הזירה הבאה של ארגוני החרם במאבק הכלכלי נגד מדינת ישראל: שווייץ

היוזמה השנייה אף יותר רחבה, ומבקשת לחייב את כל התאגידים השווייצריים "לכבד זכויות אדם וסטנדרטים סביבתיים בינלאומיים בחו"ל" תוך מתן זכות לתבוע בבית המשפט השווייצרי במקרה שתאגיד מסוים הפר את ההוראה. צעד זה, אם יתקבל, יתווסף לחוקה השווייצרית ובכך יהיה תקף לא רק לתאגידים שווייצריים, אלא גם לחברות הבת, הספקים והשותפים שלא ממוקמים בשווייץ עצמה. בעצם, ההגבלה הזאת תהפוך את ההצעה השווייצרית לאחת היוזמות המגבילות ביותר ברמה הגלובלית בתחום האחריות התאגידית. אפילו אם משאל העם לא יעבור, הפרלמנט השווייצרי הציג מספר הצעות דומות הקוראות לחובת בדיקת נאותות בכל הקשור לזכויות אדם.

בעוד אחריות תאגידית היא חיונית ביותר וממשלות צריכות לחזק את החוקים כדי להגן על זכויות עובדים, סביבה, ילדים, משאבים בסכסוך ועבדות מודרנית, היוזמה השווייצרית מכוונת הרבה מעבר לכך ואף מזיקה יותר מאשר מועילה. אף אחת מן ההצעות – במשאל העם או בפרלמנט – לא מגדירה מה בפועל המילה "לכבד" אומרת, או מה כלול בתוך "זכויות אדם וסטנדרטים סביבתיים בינלאומיים". העמימות בשפה מפרה את העיקרון המשפטי של ודאות, אחת מאבני הדרך של שלטון החוק. מיהם הגופים שיושפעו? את מי זכאים לתבוע ומהי הפרת זכויות אדם? ואילו סטנדרטים בינלאומיים? כל אלו אינם ברורים, ולכן, האפשרות לערוך הליך משפטי ראוי היא מוגבלת מאוד.