחר בלונדון, NGO Monitor ערך סקירה שיטתית של הפעילויות לשנת 2012 של HRW, בהתמקד על המזרח התיכון. הסקירה מראה כי אין שינוי רב בהשוואה לשנים קודמות, וכי שנים של הזנחה ויחס לא-מידתי כלפי ישראל הזיקו למוניטין של HRW והשאירו אותו חסר יכולת להגיב בהתאם למהפכות האלימות ולאלימות הממשלתית המתבצעות נגד אזרחים במדינות ערביות גם במהלך 2012.

נשיא NGO Monitor, פרופסור ג'ראלד שטיינברג אמר כי "הניתוח מדוקדק שלנו מראה כי HRW לרוב חסר אמינות ומוטה באופן בוטה, ללא סטנדרטים מקצועיים, יחד עם חוסר מומחיות בתחומי המשפט הבינלאומי והסכסוך המזוין. כיצד HRW יכול להוות מקור אמין בעודו ממשיך להתעלם מרטוריקה של שואה מצד איראן ומההתעללויות השיטתיות המתבצעות בחברות מזרח-תיכוניות סגורות? מאז 2008, HRW לא פרסם אף דו"ח משמעותי על אלג'יריה, מדינה הממשיכה לדכא נשים, משתיקה עיתונאים, וסבלה לאחרונה מהתקפות טרור המוניות. ואכן, שוב ניתן לראות את ההטיה האידיאולוגית המוטמעת נגד דמוקרטיות באופן כללי ונגד ישראל בפרט, כאשר ב- 2012 ישראל עדיין זוכה לכיסוי רחב יותר ממצרים, איראן, תוניסיה, לבנון, עיראק ותימן. בנוסף, העוינות האובססיבית של מנכ"ל הארגון, קנת רות', נגד ישראל נמשכת. במילים אחרות, ביקורת כלפי ישראל נשארת בעדיפות גבוהה עבור HRW, יותר מאשר ביקורת כלפי דיכוי ואלימות ברחבי האזור וסימנים לשלטון אוטוקרטי נוסף במצרים".

הדו"ח של NGO Monitor מתעד כיצד סדר העדיפויות של מחלקת מזרח התיכון וצפון אפריקה (MENA) של HRW מתבסס על גורמים כגון העדפה אידיאולוגית ותשומת לב תקשורתית. הפרות של זכויות וסכסוכים מזוינים שלא "כיכבו" בתקשורת נשארו בתחתית סדר העדיפויות, דבר שגם משקף את הדעה הפוליטית האישית של מנהלת MENA, שרה ליה ויטסטון ושל סגן המנהלת, ג'ו סטורק. ויטסטון עדיין מכהנת כמנהלת MENA על אף שטענה כי משטר ק'דאפי פועל לרפורמות זכויות אדם, ועמדה בראשו של מסע לגיוס תרומות של HRW בערב הסעודית– דבר המבזה את שאר ההצהרות של HRW על מדינות אלה.

בחודש נובמבר השנה, חוסר האמינות המתודולוגית וההטיה של HRW באו לידי ביטוי שוב בנוגע לחידוש הסכסוך בעזה. (לפני התגובה הישראלית, בזמן שמאות טילים שוגרו לעבר אזרחי ישראל- פשע מלחמה בפני עצמו- HRW לא הגיבה כלל). הגינויים הלא-מידתיים של הפעולות הישראליות העלימו לגמרי מידע חיוני וקשור, ו- HRW פרסם ניתוח מעוות עובדתית ומשפטית. חודש לאחר מכן, בניסיון להציג חזות של איזון ואמינות, HRW גינה גם "קבוצות פלסטיניות מזוינות בעזה" על שהפרו "את חוקי המלחמה במהלך הלחימה בנובמבר 2012 על-ידי שיגור מאות טילים לעבר מרכזי אוכלוסיה בישראל". גינוי זה היה חסר טעם, ללא אופי מחקרי ולא היה כלול במאמצי יחסי הציבור של הארגון.

על בסיס כל אלו, מסכם שטיינברג: "אני קורא ליו"ר HRW, ג'יימס פ. הוג, ולשאר המנהלים, לממש את אחריותם שנשכחה, ולערוך שינויים שהיו צריכים להיערך כבר מזמן בצמרת הארגון ובמחלקת MENA. הדרך היחידה להשיב את מצפונו והשפעתו של HRW היא להחליף את האידיאולוגים במומחים מקצועיים בעלי היכולות המתודולוגיות הדרושות לועדות-חקירה ולניתוח של החוק הבינלאומי, במיוחד באזורים מורכבים של סכסוך מזוין ותגובות לטרור המוני".