פעילות

• על פי השקפת האגודה, שדלנות בינלאומית [היא] צינור חיוני שבאמצעותו ניתן לקדם דאגות מרכזיות בנוגע לזכויות אדם בישראל ובשטחים הכבושים".
• פעילותו הפוליטית של הארגון כוללת הגשת דוחות לועדות האו״ם ונציגיו; פגישות עם נציגי ממשל ודיפלומטים זרים; השתתפות בועידות בינלאומיות וברשתות בינלאומיות של ארגונים לא-ממשלתיים.
• האגודה מפרסמת דוחות ומארגנת אירועים ציבוריים בנוגע ל"הפרות [זכויות אדם] הנעשות על ידי הרשויות הישראליות בישראל, בשטחים הכבושים, ובמקומות אחרים."
• האגודה מאשימה את ממשלת ישראל ביישום מדיניות "גזענית" ו"מפלה" של "אפרטהייד " ו"ענישה קולקטיבית" כולל בהקשר של "הריסת בתים" ו"הפרה ברורה של המשפט הבינלאומי".
• האגודה מפרסמת מאגר מידע מקוון למפגינים "מרכז מידע למפגינ/ה בשטחים הכבושים" הממומן על ידי האיחוד האירופי, המציג נרטיב חד-צדדי וטענות משפטיות מעוותות. טענות משפטיות רבות אינן ישימות במצב של "כיבוש", כך, השטח אינו יכול להיות "כבוש" מצד אחד כפי שטוענת האגודה, וליהנות מ"זכויות" כפי שנטען על ידי הארגון.
• בדוח השנתי על "מצב זכויות האדם בישראל ובשטחים הכבושים" לשנת 2012, נטעו שישנם "ממצאים עגומים" בנוגע לכמעט כל קטגוריה של זכויות אדם. הדוח אינו מספק הפניות, מידע הניתן לאימות, או מידע השוואתי לרוב הטענות שבו; הציטוטים שנכללו בדו"ח מפנים פעמים רבות לדוחות אחרים של האגודה או לדוחות מוטים של ארגונים פוליטיים אחרים.
• הניתוח אינו כולל רקע מפורט, הסברים אלטרנטיביים ופרספקטיבה אחרת, או דיון במורכבות של האיזון בין עקרונות שונים של זכויות אדם.
• האגודה לזכויות האזרח היא אחד מהארגונים הלא-ממשלתיים הפעילים ביותר בהתנגדות הפוליטית למדיניות הממשלה בנוגע לבדואים בנגב. ב-2013 פרסמה נייר עמדה יחד עם ארגון במקום, הקורא לחברי כנסת להצביע נגד הצעת חוק (בגין-פראוור) אשר "רק גורמת לקשיים, חוסר אמון וניכור בין האזרחים הבדואים לשלטון. נייר העמדה קובע כי הבדואים הם "תושביו המקוריים של הנגב" וכי " עם קום המדינה, התעלמה המדינה מקיומם של הישובים הבדואים במסגרת חוקי התכנון ותכניות המתאר שהוכנו מכוחם, וכן התעלמה מזכויות הקניין שלהם." גישה זו גורמת לדמוניזציה של ישראל בזירה הבינלאומית על ידי קידום הרעיון שהבדואים הם התושבים הילידיים והלגיטימיים היחידים של הארץ וכי ישראל היא כוח כובש זר.
• בינואר 2014 הגישה האגודה לכנסת נייר עמדה בנוגע לחוק איסור השימוש בסמלים וכינויים נאצים בטענה ש"שאלת הלגיטימיות החברתית של השימוש בסמלי השואה בשיח הפוליטי והציבורי היא שאלה גדולה, שראויה לדיון חופשי".
• ב2010 פורסם הדוח: "מרחב לא מוגן: כשל הרשויות בהגנה על זכויות אדם באזורי ההתנחלויות שבירושלים המזרחית" המוחק את הקשר ההיסטורי היהודי לירושלים, כמו גם את ההקשר הפוליטי וההיסטורי של הסכסוך.
• ב-2007 פורסם באתר מאמר לפיו "ההצעה להגדיר את מדינת ישראל כ"מדינה יהודית" בסעיף מחייב בחוקה היא בעייתית, ברמה העקרונית וברמה המעשית".

פירוט התרומות מיישות מדינות זרה לפי דוחות שנתיים בשקלים חדשים

**הנתונים לשנים 2018-2019 מתבססים על הדו"חות השנתיים הזמינים.הנתונים לשנת 2021–2020 מתבססים על הדו"חות הרבעוניים.