Gerald Steinberg 2 (2)השבוע הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את התיקון לחוק העמותות המטיל חובת דיווח ושקיפות על ארגונים לא-ממשלתיים המקבלים למעלה מ-50% מימון ממשלתי זר. אולם לחקיקה אין מענה לסוגיית המימון עבור ארגונים פוליטיים בישראל ואין היא יכולה להשפיע על מימון אירופי לארגונים פלסטינים שמובילים לוחמה משפטית וחרמות.

למרות שהחקיקה עברה, זהו לא סוף פסוק. אך, לפני שמציעים חלופות לחקיקה זו, חשוב להבין כיצד הגענו עד הלום. בכל שנה, ממשלות אירופה והאיחוד האירופי משקיעים מליוני אירו בארגונים לא-ממשלתיים בישראל וברשות הפלסטינית, תחת הכותרת של זכויות אדם ופעילות הומניטרית. בניגוד לטענותיה של רחל ליאל, המנכ"לית של "הקרן החדשה לישראל", כספים אלה גם מתדלקים קמפיינים אנטי-ישראליים של דמוניזציה, דה-לגיטימציה וחרמות נגד ישראל (BDS). מדי שנה, ארגונים ישראלים כגון "זוכרות" – הקורא לחיסולה של המדינה היהודית על ידי תהליך של "דה-ציוניזציה" ו"דה-קולוניזציה"- וארגונים פלסטינים כגון "בדיל"- שמסית פלסטינים לאלימות נגד ישראלים – זוכים לכספי משלמי המסים באירופה.

תמיכה זו אינה מקדמת "דמוקרטיה ושלום", כפי שליאל ופעילים אחרים טוענים. ישראלים רבים מבינים שפעילותם של ארגונים אלה ודומיהם נועדה להגביר את הלחץ החיצוני על ישראל, ובכך עוקפות את התהליך הדמוקרטי בארץ ופוגעות בו. לכן, ניתן להבין את רצונן של הכנסת והממשלה לנקוט בצעדי מנע שיקשו על ארגונים בעלי אג'נדה פוליטית להמשיך את מסע הדה-לגיטימציה שהם עורכים.

יחד עם זאת, מניסיונו של מכון המחקר שבראשו אני עומד, אנו יודעים שיצירה מושכלת של ערוצי הידברות ישירים מול הפרלמנטים באירופה עדיפה על פני תהליכי חקיקה. בחודש שעבר הפרלמנט ההולנדי העביר החלטה הקוראת לממשלתה להפסיק לממן ארגוני BDS והפרלמנט השווייצרי שוקל צעד דומה. כמו כן, הידברות ישירה בין נציגי מכון המחקר לבין חברי פרלמנט בבריטניה השפיעה על דיוני הפרלמנט בממלכה המאוחדת על אודות סיוע החוץ שלה ועל הצהרת הממשלה הבריטית שמעתה היא תמקד את סיוע החוץ לאזורינו בפרויקטים שמעודדים דו-קיום בין ישראלים ופלסטינים.

לקריאת המאמר המלא