במהלך מבצע "עמוד ענן" להפסקת ירי הרקטות והטילים על ישראל, המרכז הפלסטיני לזכויות אדם (PCHR) טען כי ב-14 בנובמבר "מטוס קרב ישראלי ירה טיל על בית…שני בני משפחה (אישה ופעוט) נהרגו: היבה אעדל פאדל אל-משראווי, 19, ועומאר ג'יהאד אל-משראווי, 11 חודשים. כמו כן, נפצע ילד נוסף בן המשפחה".

ארגון זכויות האדם Human Rights Watch גם כן הטיל על ישראל את האחריות למתקפה בהסתמך על "ידיעות חדשותיות ומעדויות ראייה שגבה ארגון Human Rights Watch" (ישראל/עזה: הימנעו מפגיעה באזרחים, 15 בנובמבר, 2012). אתר האינטרנט "האינתיפאדה האלקטרונית" פרסם מאמר רגשני תחת הכותרת "הריגתו של התינוק עומאר משראווי על-ידי ישראל".

האשמות אלו מצדם של ארגונים לא-ממשלתיים הזיקו במיוחד תודות לתמונות שהופצו בעולם, בהן נראה אביו המתאבל של הילד, עיתונאי במקצועו. הארגון, יחד עם גורמי התקשורת, עבדו בתיאום להכפשת ישראל בעקבות מות הילד התמים.

באותה עת בה עלו האשמות אלו, הבלוגר Elder of Ziyon העלה את האפשרות שמקרי המוות הללו נגרמו כתוצאה מרקטה תועה שנורתה על ידי החמאס, ולא כתוצאה מתקיפה ישראלית.
דו"ח מפורט של האו"ם מאשר כעת כי למעשה האבדות לא נגרמו כתוצאה מנשק ישראלי, משמע שגרסאותיהם של PCHR ו- HRW היו מפוברקות. לפי דו"ח נציב זכויות האדם, שהוגש למועצת האו"ם לזכויות אדם, מקרי המוות נגרמו כתוצאה מ-"רקטה פלסטינית שלא הגיעה לישראל".

במקרים רבים אחרים, אותם הארגונים חזרו והעלו האשמות כזב בנוגע לפעולות ישראליות ואבדות לכאורה בקרב אזרחים – הבולטות בהן בהקשר של מבצע עופרת יצוקה ודו"ח גולדסטון הידוע לשמצה, כמו גם במלחמת לבנון השנייה (2006). מקרים אלו ורבים אחרים מדגימים כי לארגונים לא-ממשלתיים פוליטיים אלו חסרה המומחיות הצבאית והמשפטית שתגבה את "דוחותיהם" והצהרות נוספות הקשורות לזכויות אדם ולסכסוך מזוין.

במקום ליישם סטנדרטים מקצועיים ועקביים כאשר הם מנסים לחקור את האירועים, טענותיהם של HRW ו- PCHR הן לרוב תוצר של ספקולציות רגעיות והנחת-מוצא שישראל אשמה. בהמשך, כאשר מתגלות עדויות מפורטות הסותרות את טענותיהם, ארגונים אלו אינם מפרסמים התנצלות או הבהרות.

לניתוח נוסף על התנהלות זו, קראו את Best Practices for Human Rights and Humanitarian NGO Fact-Finding (ג'. שטיינברג, א.הרצברג ו-ג'. ברמן, הוצאת ניהוף, 2012)