כלי תקשורת רבים בעולם פרסמו ביום חמישי האחרון את מסיבת העיתונאים שבה הציג ג'ו סטורק, פקיד בכיר ב"משמר זכויות האדם" (HRW), את הדוח בו מואשמת ישראל בהרג 12 תושבי רצועת עזה שהניפו דגל לבן במהלך מבצע "עופרת יצוקה". ובכן, סטורק, האיש המזוהה עם הדוח, הוא בעל קופת שרצים נדירה של שנאת ישראל: הוא תמך ברצח הספורטאים הישראלים במינכן, היה מחסידיו של סדאם חוסיין ועוד.

סטורק קרא בעבר פעמים רבות לחיסול מדינת ישראל והוא תומך ותיק של הטרור הפלסטיני. עוד כסטודנט, היה סטורק בין מייסדיה של קבוצת שמאל רדיקלית חדשה, שהוקמה בתואנה כי קבוצות השמאל האחרות לא היו מספיק ביקורתיות כלפי ישראל ותמיכתה של ארצות הברית בה.

כבר בשנת 1976 השתתף סטורק בוועידה בעיראק שיזם סדאם חוסיין, לציון שנה להחלטת האו"ם המשווה את הציונות עם גזענות. סטורק, מיותר לציין, הגיע לוועידה כתומך בולט של הטרור הפלסטיני וכמתנגד לעצם קיומה של מדינת ישראל. הוא גם כינה את האלימות הפלסטינית נגד ישראל "פוטנציאל מהפכני של ההמונים הפלסטינים" – לשון שהייתה שגורה בפיהם של מרקסיסטים פנאטים.

בפרסומים שיצאו תחת ידו בשנות השבעים הבהיר סטורק שהוא מתנגד לעצם קיומה של ישראל כ"ישות אימפריאליסטית" והעניק עצות מאותו כיוון למשטרים הערביים כיצד לחסל את המשטר הציוני. הוא גם התנגד לכל משא ומתן, משום שמשמעותו הכרה בקיומה: "ניתן לנצח את הציונות רק באמצעות מאבק באימפריאליזם", כתב סטורק. "ולא באמצעות עסקאות עם קיסינג'רים".

"ניטרליות אקדמית היא עניין כוזב"
בהזדמנויות נוספות הביע סטורק את העמדה שהשמאל העולמי צריך להכפיף את עצמו לאש"ף, כדי לחזק את הגורמים המתנגדים לכל הסדר עם ישראל. נדמה שמאז דרכו לא השתנתה. הוא עדיין כפוף רעיונית למי ששומרים על ההתנגדות לקיומה של מדינת ישראל. פעם תמך השמאל הרדיקלי בעולם באש"ף. היום תומך חלק מהשמאל העולמי בחמאס.

סטורק, כמובן, אינו לבד. ספינות השנאה שמגיעות מדי פעם, או מנסות להגיע, לחופי עזה, עמוסות ברדיקלים מהזן שלו. הם אינם מזדהים עם המאמץ לפשרה או לשלום. להפך. הם מזדהים עם מי שממשיך את הקו הישן, שתומך בחיסול מדינת ישראל. ומה יקרה אם יחליט אש"ף על כניסה למסלול של משא ומתן? כבר לפני שנים

המליץ סטורק לשמאל הפלסטיני להתפצל, כדי להמשיך בהתנגדות. החמאס ציית. אפשר להניח היכן לבו של סטורק.

היכן עומד סטורק בענייני אובייקטיביות וניטרליות? ובכן, הוא מתח ביקורת על פרופ' איברהים אבו-לוגוד, איש אש"ף בעצמו, משום שערך ספר מאמרים שניסה, לפחות למראית עין, ליצור מצג של איזון. "ניטרליות אקדמית היא עניין כוזב", כתב סטורק.

ומה בקשר לדיוק בעובדות? סטורק טען שמנחם בגין אמר ש"הפלסטינים הם חיות דו-רגליות". למעשה, בגין אמר שאלה שבאים להרוג ילדים הם "חיות דו-רגליות". ההבדל כמובן עצום. סטורק, פעם אחרי פעם, מצדיק את מיקומו הגבוה בתעשיית השנאה והשקרים נגד מדינת ישראל.

על מינכן – "יש להעריך את הפעולה"
לשיאו הגיע סטורק בהודעה שפרסם הגוף MERIP שעסק באיסוף מידע על הסכסוך במזרח התיכון ואשר סטורק היה חבר מוביל בו. מדובר בהודעה שכללה תמיכה מפורשת ברצח 11 הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן: "הפעולה במינכן לא יכולה ליצור תחליף לתנועה מהפכנית המונית", נכתב בהודעה. "אך יש להעריך את הפעולה, אשר העניקה דחיפה מוסרית חשובה לפלסטינים במחנות". רצח וטרור, אם כן, הם עניין מוסרי.

זה האיש. מרקסיסט רדיקלי, שעמדותיו לא השתנו עם השנים. להפך. אובייקטיביות, ניטרליות או היצמדות לעובדות אינם הצדדים החזקים של סטורק. הוא אפילו מצהיר בגאווה שאין צורך בניטרליות.

האם אפשר להתייחס ברצינות לדוח נגד ישראל שהאיש הזה עומד מאחוריו? הן ארגון "קמרה" והן פרופ' ג'רלד שטיינברג חשפו בעבר מידע מדאיג על ראשי HRW ועל שני העומדים בראש החטיבה המזרח תיכונית של הארגון – שרה לאה ויסטון וג'ו סטורק – עוד לפני הדוח האחרון ובלי קשר אליו.

הארגון, כחלק ממצג השווא שלו, פרסם גינוי מנומס לירי הרקטות של החמאס. אך נדמה שהטיה אנטי-ישראלית כל כך בוטה אינה מותירה מקום לספקות. דוח מתוצרת סטורק על ישראל הוא אובייקטיבי בערך כמו דוח של ברוך מרזל על עיריית חברון.

ישראל נדרשת לתת הסברים בעקבות דוחות של HRW. הגיע הזמן שישראל תחשוף ברבים את השורשים האידיאולוגיים של חלק מראשי הארגון ותדרוש לזרוק מבין שורותיו את תומכי הטרור ושונאי ישראל. עד אז, ישראל, בצדק, אינה יכולה להתייחס ברצינות לביקורת של גוף כזה.

 

►לקריאת המאמר באנגלית לחץ כאן.